בורסה >> כלכלני לאומי: "להימנע מהשקעה באג"ח חברות נדל"ן זרות ונדל"ן מסחרי בבורסה"

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, ממליצים בסקירתם השבועית "להימנע מהשקעה באג"ח חברות נדל"ן זרות וחברות נדל"ן מסחרי לסוגיו (RETAIL בפרט וגם משרדים) אנו כותבים מזה תקופה כי לאחר מהלך ירידת המרווחים הדרמטי החל מסוף חודש מרץ, ולמרות העובדה כי המרווחים גבוהים ביחס למצב טרום המשבר - עדיין הסיכון הגלום בהשקעה באפיק הקונצרני הינו משמעותית גבוה. עדין אין מספיק אינדיקטורים לראות היכן מתייצבת הכלכלה הישראלית (כמו, אגב, העולמית) ולכן בשלב זה מומלץ לנקוט גישה דפנסיבית בכל הקשור להשקעה באפיק הקונצרני. בעיקר מומלץ להמשיך ולהימנע מהשקעה בחברות בדרוגים נמוכים ובענפים הצפויים להיפגע משמעותית כתוצאה מהמשך קיומה של "שגרת קורונה. לאור זאת, לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. מומלצת השקעה בעיקר בחברות בדרוג  A+ ומעלה.  אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני של עד 5 שנים. מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים".

 

  ביחס לשוק האג"ח הממשלתי כותבים בפמן ורזניק כי "ירידות השערים בשוקי המניות הביאו לירידת התשואות הממשלתיות כתגובת נגד. סביר שמהלך הירידה מוגבל על רקע העובדה כי מהלך ירידת הריביות הסתיים ככל הנראה. נראה כי רמת התשואות צפויה לחזור ולעלות מעט אם כי כפי שאנו טוענים זה תקופה גם הוא, ככל הנראה, מוגבל בתנאים הנוכחיים. מהלך ירידת התשואות הארוכות בשוק האג"ח בעולם, ובעיקר בארה"ב הוזן בעיקר על ידי הירידות בשוקי המניות והמעבר לנכסים בטוחים. מהלך ירידת התשואות בארה"ב גם קיבל רוח גבית מהודעת הריבית של הפד ובעיקר המחויבות להמשיך במהלך רכישת הנכסים לצד שמירה על הריבית האפסית לפחות עוד שנתיים וייתכן מאוד אף מעבר לכך. עם זאת, נראה כי גם מהלך ירידת התשואות הארוכות מוגבל, בעיקר על רקע המשך צרכי הגיוס הגדולים של ממשלת ארה"ב. סביר שהפד יהיה שמח לשמור על מבנה עקום תשואות עולה, עם שיפוע 'סביר', אך ברמה אבסולוטית נמוכה של תשואות לטווח הבינוני והארוך. לפיכך נראה כי סביבת התשואות ל 10 שנים בטווח של  70 – 95 נ"ב צפוי ללוות אותנו בעתיד הנראה לעין, וזאת גם על רקע המשך סביבת אינפלציה נמוכה מאוד, בפועל וזו הצפויה לטווחים ארוכים יותר. כפועל יוצא נראה כי גם סביבת התשואות המקומית לא צפויה לתנודות משמעותיות בתקופה הקרובה. העלייה בציפיות האינפלציה לאחרונה נראית ככזו שמיצתה את עצמה, כאשר עקום הציפיות חזר להיות עקום עולה רגיל עם שיפוע סביר. בישראל, כמו בארה"ב, ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ללא שינוי עוד תקופה די ארוכה כאשר את השפעת צרכי הגיוס העולים של משרד האוצר, מקזז בנק ישראל ברכישות חודשיות בסדר גודל של 5 – 6 מיליארד ₪, דבר הצפוי לתמוך ביציבות ברמת התשואות". לאור זאת, הם ממליצים על השקעה במח"מ בינוני של כ - 5 שני, כאשר מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח של 3-7 שנים.  החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת לטווח של 5 - 7 שנים.

 

בפמן ורזניק מתייחסים גם לגרעון בתקציב ומעריכים כי "הגירעון התקציבי ב-2020 יעמוד על כ-9% תוצר, הערכה נמוכה מזו של משרד האוצר ובנק ישראל, לפיהם שנת 2020 צפויה להסתכם בגירעון תקציבי של יותר מ-10% תוצר. יש לציין שהיקף הגירעון הצפוי משקף השפעה משמעותית יותר של גורמי מדיניות תקציבית פאסיביים, כמו: מייצבים אוטומטיים וירידה בהכנסות ממסים עקיפים, לעומת מידה מתונה יחסית של גירעון המגיע מצעדים אקטיביים, מתוך התקציב, של יישום המדיניות התקציבית. לאור העובדה כי החזרה ההדרגתית של המשק לפעילות באה ברובה מוקדם יותר בהשוואה למה שהוערך על-ידי בנק ישראל, נראה כי הפגיעה תהיה מתונה יותר וכתוצאה גם הלחץ להגדלת הגירעון. 

 

באשר לתחזיות הצמיחה לשנת 2020, נציין שבעדכון האחרון של חטיבת המחקר של בנק ישראל (מאי 2020), תחזית הצמיחה עודכנה מעט כלפי מעלה (ממינוס 5.3% למינוס 4.5%), ובכך התקרבה לתחזית לאומי מסוף 

 

מרץ של מינוס 2.7%. בנוסף, מעדכון התחזיות של ה-OECD שפורסם ב-10.6, עולה כי בתרחיש שלא מניח גל שני של התפרצות בקיץ 2020, ישראל היא אחת המדינות שנפגעות במידה הפחותה ביותר ממשבר הקורונה

בשנת 2020. במונחי צמיחה לנפש, ישראל בולטת לחיוב אף יותר. לכן, באופן יחסי למדינות ה-OECD הנזק לכלכלת ישראל צפוי להיות מתון יותר. לאור זאת, ובעקבות ממצאי הניתוח של בנק ישראל בדבר הכלה טובה יותר של הווירוס בישראל לעומת ה-OECD, נראה שניתן יהיה לחזור במהירות רבה יותר לפתיחה מחודשת של הפעילות הכלכלית. זאת, כמובן בהנחה שהעלייה הנוכחית בתחלואה לא מלמדת על צפי קרוב לגל חדש של תחלואה שיצריך חזרה להסגר.