מיטב דש >> פעילות הצריכה הפרטית במשק מתאוששת במהירות

עיקרי הדברים  

·     פעילות הצריכה הפרטית במשק מתאוששת במהירות בסיוע הביקושים הנדחים של הצרכנים שהצטברו בתקופת הסגר. שיפור במצב הפיננסי של משקי בית בשניםהאחרונות צפוי לסייע בהתאוששות.

·     גברו הסיכונים הגיאופוליטיים לכלכלה הישראלית.

·     בסך האשראי העסקי במשק קיימת חשיפה יחסית נמוכה לענפים שנפגעו בצורה קשה מהמשבר.

·     בנק ישראל לא צפוי לנקוט בצעדים נוספים בהחלטתו השבוע.

·     ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח בישראל עלו בחדות, אך הן עדיין נמוכות מהתחזית שלנו לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים שעלתה ל-1%.

·     נמשכיםביקושים חזקים מאוד בהנפקות האג"ח הממשלתיות בישראל.

·      האינדיקאטורים הכלכליים במדינות המפותחות ובסין, בפרט האינדיקאטורים המידיים,כגון תנועת הרכבים והאנשים וצריכת החשמל, מצביעים על מגמת התאוששות בפעילות הכלכלית.

·     החרפת העימות בין ארה"ב לסין מהווה סיכון כלכלי משמעותיהן בטווח הארוך והן הקצר.

·      המשך גידול מהיר במספר החולים במדינות המתפתחות,במיוחד בדרום אמריקה, פוגע בסיכוי התאוששות בכלכלה הגלובלית.

המלצות מרכזיות

דגשים:

·        אנו ממליצים להוריד חשיפה לאפיק המנייתי לבינונית-נמוכה ו/או להגביר הגנות.

·        אנו ממליצים על מח"מ בינוני באפיק הממשלתי.

·        אנו ממליצים על הטיית תיק האג"ח לטובת האג"ח הצמודות בטווחים הקצרים והבינוניים.

·        אנו ממליצים על גישה סלקטיבית באפיק הקונצרני.

• חלק גדול מהצרכנים, שהכנסתם לא נפגעה, צברו חסכונות בזמן הסגר ללא יכולת להוציא כסף על יותר משליש מסל הצריכה הרגיל שלהם. בין אמצע מרץ ועד סוף אפריל הרכישות היומיות בכרטיסי אשראי היו נמוכות בכ-25% לעומת הממוצע היומי בינואר-פברואר. סל הצריכה השתנה משמעותית כאשר משקל המזון, בתי המרקחת ומוצרי חשמל  גדל לעומת התקופה לפני הסגר. 
• חלק גדול מהעובדים שיצאו לחל"ת הינם בעלי שכר נמוך יחסית. שלושת העשירונים התחתונים (הכנסה נטו של משק בית עד 10,500 ₪) אחראים יחד רק על כ-22% מסך ההוצאה של כלל משקי בית.
• מדד סנטימנט הצרכנים בישראל ירד בחדות בחודש אפריל, אך בהתייחס לשאלה על מצב הכספי הנוכחי, משקל משקי בית שדיווחו שהם מסיימים חודש בחובות לא עלה ואלה שדיווחו שהם משתמשים בחסכונות כדי לחסות את ההוצאות משקלם עלה רק במעט.
• בכלל, מצבם הפיננסי של משקי בית השתפר משמעותית בשנים האחרונות. כפי שעולה מהסקר, משקל משקי בית שמתקשים פיננסית מסך משקי בית בישראל ירד בחמש השנים האחרונות מכ-35% לפחות מ-25%.
• הישראלים כנראה לא ייסעו לחו"ל השנה, לפחות לא הרבה. ההוצאה על הנסיעות לחו"ל מהוות כ-5% מסל הצריכה, כאשר אצל החמישון העליון לפי רמת הכנסה, שנפגע פחות מהמשבר, משקל הנסיעות לחו"ל בסל הצריכה כפולה מהחמישון התחתון.  ההוצאה שנחסכה על הנסיעות תגדיל הוצאה לצריכה בישראל. כמובן, שלא יגיעו גם תיירים מחו"ל לישראל, אך הצריכה שלהם מתרכזת בתחומים מאוד מסוימים.  

• מספר משרות פנויות במשק ירד בחודשים מרץ-אפריל ב-65% לעומת החודשים המקבילים ב-2019. בעיקר נרשמה ירידה בענפי אירוח ואוכל, אמנות, בידור ופנאי (תרשים 5). מדאיגה העובדה שגם הביקוש למהנדסי היי טק ירד.  
• מפרסום של בנק ישראל עולה שנכון לסוף שנת 2019, סך האשראי לענף של בתי מלון, שירותי הארחה ואוכל, שנפגעו ביותר מהמשבר, היה כ-2% בלבד מסך האשראי העסקי הכולל במשק. החשיפה לענף המסחר, שגם הוא יכול לסבול מקשיים, הרבה יותר גבוהה ועומדת על כ-13%. הסיכון יעלה משמעותית אם הפגיעה תתרחב לענף הנדל"ן והבניה שמהווים יחד כרבע מסך האשראי העסקי במשק. 
• מלבד השפעת הקורונה, עלולים להתגבר שני סיכונים נוספים לכלכלה הישראלית. תוכנית הסיפוח של הממשלה החדשה בישראל עלולה לעורר השלכות כלכליות מצד חלק משותפי הסחר. עניין זה גם עלה כנושא במחלוקת בין המפלגות במסע הבחירות בארה"ב. הסיכון הנוסף קשור להשפעה על ישראל של החרפת העימות בין ארה"ב לסין. 

• תחזיות הצמיחה בעולם ממשיכות לרדת. יו"ר קרן המטבע הבינלאומית אמרה בשבוע שעבר שהנתונים הכלכליים במדינות שונות גרועים יותר מהתחזיות הפסימיות של הקרן. אנחנו עדיין בתסריט להתאוששות בצורה של V, רק עמוק יותר ויותר. 
• מדדי מנהלי הרכש לחודש מאי עלו במדינות ובאזורים שונים. חלה עלייה במדד המשולב שמשקף פעילות התעשייה ובמגזר השירותים באוסטרליה, יפן, ארה"ב ואירופה. הנתון לחודש מאי בסין עדיין לא התפרסם. שיפור בארה"ב ואירופה היה ניכר יותר מאשר ביפן ואוסטרליה. יחד עם זאת, המדדים עדיין רחוקים מהרמה של 50 המפרידה בין התכווצות להתרחבות בפעילות.

• לפי הסקר של מכון ה-ZEW, למרות שהערכות העסקים באירופה לגבי מצבם הנוכחי נמצאת בשפל של עשור, הציפיות שלהם עלו בחדות. 
• ביטוי נוסף להתאוששות בפעילות במדינות המערב עם תחילת הסרת הסגר בארה"ב ואירופה היו ביצועים עודפים של מניות סקטור התעשייה על פני מדד מניות כללי.
• בשבוע שעבר סוכם בין גרמניה לצרפת על הקמת קרן בסך 500 מיליארד אירו בתוך התקציב של האיחוד האירופאי לסיוע למדינות שנפגעו מהמגפה. הקרן תגייס אג"ח  בגיבוי כל המדינות, אך בעיקר גרמניה, התורמת העיקרית לתקציב המשותף. הצעד דורש אישור של כלל המדינות, כאשר חלקן כבר הביעו התנגדות למהלך. יחד עם זאת, בדרך כלל האירופאים יודעים בסופו של דבר להגיע לפתרונות. המהלך, אם ייצא לפועל, מהווה התקדמות משמעותית בשיתוף הפעולה בתוך האיחוד ומוריד סיכון למדינות החלשות יותר. 
• מצב המגפה במרבית המדינות המתפתחות, במיוחד בדרום אמריקה, ממשיך להחמיר ומעלה סיכון למשבר משמעותי. 

• בנק ישראל לא צפוי להודיע על צעדים חדשים בהחלטתו השבוע. תשואות המק"מ מגלמות אומנם הורדת ריבית, אך לא בטוח שזה באמת משקף הערכות לשינוי הריבית, אלא פעילות הזרים בשוק המט"ח. 
• הרכישות  של בנק ישראל מורגשות בשוק האג"ח. המחזור הממוצע היומי באג"ח השקליות הארוכות (מעל 8 שנים) התייצב בחודש האחרון ברמה של כ-500 מיליון ₪ לעומת כ-300 מיליון לפני המשבר (תרשים 17). קיימים קונים חזקים גם מלבד בנק ישראל, כפי שמעידים הביקושים לאג"ח הממשלתיות בהנפקות. למרות גודל ההנפקות נרשם בהן יחס כיסוי גבוה מאוד. בהנפקה בשבוע האחרון נרשם ביקוש של כ-11 מיליארד ₪ (ללא ממק"צ) לאחר ביקושים של 12.2 מיליארד בהנפקה הקודמת. הביקושים בשוק האג"ח נתמכים, בין היתר,בגיוסים לקרנות הנאמנות שחזרו לגדול במהירות. 
• אחרי הפרסום של מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח המקומי עלו בשיעור חד, במיוחד לטווחים הקצרים (תרשים 16). הציפיות הגלומות לשנתיים עומדות על כ-0.6% והן עדיין נמוכות מהתחזית שלנו לאינפלציה ברמה של 1% בשנה הקרובה. הסיבה לעלייה בציפיות נובעת מהפתעה כלפי מעלה במדד המחירים האחרון, מהתאוששות יחסית מהירה של פעילות הצריכה הפרטית במשק ומעלייה במחירי הנפט. לקחנו בחשבון בתחזית האינפלציה שהתייקרות הדלק בחודש יוני תוסיף לפחות 0.2% למדד המחירים.