בנק ישראל || הצעדים הנוספים שבנק ישראל יתמקד בהם לצורך הגברת התחרות והיעילות במערך התשלומים בישראל

בנק ישראל מפרסם היום נייר בנושא קידום תשתית לתשלומים מיידיים בישראל ובו סקירה על הצורך והדגשים להקמת התשתית, וכן הצעדים הנוספים שבנק ישראל יתמקד בהם לצורך הגברת התחרות והיעילות במערך התשלומים בישראל. בנק ישראל תומך בפיתוח תשתית תשלומים מיידיים אשר תאפשר להרחיב את מגוון אפשרויות התשלום במערך התשלומים.

 

התשתית תאפשר ביצוע תשלומים מיידיים  ישירות מחשבון הלקוח, כך שהכספים ישוקפו ויהיו זמינים מיידית לשימוש המוטב תוך מספר שניות; העברת תשלומים בין ארנקים אלקטרוניים שונים, בין היתר, בין אדם לאדם (Person to Person), בין אדם לבית עסק (Person to Business), ובין עסק לעסק (Business to Business). וכן היא תאפשר לבצע תשלומים בין מוסדות, לרבות משרדי הממשלה; העברת בקשה לתשלום (Request to Pay) בין משתמשים; הרחבת השירותים להעברת מידע רחב או קבצים יחד עם התשלום – כגון: Bill payments מתן האפשרות לביצוע תשלום כנגד קבלת תמורה (DVP); חיבור תשתית התשלומים המיידיים הישראלית לתשתיות דומות בעולם, דבר שיאפשר תשלומים חוצי-גבולות (Cross-Border). 

להלן עיקרי הצעדים לקידום הטמעתה של תשתית לתשלומים מיידיים בישראל:

1. בחודש נובמבר 2017 פרסם בנק ישראל קול קורא לקבלת מידע בנושא הקמת תשתית לסליקת תשלומים מיידיים בישראל  ובו עקרונות העל לתשתית לסליקת תשלומים מיידיים בישראל. בבנק התקבלו מספר מענים לקול הקורא מגופים שונים, חלקם מישראל וחלקם מחו"ל אשר התמקדו בשלוש קטגוריות עיקריות: (א) פיתוח תשתית לסליקת תשלומים מיידיים (ב) פיתוח שירותים נלווים לפעילות התשתית בדגש על פיתוח פלטפורמה שתאפשר חיבור לתשתית החדשה (ג) התייחסות כללית לנושא.

2. חלק מהרפורמות האחרונות במערך התשלומים ופרסום הקול הקורא הניעו בעלי עניין שונים במערך התשלומים לצדד בהקמתה של תשתית לתשלומים מיידיים וכן בבחינת מתן פתרונות שונים לאורך שרשרת ביצוע העסקה בתשלום מיידי. ההתפתחות העיקרית בתחום היא יוזמה של מס"ב ליישום ואפיון פתרון לתשלומים מיידיים על גבי תשתית התשלומים הקיימת. פרויקט זה נמצא בשלבים מתקדמים ובנק ישראל מלווה אותו כדי להבטיח שהשירות יהיה יציב ויעיל, ייתן מענה לצורכי השוק וכן יתאים לתקנים בין-לאומיים. בנק ישראל הנחה את מפעיל מערכת מס"ב ומשתתפיה להיערך כדי לאפשר ללקוחותיהם לקבל תשלומים באמצעות שירות התשלום המיידי, וזאת לכל המאוחר עד סוף אוגוסט 2020. 

3. מבחינה מקיפה שערך בנק ישראל עלה כי, ככל שמפעיל המערכת המקומית יחבור לגוף בין-לאומי בעל ניסיון, תתאפשר הטמעה יעילה של התשתית לתשלומים מיידיים במערך התשלומים בישראל, בזכות הניסיון הבין-לאומי, קיצור לוחות הזמנים, יישום של תקנים בין-לאומיים כדוגמת ה-ISO20022, וכן חיבור עתידי לתשתיות תשלומים מיידיים בעולם לצורך ביצוע תשלומים חוצי-גבולות (Cross-Border).

4. בנק ישראל בוחן צעדים נוספים לקידום החדשנות והיעילות של מערך התשלומים בכלל ושל התשלום המיידי בפרט, בדגש על הנושאים הבאים: תשלומים חוצי-גבולות (Cross-Border); הצורך והשיטה המתאימה בניהול מאגר מידע מרכזי/ניהול זהויות במערך התשלומים בישראל והשיטה המתאימה לכך; הצורך בהטמעה של ארנק תשלומים אלקטרוני ג'נרי (White label application); אסדרת ביצוע תשלומים בבתי עסק, ובכלל זה הסרת החסמים לביצועם באופן דיגיטלי; סיוע בהיערכות לביצוע תשלומים דיגיטליים בשירותים שמספקים משרדי הממשלה השונים.

5. בנק ישראל פועל בנחישות למתן גישה למערכת מס"ב גם לגופים חוץ בנקאיים שלא מנהלים חשבונות בבנק ישראל, בכלל זה נבנו מודלים לגישה ישירה ועקיפה במערכת מס"ב וכן יצאה הנחיה למשתתפי המערכת לקבוע כללים להשתתפות נותני שירותי תשלום חוץ בנקאיים. הנחיה זו אוסרת על המשתתפים במערכת לסרב סירוב בלתי סביר לייצג נותני שירותי תשלום במערכת ובכך תאפשר לחברות כרטיסי האשראי ולגופים מפוקחים אחרים להשתתף בשירות התשלומים המיידי ולספק שירותי סליקה מיידיים לציבור הרחב באמצעות ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים ועוד.