קרן מרדכי
26/04/2020
מגפת הקורונה הכתה בכלכלה העולמית בעוצמה ובמהירות חסרות תקדים. הפרסום מציג את הערכות אגף הכלכלנית הראשית באוצר אודות ההשלכות הצפויות של המגפה על המשק הישראלי, בתרחישי התפתחויות אפשריים.
על פי תחזיות הגופים הבינלאומיים, צפוי מיתון בכלכלה העולמית בשנת 2020, והתאוששות ב-2021 (זאת בתרחיש אשר מניח כי השלכות המגיפה על הפעילות הכלכלית יצומצמו משמעותית במחצית השנייה של 2020).
הפגיעה בישראל כתוצאה מהפעילות הגלובלית צפויה להשתקף בעיקר בירידה ביצוא, בהשקעות ובצריכה הפרטית ודרכן להשפיע על מגוון פרמטרים כלכליים.
לפני פרוץ המגפה תחזית משרד האוצר לצמיחה בשנת 2020 עמדה על 3%. המגיפה והסגר בעקבותיה יובילו לירידה דרמטית בשיעורי הצמיחה, עד כדי צמיחה שלילית משמעותית, לראשונה מאז שנת 2002.
בהתאם לתרחישים, הפגיעה במשק מרוכזת ברבעון השני של שנת 2020 (ותושפע ממתווה היציאה בחודשים הקרובים). אנו צופים כי ההתאוששות תחל במחצית השנייה של 2020 וגם היא יכולה לשקף התאוששות מהירה יחסית (בדומה למשבר הגלובלי בשנת 2009) או התאוששות איטית יותר (בדומה למשבר הדוט קום והאינתיפאדה בראשית שנות ה-2000). לאור זאת, אנו מעריכים כי התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב-5.4 אחוזים, כאשר תיתכן פגיעה גדולה יותר בהתאם לתרחישים בריאותיים וכלכליים מחמירים יותר, שכן קיימת אי ודאות רבה. חשוב לציין כי לא מדובר בתחזית אקונומטרית אלא הצגת תרחישים שונים של ההתפתחויות בפעילות הכלכלית בהתאם להערכות שונות.
משבר הקורונה ומדיניות הסגר הובילו לעלייה ניכרת בשיעורי האבטלה במשק, במיוחד כאשר כוללים בנתון זה גם את העובדים המושבתים הנמצאים בחופשה ללא תשלום (עובדים אלה במרבית המקרים לא יכללו בהגדרה הכללית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כמובטלים). סביר כי על רקע ירידה בביקושים מקומיים וגלובליים, לא כל העובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום יחזרו למקומות העובדה אותו עזבו ולא כל המובטלים הטריים יצליחו למצוא מקום עבודה באופן מידי. לפי התרחישים המוצגים, שיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יעמוד על 13%-14% כולל העובדים המושבתים שיצאו לחל"ת, או כ 8%-9% לפי הגדרת הלמ"ס. קיימת אי וודאות רבה הן לגבי היבט זה והן לגבי קצב החזרה לתעסוקה בטווח הבינוני כאשר יתכנו הן תרחישים חיוביים יותר והן תרחישים שליליים יותר מהמוצג בתרשים, בין השאר כפונקציה של המצב הבריאותי.
הגרעון השנתי הצפוי בשנת 2020, המשקף ירידה חדה בהכנסות המדינה, בשילוב עם גידול צפוי בהוצאות, הוא חריג ויעמוד על למעלה מ-11 אחוזי תוצר, גבוה מרוב מדינות ה- OECD(ראו תרשים להלן). יחד עם זאת, יחס החוב תוצר בסוף השנה צפוי להיות נמוך מעט מממוצע מדינות ה-OECD
