דר גיל בפמן
דר גיל בפמן, דודי רזניק
05/07/2020
מקרו
התוצר במשק ברביע השני של השנה ירד זאת כפי שהצביע, השבוע, המדד המשולב לבחינת מצב המשק של בנק ישראל.
האומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. על רקע זה צפויה המשך מגמה מתונה של התחזקות השקל.
נרשמה עלייה חדה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש מאי, היקף הרכישות בחודשים מאי-יוני דומה לרמתו ערב משבר הקורונה, אך הרכבו שונה.
בנק ישראל יפרסם ביום ב' את החלטת הריבית ובמסגרתה הוא יפרסם תחזיות מעודכנות של חטיבת המחקר, ככל הנראה פסימיות יותר מאשר אלו שפורסמו בחודש מאי. ייתכן וההודעה תכלול GUIDANCE "יוני" יותר לגבי המשך הפעילות המוניטארית של בנק ישראל בתקופה הקרובה, כולל איתות לאפשרות להורדת ריבית נוספת.
התאוששות שוק העבודה בארה"ב נמשכה בחודש יוני והייתה מהירה מהצפוי. עם זאת, העלייה המחודשת במספר החולים שם וחזרה להגבלות מסוימות על הפעילות צפויים להביא לכך שקצב עליית התעסוקה ייחלש בחודשים הקרובים ואף יתהפך זמנית.
פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה חושף כי הפד עדין אינו נמצא במקום של השקת תכנית בקרת תשואות – YCT או YCC. ב-FOMC מעדיפים לקשור את הנחייתם קדימה לגבי המדיניות, וריבית הפד בפרט, לתוצאות הכלכליות של המשק האמריקאי. שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב מתאפיין בעלייה במכירות בתים חדשים לעומת ירידה במכירות בתים קיימים.
מגמת השיפור בגוש האירו נמשכת ומדגישה כי ההתמודדות של הגוש עם נגיף הקורונה הייתה טובה יחסית.
אג"ח ממשלתי
מגמת הירידה של הציפיות האינפלציוניות נמשכה גם השבוע בדגש על החלק הקצר של העקום.
אנו ממליצים על השקעה במח"מ של 6 – 8 שנים.
על רקע ירידות השערים החדות בשבועות האחרונים, בחלק הקצר של העקום קיים יתרון להשקעה בצמודי המדד. מומלצת אחזקה סינתטית באפיק צמוד המדד. מומלצת אחזקת מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. נראה שפערי התשואה השלילים בין ישראל לארה"ב צפויים להתרחב, אם כי במגמה איטית יחסית על פני זמן.
אג"ח קונצרני
הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני עדין גבוה ולא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק.
בעת משבר, ביצועי חסר משמעותיים של חברות מעיבים על מדדים בהם נכללות איגרות אלו ולכן מומלצת מאוד השקעה ישירה בחברות ולא השקעה באינדקסים.
היקף הגיוס הקונצרני בחצי השנה הראשונה הפתיע והיה גבוה במקצת מהגיוס בתקופה המקבילה אשתקד. ניכרת עלייה באיכות החברות המגייסות ועלייה בגיוס צמוד מדד.
אג"ח ממשלתי ומקרו
מבט שבועי – מגמה שלילית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי כאשר עליית תשואות נרשמה לאורך העקומים למעט בחלק הקצר של העקום השקלי הלא צמוד שם נרשמה יציבות בתשואות. מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים נמשכה גם השבוע דבר שהביא להמשך ירידת הציפיות האינפלציוניות ובעיקר בחלק הקצר - בינוני של העקום. המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש כי המשק ימשיך לצאת באיטיות מהמשבר צפויים להביא השבוע לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של בנק ישראל.
שוק האג"ח הממשלתי נסחר במגמה שלילית השבוע בדגש על ירידות מחירים בחלק הארוך של העקום השקלי הלא צמוד ובחלק הבינוני של העקום צמוד המדד. גם השבוע בלטה המשך מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים על רקע המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש מההמשך התאוששות איטית של הכלכלה המקומית. ציפיות האינפלציה המשיכו לרשום ירידה ובעיקר בחלק הקצר – בינוני של העקום. בחלק הקצר של העקום ציפיות האינפלציה חזרו לרמות נמוכות מאוד, מתחת למרבית הערכות החזאים.
התשואות השקליות הקצרות ממשיכות להיסחר מתחת לרמת ריבית בנק ישראל הנוכחית. התשואות בטווח של עד שנה נסחרות בסמוך לרמת האפס, ככל הנראה, מתוך הערכה כי לאור ההתפתחויות האחרונות של חזרה לעלייה חדה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, וההתאוששות האיטית של המשק עשוי בנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת לרמת האפס באחת מההחלטות הקרובות.
בנק ישראל יפרסם ביום ב' השבוע את החלטת הריבית ובמסגרתה הוא צפוי לפרסם תחזיות מעודכנות של חטיבת המחקר. נראה כי לאור העלייה המחודשת במספר הנדבקים בווירוס הקורונה וחזרה של הגבלות על הפעילות הכלכלית במשק, תחזית הצמיחה עלולה להתעדכן כלפי מטה ולצידה צפויה עלייה בתחזית לגבי רמת האבטלה במשק. ככלל נראה כי ההודעה צפויה להיות פסימית יותר וייתכן ותכלול GUIDANCE יוני יותר לגבי המשך הפעילות המוניטארית של בנק ישראל בתקופה הקרובה כולל כאמור האפשרות להורדת ריבית נוספת.
יש לציין כי בניגוד לתחילת המשבר, בנק ישראל מעלה את הכמות המונפקת במק"מ. בחודש יולי הוא ינפיק עוד 2.0 מיליארד ₪ במק"מ לשנה כך שסך הנפקות המק"מ החודש יעמדו על 9.0 מיליארד ₪ לעומת 7.0 מיליארד ₪ בחודש יוני ו 5.0 מיליארד ₪ בחודשים אפריל ומאי כ"א. בנק ישראל הפחית באופן דרסטי את ההנפקה ברוטו של מק"מ מאז ראשית 2020 בחודש מכ-12 מיליארד ש"ח לחודש בשנה שעברה. זה היה במטרה להזרים נזילות שקלית רבה למערכת. עכשיו הוא מתחיל להגדיל את הכלים חזרה, ככל הנראה במטרה לספוג נזילות יתר שיתכן ונוצרה כחלק מ OVERSHOOTING קודם.
בנק ישראל הגדיל לאחרונה במידה משמעותית גם את היקף הפיקדונות שהוא מקבל ממערכת הבנקאות, וזהו מהלך בכיוון זהה ועקבי לזה של הגדלת הנפקת מק"מ. ההחלטה לגבי היקף ההנפקה של המק"מ הינה תוצאה של סימולציה מוניטרית. מדובר בסימולציה שבה לוקחים בחשבון את כל ההזרמות והספיגות מ/אל בסיס הכסף מצד הממשלה ומצד ב"י ואת הרמה הרצויה של נזילות במערכת הבנקאות (כולל עונתיות תוך חודשית ורבעונית). על סמך זה מחליטים האם לצמצם או להגדיל את היקף הכלים המוניטריים בכדי לשמור על רמה מסוימת של נזילות חופשית במערכת הבנקאית.
במסגרת זו בוחנים גם את היקף הזרמת השקלים הנובעת מהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, ורכישת מט"ח וכנגד הזרמת שקלים, והיקפי רכישות גדולים יכולים לתרום לרצון של בנק ישראל להגדיל את הנפקת המק"מ בכדי לספוג חזרה חלקית מנזילות שקלית זו.
נתון הצמיחה במשק ברביע השני של השנה צפוי להיות שלילי במידה משמעותית, זאת ככל שמשתקף חלקית בירידות חדות בחודשים אפריל-מאי במדד המשולב של בנק ישראל לבחינת מצב המשק.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק רשם בחודשים אפריל-מאי את הירידות החדות ביותר בסדרת הנתונים הנוכחית (מ-1998). בחודש מאי המדד המשולב ירד ב-1.8% בהשוואה לחודש אפריל, בו נרשמה ירידה של 1.56% .
ההשפעה השלילית המשמעותית של משבר הקורונה על הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי בנתוני אפריל-מאי, זאת לאחר שנתוני המדד המשולב לרביע הראשון של השנה הצביעו על עלייה מתונה, בניגוד לירידה החדה שהשתקפה בנתוני החשבונאות הלאומית. חישוב של שיעור הירידה הממוצע של המדד המשולב בחודשים אפריל-מאי לעומת הרביע הראשון של השנה, במונחים שנתיים, מצביע על ירידה דו-ספרתית ברביע השני של השנה, שהיווה את שיאו של משבר הקורונה, עד כה.
לאור זאת, ניתן לצפות לירידה חדה יותר בתוצר ברביע השני של השנה בהשוואה לירידה שנרשמה ברביע הראשון, לכשנתוני החשבונאות הלאומית יפורסמו (במהלך אוגוסט). עם זאת, בנק ישראל שב ומדגיש כי לנוכח ייחודו של המשבר, אין להסיק מעוצמת הירידה במדד לגבי העוצמה המדויקת של הירידה בפעילות.
לסיכום, הירידה במדד המשולב הייתה רוחבית יחסית וכללה את מרבית רכיבי המדד, ובראשם: יבוא התשומות לייצור (במאי), הייצור התעשייתי (באפריל) והפדיון בענפי המסחר והשירותים (באפריל). מנגד, השיפור בנתוני המשרות הפנויות בחודש מאי, קיזז מעט את הירידה במדד המשולב. במבט קדימה, להערכתנו, שנת 2020 צפויה להסתכם בירידה חדה ביותר של כ-4.6% (ריאלי) בתוצר המקומי, בתרחיש מרכזי שלא מניח תקופה נוספת של סגר והשבתה כללית של הפעילות.
האומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. על רקע זה צפויה המשך מגמת התחזקות השקל.
בחודשים ינואר-אפריל 2020 היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI) הסתכם בכ-6.45 מיליארד דולר , כך על-פי נתוני בנק ישראל. לאור זאת, הערכה ראשונית בלבד להיקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק בשנת 2020 כולה, על בסיס הנתון שהוצג, נאמדת בכ-19 מיליארד דולר, דהיינו ללא שינוי מהותי בהשוואה לשנים 2018-2019.
עם זאת, יש לציין שלאור העובדה שנתונים אלה מתפרסמים בפיגור זמנים ארוך יחסית, ייתכן שבסיכום השנה, היקף ה-FDI הנכנס יתברר כנמוך יותר, עקב השפעות משבר הקורונה. במקביל, האומדן הראשוני להיקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, מצביע על ירידה בהשוואה לשנת 2019.
באשר להשקעות הפיננסיות, נציין כי שווי ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל נשחק ברביע הראשון של 2020 על רקע ירידות השערים שנרשמו בשווקים הפיננסיים עקב משבר הקורונה. עם זאת, נרשמה השקעה נטו באג"ח סחירות ברביע זה. בנוסף, יש לציין שבחודש אפריל, נרשם היקף גבוה של השקעות פיננסיות נכנסות, אשר הושפע ברובו מהנפקת אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל בהיקף של כ-6 מיליארד דולר. בנטרול אירוע זה, זרם ההשקעות הפיננסיות הנכנס לישראל היה שלילי – כלומר יציאת הון מישראל על ידי משקיעים פיננסיים זרים.
אירוע נוסף שהתרחש במקביל, וייתכן שהשפיע על היקף ההשקעות הפיננסיות הנכנסות באפריל היה הכניסה של ישראל אל מדד WGBI שיתכן ומיתן את היקף יציאת ההון מישראל. מנגד, ברביע הראשון של השנה נרשמו מימושים של אג"ח זרות מצד תושבי ישראל. אולם, בחודש אפריל, חלה עלייה בהשקעות הפיננסיות היוצאות על ידי ישראליים.
מנתוני תנועות ההון לחודשים ינואר-אפריל 2020, שמביאים בחשבון רק את ראשית השפעתו של משבר הקורונה על כלכלת ישראל (מרץ-אפריל), ניתן להעריך בזהירות כי העודף הכולל בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות) יישמר גם בשנת 2020.
התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, מהווה גורם אשר תומך בחוסנו של השקל גם בהמשך השנה. בין הגורמים הנוספים ניתן לציין את המשך עליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גם ברביע הראשון של 2020, המשך גידול מהיר יחסית ביצוא השירותים של ישראל גם בתקופת משבר הקורונה, אשר צמח באפריל בכ-9% (מול אפריל 2019) ותחילתו של יצוא גז טבעי ברביע הראשון של השנה, גם אם בהיקף מתון יחסית. במבט לשנת 2020 כולה, אנו צופים יציבות יחסית בשערו של השקל בהשוואה ל-2019 בממוצע שנתי, תוך אפשרות של התחזקות מתונה של השקל.
עלייה חדה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש מאי, היקף הרכישות בחודשים מאי-יוני דומה לרמתו ערב משבר הקורונה.
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי צרכנים פרטיים (בבתי עסק מקומיים בלבד) עלה בחודש מאי בשיעור חד של כ-32.3% (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), זאת לאחר ירידות של כ-11.5% וכ-14%, בחודשים מרץ ואפריל, בהתאמה.
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש מרץ היה נמוך בכ-12% לעומת רמתו לפני פרוץ משבר הקורונה (ממוצע החודשים ינואר-פברואר) ובחודש אפריל היה נמוך בכ-24.3%. לאחר מכן, עם תחילת ההקלות על הסגר, הפעילות בכרטיסי אשראי התחילה להתאושש, וכפי שניתן לראות, בחודש מאי הפעילות שבה לרמה בה הייתה לפני תחילת משבר הקורונה.
יש לציין שההתאוששות בלטה במיוחד בקבוצת מוצרי התעשייה (חשמל, ביגור וריהוט), כאשר עליות מתונות יותר נרשמו בקבוצות: מוצרים ושירותים אחרים (מחשבים ותוכנה, תקשורת, דלק, תרופות ועוד) ומזון ומשקאות. מנגד, הפעילות בענפי השירותים נותרה נמוכה ביחס לתחילת השנה, זאת כיוון שקבוצה זו כוללת, בין היתר, שירותי טיסות, תיירות ואירוח ופנאי ובילוי – ענפים שעדיין כפופים להגבלות ועל כן לא שבו עדיין לפעילות. בנוסף, נציין שעל-פי אומדננו, המבוסס, בין היתר, על נתוני בנק ישראל לגבי הפעילות בכרטיסי אשראי, נראה כי בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה בלבד בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בהשוואה לחודש מאי (בניכוי ההשפעה של גורמי עונתיות). משמע, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש יוני נותר סביב רמה דומה לזו שהייתה ערב משבר הקורונה.
במבט קדימה, הצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה, להערכתנו, להסתכם בירידה של כ-2.5% (במונחים ריאליים), על רקע ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על מצבם הכלכלי של משקי הבית, וכתוצאה על היקפי ההוצאה שלהם לצריכה. במונחי של צריכה לנפש מדובר בירידה חריגה ביותר של כ-4.5%. יש לציין שהצריכה הפרטית צומחת לאורך השנים בקצב (ריאלי) ממוצע של כ-4% (משנת 2000), ופלוס 2% לשנה במונחים לנפש, כך שמדובר בתחזית לירידה חדה באופן חריג. יש להדגיש כי בתרחיש של התפרצות ממשית של גל שני, שתגרור חזרה של צעדי השבתה וסגר, הצריכה הפרטית עלולה להתכווץ באופן משמעותי יותר האמור לעיל.
התאוששות שוק העבודה בארה"ב נמשכה בחודש יוני והייתה מהירה מהצפוי.עם זאת העלייה המחודשת במספר החולים וחזרה להגבלות מסוימות צפוי להביא לכך שקצב עליית התעסוקה עלול להיות חלש בהרבה בחודשים הקרובים ואף להתהפך זמנית.
העלייה של 4.8 מיליון במשרות בחודש יוני מספקת אישור נוסף לכך שהשיפור הכלכלי הראשוני היה מהיר בהרבה מהצפוי. זה עדיין משאיר את היקף התעסוקה 9.6% מתחת לרמת פברואר וזאת כאשר התפשטות הנגיף מאיצה שוב ומאיימת על הכלכלה והתעסוקה.
הגורם הגדול ביותר העומד מאחורי השיפור בתעסוקה בכותרות היה המשך הפתיחה של המשק (שעוברת כיום היפוך בחלק מהמדינות), כאשר ענף הפנאי והאירוח הוסיף למעלה מ -2 מיליון משרות והקמעונאות שהוסיפה 740,000 משרות. חידוש הפעילות הרפואית השגרתית עוזר גם הוא והתעסוקה בתחום הבריאות עלתה בכ-568,000 משרות. פתיחה מחודשת של מפעלים פירושה שהתעסוקה בייצור המשיכה להתאושש ועלתה ב כ -356,000 משרות, בעיקר עקב עלייה של 195,000 משרות בענף יצור כלי הרכב.
הייתה עלייה דומה של 4.94 מיליון משרות בתעסוקה על פי סקר משקי, שהייתה גדולה בהרבה מן העלייה של 1.7 מיליון איש בכוח העבודה, ובכך הורידה את שיעור האבטלה ל -11.1% לעומת 13.3% בחודש הקודם. בהתאם לכך, שיעור ההשתתפות המשיך להתאושש ואחוז העובדים שנאלצו לעבור בעל כורחכם למשרה חלקית הולך ופוחת. על פי הדוח, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הסיווג השגוי של מועסקים/נעדרים זמנית מעבודתם/מובטלים ירד משמעותית ביוני.
הירידה הקטנה בלבד בתביעות הראשוניות לדמי אבטלה בשבוע שעבר, ל -1,427,000 מ -1,482,000, היא סימן לכך שההתאוששות הכלכלית צפויה להאט. נראה שהפעילות תרד מחדש ולכן קצב עליית התעסוקה בהמשך עלול להיות חלש בהרבה בחודשים הקרובים ואף להתהפך זמנית.
פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה חושף כי הפד עדין אינו נמצא במקום של השקת תכנית בקרת תשואות.
הפרוטוקול מן הדיון שנערך בתחילת יוני מלמד כי הפד עדיין די רחוק מן הנקודה שבה יביא יעדים מפורשים לתשואות ארוכות טווח על פני עקום התשואות של אג"ח ממשלת ארה"ב. כפי שחשף היו"ר ג'רום פאוול במסיבת העיתונאים שלאחר הישיבה, ה- FOMC קיבל תדרוך על הניסיון העולמי בנושא של YCC (או YCT כפי שהפד מכנה את הדברים) וההיסטוריה בתחום זה.
בין היתר, ועל פי מקורות שונים, נראה שסקירה זו התמקדה בניסיון של הבנק המרכזי של אוסטרליה, שהודיע לאחרונה על יעד של 0.25% על תשואות האג"ח ממשלתיות לשלוש שנים, אשר על פי פרשנויות שונות נראה כמקרה "הרלוונטי ביותר" למצב בארה"ב. עם זאת, מרבית חברי ה-FOMC הגיעו למסקנה כי "לא ברור כי יהיה צורך לחזק את הנחייה קדימה" באמצעות של אימוץ מדיניות YCC. זה מפתיע במיוחד משום שתשואות האג"ח הממשלתי של ארה"ב כבר מצויות ברמה של כמעט באפס בטווח של שלוש שנים. מאז ההכרזה באוסטרליה חלה גם התייצבות בשיפוע העקום, שעלה ביחס למצב אשר היה לפני הקורונה, והתייצב בטווח של 60-80 נ"ב.
חלף אימוץ YCT בארה"ב בעת הנוכחית, ב-FOMC מעדיפים לקשור את הנחייתם קדימה לגבי המדיניות, וריבית הפד בפרט, לתוצאות הכלכליות של המשק האמריקאי. מספר חברים העדיף התחייבות לשמור על ריבית פד ברמה של כמעט אפסית עד לעלייה מחודשת של האינפלציה, וזאת תוך כדי מצב אשר יכול "להיות כרוך בעלייה זמנית של האינפלציה אל מעבר ליעד לטווח הארוך של הוועדה". חלק מן החברים העלו את האפשרות לקשור את ה- FOWRAD GUIDANCE לשיעור האבטלה בארה"ב.
מעבר לאמור לעיל, הפרוטוקול הדגיש את התחזיות הכלכליות החלשות, עם השפעת "ריחוק חברתי מרצון, רצון להגדלת חיסכון מטעמי זהירות ורמות תעסוקה והכנסה נמוכות יותר", הצפויה להאט את ההתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני. קיים חשש של ממש כי פתיחת הכלכלה מוקדם מדי עלולה לזרז את התפשטות הנגיף, מה שמחזק את השקפת ה-FOMC כי "מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה ותמיכה מתמשכת ממדיניות פיסקלית" ידרשו בכדי להבטיח התאוששות כלכלית מתמשכת.
שוק הנדל"ן בארה"ב מתאפיין בעלייה במכירות בתים חדשים לעומת ירידה במכירות בתים קיימים
המכירות של בתים חדשים זינקו במאי ב -16.6% ל-676,000 יחידות במונחים שנתיים ומחקו את מרבית הירידה הקשורה להשפעות הקורונה. רמות מלאי גדולות מספיק מאפשרות את מימוש ביקושים למגורים חדשים וצפוי שהמכירות יעלו לסביבות 700,000 במונחי שנתיים. העלייה במכירות של בתים חדשים עומדת בניגוד למכירות של בתים קיימים שירדו בכל אחד משלושת החודשים האחרונים והגיעו לשפל של 10 שנים.
הביצועים הטובים יותר של שוק הבתים חדשים משקפים מספר גורמים. ראשית, המכירות של בתים חדשים נרשמות מוקדם יותר בתהליך המכירה, כך שמכירות אלו כבר מראות את ההשפעה של פתיחת המדינה מחדש. מעבר לכך, יזמי הנדל"ן הצליחו להשתמש בטכנולוגיה של סיורים וירטואליים ומימון משכנתא בכדי למכור נכסים ישירות לאנשים "שנתקעו בבית". חלק מהיזמים גם ביצעו "מבצעי מכירות" זמניים עם הנחות למהירי החלטה בכדי לקדם מכירות. כמו כן, בעוד שמכירות הבתים הקיימים סבלו ממגבלה של מלאי בלתי מכור וזמין למכירה נמוך, מספר הבתים החדשים המוצעים למכירה גבוה יחסית וזה אפשר ביצוע עסקאות של בתים חדשים ודירות חדשות.
הפעילות הרבה בתחום רכישת דירות חדשות באה לידי ביטוי בעלייה של מספר הבקשות למשכנתאות לשיא של 10 שנים, וזאת גם על רקע רמות הריבית הנמוכות ביותר. עם זאת, הבנקים הידקו את דרישות האשראי וזה יגרום לכך שאחוז הבקשות למשכנתא, שאמנם יאושרו, ירד יחסית לעבר. פעילות המשכנתאות תיתמך בנטייה הברורה בשנים האחרונות של משקי בית להעדיף בעלות על פני שכירות.
מגמת השיפור בגוש האירו נמשכת ומדגישה כי ההתמודדות של הגוש עם נגיף הקורונה הייתה טובה יחסית
העלייה במדד המצב הכלכלי של גוש האירו (ESI), מ -67.5 במאי ל -75.7 ביוני, הייתה שיפור גדול ביותר ברמה החודשית. מדד הסנטימנטים התעשייתי השתפר בהתאם לציפיות, אך מדד ענף השירותים השתפר במעט ממינוס -43.6 לרמה של מינוס -35.6 בלבד, מכיוון שרוב תחומי האירוח נותרו סגורים. מדד ציפיות התעסוקה המשיך בעלייה והתאושש מהנפילה שנרשמה במרץ ובאפריל. השיפור הגדול ביותר בקרב המדינות הגדולות יותר היה בצרפת, מה שמספק עדות נוספת לכך שהיא פעלה במהירות לשחרור הסגר.
לסיכום, ה- ESI תומך בהערכה שההתאוששות המהירה שהחלה במאי נמשכה גם ביוני וזה בא לידי ביטוי באינדיקטורים נוספים. זה מצביע על כך שהירידה ברביע השני בתוצר עשויה להיות קטנה ממה שחששו בתחילה. עם זאת, עוצמתה של ההתאוששות מעבר לרביע השני של 2020 נותרה מאוד לא וודאית.
המלצות לפעילות
העלייה המחודשת במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, בישראל, צפויה להאט את ההתאוששות הכלכלית. נראה כי המשך מגמה זו עשוי לפתוח פתח להורדת ריבית נוספת על ידי בנק ישראל לרמת האפס. ציפיות האינפלציה בחלק הקצר של העקום ירדו לרמות נוחות לחזרה להשקעה בצמודי מדד בטווחים אלו.
העלייה הנמשכת ואף ההאצה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, בישראל, צפויה להאט את תהליך ההתאוששות של המשק. נראה כי ההאטה צפויה להתארך יותר מהצפוי בעיקר גם על רקע ההרחבה הפיסקאלית הבלתי מספקת עד כה. גם עוצמת ההתאוששות הצפויה של המשק בעיקר בשנת 2021 נראית כרגע בסימן שאלה גדול. בתרחיש זה, ההולך ועולה מבחינת הסתברות, נראה כי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית לאפס באחת מההחלטות הקרובות, אם כי, ככל הנראה, לא בהחלטה הקרובה השבוע.
נראה כי ההרחבות המוניטאריות הקיימות ימשכו ובעיקר דרך ההתערבות בשוק המט"ח, זאת לצד המשך תכנית רכישות איגרות החוב הממשלתיות. ייתכן ובנק ישראל יכוון בהודעת הריבית השבוע לעלייה בכמות ההרחבות שהוא מבצע דרך רכישות אג"ח ממשלתי ומט"ח.
בתנאים אלו נראה כי הסיכון של עליית תשואות בישראל כמעט ולא קיים כרגע. בכל הקשור לחלק הבינוני – ארוך בעקום בתרחיש של ריבית אפס נראה כי תיתכן עוד ירידת בתשואות והשתטחות נוספת, בעיקר בטווח של 2- 10 שנים.
עליית התשואות הצמודות הקצרות החזירו את האטרקטיביות היחסית של השקעה באיגרות חוב צמודות מדד לטווח של 1 – 4 שנים. עם זאת הסנטימנט כרגע שלילי על רקע ההאטה הנמשכת וחוסר היכולת של המשק לחזור לתפקוד הקרוב לתפקוד טרום המשבר. ביחס סיכוי סיכון נראה שציפיות האינפלציה הגלומות בטווחי של עד 4 שנים מהוות נקודת כניסה נוחה יחסית להשקעה בצמודי מדד. זאת בין היתר גם על רקע המשך העלייה במחירי הנפט בעולם.
ריכוז המלצותינו:
אנו ממליצים על השקעה במח"מ החזקות של 6 – 8 שנים.
מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח הקצר של 1 – 4 שנים בשילוב אחזקה בצמודי המדד הארוכים.
החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת לטווח של 6 שנים ומעלה.
מומלצת אחזקת אג"ח ממשלתי בריבית משתנה חלף אחזקת מק"מ על רקע ירידת התשואות מתחת לרמת ריבית בנק ישראל.
נראה כי פוטנציאל העמקת פערי התשואה השליליים בין התשואות השקליות בישראל לתשואות הדולריות בארה"ב עדין קיים לפיכך מומלץ למכור IRS שקלי כנגד קניית IRS דולרי מקביל.
אג"ח חברות
מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני. המדדים צמודי המדד נטו לירידות שערים קלות לעומת נטייה לעליות שערים במדדים השקליים הלא צמודים בהובלת עליות חדות בסקטור חברות הנדל"ן הזרות. עליית המרווחים הגיעה גם לסקטור הבנקים השבוע כאשר מרווחי הגיוס בהנפקת בנק מזרחי היו גבוהים ביחס להנפקות בעבר.
שוק האג"ח הקונצרני נסחר במגמה מעורבת השבוע כאשר ירידות שערים נרשמו במדדים צמודי המדד בדומה למגמת המסחר באפיק הממשלתי. המדדים השקליים הלא צמודים רשמו עליות שערים בהובלת סקטור חברות הנדל"ן הזרות שבא לידי ביטוי בעלייה שבועית של 1.7% במדד התל בונד גלובל ועלייה של קרוב לאחוז במדד התל בונד תשואות שקלי. רמת המרווחים הגלומה במדדי התל בונד המובילים רשמה ירידה קלה השבוע לאחר עלייה רצופה בשבועות האחרונים.
אחד הסקטורים הממשיכים לבלוט לשלילה הינו סקטור חברות הנדל"ן המסחרי שמראשית המשבר בולט בביצועי חסר משמעותיים. ירידות השערים בסקטור נמשכו השבוע בדגש על חברות כגון: גזית גלוב, נכסים ובנין, מליסרון ועזריאלי.
עליית המרווחים באה לידי ביטוי השבוע גם בגיוס של בנק מזרחי ,הבנק גייס בשתי סדרות צמודות מדד של אג"ח בדרגת פיקדון. המרווח האפקטיבי הנפקה עמד על מעל לאחוז, מרווח גבוה משמעותית ממרווחי גיוס בעבר של אג"ח בנקאי בדרגת פיקדון המדורג AAA. עם זאת השוק הראשוני ממשיך לתפקד בצורה נאותה למרות המשבר והעלייה במרווחי הגיוס. במחצית הראשונה של השנה גייסו חברות כ – 32 מיליארד ₪, סכום גבוה במקצת מסכום הגיוס במחצית הראשונה של שנת 2019. העלייה בגיוס גם משמעותית על רקע העלייה החדה בגיוס הממשלתי על רקע העלייה החדה בגרעון.
עוד מגמות הבולטות בגיוס השנה הינן העלייה באיכות החברות המגייסות כאשר הרוב המכריע (כ - 77 אחוז) של החברות הינן בדרוג של קבוצת AA ומעלה. מגמה נוספת הבולטת השנה הינה העלייה החדה בגיוסים צמודי מדד, כ - 70 אחוז לעומת כ – 50 אחוז בלבד בשנת 2019. רוב הגיוסים ממשיכים להיות של חברות מענף הנדל"ן לסוגיו השונים וגיוסים של בנקים בפיקדונות ומכשירי הון עליונים מסוג COCO.
המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:
לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני על רקע הסיכון הגבוה לאור התמשכות משבר הקורונה.
מומלצת השקעה בעיקר בחברות בדרוג A+ ומעלה.
אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני של עד 5 שנים.
מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
מומלצת השקעה בסקטורים דפנסיביים כגון: בנקים, חברות ממשלתיות, חברות מזון וכדומה. בבנקים מומלץ להגדיל החשיפה לשטרי הון עליונים מסוג COCO.
מומלץ להימנע מהשקעה בחברות נדל"ן זרות וחברות נדל"ן מסחרי לסוגיו (RETAIL בפרט וגם משרדים).
התוצר במשק ברביע השני של השנה ירד זאת כפי שהצביע, השבוע, המדד המשולב לבחינת מצב המשק של בנק ישראל.
האומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. על רקע זה צפויה המשך מגמה מתונה של התחזקות השקל.
נרשמה עלייה חדה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש מאי, היקף הרכישות בחודשים מאי-יוני דומה לרמתו ערב משבר הקורונה, אך הרכבו שונה.
בנק ישראל יפרסם ביום ב' את החלטת הריבית ובמסגרתה הוא יפרסם תחזיות מעודכנות של חטיבת המחקר, ככל הנראה פסימיות יותר מאשר אלו שפורסמו בחודש מאי. ייתכן וההודעה תכלול GUIDANCE "יוני" יותר לגבי המשך הפעילות המוניטארית של בנק ישראל בתקופה הקרובה, כולל איתות לאפשרות להורדת ריבית נוספת.
התאוששות שוק העבודה בארה"ב נמשכה בחודש יוני והייתה מהירה מהצפוי. עם זאת, העלייה המחודשת במספר החולים שם וחזרה להגבלות מסוימות על הפעילות צפויים להביא לכך שקצב עליית התעסוקה ייחלש בחודשים הקרובים ואף יתהפך זמנית.
פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה חושף כי הפד עדין אינו נמצא במקום של השקת תכנית בקרת תשואות – YCT או YCC. ב-FOMC מעדיפים לקשור את הנחייתם קדימה לגבי המדיניות, וריבית הפד בפרט, לתוצאות הכלכליות של המשק האמריקאי. שוק הנדל"ן למגורים בארה"ב מתאפיין בעלייה במכירות בתים חדשים לעומת ירידה במכירות בתים קיימים.
מגמת השיפור בגוש האירו נמשכת ומדגישה כי ההתמודדות של הגוש עם נגיף הקורונה הייתה טובה יחסית.
אג"ח ממשלתי
מגמת הירידה של הציפיות האינפלציוניות נמשכה גם השבוע בדגש על החלק הקצר של העקום.
אנו ממליצים על השקעה במח"מ של 6 – 8 שנים.
על רקע ירידות השערים החדות בשבועות האחרונים, בחלק הקצר של העקום קיים יתרון להשקעה בצמודי המדד. מומלצת אחזקה סינתטית באפיק צמוד המדד. מומלצת אחזקת מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. נראה שפערי התשואה השלילים בין ישראל לארה"ב צפויים להתרחב, אם כי במגמה איטית יחסית על פני זמן.
אג"ח קונצרני
הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרני עדין גבוה ולא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק.
בעת משבר, ביצועי חסר משמעותיים של חברות מעיבים על מדדים בהם נכללות איגרות אלו ולכן מומלצת מאוד השקעה ישירה בחברות ולא השקעה באינדקסים.
היקף הגיוס הקונצרני בחצי השנה הראשונה הפתיע והיה גבוה במקצת מהגיוס בתקופה המקבילה אשתקד. ניכרת עלייה באיכות החברות המגייסות ועלייה בגיוס צמוד מדד.
אג"ח ממשלתי ומקרו
מבט שבועי – מגמה שלילית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתי כאשר עליית תשואות נרשמה לאורך העקומים למעט בחלק הקצר של העקום השקלי הלא צמוד שם נרשמה יציבות בתשואות. מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים נמשכה גם השבוע דבר שהביא להמשך ירידת הציפיות האינפלציוניות ובעיקר בחלק הקצר - בינוני של העקום. המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש כי המשק ימשיך לצאת באיטיות מהמשבר צפויים להביא השבוע לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה של בנק ישראל.
שוק האג"ח הממשלתי נסחר במגמה שלילית השבוע בדגש על ירידות מחירים בחלק הארוך של העקום השקלי הלא צמוד ובחלק הבינוני של העקום צמוד המדד. גם השבוע בלטה המשך מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים על רקע המשך העלייה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה והחשש מההמשך התאוששות איטית של הכלכלה המקומית. ציפיות האינפלציה המשיכו לרשום ירידה ובעיקר בחלק הקצר – בינוני של העקום. בחלק הקצר של העקום ציפיות האינפלציה חזרו לרמות נמוכות מאוד, מתחת למרבית הערכות החזאים.
התשואות השקליות הקצרות ממשיכות להיסחר מתחת לרמת ריבית בנק ישראל הנוכחית. התשואות בטווח של עד שנה נסחרות בסמוך לרמת האפס, ככל הנראה, מתוך הערכה כי לאור ההתפתחויות האחרונות של חזרה לעלייה חדה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, וההתאוששות האיטית של המשק עשוי בנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת לרמת האפס באחת מההחלטות הקרובות.
בנק ישראל יפרסם ביום ב' השבוע את החלטת הריבית ובמסגרתה הוא צפוי לפרסם תחזיות מעודכנות של חטיבת המחקר. נראה כי לאור העלייה המחודשת במספר הנדבקים בווירוס הקורונה וחזרה של הגבלות על הפעילות הכלכלית במשק, תחזית הצמיחה עלולה להתעדכן כלפי מטה ולצידה צפויה עלייה בתחזית לגבי רמת האבטלה במשק. ככלל נראה כי ההודעה צפויה להיות פסימית יותר וייתכן ותכלול GUIDANCE יוני יותר לגבי המשך הפעילות המוניטארית של בנק ישראל בתקופה הקרובה כולל כאמור האפשרות להורדת ריבית נוספת.
יש לציין כי בניגוד לתחילת המשבר, בנק ישראל מעלה את הכמות המונפקת במק"מ. בחודש יולי הוא ינפיק עוד 2.0 מיליארד ₪ במק"מ לשנה כך שסך הנפקות המק"מ החודש יעמדו על 9.0 מיליארד ₪ לעומת 7.0 מיליארד ₪ בחודש יוני ו 5.0 מיליארד ₪ בחודשים אפריל ומאי כ"א. בנק ישראל הפחית באופן דרסטי את ההנפקה ברוטו של מק"מ מאז ראשית 2020 בחודש מכ-12 מיליארד ש"ח לחודש בשנה שעברה. זה היה במטרה להזרים נזילות שקלית רבה למערכת. עכשיו הוא מתחיל להגדיל את הכלים חזרה, ככל הנראה במטרה לספוג נזילות יתר שיתכן ונוצרה כחלק מ OVERSHOOTING קודם.
בנק ישראל הגדיל לאחרונה במידה משמעותית גם את היקף הפיקדונות שהוא מקבל ממערכת הבנקאות, וזהו מהלך בכיוון זהה ועקבי לזה של הגדלת הנפקת מק"מ. ההחלטה לגבי היקף ההנפקה של המק"מ הינה תוצאה של סימולציה מוניטרית. מדובר בסימולציה שבה לוקחים בחשבון את כל ההזרמות והספיגות מ/אל בסיס הכסף מצד הממשלה ומצד ב"י ואת הרמה הרצויה של נזילות במערכת הבנקאות (כולל עונתיות תוך חודשית ורבעונית). על סמך זה מחליטים האם לצמצם או להגדיל את היקף הכלים המוניטריים בכדי לשמור על רמה מסוימת של נזילות חופשית במערכת הבנקאית.
במסגרת זו בוחנים גם את היקף הזרמת השקלים הנובעת מהתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, ורכישת מט"ח וכנגד הזרמת שקלים, והיקפי רכישות גדולים יכולים לתרום לרצון של בנק ישראל להגדיל את הנפקת המק"מ בכדי לספוג חזרה חלקית מנזילות שקלית זו.
נתון הצמיחה במשק ברביע השני של השנה צפוי להיות שלילי במידה משמעותית, זאת ככל שמשתקף חלקית בירידות חדות בחודשים אפריל-מאי במדד המשולב של בנק ישראל לבחינת מצב המשק.
המדד המשולב לבחינת מצב המשק רשם בחודשים אפריל-מאי את הירידות החדות ביותר בסדרת הנתונים הנוכחית (מ-1998). בחודש מאי המדד המשולב ירד ב-1.8% בהשוואה לחודש אפריל, בו נרשמה ירידה של 1.56% .
ההשפעה השלילית המשמעותית של משבר הקורונה על הפעילות הכלכלית באה לידי ביטוי בנתוני אפריל-מאי, זאת לאחר שנתוני המדד המשולב לרביע הראשון של השנה הצביעו על עלייה מתונה, בניגוד לירידה החדה שהשתקפה בנתוני החשבונאות הלאומית. חישוב של שיעור הירידה הממוצע של המדד המשולב בחודשים אפריל-מאי לעומת הרביע הראשון של השנה, במונחים שנתיים, מצביע על ירידה דו-ספרתית ברביע השני של השנה, שהיווה את שיאו של משבר הקורונה, עד כה.
לאור זאת, ניתן לצפות לירידה חדה יותר בתוצר ברביע השני של השנה בהשוואה לירידה שנרשמה ברביע הראשון, לכשנתוני החשבונאות הלאומית יפורסמו (במהלך אוגוסט). עם זאת, בנק ישראל שב ומדגיש כי לנוכח ייחודו של המשבר, אין להסיק מעוצמת הירידה במדד לגבי העוצמה המדויקת של הירידה בפעילות.
לסיכום, הירידה במדד המשולב הייתה רוחבית יחסית וכללה את מרבית רכיבי המדד, ובראשם: יבוא התשומות לייצור (במאי), הייצור התעשייתי (באפריל) והפדיון בענפי המסחר והשירותים (באפריל). מנגד, השיפור בנתוני המשרות הפנויות בחודש מאי, קיזז מעט את הירידה במדד המשולב. במבט קדימה, להערכתנו, שנת 2020 צפויה להסתכם בירידה חדה ביותר של כ-4.6% (ריאלי) בתוצר המקומי, בתרחיש מרכזי שלא מניח תקופה נוספת של סגר והשבתה כללית של הפעילות.
האומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. על רקע זה צפויה המשך מגמת התחזקות השקל.
בחודשים ינואר-אפריל 2020 היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI) הסתכם בכ-6.45 מיליארד דולר , כך על-פי נתוני בנק ישראל. לאור זאת, הערכה ראשונית בלבד להיקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק בשנת 2020 כולה, על בסיס הנתון שהוצג, נאמדת בכ-19 מיליארד דולר, דהיינו ללא שינוי מהותי בהשוואה לשנים 2018-2019.
עם זאת, יש לציין שלאור העובדה שנתונים אלה מתפרסמים בפיגור זמנים ארוך יחסית, ייתכן שבסיכום השנה, היקף ה-FDI הנכנס יתברר כנמוך יותר, עקב השפעות משבר הקורונה. במקביל, האומדן הראשוני להיקף ההשקעות הישירות של ישראלים בחו"ל, מצביע על ירידה בהשוואה לשנת 2019.
באשר להשקעות הפיננסיות, נציין כי שווי ההשקעות הפיננסיות של תושבי חוץ בישראל נשחק ברביע הראשון של 2020 על רקע ירידות השערים שנרשמו בשווקים הפיננסיים עקב משבר הקורונה. עם זאת, נרשמה השקעה נטו באג"ח סחירות ברביע זה. בנוסף, יש לציין שבחודש אפריל, נרשם היקף גבוה של השקעות פיננסיות נכנסות, אשר הושפע ברובו מהנפקת אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל בהיקף של כ-6 מיליארד דולר. בנטרול אירוע זה, זרם ההשקעות הפיננסיות הנכנס לישראל היה שלילי – כלומר יציאת הון מישראל על ידי משקיעים פיננסיים זרים.
אירוע נוסף שהתרחש במקביל, וייתכן שהשפיע על היקף ההשקעות הפיננסיות הנכנסות באפריל היה הכניסה של ישראל אל מדד WGBI שיתכן ומיתן את היקף יציאת ההון מישראל. מנגד, ברביע הראשון של השנה נרשמו מימושים של אג"ח זרות מצד תושבי ישראל. אולם, בחודש אפריל, חלה עלייה בהשקעות הפיננסיות היוצאות על ידי ישראליים.
מנתוני תנועות ההון לחודשים ינואר-אפריל 2020, שמביאים בחשבון רק את ראשית השפעתו של משבר הקורונה על כלכלת ישראל (מרץ-אפריל), ניתן להעריך בזהירות כי העודף הכולל בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות) יישמר גם בשנת 2020.
התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, מהווה גורם אשר תומך בחוסנו של השקל גם בהמשך השנה. בין הגורמים הנוספים ניתן לציין את המשך עליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גם ברביע הראשון של 2020, המשך גידול מהיר יחסית ביצוא השירותים של ישראל גם בתקופת משבר הקורונה, אשר צמח באפריל בכ-9% (מול אפריל 2019) ותחילתו של יצוא גז טבעי ברביע הראשון של השנה, גם אם בהיקף מתון יחסית. במבט לשנת 2020 כולה, אנו צופים יציבות יחסית בשערו של השקל בהשוואה ל-2019 בממוצע שנתי, תוך אפשרות של התחזקות מתונה של השקל.
עלייה חדה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש מאי, היקף הרכישות בחודשים מאי-יוני דומה לרמתו ערב משבר הקורונה.
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי צרכנים פרטיים (בבתי עסק מקומיים בלבד) עלה בחודש מאי בשיעור חד של כ-32.3% (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים), זאת לאחר ירידות של כ-11.5% וכ-14%, בחודשים מרץ ואפריל, בהתאמה.
היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש מרץ היה נמוך בכ-12% לעומת רמתו לפני פרוץ משבר הקורונה (ממוצע החודשים ינואר-פברואר) ובחודש אפריל היה נמוך בכ-24.3%. לאחר מכן, עם תחילת ההקלות על הסגר, הפעילות בכרטיסי אשראי התחילה להתאושש, וכפי שניתן לראות, בחודש מאי הפעילות שבה לרמה בה הייתה לפני תחילת משבר הקורונה.
יש לציין שההתאוששות בלטה במיוחד בקבוצת מוצרי התעשייה (חשמל, ביגור וריהוט), כאשר עליות מתונות יותר נרשמו בקבוצות: מוצרים ושירותים אחרים (מחשבים ותוכנה, תקשורת, דלק, תרופות ועוד) ומזון ומשקאות. מנגד, הפעילות בענפי השירותים נותרה נמוכה ביחס לתחילת השנה, זאת כיוון שקבוצה זו כוללת, בין היתר, שירותי טיסות, תיירות ואירוח ופנאי ובילוי – ענפים שעדיין כפופים להגבלות ועל כן לא שבו עדיין לפעילות. בנוסף, נציין שעל-פי אומדננו, המבוסס, בין היתר, על נתוני בנק ישראל לגבי הפעילות בכרטיסי אשראי, נראה כי בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה בלבד בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בהשוואה לחודש מאי (בניכוי ההשפעה של גורמי עונתיות). משמע, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש יוני נותר סביב רמה דומה לזו שהייתה ערב משבר הקורונה.
במבט קדימה, הצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה, להערכתנו, להסתכם בירידה של כ-2.5% (במונחים ריאליים), על רקע ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על מצבם הכלכלי של משקי הבית, וכתוצאה על היקפי ההוצאה שלהם לצריכה. במונחי של צריכה לנפש מדובר בירידה חריגה ביותר של כ-4.5%. יש לציין שהצריכה הפרטית צומחת לאורך השנים בקצב (ריאלי) ממוצע של כ-4% (משנת 2000), ופלוס 2% לשנה במונחים לנפש, כך שמדובר בתחזית לירידה חדה באופן חריג. יש להדגיש כי בתרחיש של התפרצות ממשית של גל שני, שתגרור חזרה של צעדי השבתה וסגר, הצריכה הפרטית עלולה להתכווץ באופן משמעותי יותר האמור לעיל.
התאוששות שוק העבודה בארה"ב נמשכה בחודש יוני והייתה מהירה מהצפוי.עם זאת העלייה המחודשת במספר החולים וחזרה להגבלות מסוימות צפוי להביא לכך שקצב עליית התעסוקה עלול להיות חלש בהרבה בחודשים הקרובים ואף להתהפך זמנית.
העלייה של 4.8 מיליון במשרות בחודש יוני מספקת אישור נוסף לכך שהשיפור הכלכלי הראשוני היה מהיר בהרבה מהצפוי. זה עדיין משאיר את היקף התעסוקה 9.6% מתחת לרמת פברואר וזאת כאשר התפשטות הנגיף מאיצה שוב ומאיימת על הכלכלה והתעסוקה.
הגורם הגדול ביותר העומד מאחורי השיפור בתעסוקה בכותרות היה המשך הפתיחה של המשק (שעוברת כיום היפוך בחלק מהמדינות), כאשר ענף הפנאי והאירוח הוסיף למעלה מ -2 מיליון משרות והקמעונאות שהוסיפה 740,000 משרות. חידוש הפעילות הרפואית השגרתית עוזר גם הוא והתעסוקה בתחום הבריאות עלתה בכ-568,000 משרות. פתיחה מחודשת של מפעלים פירושה שהתעסוקה בייצור המשיכה להתאושש ועלתה ב כ -356,000 משרות, בעיקר עקב עלייה של 195,000 משרות בענף יצור כלי הרכב.
הייתה עלייה דומה של 4.94 מיליון משרות בתעסוקה על פי סקר משקי, שהייתה גדולה בהרבה מן העלייה של 1.7 מיליון איש בכוח העבודה, ובכך הורידה את שיעור האבטלה ל -11.1% לעומת 13.3% בחודש הקודם. בהתאם לכך, שיעור ההשתתפות המשיך להתאושש ואחוז העובדים שנאלצו לעבור בעל כורחכם למשרה חלקית הולך ופוחת. על פי הדוח, נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הסיווג השגוי של מועסקים/נעדרים זמנית מעבודתם/מובטלים ירד משמעותית ביוני.
הירידה הקטנה בלבד בתביעות הראשוניות לדמי אבטלה בשבוע שעבר, ל -1,427,000 מ -1,482,000, היא סימן לכך שההתאוששות הכלכלית צפויה להאט. נראה שהפעילות תרד מחדש ולכן קצב עליית התעסוקה בהמשך עלול להיות חלש בהרבה בחודשים הקרובים ואף להתהפך זמנית.
פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה חושף כי הפד עדין אינו נמצא במקום של השקת תכנית בקרת תשואות.
הפרוטוקול מן הדיון שנערך בתחילת יוני מלמד כי הפד עדיין די רחוק מן הנקודה שבה יביא יעדים מפורשים לתשואות ארוכות טווח על פני עקום התשואות של אג"ח ממשלת ארה"ב. כפי שחשף היו"ר ג'רום פאוול במסיבת העיתונאים שלאחר הישיבה, ה- FOMC קיבל תדרוך על הניסיון העולמי בנושא של YCC (או YCT כפי שהפד מכנה את הדברים) וההיסטוריה בתחום זה.
בין היתר, ועל פי מקורות שונים, נראה שסקירה זו התמקדה בניסיון של הבנק המרכזי של אוסטרליה, שהודיע לאחרונה על יעד של 0.25% על תשואות האג"ח ממשלתיות לשלוש שנים, אשר על פי פרשנויות שונות נראה כמקרה "הרלוונטי ביותר" למצב בארה"ב. עם זאת, מרבית חברי ה-FOMC הגיעו למסקנה כי "לא ברור כי יהיה צורך לחזק את הנחייה קדימה" באמצעות של אימוץ מדיניות YCC. זה מפתיע במיוחד משום שתשואות האג"ח הממשלתי של ארה"ב כבר מצויות ברמה של כמעט באפס בטווח של שלוש שנים. מאז ההכרזה באוסטרליה חלה גם התייצבות בשיפוע העקום, שעלה ביחס למצב אשר היה לפני הקורונה, והתייצב בטווח של 60-80 נ"ב.
חלף אימוץ YCT בארה"ב בעת הנוכחית, ב-FOMC מעדיפים לקשור את הנחייתם קדימה לגבי המדיניות, וריבית הפד בפרט, לתוצאות הכלכליות של המשק האמריקאי. מספר חברים העדיף התחייבות לשמור על ריבית פד ברמה של כמעט אפסית עד לעלייה מחודשת של האינפלציה, וזאת תוך כדי מצב אשר יכול "להיות כרוך בעלייה זמנית של האינפלציה אל מעבר ליעד לטווח הארוך של הוועדה". חלק מן החברים העלו את האפשרות לקשור את ה- FOWRAD GUIDANCE לשיעור האבטלה בארה"ב.
מעבר לאמור לעיל, הפרוטוקול הדגיש את התחזיות הכלכליות החלשות, עם השפעת "ריחוק חברתי מרצון, רצון להגדלת חיסכון מטעמי זהירות ורמות תעסוקה והכנסה נמוכות יותר", הצפויה להאט את ההתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני. קיים חשש של ממש כי פתיחת הכלכלה מוקדם מדי עלולה לזרז את התפשטות הנגיף, מה שמחזק את השקפת ה-FOMC כי "מדיניות מוניטרית מאוד מרחיבה ותמיכה מתמשכת ממדיניות פיסקלית" ידרשו בכדי להבטיח התאוששות כלכלית מתמשכת.
שוק הנדל"ן בארה"ב מתאפיין בעלייה במכירות בתים חדשים לעומת ירידה במכירות בתים קיימים
המכירות של בתים חדשים זינקו במאי ב -16.6% ל-676,000 יחידות במונחים שנתיים ומחקו את מרבית הירידה הקשורה להשפעות הקורונה. רמות מלאי גדולות מספיק מאפשרות את מימוש ביקושים למגורים חדשים וצפוי שהמכירות יעלו לסביבות 700,000 במונחי שנתיים. העלייה במכירות של בתים חדשים עומדת בניגוד למכירות של בתים קיימים שירדו בכל אחד משלושת החודשים האחרונים והגיעו לשפל של 10 שנים.
הביצועים הטובים יותר של שוק הבתים חדשים משקפים מספר גורמים. ראשית, המכירות של בתים חדשים נרשמות מוקדם יותר בתהליך המכירה, כך שמכירות אלו כבר מראות את ההשפעה של פתיחת המדינה מחדש. מעבר לכך, יזמי הנדל"ן הצליחו להשתמש בטכנולוגיה של סיורים וירטואליים ומימון משכנתא בכדי למכור נכסים ישירות לאנשים "שנתקעו בבית". חלק מהיזמים גם ביצעו "מבצעי מכירות" זמניים עם הנחות למהירי החלטה בכדי לקדם מכירות. כמו כן, בעוד שמכירות הבתים הקיימים סבלו ממגבלה של מלאי בלתי מכור וזמין למכירה נמוך, מספר הבתים החדשים המוצעים למכירה גבוה יחסית וזה אפשר ביצוע עסקאות של בתים חדשים ודירות חדשות.
הפעילות הרבה בתחום רכישת דירות חדשות באה לידי ביטוי בעלייה של מספר הבקשות למשכנתאות לשיא של 10 שנים, וזאת גם על רקע רמות הריבית הנמוכות ביותר. עם זאת, הבנקים הידקו את דרישות האשראי וזה יגרום לכך שאחוז הבקשות למשכנתא, שאמנם יאושרו, ירד יחסית לעבר. פעילות המשכנתאות תיתמך בנטייה הברורה בשנים האחרונות של משקי בית להעדיף בעלות על פני שכירות.
מגמת השיפור בגוש האירו נמשכת ומדגישה כי ההתמודדות של הגוש עם נגיף הקורונה הייתה טובה יחסית
העלייה במדד המצב הכלכלי של גוש האירו (ESI), מ -67.5 במאי ל -75.7 ביוני, הייתה שיפור גדול ביותר ברמה החודשית. מדד הסנטימנטים התעשייתי השתפר בהתאם לציפיות, אך מדד ענף השירותים השתפר במעט ממינוס -43.6 לרמה של מינוס -35.6 בלבד, מכיוון שרוב תחומי האירוח נותרו סגורים. מדד ציפיות התעסוקה המשיך בעלייה והתאושש מהנפילה שנרשמה במרץ ובאפריל. השיפור הגדול ביותר בקרב המדינות הגדולות יותר היה בצרפת, מה שמספק עדות נוספת לכך שהיא פעלה במהירות לשחרור הסגר.
לסיכום, ה- ESI תומך בהערכה שההתאוששות המהירה שהחלה במאי נמשכה גם ביוני וזה בא לידי ביטוי באינדיקטורים נוספים. זה מצביע על כך שהירידה ברביע השני בתוצר עשויה להיות קטנה ממה שחששו בתחילה. עם זאת, עוצמתה של ההתאוששות מעבר לרביע השני של 2020 נותרה מאוד לא וודאית.
המלצות לפעילות
העלייה המחודשת במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, בישראל, צפויה להאט את ההתאוששות הכלכלית. נראה כי המשך מגמה זו עשוי לפתוח פתח להורדת ריבית נוספת על ידי בנק ישראל לרמת האפס. ציפיות האינפלציה בחלק הקצר של העקום ירדו לרמות נוחות לחזרה להשקעה בצמודי מדד בטווחים אלו.
העלייה הנמשכת ואף ההאצה במספר הנדבקים בווירוס הקורונה, בישראל, צפויה להאט את תהליך ההתאוששות של המשק. נראה כי ההאטה צפויה להתארך יותר מהצפוי בעיקר גם על רקע ההרחבה הפיסקאלית הבלתי מספקת עד כה. גם עוצמת ההתאוששות הצפויה של המשק בעיקר בשנת 2021 נראית כרגע בסימן שאלה גדול. בתרחיש זה, ההולך ועולה מבחינת הסתברות, נראה כי בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית לאפס באחת מההחלטות הקרובות, אם כי, ככל הנראה, לא בהחלטה הקרובה השבוע.
נראה כי ההרחבות המוניטאריות הקיימות ימשכו ובעיקר דרך ההתערבות בשוק המט"ח, זאת לצד המשך תכנית רכישות איגרות החוב הממשלתיות. ייתכן ובנק ישראל יכוון בהודעת הריבית השבוע לעלייה בכמות ההרחבות שהוא מבצע דרך רכישות אג"ח ממשלתי ומט"ח.
בתנאים אלו נראה כי הסיכון של עליית תשואות בישראל כמעט ולא קיים כרגע. בכל הקשור לחלק הבינוני – ארוך בעקום בתרחיש של ריבית אפס נראה כי תיתכן עוד ירידת בתשואות והשתטחות נוספת, בעיקר בטווח של 2- 10 שנים.
עליית התשואות הצמודות הקצרות החזירו את האטרקטיביות היחסית של השקעה באיגרות חוב צמודות מדד לטווח של 1 – 4 שנים. עם זאת הסנטימנט כרגע שלילי על רקע ההאטה הנמשכת וחוסר היכולת של המשק לחזור לתפקוד הקרוב לתפקוד טרום המשבר. ביחס סיכוי סיכון נראה שציפיות האינפלציה הגלומות בטווחי של עד 4 שנים מהוות נקודת כניסה נוחה יחסית להשקעה בצמודי מדד. זאת בין היתר גם על רקע המשך העלייה במחירי הנפט בעולם.
ריכוז המלצותינו:
אנו ממליצים על השקעה במח"מ החזקות של 6 – 8 שנים.
מומלצת אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. צמודי המדד מומלצים להשקעה בעיקר בטווח הקצר של 1 – 4 שנים בשילוב אחזקה בצמודי המדד הארוכים.
החשיפה לשקלים הלא צמודים מומלצת לטווח של 6 שנים ומעלה.
מומלצת אחזקת אג"ח ממשלתי בריבית משתנה חלף אחזקת מק"מ על רקע ירידת התשואות מתחת לרמת ריבית בנק ישראל.
נראה כי פוטנציאל העמקת פערי התשואה השליליים בין התשואות השקליות בישראל לתשואות הדולריות בארה"ב עדין קיים לפיכך מומלץ למכור IRS שקלי כנגד קניית IRS דולרי מקביל.
אג"ח חברות
מגמה מעורבת נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני. המדדים צמודי המדד נטו לירידות שערים קלות לעומת נטייה לעליות שערים במדדים השקליים הלא צמודים בהובלת עליות חדות בסקטור חברות הנדל"ן הזרות. עליית המרווחים הגיעה גם לסקטור הבנקים השבוע כאשר מרווחי הגיוס בהנפקת בנק מזרחי היו גבוהים ביחס להנפקות בעבר.
שוק האג"ח הקונצרני נסחר במגמה מעורבת השבוע כאשר ירידות שערים נרשמו במדדים צמודי המדד בדומה למגמת המסחר באפיק הממשלתי. המדדים השקליים הלא צמודים רשמו עליות שערים בהובלת סקטור חברות הנדל"ן הזרות שבא לידי ביטוי בעלייה שבועית של 1.7% במדד התל בונד גלובל ועלייה של קרוב לאחוז במדד התל בונד תשואות שקלי. רמת המרווחים הגלומה במדדי התל בונד המובילים רשמה ירידה קלה השבוע לאחר עלייה רצופה בשבועות האחרונים.
אחד הסקטורים הממשיכים לבלוט לשלילה הינו סקטור חברות הנדל"ן המסחרי שמראשית המשבר בולט בביצועי חסר משמעותיים. ירידות השערים בסקטור נמשכו השבוע בדגש על חברות כגון: גזית גלוב, נכסים ובנין, מליסרון ועזריאלי.
עליית המרווחים באה לידי ביטוי השבוע גם בגיוס של בנק מזרחי ,הבנק גייס בשתי סדרות צמודות מדד של אג"ח בדרגת פיקדון. המרווח האפקטיבי הנפקה עמד על מעל לאחוז, מרווח גבוה משמעותית ממרווחי גיוס בעבר של אג"ח בנקאי בדרגת פיקדון המדורג AAA. עם זאת השוק הראשוני ממשיך לתפקד בצורה נאותה למרות המשבר והעלייה במרווחי הגיוס. במחצית הראשונה של השנה גייסו חברות כ – 32 מיליארד ₪, סכום גבוה במקצת מסכום הגיוס במחצית הראשונה של שנת 2019. העלייה בגיוס גם משמעותית על רקע העלייה החדה בגיוס הממשלתי על רקע העלייה החדה בגרעון.
עוד מגמות הבולטות בגיוס השנה הינן העלייה באיכות החברות המגייסות כאשר הרוב המכריע (כ - 77 אחוז) של החברות הינן בדרוג של קבוצת AA ומעלה. מגמה נוספת הבולטת השנה הינה העלייה החדה בגיוסים צמודי מדד, כ - 70 אחוז לעומת כ – 50 אחוז בלבד בשנת 2019. רוב הגיוסים ממשיכים להיות של חברות מענף הנדל"ן לסוגיו השונים וגיוסים של בנקים בפיקדונות ומכשירי הון עליונים מסוג COCO.
המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:
לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני על רקע הסיכון הגבוה לאור התמשכות משבר הקורונה.
מומלצת השקעה בעיקר בחברות בדרוג A+ ומעלה.
אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני של עד 5 שנים.
מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
מומלצת השקעה בסקטורים דפנסיביים כגון: בנקים, חברות ממשלתיות, חברות מזון וכדומה. בבנקים מומלץ להגדיל החשיפה לשטרי הון עליונים מסוג COCO.
מומלץ להימנע מהשקעה בחברות נדל"ן זרות וחברות נדל"ן מסחרי לסוגיו (RETAIL בפרט וגם משרדים).
