קרן מרדכי
23/06/2020
נסיעה ברכבת מסוכנת יותר בשלבים מוקדמים של התפרצות המחלה בעוד שמקום העבודה ומקום הלימודים מסוכנים בשלבים מאוחרים יותר
התפשטות הקורונה נבדקה בארה"ב בבוסטון ובבולטימור וישנן מסקנות:
מידול התפשטות מחלות במרחב העירוני
- יעילות מגבלות הניידות והריחוק החברתי המוטלות בשל מגפת הקורונה
- לצורך הבנת התפשטות המחלה במרחב העירוני נדרשים כלים מתוחכמים יותר שיאפשרו למקבלי ההחלטות לחזות את התפשטות המחלה, וללמוד על יעילותן של אסטרטגיות שונות
- סימולטור PanCitySim עם מודל התפשטות מגיפה הנשען על ממצאים אפידמולוגים עדכניים יכול לבחון מגוון התערבויות תוך ניתוח מעקב התפשטות המחלה
- המערכת בוחנת את הפרט בעת ביצוע פעילות או תוך כדי תנועה, בתדירות גבוהה מאד (כל 5 דקות) על פני זמן ממושך ועל שטח גדול תוך התחשבות בתכונות של אנשים (גיל, מין והכנסה וכדומה)
- המחקר בדק את התנהגות המחלה ללא המגבלות שהוטלו ברוב המדינות (סגר, ריחוק חברתי) ובין ממצאיו: משך המחלה, השיא שלה, צפי לכמות חולים ונפטרים, הפעילות המסוכנת ביותר (עם החשיפה הגבוהה ביותר), מסוכנותה בשלבים השונים של התפשטות המחלה, מוקדי תחלואה והשפעת המחלה על קבוצות אוכלוסייה שונות
- הסימולטור יכול לבדוק כיצד תשפיע מדיניות כזו או אחרת על התפשטות המחלה
- אחד הממצאים הבולטים בשלב ההתחלתי של המחלה - הפעילות הראשונה שיש לעצור זו הנסיעה ברכבת, שמסוכנת הרבה יותר מנסיעה באוטובוס ואף משהות במקומות העבודה השונים
- בשלב מתקדם של המחלה ביה"ס ומקום העבודה הופכים למסוכנים יותר ובשלב הזה ניתן לפתוח את הרכבת. בישראל השיא מאחורינו, שרוסן בעקבות הסגר המוקדם
- העלייה בתחלואה קשורה לחוסר הדרגתיות בפתיחה הסגר (פתיחת בתי הספר ומקומות העבודה בו זמנית) וכן לחוסר ההיענות של הציבור להנחיות או חוסר הבהירות של ההנחיות
- הימשכותה של המחלה ללא אמצעי ריסון יכולה להיות ארוכה מאד – מעל 9 חודשים בערים כגון בוסטון וכ-5 חודשים בערים כגון בולטימור
- מספר הקשרים בין אנשים (המעיד על פוטנציאל הידבקות בעת תנועה או בעת פעילות) ביום ממוצע הוא גבוה מאד בין 90-120 תלוי במרחב ופיזור האוכלוסייה
- ניתן לבדוק באמצעות מערכת זו כל עיר, בימים אלו מתקינים את המידע עבור תל אביב.
*בשיתוף פעולה עם:
University of Massachusetts, Amherst - Jimi B. Oke
Nishant Kumar- Singapore-ETH Centre
ד"ר בת-חן נחמיאס-בירן: מרצה וחוקרת במחלקה להנדסה אזרחית, במסלול להנדסת תחבורה, אוניברסיטת אריאל ועמיתת מחקר ב- MIT (ITS Lab). ראש המעבדה לתחבורה עתידית (Future Mobility Lab) באוניברסיטת אריאל. מחקריה עוסקים בהערכת טכנולוגיות חדשות במערכות תחבורה, סימולציות מתקדמות של רכבים אוטונומיים ושיתופיים, בינה מלאכותית בתחבורה, הערכות כלכליות וסביבתיות של פרויקטים תחבורתיים בקנה מידה גדול, שוויוניות בתחבורה ומידול התפשטות של מחלות מידבקות במרחב העירוני.
