אין באמת הבדל גדול אם התיק שלכם מורכב מ-40% צמוד למדד ו- 60% שקלי או להפך

התלבטתם איך לחלק את תיק ההשקעות שלכם, כמה להשקיע באג"ח צמודות וכמה באג"ח שקליות? ריבית קבועה או ריבית משתנה?

תרשו לי לעדכן אותכם שעד כה זה ממש לא היה חשוב ולא השפיע על תשואת תיק ההשקעות שלכם. אם מסתכלים על ביצועי אגרות החוב בתקופה האחרונה, ככה בהסתכלות אחורה, פשוטה וללא כל יומרות מתוחכמות, רואים רק ירוק. מתחילת השנה, מתחילת הרבעון ובחודש האחרון הכל עלה, כל אגרות החוב הניבו תשואות חיוביות מרשימות.

אגרות החוב הממשלתיות השיקליות בריבית משתנה, הגילונים בשמם הקודם, עלו בעיקר בחודש האחרון ומתחילת השנה הניבו תשואה ממוצעת של כ- 3.7%. יחד איתן עלו גם כל אותן אג"ח קונצרניות בריבית משתנה, שהונפקו בהמוניהן במחצית השנה האחרונה. טוב זה מובן, הרי יש ציפיות לעליית ריבית  ומכשיר השקעה בריבית משתנה הוא פיתרון נפלא.

אז תסבירו לי למה הציפיות למגמת ריבית עולה לא עצרו את השחרים הממשלתיים, אותן אג"ח בריבית קבועה אשר עלו גם הן לכל אורך קשת הזמנים, מהמח"מ הקצר שהניב "רק" 4.5% תשואה מתחילת השנה ועד השחרים במח"מ הארוך שהניבו תשואות דו סיפרתיות מרשימות של עד 20% בארוך ביותר. מדהים כבר אמרתי. לא ברור כבר אמרתי?

באפיק הצמוד לא ויתרו על החגיגה הירוקה, וללא קשר לגלי האינפלציה שעלו בתחילת השנה וירדו לאחר מכן ועכשיו אולי מרוסנים ונמוכים. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו גם הן לכל אורך העקום, החל מתשואה של כ- 7% במח"מ הקצר ועד לתשואות דו ספרתיות מרשימות ביותר של 24% במח"מים הארוכים. באג"ח הקונצרניות ההתנהגות הייתה מעורבת, תלוי במח"מ ובדרוג אבל באופן כללי רוב אגרות החוב הניבו תשואות פנטסטיות למשקיעים בהן מתחילת השנה.

אז מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?

שכל הדיונים שלנו על חלוקה בין הרכיב הצמוד לרכיב השקלו היו מיותרים לגמרי? האם זה עדין מיותר? 

אני חושבת שלא בהכרח, כי מה שהיה לא תמיד מצביע על המגמה של מה שיהיה אבל מנגד לא צריך להיות כל כך קפדניים והיסטרים בנושא החלוקה בין הצמוד לשקלי. מצד אחד, נגיד בנק ישראל החליט לא להעלות את הריבית לחודש נובמבר ובמודל חיזוי האינפלציה שלו הוא מדבר על אינפלציה של 1.2% לשנה קדימה, מה שממשיך לתמוך בהשקעות בשחרים שבהן הריבית שקלית וקבועה. מצד שני, הנפט והסחורות שעלו בעולם, היטל הבצורת ומחירי המים העולים, הדיור שלא באמת נבלם, כל אלה הובילו לזחילה איטית כלפי מעלה של ציפיות האינפלציה הן של חזאי המאקרו והן אלה הנגזרות משוק ההון, ועליית הציפיות תומכות בהשקעות באפיק הצמוד.

מבולבלים?

צודקים. המגמה באמת לא ברורה. סביר להניח שבטווח הבינוני הריבית אכן תעלה והאינפלציה כנראה גם תעלה יחד איתה, רק שלא ברור כמה ומתי. לא בטוח שזה באמת משנה על פני זמן. פזרו וחלקו את השקעותיכם על פי תשואות מעניינות, כי אין באמת הבדל גדול אם התיק שלכם מורכב מ-40% צמוד למדד ו- 60% שקלי או להפך. תבחרו אג"ח עם תשואה טובה, תבחנו הנפקות חדשות של אג"ח ואל תתרגשו מהתנודתיות של הטווח הקצר.

 תמי זנד מנהלת את תחום הפעילות בניירות ערך בבנק ירושלים.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.