הוראה מרחוק >> האם בישראל מוכנים לשלב ההוראה מרחוק?

 

 

הקדמה

סגירת מערכת החינוך והמעבר להוראה מרחוק באמצעות כלים דיגיטליים הינו אחד הצעדים המשמעותיים שננקטו לצורך התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה בישראל ובעולם. התלמידים שהו בבתיהם למעלה מחודש והלימודים התנהלו בצורה לא רציפה בהוראה מרחוק. ההוראה מרחוק אפשרה באופן מסוים שמירה על למידה סדירה ורציפה לכלל התלמידים שנבצר מהם להגיע למבני מוסדות החינוך שנסגרו. עם זאת, על מנת שהלימודים מרחוק יתאפשרו באופן גורף נדרשת הלימה בין כמות התלמידים והכלים הטכנולוגיים (בעיקר מחשבים וגישה לרשת האינטרנט ) הקיימים בבתיהם. אחרת, הלמידה מרחוק עלולה להעמיק את הפערים, הקיימים בלאו הכי, בין קבוצות האוכלוסייה ובין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה; זאת כשתלמידים המגיעים מרקע חלש עשויים למצוא את עצמם מחוץ למערך הדיגיטלי .

בעבודה זו בחנו את מידת המוכנות של המשק הישראלי ליישום שיטת ההוראה מרחוק, בדגש על שלוש קבוצות אוכלוסייה – ערבים, חרדים ויהודים שאינם חרדים. העבודה מבוססת על נתוני סקר הוצאות והכנסות משקי הבית שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים כוללים את התפלגות משקי הבית לפי עשירון הכנסה, כמות המחשבים במשק הבית ונתונים אודות מנוי האינטרנט הביתי. נוסף לכך, ישנם בסקר נתונים על השתייכות משקי הבית לקבוצות האוכלוסייה השונות; ועל גילאי הילדים בהם, כך שניתן לפלח את השתייכותם לשלבי החינוך השונים – יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה/תיכון.

 

מרבית התלמידים במערכת החינוך בישראל נמצאים במערכת החינוך היסודית, כאשר חלק ניכר הם ילדים להורים חסרי מיומנויות טכנולוגיות  

על פי נתוני 2018, מספר התלמידים  במערכת החינוך הישראלית בכיתות א' עד י"ב הסתכם בכ-1.8 מיליון תלמידים, המגיעים מ-887 אלף משקי בית (34% מסך משקי הבית בישראל). מרביתם, כ-54%, נמצאים במערכת החינוך היסודית , ומגיעים מרקע חברתי-כלכלי חלש. 

 

בכל קבוצות האוכלוסייה קיים רוב לתלמידים במערכת החינוך היסודית להם נדרש סיוע מצד ההורים (בעיקר לגילאים הצעירים). קרי, הורים לתלמידים במערכת החינוך היסודית נדרשים להיות בעלי מיומנויות טכנולוגיות מסוימות על מנת לסייע לילדיהם ללמוד באמצעות המחשב. זאת כיוון שתלמידים בגילאים הצעירים אינם יכולים ברוב המקרים להתנהל באופן עצמאי; עובדה זו עשויה להפוך את מיומנויות ההורים לפרמטר מכריע באפקטיביות ויעילות הלמידה מרחוק בקרב התלמידים. על פי נתוני סקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) האחרון משנת 2015, נמצא כי הממוצע בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בישראל הינו נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות. מבין 29 המדינות שהשתתפו בסקר, ישראל מדורגת במקום ה-24; חמש מדינות בלבד נמצאו עם ממוצע נמוך יותר. כמו כן, נמצא כי בעלי המיומנויות הנמוכות הם אלה שרמת השכר שלהם נמוכה ביחס לשאר . בנוסף, ניתוח לפי קבוצות האוכלוסייה בישראל – ערבים, חרדים ויהודים שאינם חרדים – מעלה שכ-8.5% מהנבחנים היהודים שאינם חרדים הם חסרי מיומנויות תקשוב (חסרי ניסיון במחשב או שנכשלו בהערכת הבסיס בתקשוב). זאת בהשוואה לכ-33.9% ו-17.9% בקרב הנבחנים הערבים והחרדים בהתאמה . לפיכך, עיקר הפגיעה כתוצאה ממיומנות בסיסית של הורים היא בתלמידים המגיעים מהאוכלוסיות הערבית והחרדית בישראל .

 

 

על אף יישום נוהל חירום במערכת החינוך במהלך תקופת הסגר, לחלק ניכר מהתלמידים אין את היכולת ללמוד מרחוק באופן מיטבי. לחמישית מהתלמידים אין מחשב ביתי וליותר מרבע אין מנוי לאינטרנט. יתרה מכך, שיעור התלמידים ללא מחשב וללא אינטרנט עומד על כ-15% מסך כלל התלמידים במערכת.

 

בחינת כמות המחשבים לפי עשירון הכנסה ממחישה את הפערים בנגישות הטכנולוגית המאפשרת את הלמידה מרחוק. במשק בית בעשירון העליון קיימים 3.1 מחשבים בממוצע בעוד שבמשק בית בעשירון התחתון יש פחות ממחשב אחד (0.64). בהינתן מספר התלמידים הממוצע במשק בית, הפערים בין העשירונים גדולים אף יותר. תרשים ש4 מציג את כמות המחשבים לתלמיד לפי עשירון, וממנו עולה כי ישנם פערים ניכרים בין העשירונים העליונים לתחתונים גם בהיבט זה. בזמן שבעשירון העליון ישנם בממוצע שני מחשבים לתלמיד, בעשירון התחתון ישנם 0.24 בלבד. משמע, על כל מחשב בעשירון התחתון יש ארבעה תלמידים בממוצע. ממצא זה ממחיש את קושי יישום הלמידה מרחוק של תלמידים המגיעים מהעשירונים הנמוכים ובמיוחד של אלו המגיעים מהעשירון הנמוך ביותר אשר מהווים יותר מחמישית מסך התלמידים במערכת החינוך. למעשה, לרוב משקי הבית בעשירון התחתון אין מחשב או חיבור לאינטרנט והם חסרים את התשתית הנדרשת להוראה מרחוק.

 

הנתונים מלמדים על פערים ניכרים בין שלושת האוכלוסיות מבחינת נגישות למחשב ביתי ומנוי לאינטרנט. כך, שיעור התלמידים הערבים שאין ברשותם מחשב ומנוי לאינטרנט מסתכם ב-26% ו-38% בהתאמה ; שעה שהשיעורים המקבילים בקרב התלמידים היהודים שאינם חרדים עומדים על כ-6% ו-8% בלבד. בנוסף, כ-23% מהתלמידים הערבים חיים ללא מחשב וללא אינטרנט בבית, בהשוואה ל-2% בלבד בקרב התלמידים היהודים שאינם חרדים. תמונה קשה יותר מתקבלת מבחינת נתוני התלמידים החרדים. 42% ו-72% מהתלמידים המגיעים מהחברה החרדית מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ומנוי לאינטרנט בהתאמה; עת ששיעור אלה המתגוררים במשקי בית שאין ברשותם מחשב ואינם מחוברים למנוי אינטרנט עומד על כ-41%. בהתייחס לאוכלוסייה החרדית, נראה כי הסיבה המרכזית למיעוט מחשבים וחיבור לאינטרנט היא תרבותית כפי שהדבר משתקף בכך ששיעור משקי הבית היהודים הלא חרדים ללא מחשב וללא אינטרנט בעשירון התחתון עומד על 19%, בהשוואה ל-67% בעשירון התחתון בחברה החרדית. עם זאת, גם רמת ההכנסה משחקת תפקיד כאשר שיעור משקי הבית עם מחשב ואינטרנט בקרב החברה החרדית עולה עם רמת ההכנסה. 

 

 

 

זאת ועוד, שיעור משקי הבית הערבים בעשירונים הנמוכים דומה לשיעורם של משקי הבית החרדים וגבוה משמעותית מזה של משקי הבית היהודים שאינם חרדים. בעוד הרוב המוחלט של התלמידים הערבים והחרדים מגיע ממדד סוציו נמוך (80% בשלושת העשירונים הראשונים), התפלגות התלמידים היהודים שאינם חרדים אחידה יותר ורק 23% מגיעים משלושת העשירונים הנמוכים. 

 

סיכום

יישום הוראה מרחוק במערכת החינוך בישראל באופן נרחב וממושך עשוי להעמיק את הפערים בין התלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה, אשר היו גבוהים מאוד ביחס למדינות ה-OECD עוד לפני משבר הקורונה. פערים אלה משמעותיים בעיקר בהשוואה בין ביצועיהם של התלמידים הערבים והיהודים. תרשים ש8 ממחיש זאת באמצעות מדד לפיזור ההישגים באוריינות המתמטית במבחן פיז"ה האחרון משנת 2018 בישראל ומדינות ה-OECD. המדד מחושב כפער בין הציון באחוזון החמישי (התלמידים המתקשים - 95% מהתלמידים משיגים ציון מעליו בכל מדינה) לבין הציון באחוזון ה-95 (התלמידים המצטיינים – 5% מהתלמידים משיגים ציון מעליו בכל מדינה). מהתרשים עולה כי הפער בין התלמידים המצטיינים לתלמידים המתקשים בישראל עומד על 356 נקודות והוא הגדול ביותר במדינות ה-OECD. במילים אחרות, הפערים בהישגים בין התלמידים במערכת החינוך הישראלית הינם גדולים משמעותית מאלו הנראים במערכות החינוך במדינות מפותחות אחרות. כך, בהשוואה לממוצע ה-OECD, הפער בישראל גדול בכ-20% מזה הנראה בממוצע המדינות המפותחות (356 נקודות בישראל לעומת 297 בממוצע ה-OECD). מעבר לכך, ממוצע הישגי התלמידים היהודים במערכת החינוך הישראלית גבוה בכ-30% מזה הנראה בקרב התלמידים הערבים– ומסתכם בכ-111 נקודות בממוצע . זאת כשנהוג לפרש פער של 30 נקודות בפיז"ה כשווה ערך לשנת לימודים אחת. קרי, על פי נתון זה, הפער בין התלמידים הערבים ליהודים בישראל שווה ערך לכ-4 שנות לימוד . מכאן, במידה ויש רצון או אילוץ לעבור למודל של הוראה מרחוק יש מקום להקמה של מערך תמיכה סדור אשר נותן מענה לצרכי הלמידה מרחוק בעת חירום. עד להקמת מערך זה, יש לשקול להפעיל את המערכת באמצעות למידה מרחוק במתכונת חירום ובאופן חלקי בלבד, כך שחלק ניכר מהשעות יושלמו באופן פרונטלי בשגרה שלאחר מכן, זאת על מנת למנוע הגדלה של הפערים הגדולים גם כך במערכת החינוך.