לרגל מדור נדל״ן חדש ראיון בלעדי עם מנכ״ל אאורה יעקב אטרקצ‘י ״לא תהיה ירידת מחירים בגוש דן....אני לא מושפע ממחיר המנייה״

יעקב אטרקצ‘י, מנכ“ל ובעל השליטה באאורה ישראל, מסביר מה היתרון של החברה שלו, מדוע המדינה צריכה לעודד פינוי-בינוי באזורי הביקוש, איך אפשר לפתור בעיית חיזוק מבנים בפריפריה, מה מגמות המחירים באזורים השונים, איך יוצרים שינוי באזור מסוים, ולמה הוא לא מאמין בשכונות עם מאפיינים מוגדרים

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
יעקב אטרקצי מנכל אאורה עמי ארליךיעקב אטרקצי מנכל אאורה עמי ארליך

מאת: אודי אלוני, משה מימון
06/08/2020

 
יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה בחברת אאורה ישראל, חי את עולם הנדל”ן שנים רבות, והוא מסביר את האני מאמין שלו, את היתרון של החברה בתחום הנדל”ן, את השקפת עולמו על תחום הנדל”ן למגורים בכלל, ועל בניה בתצורת פינוי-פינוי בפרט. מה בכל זאת השתנה לאחר הקורונה.
 
איך אתה רואה את השינוי בעולם הנדל”ן למגורים לאחר הקורונה, מדברים למשל על זה שלא רוצים לבנות לגובה, אולי הולכים אחורה, בגלל הצפיפות. מאידך, אין ממש מקום לבנות
 
“אני לא ממש רואה אפשרות לבנות במרכז, באזור תל אביב רבתי, גבעתיים רמת השרון הרצליה, לא רואה אפשרות אחרת. אין מגרשים פנויים.
 
מה זה פינוי בינוי? אנחנו לוקחים בניינים ישנים, נמוכים, צפופים שנבנו בסטנדרטים של לפני 60 שנה, יש להם גם מחסור בסיסי אין חניה, אין מעלית, אין מרפסת ואין ממד, הורסים את הכל ובונים מחדש. בסך הכל מדובר במקומות טובים, מדובר על מרכזי ערים. בניה לגובה מאפשרת יותר שטחים ירוקים, פארקים, בית ספר, גן ילדים, מרכז מסחרי או מכולת. זה צריך להיות באמת קהילה וחוויית מגורים שלמה. זה יכול לקרות רק כשאתה מרים לגובה. פעם לא היה צריך, בנו לרוחב, לא היו כמעט חניונים תת קרקעיים, כי לא היה צורך, היה איזה מקלט למטה. אז כן, הענף עבר שינוי.”
 
אתם מתכננים להיכנס למגדלים?
 
“אנחנו כבר עושים את זה. יש לנו פרויקטים, למשל ברמת חן בגבעתיים, שם מוקמים 3 מגדלים של 30 קומות. היו שם בניינים של 4 קומות. זה יקרה גם בתל אביב, במרכז העיר כבר לא ייתנו אבל ככל שאתה יוצא ממרכז העיר אז כן נראה מגדלים. יש היום גם בניינים בשימושים מעורבים, זה התחיל פעם, והתחיל לא טוב היום זה משתפר.”
 
תן לי איך אתה רואה את הדברים מבחינתך, ומבחינת אאורה
 
"אני מאמין במקצוענות. אנחנו בונים שכונות מגורים, לא תראה אותי בונה משרדים ולא בתי מלון ולא דברים אחרים. כמובן שכשאתה בונה שכונת מגורים לפעמים יש לך איזה מרכז מסחרי שכונתי, אבל זה מוצר נלווה למגורים. אנחנו מאוד משתדלים שהבניה תהיה ללא מפגעי רעש וריח וכולי כי אתה בונה שכונת מגורים, ואתה לא רוצה שיסבלו. קניון זה מקצוע אחר לגמרי ובעיניי יש יותר טובים ממני בזה.
 
מגמת המחירים במגורים בישראל, מאז קום המדינה, נמצאת בעליה מתמשכת. היו מקרים שבהם שנה־שנתיים היו ירידות מחירים – אינתיפאדה, או משבר הייטק, אבל הגרף הוא כל הזמן כלפי מעלה, באופן מובהק. זה לא בלוף כי יש פה מחסור אמיתי.
 
היום יש בערך תשעה מיליון תושבים, ולפי הנתונים של המדינה, בעוד עשרים שנים יהיו 15 מיליון. זה אומר תוספת של בין 1.5-2 מיליון דירות בזמן הזה, המשמעות היא 60-70 אלף דירות בשנה.”
 
וזה בלי לדבר על המחסור שקיים היום
 
“אני אסביר לך ממה נבע המשבר בדיור היום. מדינת ישראל קלטה עלייה בשנות ה־90. בסוף שנות ה90 אנשים לא זוכרים את זה את המשבר, אבל מחירי הדיור ירדו. זה השפיע על התכנון, כי המדינה אמרה רגע אין מחסור צריך לבנות רק 30 אלף דירות בשנה. לא נבנה מגדלים, נבנה נמוך בגוש דן.
 
דבר נוסף שפגע, היה בגץ הקשת המזרחית, בזמנו, בהפשרת שטחים חקלאיים, המדינה נתנה 27% מהשטח המופשר ללא תמורה למושב. בג”ץ אמר שהשטחים ניתנו למטרות חקלאיות, אם אתה הולך לבנות שם מגורים ראוי לפצות אבל לא לתת מתנה בשווי מאות מיליוני שקלים. זה תקע תוכניות פיתוח רבות בארץ.”
 
איך זה השפיע?
 
“שני הדברים שציינתי, היקף תכנון נמוך ובגצ הקשת המזרחית יצרו מצב שבו תכננו פחות. עברו כמה שנים, תכננו פחות, לא תכננו גבוה, ופתאום מסתבר שהמדינה טעתה, לא צריך 30 אלף דירות, צריך 50 אלף דירות. פתאום נוצר מחסור. זה הסיפור. המדינה לא מצליחה להגדיל את הפעילות.”
 
מן הסתם היו עוד דברים שהשפיעו
 
“בהחלט, קרו עוד כמה דברים – תוחלת החיים עלתה משמעותית, הילודה עלתה משמעותית, ואני מדבר על המגזר החילוני, היום אתה ב־3.1-3.2 ילדים למשפחה, ויחסית לעולם המערבי זה פנומנלי אין דברים כאלה. האוכלוסייה בישראל צעירה, מדינה צעירה, אנשים מתחתנים צורכים דירות. המשפחתיות השתנתה אנשים מתגרשים, משפחות חד הוריות, השינויים האלה משפיעים, ומייצרים ביקושים. תוסיף לזה כל מיני משקיעים.”
 
איפה המחסור עומד כיום להערכתך?
 
“אנחנו מדברים היום על צורך של כמעט 60 אלף דירות. מדברים על זה שבעוד 20 שנה יהיה צורך של 80-90 אלף דירות בשנה. אלה המספרים. אם המדינה לא בונה בשנה 60 אלף דירות, יווצר מחסור, והמחיר יעלה.”
 
כמה בונים היום?
 
“ב־2018 גירדנו את ה־50-60 אלף דירות, ועכשיו יש ירידה. לפני זה הקצב היה של בערך 30 אלף דירות בשנה, עלה ל־40 אלף, ובתקופת שר האוצר הקודם זה הצליח להתרומם. עכשיו זה נבלם עוד פעם.”
 
המיסוי על משקיעים השפיע?
 
“הביקוש לדירות הוא אמיתי, זה לא סאב־פריים. דרך אגב בנק ישראל מקפיד, והמקסימום שאתה יכול לקחת על דירה ראשונה זה 75% משכנתא, ועל דירה להשקעה עד 50% משכנתא. בארה”ב נתנו 100% משכנתא ואנשים השאירו את הדירה וברחו”.
 
עוד סיבה זה הריבית הנמוכה מ־2008
 
“אני מזכיר לכם שבשנות ה־80 מדינת ישראל העניקה משכנתא מסובסדת, היו בודקים לך ניקוד כמה ילדים מה מצב הכנסה, אז הריבית היתה צמוד + 4%, כי היית משלם על משכנתא צמוד + 7-8%, זה נשמע דמיוני. מה שזה עשה זה הגדיל את האפשרות לקחת משכנתא יותר גדולה, וזה אישר את עליית המחיר.
 
אגב, למי יש אינטרס להוריד את המחיר? רק לאלה שעוד לא קנו דירה. אלה שקנו דירה הם לא בבעיה. אמרו להם, חכו אל תקנו היום. הסטטיסטיקה מראה שבין 2008 ל־2019 מחירי הדירות בממוצע ארצי עלו ב־100%. אם נניח ב־2008 דירת 4 חדרים בדימונה עלתה חצי מיליון שקל, ודירה ממוצעת בתל אביב עלתה 2 מיליון שקל. אם שתי הדירות עלו ב־100%. כדי להחליף דירה מדימונה לתל אביב היית צריך אז, ב־2008 להוסיף מיליון וחצי שקלים. היום צריך להוסיף שלושה מיליון שקל. סיכוי אפסי.”
 
לא כולם צריכים לגור בתל אביב
 
נכון, לא כולם צריכים לגור בתל אביב, אבל, אני לא מדבר רק על תל אביב. רוב האנשים עדיין רוצים לגור במרכז. מכאן מגיע המושג גדרה חדרה.”
 
לא זול גם באשדוד, וזה יחסית רחוק
 
“אשדוד יקרה מאוד יחסית לאיזור שלה, פער המחירים בין אשדוד לאשקלון בלתי נתפס. אשדוד זו עיר עם חוף ים, עיר שיש בה אוכלוסייה חזקה עם הרבה עלייה מצרפת.”
 
 
נתניה יותר זולה מאשדוד
 
“כן היום נתניה יותר זולה. בת ים לא מצליחה להתרומם למרות שהיא עיר חוף. גם חיפה שזה דבר מדהים, הדירות ליד הים זולות הרבה יותר מהדירות בהר. קח את קריית ים, דירות מאוד זולות על היום.”
 
יש תופעות יוצא מן הכלל 
 
"בעיניים שלי, זה משהו שיתהפך בשלב מסוים. בכל מקום בעולם, ליד הים עולה יותר, לא יעזור בסוף זה יקרה."
 
ראש העין זה מרכז?
 
“בעיניי כן. היום גם לוד ורמלה זה מרכז. מוכרים דירות פנטסטיות בלוד וברמלה. פעם לא, היום כן למה? כי מי שלא קנה דירה, עכשיו קשה לו לקנות במקום כמו יהוד בטח בקריית אונו או רמת גן וגבעתיים.
 
הפתרון הוא פינוי בינוי. שכונה חדשה. המחירים מתייקרים באזור אחד, ויש מעבר לאזור אחר, זול יותר. הפערים לא אמורים להישאר לנצח. אין הצדקה שיהיה פער בין רעננה לכפר סבא, או בין רמת גן לגבעתיים. בסוף זה אמור להתיישר. דברים משתנים, שכונות משתנות, מקומות עוברים התחדשות ובונים שכונות חדשות זה משנה את הכל. לוקח זמן אבל זה קורה.”
 
מה עם תמא-38?
 
“אנחנו לא מאמינים בתמ”א. תמ”א-38 לא עושה שינוי. משפצים בניין, או הורסים ובונים מחדש, אז עכשיו הבניין יפה. מבחינת האזור, לא קרה כלום. אין לך את כל הדברים שצריך.
 
אנחנו משלימים עכשיו ביהוד 900 דירות ב־15 בניינים, בקריית אונו אני בונה שכונה חדשה של 700 דירות במרכז העיר הרסנו 9 רכבות של 216 דירות. אחרי שהרסת את הבניינים, פתאום נוצרה לך חטיבה של 40 דונם, אפשר להוסיף שם 8 בניינים יפים פארק באמצע, מבני ציבור. פתאום יש שכונה שבנויה בסטנדרטים גבוהים. עכשיו תאר לך בשכונה כזו תמ”א. הבניינים היו נראים קצת יותר טוב, אבל זה לא נותן פתרון אמיתי, כי בסוף אתה לא קונה רק 4 קירות.”
 
אז זה מה שיחליף את התמ”א פינוי בינוי?
 
“תמ”א עברה מן העולם. גם לפי ההוראות, תוך שנתיים התמ”א מסתיימת, כל ראשי הערים היום תמימי דעים שהם רוצים מתחמים גדולים של התחדשות עירונית דרך פינוי בינוי. לא רוצים תמ”א שסתם מעמיסה דירות ולא פותרת לא בעיית תשתיות ולא בעיית מבני ציבור ולא גנים ולא כלום.
 
העיריות מסתכלות על זה גם קצת מהזווית הכלכלית. תוספת דירות זה מעמסה, והעירייה מפסידה על התושב את הארנונה, אבל כשהיא עושה שכונה ומשפרת את התשתיות, היא מקבלת ערך מוסף. לצד זה כמובן, היא צריכה לפתח איזורי תעשייה, תעסוקה ומסחר מזה נכנס לה הרבה יותר כסף.
 
בנוסף, באזורי הביקוש אין משהו אחר. בתל אביב, גבעתיים קריית אונו ורמת השרון, אין עתודות קרקע. פה ושם יש איזה מחנה צבאי שמתפנה, אבל זה נגמר. יצטרכו לקחת שכונות או בניינים שבעצם ‘פג תוקפם’, להרוס אותם, ולתכנן אותם מחדש.”
 
מה הדבר שמייחד אתכם מחברות אחרות?
 
“קודם כל אנחנו לא סתם שנה שלישית מדורגים כחברה מספר 1 בארץ בהתחדשות בפער מול אחרים.”
 
כמה דירות בשנה אתם מסיימים?
 
“בשנה האחרונה מכרנו כ־500 דירות, אנחנו בבנייה של עוד איזה 2000 דירות, אבל אנחנו מקדמים פרויקטים של התחדשות עירונית בשלבים שונים לכמעט 20 אלף יחידות. אנחנו עושים רק שכונות מגורים. זה מקצוע.
 
אני רוצה להגיד עוד משהו, אני מת על העבודה הזאת. יש כאלה שסובלים ממנה, מי שלא אוהב בני אדם ולא אוהב אנשים ולא מבין שפרויקט התחדשות עירונית זה בעיקר מגע עם אנשים. מאקסלים לא עושים פרויקטים של התחדשות עירונית, לא דרך שליחים או מתווכים, צריך להיות נוכח, צריך לדבר עם אנשים לפתור בעיות לשכנע אותם.”
 
כמה אחוזי שכנוע צריך
 
“בסוף כדי להרוס בניין צריך 100%. החוק היום אומר שאם יש לך 80% הסכמה, אתה יכול לכפות על ה־20% כרגע יש יוזמת חקיקה שלמשרד המשפטים להוריד את זה ל־2/3, כי המדינה מבינה שהיא צריכה לעודד התחדשות עירונית, היא תעודד את זה גם באחוזי הסכמה, וגם בהטבות מיסוי.
 
אבל עזוב מספרים, קודם כל תתייחס לאנשים כמו בני אדם. יש המון מורכבויות. את המספרים אני מסביר ב־60 שניות, עושים פי-2 על הכסף, וזו העסקה היחידה בישראל שאתה יכול להוסיף כמעט פי-2 על הכסף פטור לגמרי ממס, כשאני משלם את כל ההוצאות הנלוות – עורכי דין, יועצים.
 
אבל פה מתחילה הפסיכולוגיה. אנשים מבוגרים, לא אוהבים לצאת מהסביבה הטבעית שלהם, חוששים שיקרה משהו לפרויקט, וזה אחרי שכבר הרסו להם את הדירה. ערבות בנקאית לא מעניינת אותם, הם חוששים שהיזם עובד עלייהם, אולי משהו יקרה והעירייה תתנגד, או שהשכנים יתנגדו ומשהו ישתבש. זה אירוע פסיכולוגי קשה מאוד. פה השכנוע. זה לא מגיע מזה שאני אתן לך עוד מטר פחות מטר, זה בסוף בני אדם. אני מאמין לך או לא מאמין לך. יש לי שפה משותפת איתך, אני מדבר איתך בגובה העיניים. זה המבחן.
 
אם אתה שואל אותי מה מייחד אותנו? קודם כל אנחנו מחוברים לאנשים אני רואה את הדיירים שותפים שלנו. אני משתף אותם בישיבות תכנון, אני יוצר זהות ובעיניי אין ניגוד עניינים. אני דואג שיהיה שוויון מוחלט בין הדיירים אין אפליה ביניהם, אז אנשים לא מרגישים שמישהו דפק אותם או מישהו קיבל יותר מהם, וזה הפיצוח. אין בזה בלוף, אתה לא יכול לרמות לאורך זמן או שהדיירים מרגישים שהם מחוברים אליך או שלא. ברגע שזה קורה ורואים את הפעילות ורואים שאנחנו מצמצמים טווחים והפרוייקטים שלנו נבנים בזמן מהיר ואנחנו בונים שכונות שלמות, אז דיירים בשכונות שבאות לבחור יזם מסתכלות איפה בנית, רואים את האנשים, אתה מקבל רקורד חיובי, ואז רוצים אותך.”
 
הקורונה לא תשפיע על תחום המגורים? מסחר קניונים אני מבין שיהיו בעיות גם במשרדים, אבל במגורים לא יהיו בעיות, המחירים לא ירדו? מה יקרה אם חצי מהמשרדים שתוכננו יהפכו להיות מגורים לא יהיה עודף מגורים?
 
 
“אני לא רואה את זה קורה. העיריות לא כל כך רוצות שזה יקרה כי הן יקבלו ארנונה נמוכה ממה שקיבלו קודם. צריך לזכור גם איזה שירות העירייה נותנת לבניין משרדים? בנייני משרדים לא מקבלים כמעט שירות – לא חינוך, לא תרבות, כמעט לא נותנת שירות. אז אין פה כל כך אינטרס. העירייה תמיד צריכה לשמור על איזון כלכלי, האיזון הכלכלי בא לידי ביטוי בזה שאתה גם בונה מגורים אבל אתה כל הזמן גם בונה מסחר.”
 
אבל אתם לא שיניתם את הפעילות שלכם בעקבות המשבר, למשל לאור המעבר לעבודה רבה יותר מהבית?
 
“אין ספק שהקורונה שיבשה קצת את תחום המשרדים, פתאום אפשר לעבוד מהבית. היום יש מתחמים שאנחנו עושים בהם חללי עבודה משותפים לדיירי הבניינים שיהיה להם מקום עבודה, מחברים מחשב ויכולים לעבוד. זה זה מתבצע בפרויקט ברמת חן למשל, רק לדיירי הבניין. תרבות המגורים, הפנאי והעבודה משתנים.
 
עיריית תל אביב קיבלה בשבוע שעבר החלטה דרמטית, להפחית את תקן החנייה לבין 0.5 ל־0.8 חניות. זה אומר שכל דירה שניה לא תהיה לה חניה. זה אומר שהעירייה אומרת שההרגלים השתנו, אנשים יעבדו מהבית, ושהיא בונה על זה שתהיה תחבורה ציבורית תוך כמה שנים. העירייה אומרת לך שלערים מובילות בעולם אנשים לא נכנסים עם המכוניות.”
 
והמכירות שלכם נפגעו בתקופת הקורונה?
 
“בחודשים מרץ אפריל, הייתה ירידה משמעותית ברכישת דירות, כי אנשים לא יצאו מהבית. אבל הפלא ופלא, ואלה נתונים שפורסמו, בחודשים מאי-יוני היתה עליה חזקה, אנחנו פרסמנו שמינואר עד יוני אנחנו ב־95% משנה קודמת זה מדהים אחרי חודשיים של קורונה. אני אפילו הופתעתי לטובה, אלה ביקושים אמיתיים, אנשים צריכים דירות. יש כרגע, בגלל הקורונה, גורמים מעכבי קבלת החלטות.
 
דרך אגב הריבית בקורונה עלתה באחוז, ובמאי כבר ירדה חזרה לאותו מצב.”
 
לפי כלכלני בנק הפועלים, המחירים ב־2003 וב־2007 ירדו 10 אחוז ריאלית, לדעתם, משבר הקורונה יוריד את המחירים באופן דומה
 
“אז תרשום מה אני אומר – לא תהיה ירידת מחירים בגוש דן, ואפילו יותר מזה, שנה הבאה תהיה אפילו עליית מחירים משמעותית. אני אסביר, ירידת מחיר יכולים להיות בשני מקומות – האחד שוק היוקרה, שאכן ירד משמעותית, ובפריפריה. בפריפריה התבצעו רוב הפרויקטים במחיר למשתכן בשנים האחרונות. בחלק מהמקומות בנו יותר ממה שצריך דוגמא. אז דירות עומדות ריקות, והמחיר יורד, מחיר השכירות יורד. בנו המון בקריות, באשקלון, בבאר שבע, בעפולה בחריש. איפה לא בנו המון? בגוש דן, כי למדינה יש מחסור בקרקע במקומות האלה.”
 
צריך לזכור שאת הפרויקטים של מחיר למשתכן המדינה סבסדה בעשרות מיליארדים, בהתחדשות עירונית המדינה לא שמה שקל. הדבר היחידי שהמדינה נותנת, זה אחוזי בנייה. זה Win-Win לכולם, ברמת מדינה ברמת עיר ברמת תושב ותיק תושב חדש וגם יזם יכול להרוויח כסף, והמדינה לא שמה על זה שקל. המדינה צריכה פשוט להסיר חסמים, לשבור את הבירוקרטיה. המדינה קבעה תקן 21, שבוחן את התמורה לדייר, התמורה ליזם, והוועדה ממנה לצד אנשי התכנון שמאי בלתי תלוי שעושה את כל החישוב הזה. אם הכנסת את כל הפרמטרים אתה יודע כמה אתה יכול לקבל. אם השוק עלה אולי הרווחת אם השוק ירד, הפסדת קצת אבל זה סיכון יזמי שיש בכל פרויקט. בסך הכל יש סדר, פשוט צריך לדחוף גם את רשויות התכנון לקדם יותר מהר.
 
אני אגיד לך עוד דבר, יש בעיה של רעידת אדמה וצריך לשפץ בניינים בטבריה ובבית שאן, אפשר בלי לבזבז כספי ציבור, שהמדינה תאפשר זכויות מוגברות בגבעתיים, ובתמורה שאני אבנה בבית שאן, כי בבית שאן מחירי הדירות לא מצדיקים את האפשרות הזו.”
 
אתם מרגישים לחץ עם אשראי לבנייה עכשיו?
 
“הבנקים היום מחפשים היום פרוייקטים למגורים.”
 
כי נעצרים להם פרויקטים במקומות אחרים?
 
“לא, כי הם מאמינים שהשוק טוב, הם גם רואים את הביקושים הם רואים את מחירי הדירות, הבנק מקבל כל חודש דו”ח הוא רואה בדיוק מה מכרת.”
 
אז למה המניה ירדה ב־60% בבורסה, ומאז לא מתרוממת? והאג”ח בין 6% ל־10% תשואה? אפילו שביצעתם הנפקת זכויות
 
“זו שאלה טובה. אני הבעלים מכניס כסף, זה מן הסתם הצהרת כוונות.
 
באה הקורונה וחברת הדירוג אמרה, מה יקרה אם לא תהיה בנייה, ייעצר השיווק, מה תעשה? עכשיו, צריך לזכור שהבנייה לא נעצרה לדקה. את הפרויקטים שאנחנו אמורים למסור השנה אנחנו מוסרים. המשמעות היא שאפשר למשוך את הכסף בחשבונות הליווי. אנחנו באיזורי ביקוש, פרויקט בקריית אונו אני כבר ב־93% שיווק אז מה כבר יכול לקרות לי. אבל כשמכניסים נתוני אימה, מגיעים לתוצאות אימה. אז באפריל חברת הדירוג אמרה שאנחנו ברשימת המעקב, זה עשה נזק בעיניי, אבל זה היה בצדק. עכשיו הורידו אותנו מרשימת המעקב, כי ראו שהשיווק, הביצוע, הכל כפי שאני אומר, ראו שיש לנו מקורות הרבה יותר מהפירעון של 2020 וגם של 2021. אני לא מוטרד, אני לא מושפע ממחיר המניה, זה משפיע אולי על מצב הרוח.”
 
אתה חושב  שהכניסה של בנק ישראל לתחום אגרות החוב הקונצרניות ישפיע?
 
“אותי זה לא מעניין, אנחנו למשל אמרנו לשוק שב־2020 אנחנו לא מגייסים. אנחנו מורידים אם יתרת החוב בצורה משמעותית, ואנחנו פורעים את החובות. אני בטוח שבסוף הדברים יסתדרו. אני אגיד עוד דבר, אנחנו לעולם לא נכנסים לסיכונים. לא קונים קרקע חקלאית, או דברים ספקולטיביים.”
 
יש לכם קרקעות שאתם מחזיקים לבניה?
 
“כן. אנחנו בונים, אנחנו לא מחזיקים קרקעות לשנים.”
 
איך השיווק התבצע בתקופת הקורונה?
 
“אני חייב להגיד לך שבתקופת הקורונה עשינו משהו יפה שעזר לנו אחר כך. המשרדים אצלנו היו פתוחים כל הזמן. ניהלנו שיחות מכירה בזום. אנשים קיבלו חומר. אנשים ישבו בבית, קראו את החומר. כשהמצב נפתח, הם באו וזה נתן איזה יתרון.”
 
אתם השתתפתם במחיר למשתכן?
 
“אנחנו לא השתתפנו בחגיגה הזאת כי אני לא האמנתי במוצר, יש כאלה שכן ועשו כסף מי שעשה כסף זה בדרך כלל כשהוא הקבלן המבצע, כי יש תקרה למחיר, ומחיר הביצוע יכול לעלות אז גם אם תמחרת עשרה אחוז רווח זה יכול להסגר לך.”
 
למרות שזה היה צמוד עד לא מזמן למדד המחירים
 
“עליית מחירי הביצוע בשנים האחרונות הייתה מעל מדד מחירי תשומות הבנייה, כרגע זה מתהפך קצת, כי כשיש פחות בנייה אז דווקא קבלני ביצוע מחפשים יותר עבודה.
 
אז ההפסקה של מחיר למשתכן זה יתרון גדול מאוד עבורך כי בסך הכל הייתה לך תחרות גדולה עם כאלה שעלות הקרקע שלהם הייתה נמוכה
 
“אני אמרתי שלדעתי המחיר יעלה.”
 
יש אפיון לפרויקטים שלכם?
 
“אני מאוד מאמין באינטגרציה. חדשים, ותיקים צעירים ומבוגרים. אני לא אוהב שאומרים לי נעשה מגדל סתם דוגמא – טייסים, אני אומר מה פתאום. מה זה קהילה נכונה? זה הכל יחד.”
 
לאחרונה התבשרנו שהורידו את מס הרכישה למשקיעים, איך לדעתך זה ישפיע?
 
"הורדת מס הרכישה תעודד משקיעים במקום להשקיע בחול להשקיע בארץ, בנדל״ן. ענף הנדל״ן תמיד היה הקטר בהוצאת המשק ממיתון ואין ספק שהורדת מס הרכישה תעזור בהזרמת חמצן למשק."
 
למה בישראל אין כמעט בן אדם שנכנס לבית חדש ולא מתלונן
 
“בכל מוצר שאתה קונה יש תלונות. כשאתה קונה מיקסר אתה לא מתלונן?”
 
אבל אם נסתכל על תקלות בנייה, יש המון תקלות, אני מדבר לאו דווקא עליכם, אלא באופן כללי
 
“החכמה היא לתת שירות ולתקן. יש המון מוצרים שנבנים ללא מגע יד אדם. בבניין אנחנו עוד לא שם. זה מסתמך על כח עבודה, ובארץ יש מחסור גדול בכח עבודה מקצועי. חברה צעירים ישראלים לא רוצים לעבוד בענף למרות שאפשר להרוויח הרבה כסף בענף. יש מספיק מקצועות שאנשים עובדים בהם ומשום בה בבניין לא. זה מקצוע מכובד מאוד.”