עומר רגב
16/07/2020
כסף הליקופטר גרסה 2.0
ניר אומיד, מנכ"ל גלובל ואליו השקעות אומר ש"אם יש משהו חיובי בתכנית הממשלה לחלוקה של ששה מיליארד ₪ ללא קריטריונים היא האחדות שהיא מביאה בעם נגד התכנית.
אפילו נגיד בנק ישראל ששמע על התכנית מהתקשורת התבטא בשיא העדינות כי יש דרכים טובות יותר להגדלת הביקושים.
ראש הממשלה צודק, המפתח להבראת המשק נמצא בצריכה הפרטית, אבל ששה מיליארד ₪ לא ישנו דבר, העניים ישתמשו בכסף לקנות אוכל ולשלם שכ"ד, מעמד הביניים יחסוך את הכסף בשל החשש לפיטורים ו/או הרעה במצב הכלכלי והעשירים לא ירגישו שהכסף נכנס לחשבון.
לחלוקת הכסף ללא קריטריונים יש בעיה נוספת, זה לא רק שהכסף יגיע למי שלא צריך, אלא שבחלוקה חכמה יותר מי שצריך באמת את הכסף יכל לקבל הרבה הרבה יותר, יאמר לזכות ראש הממשלה שבמשך שנים דאג לשמור על מסגרת התקציב וכעת מתחיל להבין שצריך להגדיל את הגירעון ובגדול. אבל שימוש לא חכם בכסף עלול להביא לכך שנשאר עם גירעון גדול (מעל 13%) וצמיחה אפסית לאורך שנים, אין פה הרבה מקום לטעויות, אם כבר יוצרים גירעון ענק צריך להשתמש בכסף בחכמה, אחרת בשלב מסויים זה עלול לפגוע גם בדרוג האשראי של ישראל ולהביא אותנו לעמוד בפני מדרון חלקלק.
בחודש אפריל האחרון השתמשה הממשלה בפעם הראשונה בשיטה של "כסף הליקופטר" וחילקה מיליארד וחצי ₪ בצורה דומה, הכסף נבלע כמו טיפת מיים שנוחתת על אספלט לוהט, שקל אחד לא הגיע להנעת הכלכלה.
אז איך מגבירים בכל זאת את הצריכה? בטווח הקצר – העלאת דמי האבטלה (ההחלטה להאריך את תקופת דמי האבטלה למשל הייתה מצוינת וסייעה להגברת הוודאות), סיוע מאסיבי לעצמאים קטנים ובינוניים ובאופן פרוגרסיבי, האם מי שמחזור המכירות שלו ירד ב-39% לא ראוי לעזרה? סיוע מאסיבי לענף התיירות והתרבות, הכשרות מקצועיות במימון המדינה, וחשוב מכל - צריך לשלוף מהמגרה את כל התכניות הרב שנתיות להשקעה בתשתיות (כבישים, דיגיטציה, תקשורת, אנרגיה ועוד) השקעה בתשתיות עשויה ליצור אלפי מקומות עבודה בנוסף ליצירת תחושה של שליטה במצב וראייה ארוכת טווח. מה שיניע את הצריכה הם לא ששה מיליארד ₪ אלא תכנית ענקית, רב שנתית, מסודרת שתיתן תחושה שאין שליפות מהמותן וכיבוי שריפות אלא ראייה כוללת ומסודרת.
אבי סלמה מנכ"ל בנק Hyposwiss ישראל, מתייחס לתוכנית המענקים של הממשלה:
"במבט ראשוני הצעד הזה לא מובן ואף נתפש כבזבזני, אך במבט שני מדובר במהלך כלכלי חכם. כ-80% מהמשק עובדים ולא צריכים את המענק, מספיק ש-80% מהם ישקיעו את הכסף בצריכה, זאת זריקת עידוד של כ-4 מיליארד שקל. בנוסף אליהם האזרחים הלא-עובדים שבוודאות ישתמשו בכסף לצריכה, כך בפועל כ-5 מיליארד שקל יגיעו לצריכה ולהנעת המשק. העלות ה"אמיתית" של התוכנית היא כ-3 מיליארד שקל לאור הכנסות המדינה ממיסים. והכל תוך הפחתה בכמות המובטלים לאור צורך בעובדים, התחושה של הצרכנים יכולה להשתנות באופן חיובי וכמובן הגדלת הצריכה ממקורות עצמיים כתוספת למענק. בקיצור זהו צעד כלכלי חכם".
ניר אומיד, מנכ"ל גלובל ואליו השקעות אומר ש"אם יש משהו חיובי בתכנית הממשלה לחלוקה של ששה מיליארד ₪ ללא קריטריונים היא האחדות שהיא מביאה בעם נגד התכנית.
אפילו נגיד בנק ישראל ששמע על התכנית מהתקשורת התבטא בשיא העדינות כי יש דרכים טובות יותר להגדלת הביקושים.
ראש הממשלה צודק, המפתח להבראת המשק נמצא בצריכה הפרטית, אבל ששה מיליארד ₪ לא ישנו דבר, העניים ישתמשו בכסף לקנות אוכל ולשלם שכ"ד, מעמד הביניים יחסוך את הכסף בשל החשש לפיטורים ו/או הרעה במצב הכלכלי והעשירים לא ירגישו שהכסף נכנס לחשבון.
לחלוקת הכסף ללא קריטריונים יש בעיה נוספת, זה לא רק שהכסף יגיע למי שלא צריך, אלא שבחלוקה חכמה יותר מי שצריך באמת את הכסף יכל לקבל הרבה הרבה יותר, יאמר לזכות ראש הממשלה שבמשך שנים דאג לשמור על מסגרת התקציב וכעת מתחיל להבין שצריך להגדיל את הגירעון ובגדול. אבל שימוש לא חכם בכסף עלול להביא לכך שנשאר עם גירעון גדול (מעל 13%) וצמיחה אפסית לאורך שנים, אין פה הרבה מקום לטעויות, אם כבר יוצרים גירעון ענק צריך להשתמש בכסף בחכמה, אחרת בשלב מסויים זה עלול לפגוע גם בדרוג האשראי של ישראל ולהביא אותנו לעמוד בפני מדרון חלקלק.
בחודש אפריל האחרון השתמשה הממשלה בפעם הראשונה בשיטה של "כסף הליקופטר" וחילקה מיליארד וחצי ₪ בצורה דומה, הכסף נבלע כמו טיפת מיים שנוחתת על אספלט לוהט, שקל אחד לא הגיע להנעת הכלכלה.
אז איך מגבירים בכל זאת את הצריכה? בטווח הקצר – העלאת דמי האבטלה (ההחלטה להאריך את תקופת דמי האבטלה למשל הייתה מצוינת וסייעה להגברת הוודאות), סיוע מאסיבי לעצמאים קטנים ובינוניים ובאופן פרוגרסיבי, האם מי שמחזור המכירות שלו ירד ב-39% לא ראוי לעזרה? סיוע מאסיבי לענף התיירות והתרבות, הכשרות מקצועיות במימון המדינה, וחשוב מכל - צריך לשלוף מהמגרה את כל התכניות הרב שנתיות להשקעה בתשתיות (כבישים, דיגיטציה, תקשורת, אנרגיה ועוד) השקעה בתשתיות עשויה ליצור אלפי מקומות עבודה בנוסף ליצירת תחושה של שליטה במצב וראייה ארוכת טווח. מה שיניע את הצריכה הם לא ששה מיליארד ₪ אלא תכנית ענקית, רב שנתית, מסודרת שתיתן תחושה שאין שליפות מהמותן וכיבוי שריפות אלא ראייה כוללת ומסודרת.
אבי סלמה מנכ"ל בנק Hyposwiss ישראל, מתייחס לתוכנית המענקים של הממשלה:
"במבט ראשוני הצעד הזה לא מובן ואף נתפש כבזבזני, אך במבט שני מדובר במהלך כלכלי חכם. כ-80% מהמשק עובדים ולא צריכים את המענק, מספיק ש-80% מהם ישקיעו את הכסף בצריכה, זאת זריקת עידוד של כ-4 מיליארד שקל. בנוסף אליהם האזרחים הלא-עובדים שבוודאות ישתמשו בכסף לצריכה, כך בפועל כ-5 מיליארד שקל יגיעו לצריכה ולהנעת המשק. העלות ה"אמיתית" של התוכנית היא כ-3 מיליארד שקל לאור הכנסות המדינה ממיסים. והכל תוך הפחתה בכמות המובטלים לאור צורך בעובדים, התחושה של הצרכנים יכולה להשתנות באופן חיובי וכמובן הגדלת הצריכה ממקורות עצמיים כתוספת למענק. בקיצור זהו צעד כלכלי חכם".
