כלכלית בראשון: הגירעון התקציבי עשוי להגיע ל-13% תוצר
-
פתיחת המשק לפעילות נמשכת, והמגבלות שנותרו הן בעיקר על טיסות ופעילויות תרבות ובידור. קצב החזרה לעבודה מפגר בהרבה אחר פתיחת המשק.
-
סקר הלמ"ס לתחילת חודש יוני מעלה ש-13.3% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת ו-3.6% מהעובדים פוטרו. חלק מהעובדים בחל"ת לא ישובו למקום עבודתם, ואנו מעריכים כי לאחר שהאבק ישקע שיעור האבטלה יעמוד על כ-10%.
-
החזרה של המשק לפעילות לא תביא להערכתנו לעלייה חדה בהכנסות ממסים, כיוון שחיוב המס הישיר הוא שנתי, וחברות רבות צברו הפסדים בתקופת הסגר. הגירעון התקציבי צפוי להערכתנו להגיע להיקף של כ-13% מהתוצר השנה, שהם כ-180 מיליארד שקל.
-
התנודתיות של הדולר בעולם גבוהה והיא משתקפת גם בשער החליפין של השקל מול הדולר. התחזקות השקל מול הדולר בחודש האחרון היא בעיקר תוצאה של היחלשות הדולר בעולם.
-
בקצב רכישות האג"ח הנוכחי של בנק ישראל, מכסת ה-50 מיליארד שקל תסתיים סביב חודש אוקטובר. בנק ישראל ירחיב להערכתנו את הרכישות מעבר ל-50 מיליארד, על מנת למנוע עלייה בתשואות.
ישראל
מספר הנדבקים החדשים התייצב בשבוע האחרון ברמה של כ-200 ביום, רמה גבוהה ביחס לשבועות קודמים. פתיחת המשק לפעילות נמשכת, והמגבלות שנותרו הן בעיקר על טיסות ופעילויות תרבות ובידור. קצב החזרה לעבודה מפגר בהרבה אחר פתיחת המשק - סקר הלמ"ס לתחילת חודש יוני מעלה ש-13.3% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת ו-3.6% מהעובדים פוטרו. ניתן לראות שגם בענפים שלכאורה לא נפגעו באופן ישיר מהקורונה, ואין מגבלה על פעילותם, כמו בהיי-טק לדוגמה, כ-6% מהמועסקים עדיין נמצאים בחל"ת. יתכן שחלק מהמעסיקים המתינו לתמריצים מהממשלה בכדי להשיב את העובדים, וכנראה שבסקרים הבאים נראה עלייה במספר העובדים בחל"ת השבים לעבודתם. מכל מקום, מספר העובדים שפוטרו (על פי הסקר) מספיק לבדו בכדי להכפיל את שיעור האבטלה לעומת תחילת השנה. חלק מהעובדים בחל"ת לא ישובו למקום עבודתם, ואנו מעריכים כי לאחר שהאבק ישקע שיעור האבטלה יעמוד על כ-10%.
נתוני הפעילות בחודשים הקרובים ימשיכו להצביע על שיפור, אך זה בעיקר בשל נקודת הייחוס הנמוכה של תקופת הסגר. רמת הפעילות ברוב ענפי המשק עדיין נמוכה באופן ניכר מזו של תחילת השנה. היצוא התעשייתי לדוגמא עלה בחודש מאי, אך זאת מרמה מאוד נמוכה בחודשיים הקודמים. ביחס לחודש מאי בשנה שעברה היצוא עדיין נמוך בכ-20%. ירידה חדה נרשמה גם ביבוא הסחורות. הרכישות המקומיות בכרטיסי האשראי נמוכות עדיין ב-6% לעומת תחילת השנה, זאת למרות שאין נסיעות לחו"ל, דבר שתומך ברכישות מקומיות.
האם משקי הבית חוסכים יותר או פחות בעקבות הקורונה? הכנסות משקי הבית מעבודה פחתו, אך במקביל פחתו גם ההוצאות באופן ניכר, וחלק ממשקי הבית קיבלו מענקים מהממשלה. שיעור החיסכון הפרטי בארה"ב זינק בחודש מאי לרמה של 33%, זאת בהשפעת תשלומי העברה של הממשל, ואי-היכולת לצרוך מצד משקי הבית. המגמה של החיסכון הפרטי תלויה בעיקר באופן הסיוע של תכניות הממשלה. בארה"ב הממשל העביר מענקים למשקי הבית ולחברות, בעוד שבישראל הסיוע היה בחלקו הגדול בצורה של ערבויות להלוואות. אנו סבורים לכן שבישראל לא נראה עלייה בחיסכון הפרטי כמו בארה"ב, וייתכן אפילו שנראה ירידה בשיעור החיסכון.
שיעור הגירעון התקציבי מהתוצר עלה בחודש מאי ל-6%. ההכנסות ממסים במאי רשמו ירידה חדה של כ-23% לעומת מאי אשתקד. החזרה של המשק לפעילות לא תביא להערכתנו לעלייה חדה בהכנסות ממסים, כיוון שחיוב המס הישיר הוא שנתי, וחברות רבות צברו הפסדים בתקופת הסגר. צפויה עלייה מסוימת בהכנסות ממסים עקיפים, ככל שהפעילות במשק תתחדש. בצד ההוצאות, מתוך סך התוכניות שהממשלה אישרה להתמודדות עם הקורונה, בוצע עד כה רק כ-35% (על בסיס מזומן), כלומר, בחודשים הקרובים הביצוע צפוי אף להמשיך לגדול. התוואי הנוכחי של הכנסות וההוצאות צפוי להביא לעלייה של כ-15 מיליארד שקל בגירעון החודשי ביתרת השנה, לעומת החודשים המקבילים אשתקד. הגירעון התקציבי צפוי להערכתנו להגיע להיקף של כ-13% מהתוצר השנה, שהם כ-180 מיליארד שקל.
המדינה עדיין פועלת ללא תקציב מאושר לשנת 2020, וטרם ברור אם האוצר יגיש הצעת תקציב ליתרת השנה, או גם לשנת 2021. האוצר לא צפוי להציע העלאות מסים השנה, אך לפי הפרסומים בתקשורת יתכנו קיצוצים רוחביים בתקציב, ואולי ניסיון לבטל מספר פטורים ממס. הגירעון התקציבי צפוי להיוותר גבוה, כמעט בכל תרחיש, גם בשנה הבאה, ולהערכתנו תקציב 2021 יהיה צריך לכלול העלאות מסים וקיצוצים בהוצאות בהיקפים גדולים.
שער החליפין של השקל יציב מול סל המטבעות האפקטיבי. התנודתיות של הדולר בעולם גבוהה והיא משתקפת גם בשער החליפין של השקל מול הדולר. התחזקות השקל מול הדולר בחודש האחרון היא בעיקר תוצאה של היחלשות הדולר בעולם. בנק ישראל צמצם את היקף עסקאות ההחלף שקל/דולר שהוא מבצע מרמה של 7.5 מיליארד דולר באפריל ל-6.8 מיליארד במאי. עליות השערים החדות בשווקים הפיננסיים מקטינות את הביקוש לנזילות דולרית בשווקים, ומאפשרות לבנק ישראל לצמצם את השימוש בכלי זה.
בנק ישראל רכש אג"ח ממשלתיות בסך 19.2 מיליארד שקל עד סוף חודש מאי. רכישות האג"ח צפויות להערכתנו להתגבר בחודשים הקרובים, לאור ההנפקות הגדולות של האוצר המתוכננות למחצית השנייה של השנה. מדיניות בנק ישראל דומה לזו של הפד האמריקני והיא מתמקדת בשמירה על עקום תשואות שטוח. בדומה לפד, גם בנק ישראל מעדיף לשמור על ריבית אפסית אך לא להגיע לריבית שלילית, וכלי ההתערבות העיקרי הוא רכישות אג"ח. בקצב רכישות האג"ח הנוכחי של בנק ישראל, מכסת ה-50 מיליארד שקל תסתיים סביב חודש אוקטובר. בנק ישראל ירחיב להערכתנו את הרכישות מעבר ל-50 מיליארד, על מנת למנוע עלייה בתשואות.
גלובלי
מספר הנדבקים החדשים בנגיף קורונה בעולם מוסיף לעלות והגיע לרמת שיא של 142 אלף נדבקים חדשים ביום, כ-50% מהם ביבשת אמריקה. סך הנדבקים מנגיף הקורונה בעולם הגיע ל-7.7 מיליון כאשר בסין נרשמה עליה מפתיעה במספר הנדבקים החדשים ובמדינות רבות בארה"ב עדיין מתקשים לבלום את קצב ההידבקויות. בסין לאחר תקופה ארוכה בה נרשם מידי יום מספר קטן של נדבקים חדשים, נרשמה עליה במספר חולי הקורונה החדשים ובבייג'ין נסגר שוק מזון גדול והוטל סגר על השכונות הסמוכות. בארה"ב, חלה בשבוע האחרון עלייה במספרי מקרי חולי הקורונה החדשים במדינות רבות כגון אלבמה, אריזונה, טקסס, פלורידה וצפון קרולינה. מסתמן שהתפשטות נגיף הקורונה בארה"ב טרם נעצרה, והחזרה לשגרה מתרחקת.
המחאה החברתית שפרצה בארה"ב, עם הריגתו של פלויד, חצתה אף היא האוקיאנוס לאירופה. הקורונה פוגעת כלכלית באופן מובהק יותר באוכלוסיות חלשות בכל העולם. עובדי שירותים, ללא חסכונות ובנוסף לכל גישה מוגבלת לשירותי בריאות. אופי המחאה השתנה, ולא מדובר כבר בהפגנות נגד גזענות, אלא בדרישות כמו לפרק את המשטרה, שכר-לימוד חינם ולגליזציה של מהגרים.
ה-OECD עדכן את תחזיות הצמיחה והוא צופה עתה שהתוצר הגלובלי ירד השנה בשיעור של 6%. תחזית זו אינה מניחה גל שני של הידבקויות. במקרה של גל שני התוצר הגלובלי צפוי לרדת בכ-7.6%. התחזיות העדכניות של ה-OECD צופות התכווצות של 7.5% בתוצר של מדינות ה-OECD , התכווצות של 7.3% בתוצר בארה"ב, והתכווצות של 9.1% בתוצר של גוש האירו.
שוקי המניות בעולם רשמו לקראת סוף השבוע ירידות שערים חדות על רקע העלייה במספר הנדבקים בארה"ב, הפסימיות ששידר הפד לגבי המצב הכלכלי ומצב התעסוקה בארה"ב והחרפה במחאה החברתית ברחבי ארה"ב. המדדים העיקריים באירופה ירדו בשיעורים של כ-7% והמדדים בארה"ב ירדו בכ-5%. המגמה השלילית הייתה מתונה יותר בשווקים באסיה. בהתאם, התשואות לפדיון על אג"ח של ממשלת ארה"ב ירדו, ותשואת האיגרת לעשר שנים שהגיעה לפני שבועיים לרמה של 0.9%, שינתה כיוון וירדה ל-0.7%.
הפד בארה"ב פסימי מתמיד ומאותת שהריבית תישאר ברמה אפסית לזמן ארוך. בדיאגרמת הנקודות שפרסם הבנק המרכזי, ניתן לראות שאף חבר פד לא צופה העלאת ריבית לפני אמצע 2022. פאוול ציין בנאומו שהפד שקל כלים מונטריים נוספים, כמו למשל שליטה על עקום התשואות (yield curve control), אך ההחלטה הייתה לדבוק בכלים הנוכחיים. האמירה לפיה הריבית לא צפויה לעלות במשק שלוש שנים מהווה במידה מסוימת תחליף לשליטה פורמאלית על העקום. תחזית הצמיחה שהתפרסמה יחד עם הודעת הריבית הייתה פסימית יחסית לציפיות השוק. על פי הבנק המרכזי, התוצר בארה"ב יתכווץ בשנת 2020 בשיעור של 6.5% ויצמח ב-2021 בשיעור של 5.0%. שיעור האבטלה יעלה השנה לרמה של 9.3% וירד לרמה של 6.5% בשנה הבאה.
למרות התחזיות הפסימיות בארה"ב נרשמה עלייה במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת משיגן. על פי האומדן הראשון לחודש יוני, מדד אמון הצרכנים עלה מרמת השפל ב-6.6 נקודות לרמה של 78.9 נקודות. העלייה במדד החודש נבעה בעיקר מעלייה ברכיב הציפיות, אולם גם הרכיב המתייחס למצב השוטף הצביע על שיפור.
אינפלציה נמוכה בארה"ב. מדד המחירים לצרכן ומדד הליבה שלו ירדו בחודש מאי בשיעור של 0.1%. זה החודש השלישי ברציפות שבו נרשמו ירידות במדדים אלה. קצב האינפלציה (מדד הליבה) בשניים עשר החודשים האחרונים התמתן מרמה של 2.4% בחודש פברואר לרמה של 1.2% במאי. במבט קדימה, הפד מעריך שמדד ה-Core PCE יעלה השנה ב-1.0%.
בגוש האירו הצליחו לעת עתה בבלימת הקורונה ומתפנים להצלת הכלכלה. מספר גדול ממדינות אירופה התחילו כבר לפני מספר שבועות את מדיניות היציאה מהסגר. לעת עתה לא נרשמה התפרצות מחודשת בהדבקות באף אחת מהמדינות. מדדי האמון של הפעילות הכלכלית רשמו עליה קלה, אך רמתן עדיין נמוכה מאוד יחסית לעבר, וברבעון השני צפויה התכווצות חדה בתוצר. בשבוע האחרון, הבנק המרכזי בגרמניה פרסם תחזית צמיחה של מינוס 10.3% לתוצר השנה, והתאוששות לשיעור צמיחה של 6.9% בשנה הבאה. בינתיים, התפוקה התעשייתית ירדה באפריל בגרמניה בשיעור חד של 25% יחסית לאפריל אשתקד, נתון שהפתיע בעוצמתו לעומת התחזיות.