כלכלני לאומי >> תוכנית הסיוע של משרד האוצר מצומצמת ולא מספיקה

הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, מתייחס לתוכנית הכלכלית של משרד האוצר ולצעדי בנק ישראל להתמודדות עם משבר הקורונה:

 

"בחינת שני אמצעי המדיניות שהופעלו עד כה— המדיניות התקציבית והמוניטרית— מלמדת כי "בנק ישראל סיפק עד כה מענה הולם ומיידי למשבר הקורונה, בצורה של הפחתת דרישות ההון מהבנקים, תכנית של רכישות אג"ח, מכרזי החלף ועוד. מנגד, החלק של משרד האוצר בתכנית הסיוע, שאמור להיות המשמעותי בהשפעתו, נראה מצומצם ולא מספיק. להערכתנו, יש צורך מיידי בשיקוף מלא לציבור של מכלול חבילת הצעדים שהוצגה, תוך הרחבת הסיוע לסקטור העסקי, ובעיקר לעסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים חלק גדול מהמועסקים במשק.

 

להערכתו של בפמן, "תכנית הסיוע של הממשלה כוללת מרכיב קטן יחסית של מעורבות תקציבית ישירה, תוך התמקדות מצומצמת בצעדים הנחוצים להאצת היציאה מהמשבר. ייתכן שידרשו צעדים נוספים בהמשך. מכלול הצעדים אינו מספיק בעת הנוכחית, ומתמקד בהקלה מסוימת למשקי הבית שכבר נפגעו מהמשבר, תוך מתן סיוע קטן מדי לסקטור העסקי, זאת ללא מענה הולם לטובת צמצום הפגיעה בהמשך. לדוגמה, אחד הצעדים שננקטו במדינות אחרות הינו מתן מענקים לעסקים קטנים שלא יפטרו עובדים או יוציאו לחופשה ללא תשלום. הוצאה לחופשה ללא תשלום גורמת לאבדן הון אנושי, כתוצאה מתקופת ההסתגלות המחודשת עם החזרה לעבודה לאחר תקופה ממושכת שהעובד היה מנותק ממקום עבודתו, ולכן ראוי היה שיינתן מענה לעניין זה. ללא צעדים משמעותיים שמטרתם לשמר את קשר שבין המעסיק לבין מועסק מפוטר או בחל"ת, חסרים חלק מן הצעדים שמטרתם לסייע בהתאוששות כלכלית מהירה יותר בעת שהווירוס ימוגר. ככלל, המענה המוגבל לקשיים מיידיים של עסקים קטנים/בינוניים שפעילותם הושבתה, עלול לפגוע בתשתית הכלכלית של ישראל, דבר אשר צפוי לעכב את שלב ההתאוששות לאחר המשבר.

 

בפמן מציין עוד כי "שלעת עתה הפרטים והתנאים של הצעדים לא פורטו כהלכה על ידי משרד האוצר והממשלה, כך שלא ברור מה מידת ישימותם ומה מידת התועלת הצפויה מהם להאצת הצמיחה. כמו כן, לא הובהר האם הצעדים מתוכננים ל-2020 או שייפרסו גם על 2021 ואף מעבר לכך.... חלק גדול מהצעדים שהוצגו בתכנית חסר פירוט ברור בנוגע לקריטריונים לקבלת המענקים, ההלוואות והזכאויות השונות. לא ברור מי יוכל להגיש בקשה לקבלת הסיוע ותוך כמה זמן אכן יוכל לקבל אותו. בנוסף, נראה כי היקף הצעדים ממקורות תקציביים עומד על כ-30 מיליארד שקל בלבד מתוך ה-80 מיליארד שקל שהוכרזו, שהם כ-2% תוצר. מדובר בהיקף סיוע נמוך ביחס למדינות אחרות, בדגש על ארה"ב ומדינות אירופה (אם כי ההשוואה אינה בהכרח משקפת שכן הגדרות התקציב בין המדינות השונות אינן חופפות במלואן).

 

בפמן מעריך עוד כי "התוצר המקומי יתכווץ בכ-2.7% בשנת 2020 (הערכה דומה לזו של חטיבת המחקר של בנק ישראל, מינוס 2.5%, שפורסמה ב-24.3.20), תוך עלייה חדה בשיעור האבטלה לרמות של 7% עד 9% (בממוצע שנתי). הפגיעה החמורה והמיידית במצבם הכלכלי של עסקים ומשקי בית רבים, צפויה להוביל, להערכתנו, להתכווצות הצריכה הפרטית, לירידה בהשקעות בענפי המשק ובבנייה ולפגיעה בפעילות סחר החוץ של המשק, הן בתחום הסחורות והן בתחום השירותים. כמו כן, העלייה החדה בתביעות לדמי אבטלה, במקביל לירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים, צפויים להוביל לעלייה חדה בגירעון הממשלתי באמצעות "המייצבים האוטומטיים.

 

מעבר להשפעת המייצבים האוטומטיים נציין את הצעדים האקטיביים הכלולים בתכנית הסיוע למשק, עליה הכריזה הממשלה ב-30, שצפויים להביא את הגירעון התקציבי השנה אל למעלה מ-7% תוצר ואת היחס חוב/תוצר לכ-70% תוצר, לעומת רמה של כ-60% תוצר לפני המשבר. בהנחה שבמהלך המחצית השנייה של השנה המשק ישוב בהדרגה לפעילות, גם כפונקציה של מידת היעילות של התכנית הממשלתית והתמיכה של בנק ישראל וגם כתלות ביציאה של העולם מהמשבר, צפויה התאוששות בפעילות במהלך 2021, אך כפי הנראה שהתוצר ישוב לרמתו ערב המשבר רק לקראת סוף 2021".