רשות שוק ההון >> מוצע לעדכן את השיעורים ביחס לעתודות המתייחסות לפוליסות סיעוד פרט ולפוליסות ביטוחי רכב חובה וחבויות

בתוקף סמכותי לפי סעיף 42(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, להלן הוראותיי:

 

1 .כללי

סעיף 1.1.4(ד)(2) בסימן ג', פרק 1 לחלק 2 לשער 5 "מדידת התחייבויות" בחוזר המאוחד קובע, כי ניתן להוסיף לריבית חסרת סיכון המשמשת בחישוב בדיקת נאותות העתודה פרמיית אי נזילות, וזאת בשיעורים שונים. מטרת חוזר זה היא לקבוע שיעור פרטני לפרמיית אי נזילות, שישמש בעת חישוב בדיקת נאותות העתודה עבור פוליסות ביטוח סיעודי פרט וביטוחי רכב חובה וחבויות.

 

2 .תיקון החוזר המאוחד

בסעיף 1.1.4(ד) לסימן ג', פרק 1, חלק 2, שער 5 לחוזר המאוחד, יבואו השינויים המפורטים בתיקוני מהדורה בנספח לחוזר זה.

 

3 .תחולה

הוראות החוזר יחולו על כל חברות הביטוח.

 

4 .תחילה

1. הוראות החוזר יחולו החל מהדוחות הכספיים ליום 30 ביוני 2020.
2. על אף האמור בסעיף קטן (א), חברה רשאית לבצע יישום מוקדם של הוראות החוזר בדוחות הכספיים ליום 31 במרץ 2020.

 

5 .הוראת מעבר

יישום לראשונה של סעיף 2 לחוזר זה יבוצע בדרך של שינוי באומדן חשבונאי בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 8 (IAS).

                                                                     

 

 

נספח

 

סימן ג', פרק 1, חלק 2, שער 5 לחוזר המאוחד

 

1.1.4...(ד) תוספת פרמיית אי- נזילות –

1. על החברה להשתמש בשיטת "QIS5", בהתאם להנחיות שניתנו ב- 2IQIS, ללא קטימה בטווח הארוך, תוך שימוש בנתונים מעודכנים לתאריך הדיווח.
2. ניתן להוסיף לריבית חסרת סיכון פרמיית אי-נזילות כאמור, הן להנחת תשואה והן להנחת ריבית היוון, לפי העניין, לפי השיעורים הבאים:
3. להנחת תשואה בלבד בהתחייבויות המגובות באג"ח מיועדות: 0% פרמיית אי-נזילות;
4. להנחת תשואה ולהנחת היוון עבור קצבאות (מכל סוג) בתשלום בתאריך הדיווח וקצבאות נדחות, החל ממועד תשלום הקצבה בלבד: 100% פרמיית אי-נזילות;

(ב1)         להנחת תשואה ולהנחת היוון עבור פוליסות ביטוח סיעודי פרט, ביטוח רכב חובה וביטוחי חבויות: 75% פרמיית אי-נזילות;

1. להנחת תשואה ולהנחת היוון עבור שאר הפוליסות והעתודות: 50% פרמיית אי-נזילות.

לעניין סעיף קטן זה, "חבויות" – ענפי ביטוח כללי המנויים בסעיפים (א), (ד), (ה), (ח), (י) ו-(טז) בהגדרת "ביטוח כללי" בסעיף 1.1.1 לפרק זה.

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי

סעיף 1.1.4 לחוזר המאוחד עוסק בחובה של חברות הביטוח לבצע בדיקה של נאותות העתודות
(Liability Adequacy Test, להלן – LAT) עבור כל עסקי הביטוח (ביטוח כללי, חיים, סיעוד ובריאות). בעת חישוב ההשלמה הנובעת מבדיקת ה-LAT, מתיר הסעיף להוסיף פרמיית אי-נזילות במסגרת ריבית ההיוון וזאת בשיעורים שונים עבור פוליסות ועתודות שונות.

בחוזר זה מוצע לעדכן את השיעורים ביחס לעתודות המתייחסות לפוליסות סיעוד פרט ולפוליסות ביטוחי רכב חובה וחבויות.

 

רקע תיאורטי

הרציונל מאחורי הכללתה של פרמיית אי-נזילות במסגרת שיעור ההיוון נובע מיכולת הגידור של תזרים המזומנים העומד בבסיס ההתחייבות האקטוארית באמצעות החזקה של נכסים בלתי נזילים. ככלל, נכסים לא נזילים צפויים להתאפיין בשיעורי תשואה גבוהים יותר מאשר נכסים נזילים בעלי דרגת סיכון ותקופה לפדיון דומות. מנגד, המימוש של נכסים בלתי נזילים בטרם הגעתם למועדי הפירעון עשוי להיות מורכב יותר, ולהביא להפחתה במחיר. משכך, ככל שרמת הוודאות הנוגעת לעיתוי הסילוק הצפוי של ההתחייבות האקטוארית גבוהה יותר, כך היכולת התיאורטית לגדר את תזרים המזומנים באמצעות החזקה של נכסים לא נזילים עולה. לצד זאת, ככל שקיים סיכוי גבוה יותר לביצוע של מכירות בלתי מתוכננות, היכולת האמורה נפגעת. פרמיית אי הנזילות, המשמשת כאמור כחלק משיעור ההיוון של ההתחייבויות האקטואריות בעת אמידת ה-LAT, מיועדת לשקף יכולת תיאורטית זאת.

 

הוראות תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 17 (IFRS) בדבר "חוזי ביטוח", קובעות גם הן כי ככל שחוזה ביטוח הוא כזה שהנזילות שלו נמוכה – כלומר חוזה אשר במסגרתו המבוטח אינו יכול לחייב את המבטח לשלם לו סכומי כסף במועדים מוקדמים לקרות האירועים הביטוחיים או למועדים המצוינים בחוזה הביטוח – שיעור ההיוון צריך להיות גבוה יותר. קביעה זו נעשית במנותק מהנכסים המגדרים את ההתחייבויות האקטואריות בפועל.[1]

 

מעבר לעיקרון הבסיס שהוזכר לעיל, פרסומים שונים של גופים בינלאומיים נוספים בנושא הכלילו פרמטרים נוספים אשר עשויים להיות רלוונטיים לבחינת רמת אי-הנזילות של התחייבויות ביטוח, לרבות אלה המנויים להלן:[2]

• זכות חוזית לפדיון – באופן שיחייב משיכת כספים מהמבטח;
• גורמים מרתיעים בפני פדיון – כדוגמת קנסות יציאה, שיקולי מס וכדומה;
• חשיפה לסיכון ביטולים;
• אורך חיים ממוצע של החוזים.

 

בתקופה האחרונה ביצעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות) בחינה מחודשת של פרמיית אי-הנזילות הראויה, בין היתר בהסתמך על הקריטריונים שלעיל ונמצא כי יש מקום לעדכן את שיעור פרמיית אי-הנזילות בגין פוליסות סיעוד פרט ופוליסות ביטוחי רכב חובה וחבויות. בהתאם לכך, מוצע בזאת לעדכן את שיעור פרמיית אי-הנזילות שניתן להוסיף לריבית ההיוון בגין פוליסות אלו מ-50% ל-75%.

 

דברי הסבר לסעיף 2

 

לעניין ביטוח סיעודי פרט, הבחינות שביצעה הרשות מצביעות על כך שביחס לפוליסות ביטוח אחרות, בפוליסות ביטוח סיעודי פרט יכולת הגידור של תזרים המזומנים באמצעות נכסים לא-נזילים הינה טובה יחסית. בין היתר, משום ששכיחות מקרי הביטוח עולה בחריפות בגילאים מבוגרים מאוד, בעוד שהגיל הממוצע של המבוטחים צעיר משמעותית, כך שמשך החיים הממוצע של תזרים המזומנים הינו ארוך מאוד ועומד על עשרות שנים.

אמנם, חוזי הסיעוד כפופים לסיכון ביטולים. עם זאת, המאפיינים של המוצר גורמים לשיעורי ביטולים נמוכים יחסית למרבית מוצרי ביטוח אחרים (שנצפתה עוד לפני הפסקת שיווק המוצרים הקיימים על ידי חברות הביטוח). בנוסף, השפעות כלכליות ודמוגרפיות מייצרות תמריץ שלילי לביטול החוזים בראיית המבוטחים גם בעתיד, ומכאן שלמוצר קיים סיכון ביטולים נמוך ביחס למוצרים אחרים; כמו כן, ככלל, פרט לערכי סילוק בסכומים נמוכים יחסית, פוליסות הסיעוד אינן ניתנות לפדיון או לניוד ולפיכך חלק ממחויבויות חברת הביטוח לא משתנות כתוצאה מהפסקת תשלום פרמיה בפוליסה; מעבר לכך, בחינה של וקטור שכיחות התביעות (incidence rates) במספר נקודות זמן נבחרות לא חשפה שינויים שהיו מביאים לצורך במימוש בהיקף מהותי של נכסים לא נזילים.

עם זאת, חשוב לציין כי בשונה מקצבאות בתשלום הכפופות בעיקר לסיכוני תוחלת חיים והוצאה, ההתחייבות האקטוארית בגין ביטוחי סיעוד חשופה גם לסיכונים נוספים על פני תקופה ארוכה, לרבות סיכון ביטולים (בגין הפוליסות שלא סולקו), חשיפה לאירועי קיצון, התפתחויות רגולטוריות, דמוגרפיות ואחרות. שיעור אי הנזילות שנקבע מבטא, בין היתר, את האיזון הראוי בין השיקולים והמחקרים שתוארו לעיל.

 

לעניין ביטוח רכב חובה וחבויות, חלק מן המחקרים המוזכרים מצביעים כי בענפים אלו רמת אי הנזילות הינה גבוהה. כחלק מכך, נבחנו, בין היתר, רמות היציבות בהתפתחויות התזרים ("משולשים") בראייה היסטורית בגין קבוצות שונות של ביטוחי חבויות. המאפיינים העיקריים שזוהו הם אלו: היעדר סיכון ביטולים; פרמיה שנתקבלה מראש; תזרים מזומנים מיוצב יחסית; קיום של ביטוחי משנה בקרות אירועים חריגים; וכן שליטה מסוימת של החברה במועד ישוב התביעות.

ראוי לציין כי גם בביטוחים אלו, ובשונה מקצבאות בתשלום, קיים סיכון נזילות מסוים לאור התנודתיות הקיימת בהערכות החברה לגבי מועד יישוב התביעה וכן לגבי תזרים המזומנים שיידרש לכך; מח"מ ההתחייבות קצר יותר (פרט לסוגים מסויימים מאוד של ביטוחי חבויות); וכן - קיימת חשיפה להתפתחויות רגולטוריות ואחרות, אשר עשויות להשפיע על גובה התשלומים ומועד תשלומם. שיעור אי הנזילות שנקבע מבטא, בין היתר, את האיזון הראוי בין השיקולים והמחקרים שתוארו לעיל.