לאומי >> הירידה בתוצר ברבעון השני צפויה להיות גבוהה אף יותר

התוצר המקומי הגולמי של ישראל ירד ברביע הראשון של 2020 ב-7.1% במונחים שנתיים מנוכי עונתיות. מדובר בירידה פחות חריפה מאשר בתחזית הקונצנזוס של בלומברג, שבה החציון היה מינוס 13%. מטבע הדברים, הירידה בפעילות של הסקטור העסקי הייתה משמעותית יותר, בשיעור של 9.1% במונחים שנתיים.

 

באשר לרכיבי הצמיחה, נרשמה ירידה חדה ביבוא של ישראל, בשיעור גדול במידה ניכרת מאשר ירידת היצוא של ישראל שהייתה מתונה. יתר על כן, בניכוי סעיפים תנודתיים (יהלומים והזנק), היצוא של ישראל שמר על רמתו, וברביע הראשון של השנה כמעט ולא נרשמה ירידה ביצוא. מצב זה של שיפור במצב המאזן החיצוני של ישראל תרם לכך שירידת התוצר הייתה מתונה יחסית. 

 

היציבות בייצוא הסחורות והשירותים משקפת ירידה חדה בייצוא שירותי התיירות שנגרמה בשל נגיף הקורונה. כנגד, ייצוא השירותים האחרים -- הכולל יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכיו"ב עלה ב- 18.4% במונחים שנתיים. עלייה נרשמה גם ביצוא הסחורות ברביע הראשון של 2020  עם עלייה של 13.9% ביצוא התעשייה (למעט יהלומים), הכולל גם את הגז הטבעי שתהליך היצוא המשמעותי שלו החל ברביע זה.

 

בהשקעות בנכסים קבועים נרשמה ירידה ושיעורי הירידה היו די אחידים בהשקעות לבנייה למגורים ובהשקעות בענפי המשק. הירידה בהשקעה בענפי המשק משקפת ירידה חדה ביותר בהשקעה בכלי רכב, זאת לאחר עליה חריגה ברביע הקודם. ההשקעות במכונות וציוד ובמוצרי קניין רוחני עלו. 

 

הצריכה הציבורית ירדה ברביע הראשון של השנה, גם עקב הוצאת עובדי המגזר הציבורי לחופשה חריגה במהלך חודש מרץ (חל"ת).

 

ההוצאה לצריכה פרטית נפגעה קשה מנגיף הקורונה במגוון רחב מאוד של סוגי צריכה. ההוצאה לצריכת השירותים השונים ירדה במידה ניכרת עקב השפעת נגיף הקורונה שהביאה לירידות בשירותי ההובלה, בטיסות לחו"ל, בשירותי האירוח, ובשירותי התרבות והפנאי. מנגד, הסעיף היחיד שרשם עלייה משמעותית בצריכה הפרטית הינו צריכת המזון המשקאות והטבק.

 

להערכתנו, שיעור ירידת התוצר ברביע השני של 2020 יהיה גדול מזה שנרשם ברביע הראשון של השנה. במידה ולא יהיו גלי הידבקות משמעותיים בהמשך השנה, הרי שבמחצית השנייה של השנה צפויה התאוששות של הפעילות. בהתאם להנחות ספציפיות אלו לגבי נוכחות הווירוס, הרי שתוואי זה יביא לירידה של כ-8% בתוצר של המחצית הראשונה של 2020 לעומת המחצית שנייה של 2019 (במונחים שנתיים) ועלייה של קרוב ל-7% בתוצר במחצית השנייה של 2020 לעומת המחצית הראשונה (במונחים שנתיים). שנת 2020 כולה צפויה להסתכם בירידה של התוצר בהיקף של כ-3% יחסית לתוצר של שנת 2019.