כלכלני בנק לאומי >> נתוני מאי יהיו אינדיקציה ראשונית להיקף האבטלה כתוצאה מהמשבר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את נתוני התעסוקה (שמבוססים על סקרי כוח האדם) לחודש מרץ. בהודעה המלווה לפרסום צוין הקושי באיסוף ובניתוח הנתונים בעת הנוכחית עקב השפעות משבר הקורונה. כמו כן, נוצר שיבוש בחלק מסדרות הנתונים, באופן שלא אפשר ביצוע של ניכוי עונתיות, לו משמעות רבה בניתוח הנתונים במהלך השנה. לאור זאת, בפסקה זו יוצגו עיקרי הניתוח של הנתונים המקוריים (ללא ניכוי השפעות עונתיות) לחודש מרץ.

 

תחילה נציין כי שיעור האבטלה נותר ברמה דומה לזו של חודש פברואר (סביב 3.5%). ממצא זה, לכאורה לא מתיישב עם דיווחי שירות התעסוקה על למעלה ממיליון תביעות לקבלת דמי אבטלה מתחילת המשבר, מרביתן של עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת), ולא משקף את הפגיעה בתעסוקה שנגרמה עקב משבר הקורונה. מצב זה, נוצר עקב הגדרות האבטלה של הלמ"ס, אשר תואמות את ההגדרות הבינלאומיות. 

 

על-פי הגדרות אלה, עובדים שהוצאו לחל"ת לא נרשמים כבלתי מועסקים (מובטלים) ולכן הם לא נכללו בחישוב של שיעור האבטלה, המוגדר כאחוז הבלתי מועסקים מתוך כלל המשתתפים בכוח העבודה (מועסקים + בלתי מועסקים). כמו כן, גם עובדים שפוטרו עקב משבר הקורונה לא נרשמו כבלתי מועסקים, אלא כלא משתתפים בכוח העבודה, זאת לאור הקושי הרב בחיפוש עבודה תחת המגבלות שננקטו עקב המשבר. על כן, גם הם לא נכנסו באופן ישיר לחישוב של שיעור האבטלה בחודש מרץ. למעשה על-פי הגדרת הלמ"ס, בלתי מועסקים הם רק אלה שאינם מועסקים, אך מעוניינים לעבוד ומחפשים עבודה בצורה פעילה. כמו כן, נציין שכיוון שתקופת ההשבתה העיקרית עקב משבר הקורונה נפרסה על פני החצי השני של מרץ והמחצית הראשונה של חודש אפריל, המצב שתואר צפוי להשפיע גם על נתוני חודש אפריל. 

 

בכדי להמחיש את הקושי בהערכת שיעור האבטלה בעת הנוכחית, נציין כי בפרסום של בנק ישראל מסוף חודש אפריל נכתב כי חוסר הודאות הרב לגבי מי שנכלל בחישוב האבטלה (לפני פרסום נתוני מרץ), גרם לשונות גדולה בין התחזית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, לבין התחזית של קרן המטבע הבינלאומית. חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה שיעור אבטלה של 6% (בממוצע שנתי) בקבוצת הגילאים 25-64 בשנת 2020, תחת ההנחה שרק חלק קטן יחסית מהעובדים שהוצאו לחל"ת יוגדרו לבסוף כמובטלים. לעומת זאת, קרן המטבע העריכה שכל מי שהוצא לחל"ת יוגדר כמובטל, ולכן התחזית שלה היא לשיעור אבטלה של 12% (בגילאי 15 ומעלה). 

 

לעת עתה (לכל הפחות בנתוני מרץ-אפריל), ההשפעה של משבר הקורונה על היקף התעסוקה משתקפת בנתוני המועסקים. בחודש מרץ חלה ירידה חדה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא, ובמקביל חלה עלייה חדה במספר המועסקים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (מרביתם עובדים שהוצאו לחל"ת). כפי שניתן לראות בתרשים, היקף המועסקים (שכירים ועצמאיים) שנעדרו זמנית ממקום עבודתם (כל השבוע או פחות משבוע) בחודש מרץ עמד על כ-1.7 מיליון מועסקים, שהם כ-43% מסך המועסקים, זאת לעומת כ-400 אלף מועסקים בפברואר, שהם כ-10% מסך המועסקים (לפני השבתת הפעילות הכלכלית). כמו כן, בהודעת הלמ"ס צוין שכ-1 מיליון מועסקים, שהם כ-26% מסך המועסקים, נעדרו כתוצאה ממשבר הקורונה. בהודעת הלמ"ס מופיע ניתוח ענפי של המועסקים שנעדרו זמנית, לפיו הענפים בהם אחוז הנעדרים היה גבוה מהממוצע הם: אמנות, בידור ופנאי, חינוך,  שירותי אירוח ואוכל, שירותים אחרים ואספקת חשמל.

 

לסיכום, נתוני האבטלה לחודש מרץ אינם משקפים את עוצמת הפגיעה של משבר הקורונה בהיקף התעסוקה, בעיקר מסיבות טכניות. מצב זה, צפוי להימשך ואף להעמיק בנתוני אפריל, אשר מלבד משבר הקורונה הושפעו גם מחג הפסח. על כן, קיים קושי להסיק מסקנות חד משמעיות מנתוני מרץ-אפריל באשר להיקף האבטלה במשק כתוצאה ממשבר הקורונה. ככל שהמשק ימשיך בתהליך החזרה לפעילות, נראה כי נתוני חודש מאי (שעתידים להתפרסם לקראת סוף חודש יוני) יהוו אינדיקציה ראשונית להיקף האבטלה כתוצאה מהמשבר. 

בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל דיווח על התאוששות מסוימת ברכישות בכרטיסי אשראי מתחילת ההקלות בתקנות החרום (ב-19/04), נתון שמהווה אינדיקציה לעלייה מסוימת בהיקף הפעילות הכלכלית. כמו כן, ייתכן שצעדי הסיוע הנוספים לעצמאיים שהוכרזו על-ידי ראש הממשלה ושר האוצר, במידה שייושמו כמובטח, יתמכו בהאצה של תהליך החזרה לפעילות וקליטה מחודשת של מפוטרים ועובדים שהוצאו לחל"ת חזרה למעגל העבודה. במקביל, נציין כי נתוני הפדיון של רשתות השיווק לחודש מרץ הצביעו על עלייה בפעילות בהשוואה לפברואר, בעיקר ברשתות המזון, על רקע הצטיידות הציבור לקראת ובמהלך תקופת הסגר. במבט קדימה, הערכתנו לשיעור האבטלה בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) התואם את הגדרות הלמ"ס (בממוצע שנתי) בשנת 2020 נותרה על 8%-9% (תחזיתנו מסוף חודש מרץ), זאת בדומה לתחזית של משרד האוצר (אגף הכלכלנית הראשית) שפורסמה ב-4 במאי. 

 

ירידה חדה בביקוש לעובדים בחודש מרץ, בעיקר בענפי השירותים, על רקע משבר הקורונה

 

נתוני הלמ"ס מלמדים כי מספר המשרות הפנויות בחודש מרץ 2020 ירד לרמת שפל (לפחות מתחילת 2016) של כ-52.6 אלף משרות, כששיעור המשרות הפנויות ירד לשפל של כ-2.1% (נתונים מקוריים). הנתון לחודש מרץ משקף ירידה חדה של כ-36% לעומת החודש הקודם וירידה חדה יותר של כ-46% בהשוואה למרץ 2019. כפי שניתן לראות בתרשים 1, הירידה השנתית במספר המשרות הפנויות, שהחלה עוד בטרם פרוץ המשבר, הואצה מאד בחודש מרץ.

נתונים אלה, משקפים את הירידה החדה בביקוש לעובדים במשק עקב משבר הקורונה, זאת כתוצאה מההשבתה הנרחבת של חלקים גדולים בפעילות הכלכלית במשק, שהחלה במהלך חודש מרץ. התפתחות זו, גם מדגישה את הקושי בחיפוש עבודה במהלך המשבר, שכן מעסיקים רבים עצרו גיוסים של עובדים חדשים. 

 

ירידת המשרות הפנויות הייתה אמנם רוחבית בכל ענפי הפעילות, אך בלטה במיוחד בענפי השירותים (ראה/י תרשים 2). זאת, בדומה לנעשה במרבית כלכלות העולם, כיוון שהמגבלות על הפעילות השפיעו במידה רבה על הפעילות בענפים אלה. בענף שירותי אירוח ואוכל, שכולל את תחומי המלונאות, הסעדה ואולמות אירועים, נרשמה ירידה של כ-86% בחודש מרץ לעומת פברואר (נתונים מקוריים אשר אינם מתחשבים בהשפעות עונתיות הקיימות במהלך חודשי השנה), אשר משקפת עצירה כמעט מוחלטת של הפעילות. ירידה חדה נרשמה גם בענף אמנות, בידור ופנאי, אשר פעילותו גם כן נעצרה באופן כמעט מוחלט על רקע מגבלות ההתקהלות בזמן המשבר. יש לציין שבזמן הקרוב לא צפוי שינוי מהותי במגבלה זו, ולכן קצב ההתאוששות בפעילות של ענפים אלה צפוי להיות איטי במיוחד. ירידות משמעותיות נרשמו גם בענפים אחרים בתחום השירותים (שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח, שירותי נדל"ן, שירותים מדעיים וטכניים ועוד) ובענף הבינוי. עם זאת, על-פי מתווה החזרה לפעילות של הממשלה, בענפים האלה ההתאוששות בפעילות עשויה להיות מעט מהירה יותר. מנגד, בענפי הבריאות, מידע ותקשורת ותעשייה, הפעילות נפגעה במידה פחותה יותר. 

במבט קדימה, הביקוש לעובדים צפוי להתאושש בהדרגה במקביל לחזרה ההדרגתית לפעילות, אולם תהליך זה עשוי לבוא לידי ביטוי בנתוני המשרות הפנויות לכל המוקדם בנתון של חודש מאי. זאת, כיוון שחודש אפריל הושפע, כאמור, גם מהשבתת המשק וגם מחג הפסח.