מרכז טאוב >> השפעת הקורונה על נשים בשוק העבודה נזק בלתי הפיך או ירידה לצורך עלייה?

עם פרוץ משבר הקורונה והשבתת המשק, עובדים רבים פוטרו או הוצאו לחל"ת. בחודש מאי, עם החזרת המשק לפעילות, כ-200,000 עובדים חזרו למקום עבודתם, אך רבים עדיין תובעים דמי אבטלה ושיעור גבוה מהם לא יצליחו לחזור לעבודתם. מחקר חדש של מרכז טאוב שערכה החוקרת ליאורה בוורס בדק את השפעת המשבר מבחינה מגדרית, ומצא שמשבר הקורונה ושיתוק המשק הביאו לשיעורי אבטלה גבוהים יותר בקרב נשים מאשר גברים: למרות שחלקן בקרב כלל המועסקים במשק נמוך מ-50%, 56% מהתביעות לדמי אבטלה היו של נשים. הבדל מגדרי זה נראה בעיקר במגזר היהודי, ובקרב נשים חרדיות בפרט. דבר זה עלול לפגוע בהתקדמותן של נשים בשיעורי התעסוקה ובשכר בישראל. על קובעי המדיניות להבטיח שעבור עובדים רבים ככל האפשר תהיה זו תקופת אבטלה זמנית בלבד ושהם לא ייפלטו ממעגל העבודה. 

 

לפני פרוץ המשבר הנשים הישראליות עבדו בשיעורים גבוהים בהשוואה לממוצע ב-OECD (74% לעומת 66%) וילדו יותר (3.1 ילדים לאישה בממוצע). בעשור האחרון נרשמה ירידה מסוימת בפער השכר המגדרי לשעה – מלמעלה מ-17% ב-2008 לפחות מ-16% ב-2017. בנוסף, בעוד כשליש מהנשים הועסקו במשרה חלקית ב-2018, בקרב הגברים הנתון עומד על 13% בלבד, ואפילו נשים שעבדו במשרה מלאה עבדו ב-10% פחות מגברים. 

 

בין 1 במרץ ל-10 במאי 2020 הוגשו כ-875,000 תביעות לדמי אבטלה מעובדים בגילי 20–67, מהן כ-487,000 (56%) של נשים. נשים צעירות נפגעו קשה במיוחד מהמשבר – 60.5% לעומת 39.5% מהגברים בקרב בני 20–24. נראה שמדובר במגמה עולמית: מחקרים שנעשו על ידי Pew  ו-NBER הראו שיותר נשים בארה"ב עלולות לאבד את עבודתן משום שהן נוטות לעבוד בתחומים שנפגעו במשבר בצורה הקשה ביותר. במחקר של מרכז טאוב נמצא שבישראל, בכל הענפים (פרט לנדל"ן) שיעור הנשים שהגישו תביעה לדמי אבטלה גבוה משיעור הנשים בענף. למשל, 83% מתובעי דמי האבטלה בענף הבריאות הם נשים, בעוד חלקן בתעסוקה בתחום זה עומד על 76%, ובענף טכנולוגיות המידע 54% מהנשים הגישו תביעה, בעוד חלקן בענף עומד על 41%. נראה אפוא שבישראל אין לקשר את שיעור הנשים שאיבדו את עבודתן במשבר הקורונה לנטייתן לעבוד בענפים שספגו את הפגיעה הקשה ביותר.

 

 

הסבר אחר לכך הוא שמי שנפגע מהמשבר בצורה הקשה ביותר הם העובדים החלשים ביותר. נשים הן בעלות סבירות גבוהה יותר לעבוד פחות שעות, במשרות חלקיות ובתפקידים זוטרים יותר, הן משתכרות פחות ומתקשות לצבור ותק כתוצאה מיציאה לחופשות לידה. כל אלה מגדילים את סיכוייהן לאבד את עבודתן או לצאת לחל"ת. 

 

בקרב הורים עובדים, נשים עובדות בממוצע 23 שעות בשבוע לעומת 36 בקרב גברים, וברוב משקי הבית הן מפרנסות שניות. על כן, בזמן סגירת בתי הספר והגנים הפתרון ההגיוני מבחינת משפחות רבות היה להקריב את התעסוקה של הנשים כדי לטפל בילדים. כ-46% ממגישי התביעות לדמי אבטלה היו ממשקי בית שבהם לפחות ילד אחד מתחת לגיל 18, ול-18% מהם היה בבית ילד מתחת לגיל שנתיים. אימהות יחידניות נפגעו במיוחד ממצב זה. החשש מהתפרצות גל שני של קורונה עלול למנוע מאזרחים רבים לחזור למעגל העבודה. עם הפתיחה ההדרגתית של המשק וחזרתם של חלק מהעובדים למעגל העבודה, אחת ההערכות היא ששיעור האבטלה יעמוד על כ-10% בסוף 2020, כאשר לפחות 20% מהמובטלים החדשים לא יחזרו למקום עבודתם. 

 

אולם לצד התחזיות העגומות נראה שיש כמה הזדמנויות לנשים בטווח הארוך. האימוץ המהיר של שיטת העבודה מרחוק עשוי לחולל מהפכה בשוק העבודה, שתאפשר גמישות בלוחות הזמנים ופחות צורך בנוכחות פיזית במקום העבודה. בסקר שערכה הלמ"ס בסוף אפריל נמצא כי ביום הסקר 61% מעובדי ההיי-טק ו-46% מעובדי תחום הפיננסים והביטוח עבדו מהבית, לעומת 15% או פחות מהעובדים בענפים אחרים. שיטות עבודה אלה עשויות למשוך יותר נשים לענפים עם שכר גבוה. שליש מחברות ההיי-טק הביעו רצון להרחיב את השימוש בשיטת העבודה מרחוק אחרי שהמשבר יחלוף. לעומת זאת החברות הפיננסיות, הידועות כגורם המשמר את פער השכר המגדרי, לא הביעו רצון כזה, והדבר מקבל חיזוק מסקר של הלמ"ס מתחילת יוני, שהראה שרק 10% מהעובדים בתחום הפיננסים עדיין עובדים מהבית.

 

גורם נוסף שעשוי להשפיע על צמצום אי השוויון המגדרי הוא חשיפתם של גברים רבים לשגרה המפרכת של טיפול בילדים בעקבות הסגר והמעבר של רבים מהם לעבודה מהבית במהלך הסגר. בשנת 2018, במשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים, נשים השקיעו בממוצע מעל 43 שעות שבועיות בטיפול בילדים ובמטלות הבית, בעוד גברים השקיעו רק כ-27 שעות. אולם מחקרים ראשוניים שנעשו בישראל ובמדינות אחרות מראים שגברים השקיעו יותר זמן בטיפול בילדים במהלך המשבר, באופן כללי ובמיוחד במקרים שבהם הגבר פוטר או יצא לחל"ת. במשקי בית שבהם הנשים הן עובדות חיוניות (למשל בענף הבריאות), חלק מהגברים הפכו לראשונה למטפלים העיקריים. חוויה זו – כפי שעולה ממחקרים שנעשו במדינות שבהן יש מדיניות של חופשת לידה גם לאבות – עשויה להוביל לשינויים ארוכי טווח בנורמות המגדריות סביב הטיפול בילדים ובמשימות במשק הבית.

 

"אף על פי שמרבית העובדים החדשים שאינם מועסקים יצאו לחל"ת ולא פוטרו, לא ברור כמה מהם יחזרו למקום עבודתם הקודם. יש חשש שהמשבר יפגע בשיעורי התעסוקה של נשים ויגדיל את הפער המגדרי בשכר ובחסכונות לפנסיה, והוא אף עלול לפגוע בשכר העתידי – שכן מחקרים הראו שעובדים שאיבדו את מקום עבודתם בתקופה של האטה כלכלית חוו ירידה גדולה ומתמשכת בשכרם. נראה גם כי אימהות יחידניות ייפגעו מאוד", אמרה החוקרת ליאורה בוורס. "עם זאת, אם מעסיקים בענפים המאופיינים בשכר גבוה כמו היי-טק ופיננסים ימשיכו לאפשר גמישות בשעות העבודה ועבודה מרחוק לאחר סיום המשבר, אני מאמינה שיותר נשים יפנו לתחומים אלה, ובסופו של דבר יש אפשרות שפערי השכר המגדריים יצטמצמו". 

 

"בימים אלה, עם תחילת יישומה של תוכנית לתמרוץ מעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת, חשוב לבחון את המדיניות גם מנקודת מבט מגדרית, שכן נשים איבדו את עבודתן בשיעורים גבוהים יותר. במקביל חשוב לבנות מערך הכשרות לשיפור המיומנויות והכישורים של עובדים שלא יצליחו לחזור למקום עבודתם, כדי לשפר את ההזדמנויות העתידיות שלהם. יש לגבש כבר עכשיו אסטרטגיה לבתי הספר ולגנים במקרה של התפרצות גל שני או אירוע דומה בעתיד, ולעודד מעסיקים לאפשר לעובדיהם גמישות ועבודה מרחוק" אמר נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס.

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עמן בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.