רשות ניירות ערך >> הארכת תקופה למתן הערות ציבור לתיקון חוק הייעוץ והגדרת ייעוץ השקעות כללי

רקע:

חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, מסדיר את הפעילות של ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות.

בראש ובראשונה מטיל החוק חובת רישוי על כל מי שעוסק ב"ייעוץ השקעות" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק.

הגדרה זו הינה רחבה וקובעת כי "ייעוץ השקעות" כולל כל מתן ייעוץ בנוגע לכדאיות השקעה בניירות ערך ובנכסים פיננסיים, ללא הבדל באופן מתן השירות, בין אם הוא ניתן באינטראקציה אישית, למשל, בין יועץ השקעות ללקוח שיושב מולו בסניף הבנק, ובין אם מדובר על אנליזה שמופצת לציבור רחב.

בעת חקיקת החוק, החקיקה כוונה לייעוץ ההשקעות הקלאסי שהתנהל בעיקר בבנקים, בו ייעוץ ההשקעות הוא אישי וציפיית הלקוח היא שהייעוץ יתבסס על המאפיינים וההעדפות האישיות שלו, כפי ששוקפו ליועץ ההשקעות. לפיכך, גם החובות המוטלות על פי החוק על יועץ ההשקעות מתייחסות למערכת יחסים "אישית" בין יועץ ההשקעות ללקוח. כך על בעלי הרישיון כאמור, חלות חובות הכוללות בין היתר, עריכת בירור של צרכיו והנחיותיו של הלקוח והתאמת השירות לצרכים אלה, חובת עריכת הסכם עם הלקוח, גילוי ניגודי עניינים שיש ליועץ וקבלת הסכמת הלקוח לפעילות זו ועוד. ואולם מאז שנחקק החוק ועד היום חלו תמורות רבות בעולם הייעוץ בעיקר לנוכח התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות אמצעים מגוונים למתן ייעוץ שלא היו קיימים בעבר. כאמור, חלק מן החובות הקבועות בחוק הייעוץ אינן מתאימות לפעילויות ושירותים שאינם אישיים, אלא ניתנים לציבור גדול או בלתי מסוים, והתוצאה היא שיש מגוון של שירותים שההסדרה בחוק לא מתאימה להם. 

 

להמשך ההצעה לחץ כאן