עולם הביטוח >> מנורה מבטחים הודיעה כי מאמצי הקיצוץ שלה נשאו פרי והבשורה צריכה לעודד את כל המשקיעים בענף

אחד מהטיעונים של משקיעי מניות נגד חברות ביטוח היא עלויות ההפצה הגבוהות לעומת המתחרים הטבעיים שלהם להשקעה – הבנקים. מכפיל ההון של הבנקים גבוה מזה של חברות הביטוח, אך הקיצוצים האחרונים בענף עשויים להשוות בתנאים של שני המוסדות

 

 
 

אדם כהן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
20/05/2020

האם מגפת הקורונה תאפשר לחברות הביטוח לצאת במהלך קיצוצים שהן בונות עליו כבר כמה שנים? מנורה מבטחים הודיעה היום למשקיעים כי היא צופה שתחסוך כ-100 מיליון שקל ב-2020 והיא צפויה לחסוך עוד 75 מיליון שקל כל שנה בעקבות הקיצוצים בהוצאות שהנהיגה בתקופת הקורונה. מתוך כך, החברה סיפקה הצצה ליעילות של פעולות חברות הביטוח בתקופת המשבר. מניית החברה, שלא מזמן הפכה להיות החברה השלישית בגודלה בענף (אחרי הראל והפניקס), הגיבה בעליות של כ-0.6%.

החברה פירטה את האמצעים אותם הפעילה כדי להקטין הוצאות. היא הזכירה בין היתר הוצאה של כ-20% מכלל עובדי הקבוצה לחל"ת, צמצום היקף המשרה לשאר העובדים ל-80% משרה, קיצוצי שכר יו"ר ומנכ"ל ב-10% ושל שאר המנהלים הבכירים בשיעור של 5%.

על פי החברה, על מנת לאפשר את חזרתם ההדרגתית לעבודה של מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת, הוחלט בתאום עם ועד העובדים על שורת צעדים. מבין הצעדים הקפאת עדכוני שכר לשנת 2020 וביטול פעילות רווחה לשנה הנוכחית תוך יצירה במקביל של קרן רווחה לסיוע לעובדים נזקקים. גם המענקים לשנת 2019 בוטלו לצבר העובדים ולהנהלה. החברה פעלה גם לצמצום עלויות ספקים וצמצום של הוצאות הנהלה וכלליות אחרות.

לקרנות שמשקיעות במנורה מבטחים לחץ כאן 

זה לא מפתיע שחברות ענק מנצלות משברים כמו משבר הקורונה כדי להתייעל. מדובר במהלך ידוע ומובן שנעמי קליין, אחת מהעיתונאיות המוערכות בעולם, הקדישה לו ספר שלם בשם "דוקטרינת ההלם". התזה אומרת שבאירועי אסון לאומיים ניתן לחולל שינויים ניאו ליברליים בכלכלות. אז בחברה מסחרית ניתן לבצע שינויים על אחת כמה וכמה, תוך הבנה של ציבור העובדים והוועד.

אחד מהטיעונים של משקיעי מניות נגד חברות ביטוח היא עלויות ההפצה הגבוהות לעומת המתחרים הטבעיים שלהם להשקעה – הבנקים. מכפיל ההון של הבנקים גבוה מזה של חברות הביטוח (לעומת התשואה על ההון של חברות הביטוח שגבוהה יותר מהבנקים).

התשואה על ההון של מנורה מבטחים ב-2019 וטרם עידן הקורונה עמד על 14.3% ורווח כולל של 571 מיליון שקל. תחת הנחה של פגיעה מסוימת בהכנסות כתוצאה מהמגיפה, לצד פגיעה זמנית מאוד מהרווחים בשוק ההון, החיסכון הפרמננטי של 75-100 מיליון שקל מהוצאות על בסיס הצמצומים בחסות המגיפה צריכים להיות מקור חזק להגדלת הרווחים. וזה לא נגמר כאן.

הצעדים לקיצוץ בתקופת הקורונה אינם ייחודיים למנורה בלבד אלא היו מנת חלקן של כל חברות הביטוח. לא קשה להאמין שגם חברות הביטוח ביצעו דוקטרינת הלם משלהן והנהיגו מהלכים של קיצוצים שהן רק יכלו לחלום עליהן בשנים האחרונות.

 

 

x