ניתוח: פרשמרקט ויוחננוף בחשיפה מעטה למינוף

חברות ציבוריות רבות נאלצות לכלול במסגרת הדיווח התקופתי, הרבעוני והשנתי, מידע רב שמביא לעיתים את הקורא לחוסר הבנה. הכמות העצומה של המידע והנתונים עלולה לבלבל גם את הקורא המקצועי והמיומן.

אחת הדרכים לפשט ולהבין את הדיווח התקופתי נעשית באמצעות ניתוח נכון של דוח תזרים המזומנים. דוח זה מתאר את שהתרחש בתקופת סיקור הדוח מבחינת תנועות הכסף בחברה. חשוב לקרוא את דוח תזרים המזומנים כמקשה אחת עם שאר חלקי הדוח. הסיבה היא שבדוח תזרים המזומנים נוכל לגלות את המטרות בגינן ניצלה החברה את הכספים שעמדו לרשותה והאם מבחינה תזרימית היא ברווח או בהפסד.

--

לקרנות המשקיעות ביוחננוף לחץ כאן , על פי בדיקת MFV, במחצית השנה האחרונה, הקרנות הקטינו את אחזקתן במניה. 

לקרנות המשקיעות בפרשמרקט לחץ כאן , על פי בדיקת MFV הקרנות מגדילות בהתמדה את האחזקה במנייה. 

--

ניקח לדוגמה שתי חברות ציבוריות בתחום קמעונאות המזון - פרשמרקט בע"מ ויוחננוף ובניו (1988) בע"מ,  ונראה כיצד התנהלו תזרימית ברבעון הראשון של שנת 2020.

נתונים מדוחות שפורסמו לרבעון ראשון לשנת 2020 במיליוני ש"ח:

	פרשמרקט בע"מ	יוחננוף ובניו (1988) בע"מ
מזומנים נטו, שנבעו מפעילות שוטפת, בנטרול תשלומים בגין חכירה[1]	53	13
מזומנים נטו, שנבעו (שימשו) מפעילות השקעה	(2)	(35)
מזומנים נטו, שנבעו (שימשו) מפעילות מימון[2]	(1)	(6)
הכנסות מפעילות	412	766
פרעון הלוואות	(1)	(6)
יתרת מזומנים לסוף תקופה	108 יתרה 31/3/20	152 יתרה 31/3/20

 

אז מה ניתן ללמוד מהדוחות הכספיים?

יוחננוף ממונפת ברמה סבירה. יתרת האשראי הבנקאי של החברה עומדת על 97 מיליון שקלים, שמהווה כ-4% מסך הנכסים בהתאם למאזן ליום 31/3/2020. פרשמרקט כמעט ולא ממונפת – האשראי הבנקאי של החברה עומד על 6 מיליון שקלים. היקף פעילותה של יוחננוף ויתרת הנכסים של החברה גבוהות מזו של פרשמרקט, אך שתיהן נהנות ממינוף נמוך ויתרת מזומנים גבוהה המצביעים על איתנות פיננסית.

שתי החברות הרוויחו ברבעון הראשון של שנת 2020 יותר מהרבעון המקביל אשתקד  בזכות משבר הקורונה שגרם לגידול בקניות מוצרי מזון ומוצרי בסיס בסופרים. לשתי החברות יש מזומנים זמינים המהווים בין רבע לחמישית ממחזור הפעילות ברבעון. גם בסוף 2019 שתי החברות בנתוני הדוחות הכספיים הצהירו על כרית מזומנים. כלומר, נראה כי המזומנים שצברו שתי החברות הן חלק ממגמה או אפילו אסטרטגיה שנועדה להבטיח איתנות כלכלית, גם בתקופות קשות יותר. התנהלות זו מצביעה על אמונה בחברה ובעסק. ככל הנראה, הנהלות החברות לא ממהרות לחלק כדיבידנד כל שקל פנוי ומאמינות בחברות ובפעילותן.

שתי החברות בחרו בשנת 2019 להנפיק מניות ולא אגרות חוב. כלומר גיוס הכספים לצורך עמידה באסטרטגיה של ההנהלה הינו בדרך של שיתוף המשקיעים בזכויות בחברות ולא מייצרת חוב עודף על החברות. שתיהן גם חילקו דיבידנדים בשנת 2019.

שתי החברות בשנת 2019 השקיעו בנכסי החברות (פרשמרקט גם רכשה פעילות). גם בשנת 2020 אנחנו רואים כי יוחננוף משקיעה בנכסיה הקבועים כדי להרחיב את הפעילות, גם רואים על כך תיעוד בדוח הדירקטוריון שצורף לדוחותיה הכספיים.

לסיכום – מדובר על חברות שלמרות אפשרויות המינוף הרבות שקיימות היום לחברות ציבוריות, מנהלות עסק בחשיפה מעטה למינוף עבור המשקיעים ובונות את עצמן לאט ובטוח.

**

תוכן המאמר הינו מידע כללי בלבד ואין להסתמך עליו בשום צורה ולכל מטרה שאיננה הרחבת בסיס הידע האישי של הקורא. מובהר כי התוכן מבטא פרשנות של הכותבת, הנסמכת על אסכולה מקצועית ספציפית ועל דעתה האישית. יודגש, כי הכותבת אינה אחראית בשום צורה לתוצאות השימוש במידע שלעיל אשר אין לראות בו משום ייעוץ מקצועי ואין לפעול על פיו אלא לאחר קבלת ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של כל אדם. רו"ח אירנה גלזקוב היא המייסדת והבעלים של גלזקוב רואי חשבון.