אדם כהן
29/07/2020
כנס משותף לפקולטה למשפטים ולפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב בנושא תוכנית בנק ישראל לרכישות אג"ח קונצרני נערך באמצעות הזום, ביום שלישי אחה"צ ( 28.7.20 ) על ידי מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים, מכון קסירר למחקר בחשבונאות בפקולטה לניהול ע"ש קולר והקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסים,באוניברסיטת תל אביב.
את הכנס פתח פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר והמופקד על הקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, ונשאו בו דברים פרופ' אסף חמדני, ראש מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. שיח של שאלות ותשובות נערך בהנחיית פרופ' דן עמירם ופרופ' אסף חמדני.
הדוברים המרכזיים בכנס - אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, ברק סורני, יו"ר מדרוג, ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך וד"ר יגאל נוימן מאוניברסיטת תל אביב. בכנס השתתפו מנהלים בכירים ממוסדות פיננסים, בנקים ובתי השקעות.
לדברי פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר והמופקד על הקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב "אני מברך את בנק ישראל על פיתוח היכולת החשובה להתערב בשוק האג"ח הקונצרני. כפי שבנק ישראל מבין היטב, התערבות בשוק האג"ח הקונצרני צריכה לעשות לעיתים נדירות ביותר ובתזמון הנכון כי להתערבות יש עלויות כלכליות כמו בין היתר, עיוות של מנגנון התשואה מול סיכון בשוק ומנגנון המשמעת שהשוק מפעיל על החברות על מנת לא לקחת סיכונים עודפים."
לדברי פרופ' דן וייס ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "בנק ישראל הכריז כי הוא מתכנן לרכוש אג"ח קונצרני בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים, כ-5% מהשוק הקונצרני. התערבות זו מעלה לפחות שני קשיים. הראשון, נגיד הבנק הכריז כי אחת המטרות הינה הפחתת הריבית בה חברות מגייסות אשראי בשוק ההון. לא ברור אם זו מטרה ראוייה כאשר הריביות כל כך נמוכות. השני, מתן סיוע דוקא לחברות חזקות, עם רף דרוג לפחות -A , לא ברור. עדיף לסייע לחברות בדרוגי חוב נמוכים (לא זבל) שאכן סובלות מעלויות גיוס חוב גבוהות".
לדברי אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל "אנחנו במשבר של פעם במאה שנה ולכן מפעילים מגוון כלי מדיניות שעומדים לרשותנו, ביניהם גם כלים תקדימיים ויצירתיים. בנוסף אנו פועלים בצורה מיידית ונחושה ליישום החלטות המדיניות, שכן אחד המרכיבים באפקטיביות של כלי מדיניות הוא עקרון ה"הגעה לשוק" מרגע התקבלה החלטת המדיניות (עיקרון ה-TTM).
עשינו עבודת מטה מעמיקה וקיימנו דיונים ארוכים בוועדה המוניטרית לפני שהודענו על הצעדים באותה החלטת ריבית ב-6.7.20, ביניהן גם תכנית רכישות האג"ח הקונצרני.
החלטנו על התכנית במסגרת הפעולות שאנו נוקטים על-מנת להקל על תנאי האשראי במשק. התכנית משתלבת במובן הזה עם שאר הצעדים שלנו – הפחתת הריבית, רכישות האג"ח הממשלתיות, התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים, אותה החלטנו לחדש לאור ההחרפה במשבר, ובנוסף תכנית האג"ח הקונצרני. צריך להסתכל על כך כמכלול של צעדים שכולם מכוונים לאותה מטרת על.
אחת העדויות מהשטח לאפקטיביות התכנית היא הנפקות בהיקף של מיליארדי ש"ח, בפרט של חברות לא פיננסיות, שיצאו לדרך בימים שלאחר ההודעה שלנו, ובעצם איפשרו לחברות לגייס כספים ובכך להמשיך ולהניע את גלגלי הכלכלה. אנו עוקבים כל העת אחר ההתפתחויות בשווקים והפעילות הכלכלית במשק וננקוט בצעדי מדיניות שבתחום אחריותנו ככל שאלו יידרשו בהמשך."
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "כניסת בנק ישראל לשוק האג"ח הקונצרני הניחה למעשה רשת ביטחון פסיכולוגית עבור המשקיעים בשוק החוב וזו היתה מטרתה. יחד עם זאת, התפקיד שלנו הוא לוודא שיעילות השוק נשמרת, כך שסט המידע שנדרש על ידי משקיעים בכדי לתמחר חוב יהיה שלם, ויאפשר לבטא היטב את מכלול סיכוני וסיכויי ההשקעה״.
את הכנס פתח פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר והמופקד על הקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב, ונשאו בו דברים פרופ' אסף חמדני, ראש מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ופרופ' דן וייס, ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. שיח של שאלות ותשובות נערך בהנחיית פרופ' דן עמירם ופרופ' אסף חמדני.
הדוברים המרכזיים בכנס - אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, ברק סורני, יו"ר מדרוג, ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך וד"ר יגאל נוימן מאוניברסיטת תל אביב. בכנס השתתפו מנהלים בכירים ממוסדות פיננסים, בנקים ובתי השקעות.
לדברי פרופ' דן עמירם, סגן דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר והמופקד על הקתדרה לשווקי הון ומוסדות פיננסים באוניברסיטת תל אביב "אני מברך את בנק ישראל על פיתוח היכולת החשובה להתערב בשוק האג"ח הקונצרני. כפי שבנק ישראל מבין היטב, התערבות בשוק האג"ח הקונצרני צריכה לעשות לעיתים נדירות ביותר ובתזמון הנכון כי להתערבות יש עלויות כלכליות כמו בין היתר, עיוות של מנגנון התשואה מול סיכון בשוק ומנגנון המשמעת שהשוק מפעיל על החברות על מנת לא לקחת סיכונים עודפים."
לדברי פרופ' דן וייס ראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "בנק ישראל הכריז כי הוא מתכנן לרכוש אג"ח קונצרני בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים, כ-5% מהשוק הקונצרני. התערבות זו מעלה לפחות שני קשיים. הראשון, נגיד הבנק הכריז כי אחת המטרות הינה הפחתת הריבית בה חברות מגייסות אשראי בשוק ההון. לא ברור אם זו מטרה ראוייה כאשר הריביות כל כך נמוכות. השני, מתן סיוע דוקא לחברות חזקות, עם רף דרוג לפחות -A , לא ברור. עדיף לסייע לחברות בדרוגי חוב נמוכים (לא זבל) שאכן סובלות מעלויות גיוס חוב גבוהות".
לדברי אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל "אנחנו במשבר של פעם במאה שנה ולכן מפעילים מגוון כלי מדיניות שעומדים לרשותנו, ביניהם גם כלים תקדימיים ויצירתיים. בנוסף אנו פועלים בצורה מיידית ונחושה ליישום החלטות המדיניות, שכן אחד המרכיבים באפקטיביות של כלי מדיניות הוא עקרון ה"הגעה לשוק" מרגע התקבלה החלטת המדיניות (עיקרון ה-TTM).
עשינו עבודת מטה מעמיקה וקיימנו דיונים ארוכים בוועדה המוניטרית לפני שהודענו על הצעדים באותה החלטת ריבית ב-6.7.20, ביניהן גם תכנית רכישות האג"ח הקונצרני.
החלטנו על התכנית במסגרת הפעולות שאנו נוקטים על-מנת להקל על תנאי האשראי במשק. התכנית משתלבת במובן הזה עם שאר הצעדים שלנו – הפחתת הריבית, רכישות האג"ח הממשלתיות, התכנית להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים, אותה החלטנו לחדש לאור ההחרפה במשבר, ובנוסף תכנית האג"ח הקונצרני. צריך להסתכל על כך כמכלול של צעדים שכולם מכוונים לאותה מטרת על.
אחת העדויות מהשטח לאפקטיביות התכנית היא הנפקות בהיקף של מיליארדי ש"ח, בפרט של חברות לא פיננסיות, שיצאו לדרך בימים שלאחר ההודעה שלנו, ובעצם איפשרו לחברות לגייס כספים ובכך להמשיך ולהניע את גלגלי הכלכלה. אנו עוקבים כל העת אחר ההתפתחויות בשווקים והפעילות הכלכלית במשק וננקוט בצעדי מדיניות שבתחום אחריותנו ככל שאלו יידרשו בהמשך."
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "כניסת בנק ישראל לשוק האג"ח הקונצרני הניחה למעשה רשת ביטחון פסיכולוגית עבור המשקיעים בשוק החוב וזו היתה מטרתה. יחד עם זאת, התפקיד שלנו הוא לוודא שיעילות השוק נשמרת, כך שסט המידע שנדרש על ידי משקיעים בכדי לתמחר חוב יהיה שלם, ויאפשר לבטא היטב את מכלול סיכוני וסיכויי ההשקעה״.
