עד לפני המשבר הפיננסי, השאלה כיצד והאם בכלל, ניתן לחזות תרחישים כלכליים רדיקאלים נחשבה כשאלה מינורית. העולם בחר לדון ולעסוק בנושא אחר לגמרי. השיח הכלכלי דאז, היה מעודד מחצי עשור של צמיחה עולמית, והתפנה למחקר האינטלקטואלי, האם ניתן להילחם ולמגר את תופעת העוני העולמית?
האידאה הרומנטית והניצחית לחלוקה נכונה וצודקת של ההון העולמי, למעשה מעסיקה את האנושות משחר קיומה. לאורכה של ההיסטוריה עלו תיזות שונות, מקצתן הפכו לטרגדיה כמו הדיקטטורה הקומוניסטית בברה"מ, רובן מצהיבות עדין במגירות צוק העיתים.
בשנת 2006 הוענק למוחמד יונוס, חלוץ רעיון ה"מימון הזעיר" (מיקרו-פייננס), את פרס הנובל לשלום, בעקבות מאמציו "ליצור התפתחות כלכלית וחברתית במדינות מוכות עוני". רעיונו של יונס היה ונשאר פשוט: בכדי לפעול לחילוץ עניים ממצבם, יש להבטיח להם מימון ישיר, בו יוכלו להשתמש כמשענת לפיתוח מאוויהם ויוזמותיהם. המטרה הפכה פופולארית בקהילה העיסקית ובזירה הפוליטית והעוסקים בה מעידים כי בעזרתה שוחררו כ- 100 מיליון איש מכבלי העוני, בשלושת העשורים האחרונים.
בעקבות הרעב העמוק, שהתרחש בבנגלדש של שנות שבעים, עלה בדעת יונוס לחתור לשינוי. האחרון הציע לכ- 40 משפחות, סכום של 27$ , בכדי לפתח את משלח ידם- ללא הסכנה ליפול תחת הנטל של ריביות או נושים. הצלחת הפרוייקט הסעירה אותו ככלכלן, וגרמה לו לייסד את " גרמן בנק" (בנק הכפרים בבנגלדשית). מאז, הבנק הלוואה סכום של 5.72 מיליראד $ לכ- 6.6 מיליון בנגלדשים במצוקה כלכלית.
כיצד מימון זעיר עובד?
המימון הזעיר התפתח פלאות מאז הרעיון הראשוני של יונוס ופתיחת ה"גרמן בנק". האחרון מציע היום את שלל השירותים שניתן לצפות ממוסד פיננסי, כולל הלוואות, הפקדות והעברת כספים. ייחודו, עם זאת, נשמר כגוף המוכן להלוואות ללווים, אשר שאר הבנקים המסחריים לא היו מעלים בדעתם לממן את בקשתם. ההלוואה הממוצעת, בהתאם להבלות הסיטואציה, נחשבת כמיקרו הלוואה ולרוב פחותה מסכום של 100$. בניגוד למערב בו אשראי מתווה על בסיס אישי, האשראי בגרמן בנק, ניתן על בסיס קבוצתי. אם פרט בתוך הקבוצה נכשל בהחזרת ההלוואה, כל הקבוצה מאבדת חלק ממעמד האשראי שקיבלה עד כה ומתוך כך מחיר ההלוואות לקבוצה זו יתייקר.
למה עניים זקוקים לאשראי?
המקור העיקרי לאשראי בשכבות העוני היה עד כה ממשלתי מחד ועל בסיס תרומות וצדקה של גופי ענק מאידך. המצב ידוע ומוכר: שחיתות ורגולציה מגושמת, ערערו את בטחון האזרח העני בשירותי האשראי. כך, המוצא היחידי להשגת מעות היא דרך בתי עבוט או מלווים פרטיים שבאפשרותם היכולת לדרוש ריביות דרקוניות ולאיים באלימות במידה וישנו חשש להשבת ההלוואה. בנוסף, אין ביכולת העניים באותם מדינות למשכן רכוש כנגד ההלוואה בצינור האשראח הממוסד, יתכן ומשום האכיפה הרופפת של חוקי רכוש במקום מושבם. על פניו, האשראי הזעיר מעניק פתרון הולם למצב זה ומאפשר לעסקים קטנים הון בכדי להלוות מצרכים כגון פירות, בקר וכלים, ללא הצורך בחשיפה למערכת אשראי מעוותת.
זה נשמע מבטיח- האם זה יכול לעבוד?
לא. המבקרים טוענים בפשטות: מימון זעיר אינה הדרך היעילה ביותר למיגור העוני. ודאי לא במסות בה התוכנית מבקשת לפעול. במציאות היומיומית, רובם של העניים אינם מחפשים אחר הקמת עסק, או כל יזמות אחרת. סביר להניח שאותו הכסף יגיע לצריכה בסיסית שכל כך חסרה להם, וכך יתקלו בקשיים להשבת ההלוואה. הפרוייקט, לכל היותר, נחמד מאוד, אך אין לצפות מכוחה של היזמות הפרטית להציל את האוכלוסיה בסביבה ללא תשתית מסודרת. מדינות כמו סין וויטנאם, הצליחו הצלחה נאה מאוד בשליפת אזרחיהם מחוץ לחוגי העוני, זאת דרך תאגידי ענק שסיפקו עבודה לחקלאים הרעבים. יש לחקור איזו דרך עדיפה ואני בטוח שנוכל לקבוע זאת בקרוב מאד ועתה אסביר למה.
מיקרו פייננס- ענף שהניץ מגזע האשראי העולמי
הוגי התוכנית יודעים לספר על רווח ממשי, שניתן לגזור מפעילות בעסקי המימון הזעיר. ההלוואות מוחזרות באחוזים גבוהים והעסק רווחי ואוטרקי. בדיווחים אלה, יש אמנם אמת, אך אמת זמנית למדי. כלכלני בנק גרמן ודאי קראו את דוחות העיסקיים נכונה. אך כמו שאר כלכלני העולם, עליהם לזכור כי המוסד בו הם עובדים אינו פועל בתוך ריק. הצלחת הבנק הגיעה כחלק מממחזור רחב הרבה יותר, כמעט גלובאלי, של גדילת אשראי בתוך הכלכלה העולמית. בסביבה כזו כל עסקי האשראי נהנים מתור של זהב.
כלכלה בפרשת דרכים
הכלכלה העולמית ניצבת היום בצומת ברור מאוד שיקבע לאן נצעד מכאן, האם האשראי הפיננסי ימשיך להתפתח או שמא ימצא הוא במשורה? אם הציפיות לצמצום הצמיחה במערב תתגשמנה ובעקבותיה קיטון באשראי העולמי? למרות הרצון הטוב, לפרוייקט יהיה קושי משמעותי להשיג את התוצאות שהשיג בעבר.
מאידך, במימון זעיר, ההשלכה החברתית בולטת יותר מכל עסקאות האשראי, שהתרחשו במקביל לה, בשני העשורים האחרונים ולכן להוגה התוכנית- הוענק פרס הנובל (ובצדק).





