בועז קידר
02/04/2020
בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ולפי סעיף 39(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, להלן הוראותיי:
כללי
בהתאם להמלצות דו"ח הוועדה לקביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי באמצעות רכישת איגרות חוב לא ממשלתיות ('ועדת חודק', פברואר 2010) נקבעו הוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון הקובעות כי גוף מוסדי נדרש לערוך אנליזה בכתב ביחס לרכישת איגרות חוב בשוק הראשוני והמשני, את היקף האנליזות ומועד תיקופן. עוד נקבע כי גוף מוסדי נדרש לקבוע מדיניות השקעות ביחס לתניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות לעניין אגרות חוב כאמור. על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל והשלכותיו, ובכלל זה ירידות שערים חדות בשוקי ההון ופגיעה בענפים רבים במשק, ניכר הצורך של הגופים המוסדיים לפעול במהירות להתמודדות עם השלכות המצב, על מנת להגן על השקעות העמיתים והחוסכים. לשם כך מוצע לאפשר גמישות רבה יותר של הגופים בביצוע השקעות בשוק ההון, ובפרט להעניק לגופים המוסדיים גמישות ביחס להיקף האנליזה הנדרשת טרם רכישה בשוק המשני של אגרת חוב וכן מתן אורכה באשר למועדי תיקופן של אנליזות קיימות. בנוסף, מוצע לאפשר לגוף המוסדי לרכוש אגרות חוב קונצרניות תוך גמישות ביחס להוראות שנקבעו בהתאם להמלצת ועדת חודק, על מנת לאפשר גמישות השקעתית וניצול הזדמנויות מיטבי בשוק המשני, והכל לתקופה קצובה של כשלושה חודשים.
תיקון החוזר המאוחד
בסעיף 5 לפרק 4, בחלק 2 של שער 5 בחוזר המאוחד ("ניהול נכסי השקעה"), יחולו התיקונים שבנספח לחוזר זה.
תחולה
הוראות חוזר זה יחולו על כל הגופים המוסדיים.
תחילה
תחילתו של חוזר זה ביום פרסומו.
ד"ר משה ברקת
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון
נספח – תיקון סעיף 5(ג)
הוראות לעניין השקעת גופים מוסדיים באיגרות חוב לא ממשלתיות
(ג)הוראות לעניין השקעת גופים מוסדיים באיגרות חוב לא ממשלתיות[1]
בסעיף קטן זה –
"איגרת חוב" – איגרת חוב סחירה או איגרת חוב לא סחירה ולמעט איגרות החוב הבאות: ניירות ערך מסחריים, אשראי ספציפי (tailor made), מוצרי מדדים (כהגדרתם בתקנון הבורסה), מוצרים מובנים כגון: תעודות פיקדון, איגרות חוב המגובות בנכסים (כגון: CDO, CLN ואחרים) ואיגרות חוב שתשואתן מותנית בביצועי נכס בסיס כלשהו, כגון: מדדים, ריביות, שערי חליפין וסחורות.
"איגרת חוב סחירה" – איגרת חוב לא ממשלתית, שמוצעת לציבור על פי תשקיף, או הנסחרת בבורסה.
"איגרת חוב לא סחירה" - איגרת חוב לא ממשלתית, שאינה איגרת חוב סחירה, ושמוצעת ל-4 קבוצות משקיעים לפחות.
"מסמכי הנפקה" – כל אחד מאלה: (1) טיוטת תשקיף המפורסמת לציבור, או מזכר הנפקה לעניין תאגיד שאינו מדווח בלבד, לפי העניין; (2) תנאי איגרת חוב, למעט כמות איגרות החוב או מחירן; (3) שטר נאמנות על נספחיו, ככל שמונה נאמן, לרבות שטר משכון, ככל שרלוונטי; (4) דוח דירוג וכל מסמך נלווה אליו, ככל שקיים; (5) תמצית תניות;
(1)תנאים ומסמכים נדרשים לרכישת איגרת חוב בשוק הראשוני
גוף מוסדי יהא רשאי לרכוש איגרת חוב, שהונפקה בישראל, בשוק הראשוני, ובלבד שקיבל את המסמכים הבאים בלוחות הזמנים המצוינים לצדם:
מסמכי הנפקה, וזאת לא יאוחר משבעה ימי עסקים לפני המועד שבו עליו להגיש הזמנה או הצעה לרכישת איגרת חוב, או לפני המועד שבו עליו להגיש התחייבות מוקדמת לרכישת אותה איגרת החוב, לפי העניין; מובהר כי במסגרת קבלת מסמכי ההנפקה, יקבל הגוף המוסדי את התאריך המיועד להנפקה.
מסמכי הנפקה מעודכנים, אם חלו בהם שינויים לעומת מסמכי ההנפקה שהוגשו כאמור בפסקת משנה (א) לעיל, וזאת לא יאוחר מ-48 שעות לפני המועד שבו עליו להגיש הזמנה או הצעה לרכישת איגרות חוב, או לפני המועד שבו עליו להגיש התחייבות מוקדמת לרכישת אותן איגרות חוב, לפי העניין;
הוראות פסקאות משנה (א) עד (ב) לא יחולו על הרחבת סדרה של אגרת חוב[2]
הוראות פסקת משנה (ב) יחולו על רכישת איגרת חוב לפי דוח הצעה להנפקה על פי תשקיף מדף, גם אם תשקיף המדף הונפק לפני יום ה-1 באוקטובר 2010.
(2)רישום הלוואה מותאמת ואגרת חוב לא סחירה בלשכת רישום[3]
גוף מוסדי רשאי לתת הלוואה מותאמת ביחד עם גוף מוסדי אחד אחר או קבוצת משקיעים אחת אחרת לפחות או להשקיע באגרת חוב לא סחירה, ובלבד שקיימת התחייבות מראש ובכתב של המנפיק או של הלווה כי עד שלושה ימי עסקים לאחר העמדת ההלוואה או לאחר ההנפקה של איגרת החוב, לרבות באמצעות הרחבת סדרה, יעביר הלווה או המנפיק ללשכת הרישום את המסמכים הבאים: שטר איגרת החוב או תנאי ההלוואה, לוח סילוקין, שטר נאמנות, ככל שמונה נאמן, דוח דירוג וכל מסמך נלווה אליו, ככל שקיים.
במהלך התקופה שבה הוא מחזיק בהלוואה או באגרת החוב, לפי העניין, יוודא הגוף המוסדי כי המנפיק או הלווה העביר ללשכת הרישום את המסמכים והמידע הבאים אודות ההלוואה או אגרת החוב, בתוך שלושה ימים מהמועד שבו נודע לו על אחד מאלה: שינויים שחלו בתנאי ההלוואה או אגרת החוב אשר עשויים להשפיע על מחירן לרבות עסקאות חדשות בהן, שינוי דירוג, שינוי בתזרים מזומנים, פדיון מוקדם ותנאי הסדר חוב.
(3)הכנת אנליזה כתובה לאיגרת חוב שהונפקה בישראל[4]
הגוף המוסדי הכין אנליזה כתובה, בהתאם לנוהל ועדת השקעות לעניין זה, טרם רכישה של איגרת חוב[5] אשר תמליץ האם לרכוש את איגרת החוב המוצעת, באופן הבא:
האנליזה תבוסס, בין היתר, על מסמכי ההנפקה ועל ניתוח של דוחות כספיים קודמים של המנפיק לתקופה של שלוש שנים לפחות, ככל שקיימים;
האנליזה תתייחס לפרמטרים הקשורים למאפייני המנפיק, מאפייני איגרת החוב, ייעוד תמורת ההנפקה ומקורות פירעון איגרת החוב; נספח 5.2.4.6 מונה פרמטרים שראוי כי גוף מוסדי יתייחס אליהם במסגרת הכנת אנליזה.
על גבי האנליזה יצוין תאריך עריכתה, והיא תהא חתומה באופן אישי על ידי עובד הגוף המוסדי, שמאשר שהאנליזה עומדת בסטנדרטים שאושרו על ידי הגוף המוסדי, גם אם הכין אותה גורם אחר (לרבות גורם חיצוני). במידה וניהול ההשקעות מבוצע במיקור חוץ, האנליזה תהא חתומה באופן אישי על ידי מנהל ההשקעות שביצע את ההשקעה.
אנליזה תהא תקפה לפרק זמן בהתאם למדיניות ועדת השקעות לעניין זה, בשים לב לאירועים מהותיים אשר התרחשו במהלך פרק זמן זה ומשפיעים על תקפות האנליזה; בכל מקרה, פרק הזמן כאמור לא יעלה על שנה.
גוף מוסדי יהא רשאי, בכפוף לנוהל ועדת ההשקעות הרלבנטית, לרכוש איגרת חוב סחירה בשוק המשני ללא הכנה של אנליזה כתובה, ובלבד ששווי כלל איגרות החוב, שלא הוכנה בגינן אנליזה, לא יעלה בכל עת על 5 אחוזים משווי סך איגרות החוב הסחירות של הקופה או המסלול המנוהלים על ידי הגוף המוסדי; ביחס להתחייבויות שאינן תלויות תשואה – השווי כאמור לא יעלה על 5 אחוזים מן ההון העצמי של הגוף המוסדי.
(4)הכנת אנליזה כתובה לאיגרת חוב שהונפקה מחוץ לישראל
גוף מוסדי יגבש מדיניות ביחס להיקף האנליזה הנדרש טרם רכישה של איגרת חוב[6] שהונפקה מחוץ לישראל ומשך תקופתה.
(5)קביעות מפורשות באיגרת חוב[7]
באיגרת החוב נקבעו קביעות ביחס לנושאים המנויים בנספח 5.2.4.7.
(6)רכישת איגרת חוב לא סחירה המונפקת על ידי תאגיד מדווח
ברכישת איגרת חוב לא סחירה שהונפקה על ידי תאגיד מדווח, בשוק הראשוני או בשוק המשני, שבמסגרתה עמד מספר קבוצות המשקיעים באיגרת החוב על ארבע לפחות - המנפיק מינה נאמן לאיגרת החוב.
(7)רכישת איגרת חוב לא סחירה המונפקת על ידי תאגיד שאינו מדווח[8]
ברכישת איגרת חוב לא סחירה שהונפקה על ידי מנפיק שהוא תאגיד שאינו מדווח, בשוק הראשוני או בשוק המשני - בכפוף למדיניות ועדת ההשקעות הרלבנטית והתקיימו כל התנאים הבאים:
לגבי השוק הראשוני - הגוף המוסדי קיבל מן המנפיק את מזכר ההנפקה.
לגבי השוק המשני - הגוף המוסדי קיבל את הדוח השנתי ואת הדוח הרבעוני המעודכנים ביותר שיש בידי המנפיק, בהתאם להתחייבות המנפיק לפי פסקאות משנה (ג)(1) ו-(ג)(2) להלן, וכן את כל הדיווחים המיידים בהתאם לפסקת משנה (ג)(3) להלן, אשר המנפיק דיווח ממועד הדוח השנתי או הרבעוני האחרון, לפי העניין, למעט כאשר איגרת החוב המקורית הונפקה לפני יום 1 בינואר 2011[9].
הגוף המוסדי קיבל מן המנפיק התחייבות בכתב למסור לו, לרבות באמצעות נאמן:
דיווח שנתי הכולל את המידע המפורט בנספח 5.2.4.8, לא יאוחר מ-60 יום מהמועד שבו היה נדרש המנפיק לפרסם את הדוחות השנתיים אילו היה תאגיד מדווח;
דיווח רבעוני הכולל את המידע המפורט בנספח 5.2.4.9, לא יאוחר מ-30 יום מהמועד שבו היה נדרש המנפיק לפרסם את הדוחות הרבעוניים אילו היה תאגיד מדווח;
דיווח מיידי אם אירע אחד מן האירועים המפורטים בנספח 5.2.4.10, במועד שנקבע בתקנה 30(ב) לתקנות דוחות תקופתיים ומידיים.
הגוף המוסדי קיבל מן המנפיק התחייבות בכתב לשאת בכל הוצאות ההנפקה ובהן: מיסים, הוצאות סבירות של טיפול משפטי בהליכים שינוהלו בשם מחזיקי איגרות החוב, הוצאות סבירות הקשורות בהערכת מצב החוב, הסדרי חוב, הליכי פירעון, הליכי גבייה, הערכות שווי ותשלומים לנאמן, ככל שמונה נאמן.
עמד מספר קבוצות המשקיעים באיגרת חוב על ארבע לפחות:
המנפיק מינה נאמן לאיגרת החוב, והגוף המוסדי קיבל מן המנפיק התחייבות בכתב להעביר לנאמן כל מידע שנדרש להעביר לגופים המוסדיים, כאמור בפסקת משנה (ג) לעיל.
הגוף המוסדי קיבל מן המנפיק התחייבות בכתב למסור לנאמן דיווח על פי דרישתו, כמפורט להלן:
מסמכים, פרטים או מידע, כפי שיידרשו באופן סביר על ידי הנאמן, בהתאם לשיקול דעתו, לשם יישום והפעלת סמכויות הנאמן או באי כוחו על פי שטר הנאמנות, בכפוף לחתימת הנאמן על כתב הסודיות ובכפוף למתן הרשאה לנאמן לפעול בהסתמך על המידע שקיבל;
המנפיק הסכים בכתב כי הנאמן יהיה רשאי, בהתאם לשיקול דעתו, להעביר את המידע שיימסר לו לגופים המוסדיים.
הגוף המוסדי קיבל מהמנפיק התחייבות בכתב כי כל המסמכים, המנויים לעיל, יהיו חתומים על ידי המנהל הכללי של המנפיק ובעל התפקיד הבכיר ביותר בתחום הכספים שלו.
(8)קביעת מדיניות השקעות ביחס לתניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות[10]
גוף מוסדי יקבע מדיניות השקעות ביחס לרכישת איגרות חוב, אשר תהא מתועדת ומנומקת, כמפורט להלן: [11]
מדיניות לעניין תניות חוזיות:
גוף מוסדי ייקבע מדיניות השקעות לעניין תניות חוזיות אשר יכללו באיגרות חוב שהוא רוכש, תוך שקילת התניות החוזיות המפורטות בסעיפים (1) ו-(2) בנספח 5.2.4.3, ותניות נוספות, ככל שרלוונטי. סעיפים (1) ו- (2) בנספח 5.2.4.3 מפרטים תניות חוזיות מקובלות שהן עילות לפירעון מיידי של איגרת חוב, אשר ככלל ראוי כי ייכללו באיגרת חוב שרוכש גוף מוסדי. קביעת מדיניות שאיננה מתייחסת לתניות החוזיות המפורטות בנספח 5.2.4.3 תנומק.
מדיניות גוף מוסדי לעניין תניות חוזיות, יכול שתתייחס לסיווג איגרת החוב או לפרמטרים אחרים כגון: ענף פעילות, דירוג, מינוף פיננסי, שעבודים קיימים ואפשריים וזהות בעל השליטה.
מדיניות לעניין אמות מידה פיננסיות:
גוף מוסדי ייקבע מדיניות השקעות לעניין אמות מידה פיננסיות אשר ייכללו באיגרות חוב שהוא רוכש, תוך שקילת אמות המידה הפיננסיות המפורטות בסעיף 3 בנספח 5.2.4.3, ואמות מידה נוספות, ככל שרלוונטי. סעיף 3 בנספח 5.2.4.3 מפרט אמות מידה פיננסיות מקובלות, אשר ככלל ראוי כי ייכללו באיגרת חוב שרוכש גוף מוסדי. קביעת מדיניות שאיננה מתייחסת לאחת מקבוצות אמות המידה המפורטות בנספח י' תנומק.
מדיניות גוף מוסדי תגדיר טווחים רצויים של אמות מידה, בהתייחס לפרמטרים שונים, כפי שייקבעו על ידי הגוף המוסדי, כגון: סיווג איגרת החוב, ענף פעילות, דירוג, מינוף פיננסי, שעבודים קיימים ואפשריים וזהות בעל השליטה.
מדיניות הגוף המוסדי תתייחס לפעולות שיינקטו בעת הפרה של אמת מידה פיננסית, לפי מנגנונים שייקבעו בשטר הנאמנות. מדיניות הגוף המוסדי תתייחס לאפשרות של מתן ארכה למנפיק בגין אי עמידה באמת מידה פיננסית; מנגנונים אפשריים כוללים:
בסטייה מהותית מאמת מידה פיננסית – תכונס נציגות דחופה של מחזיקי איגרות החוב. גוף מוסדי יחויב לכהן כחבר בנציגות דחופה, למעט אם הגוף המוסדי הוא צד קשור למנפיק.
בסטייה שאינה מהותית מאמת מידה פיננסית – תינתן למנפיק ארכה אוטומטית של 90 יום לעמידה בתנאי אמת המידה הפיננסית.
לעניין זה, הגדרתה של סטייה כמהותית או כאינה מהותית תיקבע בשטר הנאמנות.
מדיניות לעניין שיעורי השקעה רצויים באיגרות חוב לפי סוגים שונים. סיווג אפשרי של איגרות חוב יכול שיהא לפי קיומן של בטוחות או לפי סדר הנשייה בעת פירעון החוב (לדוגמה: איגרות חוב מובטחות, איגרות חוב לא מובטחות בכירות ואיגרות חוב לא מובטחות נדחות, וכיוצא בזה).
גוף מוסדי יוודא כי שטר הנאמנות משקף את מדיניות ההשקעה שנקבעה על ידו. נספח 5.2.4.13 כולל תניות חוזיות לדוגמה, היוצרות מודל של הגנות למחזיקי אגרות החוב, ודגשים לניסוחן. כמו כן, כולל הנספח מסמך המתאר את "תמצית התניות" אשר על גוף מוסדי לקבל מן המנפיק כחלק ממסמכי ההנפקה, אשר יאפשר לגוף המוסדי להעריך באופן יעיל את היקף ההגנות אשר מקנה לו אגרת החוב. הנספח מתייחס למגוון נושאים אשר לא כולם יהיו רלוונטיים בכל מקרה. הנספח אינו מייתר את הצורך בבחינה פרטנית של כל מנפיק וכל אגרת חוב לגופה, ומן הגוף המוסדי מצופה לשקול באופן ספציפי את התאמתן של התניות המוצעות לנסיבות ולמאפיינים המיוחדים של כל השקעה, ולבצע את האיזונים וההתאמות הנדרשים[12].
גוף מוסדי יהא רשאי לקבוע מדיניות השקעות נפרדת, ביחס לרכישת איגרות חוב של תאגיד בנקאי או מבטח; לעניין זה, תאגיד בנקאי ומבטח – לרבות חברה בשליטתם, אשר נועדה להנפיק תעודות התחייבות בלבד.
גוף מוסדי יהא רשאי לסטות מן המדיניות שגיבש ביחס לאיגרת חוב ספציפית, ובלבד שסטייה זו תהא מנומקת מראש.
(9)חובת קבלת החלטה בהפרה של תניה לפירעון מידי [13]
גוף מוסדי המשקיע באיגרת חוב לא ממשלתית שבה קיימת תניה המאפשרת בעת הפרתה להעמיד את החוב לפירעון מידי ותניה זו הופרה, יפנה אל נאמן איגרת החוב על מנת שייכנס אסיפה של בעלי איגרות החוב תוך 30 ימים מהמועד שבו הופרה התניה, לצורך קבלת החלטה בעניין.
דברי הסבר
לסעיף 5(ג)(3)(ד)
גוף מוסדי נדרש להכין אנליזה כתובה בטרם רכישה של איגרת חוב, אשר תמליץ האם לרכוש את איגרת החוב המוצעת. על-פי הסעיף, האנליזה תקפה לפרק זמן שלא יעלה על שנה.
לאור השינויים המשמעותיים שחלו בשוק ההון בעת האחרונה ועל מנת לאפשר לגופים המוסדיים להגיב באופן מהיר לתנודות בשוק, מוצע לאפשר לגופים המוסדיים לערוך אנליזה ביחס לרכישת אגרות חוב סחירות ושאינן סחירות בשוק המשני שלא בהתאם למבנה הקבוע המצוין בסעיף 5(ג)(3) אלא להעביר את שיקול הדעת ביחס להיקף האנליזה הנדרש בתקופה זו לוועדת ההשקעות, וכן לדחות את המועד בו יש לעדכן אנליזות אשר צפויות לפקוע בתקופה שבין 1 באפריל 2020 לבין 30 ביוני 2020, עד ליום 31 ביולי 2020.
לסעיף 5(ג)(8)(א)
על-פי הוראות הסעיף ובהתאם להמלצת ועדת חודק, גוף מוסדי נדרש לקבוע מדיניות ביחס לרכישת איגרות חוב סחירות ושאינן סחירות הכוללת התייחסות לעניין קביעת תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות. על מנת לקצר את תהליך ההשקעה במהלך תקופה זו בשל שינויים ותנודות בשווקים, מוצע לפטור את הגוף המוסדי מעמידה בהוראות אלו ביחס לרכישת אגרות חוב, סחירות ושאינן סחירות, בשוק המשני, לתקופה קצובה של שלושה חודשים.
[1] מקור: חוזר 2010-9-3, תחילה- 1 באוקטובר 2010 וחוזר 2011-9-4, מועד פרסום - 23 במארס 2011.
[2]הסעיף חל גם על איגרת חוב בלתי סחירה.
[3] מקור: סעיף 7 בחוזר 2010-9-3, וסעיף 11 בחוזר 2013-9-22 , תחילה – 30 בדצמבר 2013.
[4] על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), גוף מוסדי יהיה רשאי לרכוש איגרת חוב בשוק המשני בכפוף לעריכת אנליזה כלכלית במתכונת ובהיקף שיאושרו על ידי ועדת ההשקעות. ועדת ההשקעות תתייחס בהחלטתה לרלוונטיות של הפרמטרים המפורטים בנספח 5.2.4.6. הוראה זו תהא בתוקף החל מיום פרסום חוזר זה ועד ליום 30 ביוני 2020.
על אף האמור בסעיף (ד), פקע תוקפה של אנליזה בתקופה שבין יום פרסום חוזר זה לבין ליום 30 ביוני 2020, הגוף המוסדי יהיה רשאי לערוך אנליזה מעודכנת עד ליום 31 ביולי 2020.
[5] לרבות בעת הרחבת סדרה.
[6] לרבות בעת הרחבת סדרה.
[7] יובהר כי ביחס לרכישה של איגרת חוב, סחירה או לא סחירה, אשר הונפקה במסגרת הרחבת סדרה כאשר הסדרה המקורית הונפקה לפני יום 1 באוקטובר 2010, הגוף המוסדי יגבש מדיניות ביחס לתחולת סעיף משנה זה, והוא יהיה רשאי לסטות מן המדיניות שגיבש ביחס להרחבת סדרה ספציפית ובלבד שסטייה זו תהא מנומקת מראש.
[8] יובהר כי ביחס לרכישה של איגרת חוב, סחירה או לא סחירה, אשר הונפקה במסגרת הרחבת סדרה כאשר הסדרה המקורית הונפקה לפני יום 1 באוקטובר 2010, הגוף המוסדי יגבש מדיניות ביחס לתחולת סעיף משנה זה, והוא יהיה רשאי לסטות מן המדיניות שגיבש ביחס להרחבת סדרה ספציפית ובלבד שסטייה זו תהא מנומקת מראש.
[9] מהדורה שנייה של החוזר המאוחד, פרק ניהול השקעות. תחילה- 10 ביוני 2014.
[10] יובהר כי ביחס לרכישה של איגרת חוב, סחירה או לא סחירה, אשר הונפקה במסגרת הרחבת סדרה כאשר הסדרה המקורית הונפקה לפני יום 1 באוקטובר 2010, הגוף המוסדי יגבש מדיניות ביחס לתחולת סעיף משנה זה, והוא יהיה רשאי לסטות מן המדיניות שגיבש ביחס להרחבת סדרה ספציפית ובלבד שסטייה זו תהא מנומקת מראש.
[11] על אף האמור בפסקה 8(א), גוף מוסדי יהיה פטור מקביעת מדיניות לפי פסקאות משנה (1) ו-(2) לעניין רכישת אגרות חוב בשוק המשני, בכפוף ליישום מדיניות חלופית שתקבע ועדת השקעות בעניין זה. ועדת השקעות תתייחס בהחלטתה כאמור לקיומן של תניות חוזיות, לרבות מהסוג המפורט בסעיפים (1) ו-(2) לנספח 5.2.4.3 ואמות מידה פיננסיות, לרבות מהסוג המפורט בסעיף 3 לנספח 5.2.4.3. הוראה זו תהא בתוקף החל מיום פרסום חוזר זה ועד ליום 30 ביוני 2020.
[12] מקור: חוזר 2014-9-9, תחילה- 10 ביוני 2014. הוראות סעיף זה יחולו על רכישת איגרת חוב שהונפקה החל מיום 1 בנובמבר 2013, אך לא יחולו על הרחבת סדרה של איגרות חוב שהונפקו עד ליום 31 באוקטובר 2013.
[13] מקור: חוזר 2015-9-20, תחילה – 1 באוגוסט 2015.
