משבר הקורונה התבטא בירידת המדד המשולב לחודש אפריל ב-0.3%

בנק ישראל פרסם הודעה לעיתונות בנושא המשק והפעילות הכלכלי

 

 
 

עומר רגב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
04/06/2020

המדד המשולב למצב המשק לחודש אפריל 2020 ירד ב-0.33%, בהמשך לירידה בחודש מרץ. במהלך מרץ החמיר בחדות משבר הקורונה, והחל מאמצעו של אותו חודש הושבת חלק ניכר מפעילותו של המשק. ירידת המדד חודשיים ברציפות משקפת את הירידה החדה בפעילות המשק, אך לנוכח ייחודו של המשבר, אין להסיק מעוצמת הירידה במדד לגבי העוצמה המדוייקת של הירידה בפעילות בחודשיים האחרונים. ירידת המדד המשולב משקפת ירידה חדה במרבית הרכיבים, ובראשם ירידה ביבוא מוצרי הצריכה באפריל, וירידה חדה בפדיון ענפי השירותים ובייצור התעשייתי במרץ. יצוא הסחורות, שירד בשיעור מתון יחסית ליתר האינדיקאטורים, ויבוא התשומות לייצור שעלה, מיתנו את עוצמת הירידה במדד. נתון המדד המשולב למרץ עודכן כלפי מטה, עקב פרסום נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון ועל סמך הצטברות האינדיקאטורים המעידים על עוצמת הירידה בפעילות (לוח 1). לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

עדכון משולב (באחוזים)

נתון קודם

נתון חדש

אפריל

 

-0.33

מרץ

-0.06

-0.17

פברואר

0.07

0.07

ינואר

0.24

0.24

 

 

 

לוח 2: השינויים ברכיבי המדד בחודשים האחרונים¨

(שיעורי שינוי חודשיים  באחוזים, אלא אם כן צוין אחרת)

 

אפריל

מרץ

פברואר

ינואר

מדד הייצור התעשייתי (ללא כריה וחציבה)[1]

 

-9.7

0.2

1.1

מדד הפדיון בשירותים (ללא  חינוך ומינהל ציבורי)1

 

-16.9

-3.1

-0.5

מדד הפדיון במסחר הקמעונאי1

 

3.3

0.1

0.0

יבוא מוצרי הצריכה[2]

-6.5

-3.8

-6.8

-13.5

יבוא התשומות לייצור (ללא דלקים)

5.9

1.3

-6.7

9.3

יצוא הסחורות (ללא חקלאות) 2

-3.4

-21.0

5.3

2.9

יצוא השירותים (ללא תחבורה) 3

 

 

1.0

-0.5

משרות השכיר – במגזר הפרטי

 

 

6.1

-5.3

שיעור המשרות הפנויות במגזר העסקי4

1.3

1.8

3.3

3.4

התחלות הבנייה5

 

 

 

 

 

 



¨ מאחר שבלמ״ס לא חישבו סדרות מנוכות עונתיות עבור חלק מהמשתנים,  יתכנו אי-התאמות בין חלק מהנתונים המופיעים בלוחות המדד המשולב ובין פרסומי הלמ״ס.

1 מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ, נתוני הייצור התעשייתי והפדיון לחודש מרץ חושבו על בסיס גורם עונתיות חזוי לאותו חודש והסדרות לא עודכנו לאחור.

2 יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים  קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ)

3 יצוא השירותים מחושב במונחים ריאליים באמצעות מדד המחירים לצרכן.

4 שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו. מאחר והלמ״ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור מרץ ואפריל, הנתונים לחודשיים אלה אינם מנוכי עונתיות.

5 מכיוון שהלמ"ס מפרסמת את נתוני התחלות הבניה פעם ברביע, הנתונים המשולבים במודל הם בפריסה חודשית על סמך מקורות נוספים, כך שהפריסה תואמת את הנתון הרבעוני שהלמ"ס מפרסמת (באחוזים, מנוכה עונתיות). הנתון האחרון שפורסם הוא לרביע הרביעי של 2019, והוא לימד על עלייה של 2.6%.

 

 

x