כלכלני לאומי >> "עליית מחירי הנפט, אם תשמר, צפויה להטיב עם סקטור מפיקי האנרגיה בארה"ב | לרוסיה אינטרס מובהק לשמור על מחירי נפט גבוהים"

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ובניהו בולוטין, כלכלן באגף הכלכלה, בבנק מתייחסים בסקירת הנפט השבועית להמשך העלייה במחיר הנפט בשבוע החולף: "העלייה של מחיר הנפט התרחשה על רקע הירידה במלאי הנפט בארה"ב, צפי לעסקת OPEC+, ולמרות המתיחות הגואה בין ארה"ב לבין סין, העלולה להקשות בעתיד על התאוששות שוק הנפט."

 

בפמן ובולוטין מתייחסים למדינות המרוויחות והמפסידות מעליית מחיר הנפט; "המדינות המרוויחות אלו הן יצרניות הנפט המייצאות. הדגש הוא על מדינות עם יכולת יצוא טובה, להבדיל ממדינות עם נפט אך ללא יכולת לייצא עקב בעיות של אמברגו, כגון וונצואלה, או מלחמת אזרחים,  כגון לוב. במסגרת רשימת המדינות המייצאות הגדולות יש את רוב מדינות המפרץ הפרסי (ערב הסעודית, עיראק, איחוד האמירויות וכווית), רוסיה וקנדה. עליית מחירי הנפט, אם תשמר, צפויה להטיב עם סקטור מפיקי האנרגיה בארה"ב, זאת למרות שהייצוא של ארה"ב איננו גדול, אך ישנה צריכה מקומית גדולה יחסית. לרוסיה יש אינטרס מובהק לשמור על מחירי נפט גבוהים ולמנוע ירידת מחירים נוספת, מאחר ועליית מחירי הנפט מגדילה את הכנסות המדינה של רוסיה. מחיר חבית BRENT במונחי רובל, הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז התפשטות וירוס הקורונה, אשר הוריד משמעותית את הביקוש לנפט.

 

"איראן יכולה לגרוף רווחים אם היא תמשיך לייצא לוונצואלה, למרות הסנקציות השונות. בנוסף, איראן יכולה להרוויח גם בהגדלה נוספת של מכירת נפט "בשוק שחור", כפי שהיא עושה מזה זמן, ולהציע הנחות מן המחיר הגבוה בשוק הנורמטיבי למי שיהיה מוכן לרכוש מאיראן בשוק השחור.

 

לגבי המדינות המפסידות מעליית מחירי הנפט, אלו המדינות המייבאות נפט, אך זה תלוי גם במידת ההתאוששות של הכלכלה במדינות אלו. מפסידה מרכזית היא כנראה סין, אם היא תמשיך לייבא את הכמויות שהיא מייבאת על פי הסכמים רב-שנתיים, זאת בזמן שהביקוש למוצרי נפט המיוצרים בסין נמוך מן הרמות הנורמליות. המשמעות היא של המשך עליית מלאי  נפט מאוחסן, אך במחירים הולכים וגדלים וצורך "לשבת" על מלאי זה לאורך זמן. לגבי שאר המדינות, קצב המכירות של תזקיקים עדיין נמוך, בפרט בהודו, שהיא יבואנית נפט מרכזית בעולם, שם הייתה ירידה חדה בצריכת תזקיקי נפט. לעת עתה הודו אינה צריכה לייבא כמויות גדולות של נפט במחירים הגבוהים יותר, מאחר והיא עדיין יכולה להתבסס על המלאי הקודם שנרכש במחירים נמוכים יחסית."

 

באשר לפצלי השניים מסבירים כי "למרות המהלכים לפתיחת פעילות של כמה חברות בארה"ב, הרי שיצור הנפט בחלק ניכר מחברות פצלי השמן האמריקאיות עדיין לא חזר להיות רווחי מספיק. במידה ומחיר הנפט לא ימשיך לעלות, או שלא ישהה באופן יציב ברמת המחירים הנדרשת לכדאיות, הרי שחלק מהחברות ישארו במצב של סכנה ממשית לפשיטת רגל. על רקע זה, יצור הנפט האמריקאי המשיך לרדת זה השבוע התשיעי ברציפות וכעת הוא עומד על 11.2 מיליון חביות ביום."

 

דבר מעניין נוסף אליו מתייחסים בפמן ובולוטין בסקירה הוא עונת ההוריקנים – " ה-NOAA, רשות מזג האוויר והתנאים האקלימיים של ארה"ב, צופה כי עונת ההוריקנים השנה (1/6/2020-30/11/2020) צפויה לשבור שיאים, בשל טמפרטורות המים שהתחממו במיוחד באוקיינוסים האטלנטיים והקריביים. מדובר בהערכה לפיה ישנה הסתברות של 60% שהעונה תהיה סוערת מן הרגיל, 30% הסתברות לאפשרות לעונה "רגילה", ורק 10% הסתברות לעונה פחות סוערת מן הרגיל. כפי שידוע מן העבר, מזג אוויר סוער במיוחד, עשוי להשפיע לרעה על יצור הנפט של ארה"ב ולצמצמו זמנית, תוך כדי צמצום זמני נוסף של היצע בשוק הנפט והתזקיקים."

 

לסיכום הם מציינים כי "הביקוש העולמי לנפט החל להתאושש, אך הוא עדיין נמוך מהרמה הנורמלית", ומעריכים, "במבט קדימה, לתקופה הקרובה, מחיר הנפט יושפע בטווח הקצר מן ההערכות בנוגע לקיום ההסכם על ידי המדינות החברות בקבוצת OPEC+ בדגש על רוסיה ועיראק, ומן ההערכות בנוגע להתפשטות וירוס הקורונה בעולם והשפעותיו על הכלכלה העולמית. בטווח הארוך יותר, ישנם מספר גורמים התומכים בביקוש לנפט ובהם: צמיחת כלכלת ארה"ב לאחר בלימת התפשטות וירוס הקורונה ומהלך יישום תקנות IMO 2020 שיעלה את הביקוש לתזקיקים דלי גופרית, זאת כאשר נפח הסחר הימי, שנפגע מאוד, ישוב ויעלה."