לאומי: סיכוי סביר שבנק ישראל יפחית מחר את הריבית לרמת שפל

 

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מעריכים בסקירת המאקרו, הריביות ושוקי החוב השבועית כי "קיים סיכוי סביר להפחתת הריבית על ידי בנק ישראל מחר, לרמת השפל של 0.1%, גם אם אין משמעות רבה בהורדה זו. ההרחבות המוניטאריות של בנק ישראל כולל הפחתת הנפקות מק"מ תומכות בהמשך העלייה בתלילות העקום השקלי. ההנפקה של האוצר בחו"ל, לצד תכנית הרכישות של בנק ישראל, צפויה להפחית משמעותית את לחץ ההנפקות על השוק המקומי". ביחס לגיוס של 5 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח ממשלתי בחו"ל, שביצע משרד האוצר בשבוע שעבר, הם מציינים כי

 

"'גיור' של האיגרות ל- 10 ו- 30 שנה ,כלומר החלפת התזרים הדולרי בתזרים שקלי - מביא את התשואות השקליות, לרמה של כ-2.4% בטווח של 10 שנים ו כ-4% בטווח של 30 שנה. תשואות אלו גבוהות משמעותית מהתשואות השיקליות של האיגרות המקומיות העומדות על 1.1% בטווח של 10 שנים ו וכ-2.30% בטווח של 30 שנה ולכן מומלץ לרכוש איגרות אלו, בין אם כאחזקה דולרית ובין אם על ידי 'גיור' לאחזקה שקלית.

 

לגבי השפעה על שוק המט"ח ישנה אפשרות שהאוצר ימיר את התמורה הדולרית או חלק ממנה לשקלים באמצעות עסקאות סוופ בין אם דרך בנק ישראל או דרך השוק. להערכתנו, למהלך זה תהיה השפעה תומכת בנזילות הדולרית בישראל, דבר שיהווה גורם נוסף שיפחית לחץ לפיחות השקל ויוריד את עלויות המימון הדולריות בישראל. השימושים של ההנפקה יהיו בחלקם למימון הגירעון התקציבי שצפוי לגדול במסגרת ההרחבות שביצעה ותבצע הממשלה בעתיד".

 

בפמן ורזניק מציינים עוד כי "במהלך החודש האחרון רשמו התשואות הארוכות המקומיות עלייה חדה על רקע התפשטות וירוס הקורונה ופדיונות הענק שבאו לאחר מכן. בהשוואה, עליית התשואות בשוק המקומי

 

היא מהגבוהות בעולם. לשם השוואה, בישראל עלו התשואות בכ-65 נ"ב לעומת ירידה של כ-60 נ"ב בתשואות המקבילות בארה"ב. לשם השוואה, אפילו במדינות מוכות וירוס הקורונה, כגון ספרד ואיטליה, חלה עליית תשואות מתונה יותר".

 

על רקע המהלכים האחרונים, מעריכים בפמן ורזניק כי בעת הזו "לא קיימת עדיפות ממשית למי מבין האפיקים ולכן מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. אנו ממשיכים להמליץ על השקעה במח"מ בינוני של כ-5 שנים תוך השקעה ישירה במח"מ זה. לאחר המסחר הסוער בחודש האחרון בצמודי המדד, נראה כי רמת הציפיות האינפלציוניות הנוכחיות סבירה. אנו חוזים סביבת אינפלציה אפסית – שלילית במהלך השנה הקרובה. לפיכך אנו כרגע איננו רואים העדפה למי מבין האפיקים

 

ביחס לשוק האג"ח הקונצרני אומרים בפמן ורזניק כי "השוק הראשוני יוצא לאיטו מהקיפאון של חודש מרץ. במהלך השבוע האחרון התקיימו מספר הנפקות קטנות יחסית בסכום כולל של מעל ל 600 מיליון שקל. ההנפקות נסגרו במחירים משמעותית נמוכים ממחירי השוק אולם עדיין מדובר בהצלחה יחסית לחברות המגייסות בימים קשים כאילו העוברים על השווקים. מרבית ההנפקות התקיימו ללא מכרז מוסדי או בדרך של הרחבת סדרות בהקצאה פרטית דבר המחייב חסימה ממסחר לרוכשים בהנפקה למשך 6 חודשים". בפמן ורזניק ממשיכים להעריך כי "לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. מומלצת השקעה בעיקר בדרוג קבוצת  AA  - A ומעלה.  אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני של עד 5 שנים. מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים. מומלצת השקעה בסקטורים דפנסיביים כגון בנקים, חברות מזון וכדומה.

 

לחובבי סיכון גבוה בלבד נראה שאיגרות החוב של חברות הליסינג מעניינות ביחס סיכוי סיכון. יש מקום לזהירות רבה במיוחד בכל הקשור לענפי משק ישראליים העלולים להיפגע בעקיפין מהשפעות ווירוס הקורונה ובהם: סקטור המסחר, סקטור התעשייה, סקטור התיירות וסקטור הבנייה".

 

ביחס לכלכלה האמריקאית כותבים בפמן ורזניק כי "נזקי וירוס הקורונה נותנים אותותיהם בשוק העבודה בארה"ב, שלראשונה מאז שנת 2010 אבד 700 אלף משרות. דו"ח התעסוקה הצביע על ירידה במספר המועסקים בחודש מרץ ב -701 אלף איש, ושיעור האבטלה עלה ב-0.9% ל-4.4%. זוהי העלייה הגדולה ביותר בשיעור האבטלה החודשי מאז ינואר 1975, אז העלייה הייתה גם 0.9 נקודת אחוז. מצב זה משקף רק את תחילת השפעות הווירוס. נתוני התביעות הראשוניות של דורשי דמי אבטלה מראים כי שיעור האבטלה 'האמיתי' כבר קרוב יותר ל -10%, וכי יש מקום לירידה במספר המועסקים של עד 10 מיליון באפריל. התקווה היא שרבים מן המובטלים החדשים יוכלו לשוב לעבודה די מהר ברגע שהווירוס יובא תחת שליטה, זאת משום שכמעט כל הזינוק במספר המובטלים נבע מפיטורים זמניים ולא קבועים. ברור שהמגיפה היא משמעותית יותר לשוק העבודה ממה שהוערך תחילה וזה מעלה את הסבירות שבקרוב הקונגרס יצטרך לספק תמיכה פיסקלית נוספת למשקי בית ולחברות.

 

ביחס למשק הישראלי, הם שבים ומעריכים כי "התוצר המקומי של ישראל, כמו גם התוצר העולמי, צפויים להתכווץ בחדות במהלך הרביע השני של  2020 עקב משבר הקורונה והשנה תסתיים בצמיחה שלילית. אנו מעריכים שהתוצר המקומי יתכווץ בכ-2.7% בשנת 2020 (הערכה דומה לזו של חטיבת המחקר של בנק ישראל, מינוס 2.5%, שפורסמה ב-24.3.20). תכנית הסיוע של הממשלה כוללת מרכיב קטן יחסית של מעורבות תקציבית ישירה, תוך התמקדות מצומצמת בצעדים הנחוצים להאצת היציאה מהמשבר. ייתכן שידרשו צעדים נוספים בהמשך. להערכתנו, יש צורך מידי בשיקוף מלא לציבור של מכלול חבילת הצעדים שהוצגה, תוך הרחבת הסיוע לסקטור העסקי, ובעיקר לעסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים חלק גדול מהמועסקים במשק".