הקצאת נכסים שאינם בשווי הוגן בעת חישוב בדיקת נאותות העתודה (LAT)

 

בתוקף סמכותי לפי הוראות סעיף 42(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, להלן הוראותיי:

 

1. כללי

הוראות סעיף 1.1.4(ו) לסימן ג', בפרק 1, חלק 2, שער 5 לחוזר המאוחד בנושא "מדידת התחייבויות", עוסקות בזכאותה של חברת ביטוח להתייחס לפער שבין העלות המופחתת לבין השווי ההוגן של נכסים שאינם רשומים בדוח על המצב הכספי בשווי הוגן, למעט אגרות חוב מיועדות, בעת בדיקת נאותות העתודה (LAT) (להלן – "UGL"). על-פי הוראות אלו, אם קיימת מגבלה חיצונית (למשל הוראות רגולציה) או פנימית (למשל מגבלה ניהולית) לגבי חלוקת הנכסים לכיסוי עתודות מסוימות, תבוצע הקצאה של הנכסים להתחייבויות מסוימות על בסיס מגבלות אלו. אחרת, ההקצאה תבוצע בהתאם לנוהל הקצאה מתועד שייקבע בחברה או באופן יחסי לפי גודל העתודה.

בתקופה האחרונה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון נתקלה במספר שאלות יישומיות לגבי ההוראות האמורות, וכן נתקלה בחוסר אחידות באופן היישום שלהן.

לאור האמור, מטרת חוזר זה היא לספק הבהרות באשר לאופן היישום של ההוראות הנוגעות ל-UGL לצורך שיפור ההשוואתיות בין החברות והוודאות הרגולטורית.

כמו כן, חוזר זה מעדכן את הוראות הגילוי אודות ה-UGL בדוחות הכספיים של חברות הביטוח, וזאת בשל העובדה כי להקצאות של נכסים והעברות של נכסים בין קבוצות ביטוח יש השפעה פוטנציאלית מהותית על הדוחות הכספיים של חברות הביטוח, ובהתאם לסעיף 36 לתקן דיווח כספי בינלאומי מספר 4 (IFRS) בדבר חוזי ביטוח הקובע, בין היתר, כי יש לתת גילוי לתהליך ששימש לקביעת ההנחות בעלות ההשפעה המהותית ביותר, וכאשר הדבר מעשי, גם גילוי כמותי להנחות.

 

2. תיקון הוראות החוזר המאוחד לעניין מדידה

1. בסוף סעיף 1.1.4(ו) לסימן ג', פרק 1, חלק 2, שער 5 בחוזר המאוחד ("מדידת התחייבויות") יתווסף המשפט "הבהרות בנוגע לאופן יישום סעיף זה מפורטות בנספח 5.2.1.15".
2. בנספחים לפרק 1, חלק 2, שער 5 בחוזר המאוחד יתווסף נספח 5.2.1.15 המצורף כנספח א' לחוזר זה.

 

3. תיקון הוראות החוזר המאוחד לעניין דין וחשבון לציבור

1. בנספח 5.4.1.4 לפרק 1, חלק 4, שער 5 בחוזר המאוחד ("דוח כספי שנתי של חברת ביטוח"), בביאור 39 "ניהול סיכונים", סעיף ו' "סיכונים ביטוחיים", יבואו השינויים המפורטים בתיקוני מהדורה בנספח ב' לחוזר זה.
2. בנספח 5.4.1.8 לפרק 1, חלק 4, שער 5 בחוזר המאוחד ("דוח כספי רבעוני של חברת ביטוח"), בביאור 7 "אירועים מהותיים בתקופת הדוח" יבואו השינויים המפורטים בתיקוני מהדורה בנספח ג' לחוזר זה.

 

4. תחולה

הוראות החוזר יחולו על כל חברות הביטוח.

 

5. תחילה

הוראות החוזר יחולו החל מיום פרסומו.

                                                                                            ד"ר משה ברקת

                                                                             הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון

 

 

 

 

 

נספח א'

 

נספח 5.2.1.15

(מתייחס לסעיף 1.1.4(ו)  בסימן ג' בפרק 1 בחלק 2 של שער 5)

 

הבהרות לעניין הקצאת נכסים שאינם בשווי הוגן בעת חישוב בדיקת נאותות העתודה (LAT)

להלן מפורטות הבהרות בנוגע לנכסים שאינם רשומים בדוח על המצב הכספי בשווי הוגן ולפער שבין העלות המופחתת שלהם לבין השווי ההוגן בעת בדיקת נאותות העתודה (LAT) (להלן – "UGL"):

 

1. האם במסגרת ה-UGL ניתן להביא בחשבון נכסים שלא הוכרו כלל בדוח על המצב הכספי?

לא. תחשיב ה-UGL מיועד למצבים שבהם נכסים שהוכרו בדוחות הכספיים של החברה לא נמדדו במסגרתם בשווי הוגן כהגדרתו בתקן דיווח כספי בינלאומי מספר 13 (IFRS), כך שנוצרו עודפי שווי. משכך, לדוגמה, חברה אינה יכולה להביא בחשבון גם שווי הוגן של נכסים שלא הוכרו בדוח על המצב הכספי, ובכלל זה, שווי של עסקים עתידיים, נכסים בלתי מוחשיים שנוצרו פנימית (ולא הוכרו בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים) או שווי של תמורה מעסקאות קיימות, שטרם קמה לחברה היכולת להכיר בה בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים. עוד יובהר כי יחידת החשבון (unit of account) של כל נכס במסגרת ה-UGL תהיה זהה לזו החשבונאית. משכך, לא יובאו בחשבון הפרשי שווי הנובעים מהגדרה שונה של יחידת חשבון ושלא היו באים לידי ביטוי בשווי ההוגן של הנכס המדובר, לו נמדד בשווי הוגן. בכלל זה, לא יובאו בחשבון פערי שווי פוטנציאליים הנוצרים בעקבות העברה של נכסים יחד עם העברה או סילוק של התחייבויות המתייחסות אליהם, ובפרט התחייבויות מסים נדחים, הנמדדות בנפרד.

 

2. האם ה-UGL מחושב בדוח נפרד או בדוח המאוחד?

ה-UGL מחושב באופן עקבי לדוח אליו הוא מתייחס (מאוחד או נפרד). משכך, גם יחידת החשבון תהיה עקבית ליחידת החשבון בדוח האמור. עם זאת, יובהר כי הפרדה תאגידית עשויה להיות רלוונטית לעניין אופן ההקצאה של נכסים לקבוצות של התחייבויות ביטוח, כמפורט להלן.

 

3. באיזו רמה יש לייחס את הנכסים לצורך קביעת ה-UGL, והאם ניתן לייחס נכסים למגזר החיים והסיעוד יחדיו?

לא. הייחוס של נכסים נדרש להתבצע לגבי כל קבוצה של התחייבויות שלגביה מתבצע בנפרד תחשיב LAT.

 

4. האם ניתן להקצות לקבוצת התחייבויות ביטוח נכסים שסכומם המאזני עולה על הסכום שבו נמדדו ההתחייבויות האמורות?

לא. עודף השווי מחושב ביחס לנכסים שסכומם זהה לסכום ההתחייבויות, כך שלא ניתן לייחס להתחייבויות מסוימות נכסים ביתר, לצד ייחוס של נכסים בחסר להתחייבויות אחרות או להון. במילים אחרות, ההקצאה היא לנכסים ולא לשווי העודף. לאחר הקצאת הנכסים, מחושב השווי העודף ברמת כל קבוצת התחייבויות ונכסים שיוחסו אליהן. עם זאת, כמפורט להלן ניתן לקבוע נוהל הקצאה לפיו אופן ההקצאה של הנכסים תלוי בסכום ה-LAT של קבוצת ההתחייבויות (לפני UGL).

 

5. האם ניתן לבצע שינויים באופן ההקצאה של נכסים להתחייבויות ביטוח לצרכי ה-UGL?

תלוי. כאמור בהוראות החוזר המאוחד, ההקצאה של הנכסים הרלוונטיים להתחייבויות ביטוח מתבצעת בשני שלבים:

1. נכסים שקיימים לגביהם מגבלות - אם קיימת מגבלה חיצונית או פנימית לגבי חלוקת הנכסים לכיסוי עתודות מסוימות, קיימת חובה להתחשב במגבלה זו בעת ביצוע ההקצאה של הנכסים להתחייבויות. בהקשר לכך, מובן כי כל עוד קיימות מגבלות על העברת נכסים בין קבוצות של התחייבויות ביטוח, אין לשנות את הייחוס עד להסרת המגבלה. יובהר, כי כחלק מהמגבלות יש להביא בחשבון גם את צורת הניהול של הנכסים. ככלל, נכסים שיוחסו ספציפית לטובת תיק התחייבויות מסוים לצרכים ניהוליים פנימיים, יסווגו באותו אופן גם לעניין ה-UGL. במילים אחרות, תחילה נדרש לבחון האם הנכסים המזוהים שייכים לפורטפוליו נפרד המוחזק כנגד התחייבות מסוג מסוים. בכלל זאת יש לבחון את אלה - האם הנכסים מוחזקים בחשבונות ייעודיים או תאגידים שונים הקשורים להתחייבויות מסוג מסוים; האם נקבעה להם מדיניות השקעה פרטנית הקשורה להתחייבויות מסוג מסוים; האם הם מנוהלים על ידי גורמים שונים בחברה; האם הם מדווחים בנפרד פנימית בחברה למטרות הערכת ביצועים וניהול סיכונים, ובכלל זה מיוחסים למגזרי פעילות נפרדים בדוחות הכספיים, וכיוצא באלה. משכך, על החברה לבחון, בין היתר, את האופן שבו מנוהלים הנכסים, וככל שקיימת הפרדה כאמור לצרכים ניהוליים, עליה להקצות את הנכסים האמורים באופן תואם גם לצרכי ה-UGL. שינוי באופן ההקצאה של נכסים שזוהו ספציפית כאמור, יתבצע רק כשהוא מלווה בשינוי עסקי או ניהולי הניתן להדגמה ברורה בפועל;
2. נכסים אחרים – לגבי נכסים שלא קיימות לגביהם מגבלות ברורות (לרבות ייחוס ספציפי מחמת מגבלות או צורת ניהול), החברה תקבע נוהל הקצאה מתועד. בהקשר זה, יובהר, כי עקב המהותיות הפוטנציאלית של נוהל ההקצאה על הדוחות הכספיים, הנוהל, כמו גם כל שינוי מהותי בו, יאושרו על ידי דירקטוריון החברה. בנוסף, יובהר כי ככלל, אין זה ראוי כי שינויים מהותיים בנוהל יתבצעו בתדירות גבוהה, למשל בתדירות העולה על אחת לשנתיים. ככל שלא קיימת מגבלה חיצונית או פנימית, מובהר גם כי ניתן לקבוע כי ההקצאה של הנכסים תתבצע כפונקציה של ה-LAT (לפני ה-UGL). למשל, באמצעות הקצאה של נכסים בעלי שווי עודף תחילה לאותן קבוצות המאופיינות ב-LAT, וזאת עד להגעה לסך הסכום שבו נמדדות ההתחייבויות, לפני קיזוז בגין UGL.^[1]

 

6. כיצד מטופלת בדוחות הכספיים העברות של נכסים לעניין ה-UGL, לרבות העברות הנובעות עקב שינויים בנוהל ההקצאה?

העברות כאמור מטופלות כשינוי אומדן בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 8 (IAS) ומטופלות בדרך של 'מכאן ולהבא'.

 

נספח ב'

 

באור 39: -  ניהול סיכונים (המשך)

 

ו)1      סיכון ביטוחי בחוזי ביטוח חיים ובריאות

 

החברה תתאר את ההנחות המהותיות המשמשות לחישוב ההתחייבויות הביטוחיות והאופן בו נקבעו אותן הנחות, תוך התייחסות לתוכניות הביטוח השונות.

בתיאור העתודה המשלימה לגמלאות יש לציין מהו שיעור פקטור K בחלוקה להתחייבויות תלויות תשואה והתחייבויות שאינן תלויות תשואה.

בתיאור בדיקת נאותות העתודה (LAT) יינתן גילוי בדבר:

1. סך הפער בין השווי ההוגן של הנכסים לסכום בו הם מוצגים בדוחות הכספיים למועד הדוח ("שווי עודף"), אף אם לא קוזז במלואו מהפרשות ה-LAT, תוך מתן גילוי לסוגי הנכסים אליהם הוא מתייחס, בחלוקה למגזרים הכוללים את קבוצות התחייבויות הביטוח הרלוונטיות לבדיקת ה-LAT;
2. סכום הקיזוז הקיים ב-LAT בעקבות קיזוז שווי עודף, בחלוקה למגזרים הכוללים את קבוצות התחייבויות הביטוח הרלוונטיות לבדיקת ה-LAT;
3. יתרת השווי העודף שטרם קוזז מהפרשות ה-LAT הקיימות, בחלוקה למגזרים הכוללים את קבוצות התחייבויות הביטוח הרלוונטיות לבדיקת ה-LAT;
4. תיאור נוהל ההקצאה, ושינויים שבוצעו במהלך תקופת הדיווח בהקצאת נכסים, לרבות בנוהל ההקצאה, ולהשפעה של שינויים כאמור על הדוחות הכספיים.

 

         כללי

להלן תיאור מוצרי הביטוח השונים וההנחות המשמשות לחישוב ההתחייבויות בגינם בהתאם לסוג המוצר.

באופן כללי בהתאם להוראות המפקח ההתחייבויות הביטוחיות מחושבות על ידי אקטואר, על-פי שיטות אקטואריות מקובלות ובאופן עקבי לשנה קודמת. ההתחייבויות מחושבות בהתאם לנתוני הכיסויים הרלוונטיים, כגון: גיל ומין המבוטח, תקופת הביטוח, מועד תחילת הביטוח, סוג הביטוח. פרמיה תקופתית וסכום הביטוח.

        

השיטות האקטואריות לחישוב ההתחייבויות הביטוחיות

1. תוכניות ביטוח מסוג "עדיף" ומסוג "מסלולי השקעה":

בתוכניות ביטוח מסוג "עדיף" ומסוג "מסלולי השקעה" קיים מרכיב חיסכון מזוהה. העתודה הבסיסית והעיקרית היא בגובה החיסכון שנצבר בתוספת תשואה בהתאם לתנאי הפוליסה כדלקמן:

- קרן צמודה לתשואת תיק השקעות (חוזים תלויי תשואה).

• קרן צמודה למדד בתוספת ריבית קבועה מובטחת או מזוכה בתשואה מובטחת כנגד נכסים מותאמים (חוזים מבטיחי תשואה).

בגין מרכיבים ביטוחיים המצורפים לפוליסות אלו (אי כושר עבודה, מקרה מוות, סיעודי וכו') מחושבת התחייבות ביטוחית בנפרד כאמור להלן.

 

2. תוכניות ביטוח מסוג "מעורב" וכדומה ("מסורתי"):

תוכניות ביטוח מסוג "מעורב" וכדומה משלבות מרכיב של סכום חסכון במקרה שהמבוטח נשאר בחיים בתום תקופת התוכנית עם מרכיב ביטוחי של סיכון מוות במשך תקופת התוכנית. בגין מוצרים אלה מחושבת התחייבות ביטוחית לכל כיסוי כהיוון של תזרים המזומנים בגין התביעות הצפויות, כולל תשלום בתום התקופה, בניכוי הפרמיות העתידיות הצפויות. חישוב זה מבוסס על ההנחות לפיהן תומחרו המוצרים ו/או על הנחות שהופקו מניסיון התביעות, כולל שיעורי הריבית (להלן - ריבית תעריפית), לוח התמותה או התחלואה, (ראה גם סעיף 2 להלן). החישוב נעשה בשיטה הידועה בשם "Net Premium Reserve", אשר אינה כוללת בזרם התקבולים הצפוי את המרכיב שהועמס בתעריף הפרמיות לכיסוי העמלות וההוצאות, ומנגד אינה מנכה את ההוצאות והעמלות הצפויות. בגין מוצרים מסורתיים תלויי תשואה מחושבת העתודה בהתאם לתשואה שהושגה בפועל בניכוי דמי ניהול.

 

3. התחייבויות לגמלאות בתשלום מחושבות בהתאם לתוחלת החיים הצפויה על בסיס לוחות תמותה עדכניים אשר נבנו לאחר בחינת ניסיון החברה ובסיוע נתונים אשר פורסמו על-ידי אקטואר האוצר בחוזר המפקח.

 

נספח ג'

 

באור 7: -     אירועים מהותיים בתקופת הדוח

 

1. יש לכלול הסבר לגבי אירועים ועסקאות מהותיים שהתרחשו בתקופת הדיווח.
2. יינתן גילוי לגבי כל שינוי מהותי שנעשה, אם נעשה, בהנחות העיקריות ששימשו בחישוב ההתחייבויות הביטוחיות[2], לרבות השפעת השינוי על רווחי החברה. הגילוי יינתן בנפרד עבור כל שינוי מהותי באחת ההנחות. גילוי נפרד יינתן גם במקרה שבו מספר שינויים מהותיים משפיעים על אותה הנחה אקטוארית, אף אם סכום ההשפעה המצרפי אינו מהותי.