דר גיל בפמן בנק לאומי
אדם כהן
18/08/2020
ד''ר גיל בפמן , הכלכלן הראשי של בנק לאומי , מגיב לפירסום נתוני המוצר ברבעון השני
תוצר המשק הישראלי – רביע שני 2020 – אומדן ראשון
התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברביע השני של שנת 2020 ב-28.7% (8.1% בחישוב רבעוני), זאת בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברביע הראשון של שנת 2020. במונחי רמת התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה את רמת התוצר במונחים ראליים מנוכי עונתיות לרמה הדומה לזו של הרביע הרביעי בשנת 2016.
במחצית הראשונה של השנה, שהושפעה חלקית ממשבר הקורונה, ירד התוצר המקומי הגולמי ב- 10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של 2019. הירידה במחצית הראשונה של השנה דומה לזו שנרשמה במדינות מפותחות אחרות ואיננה חריגה בעוצמתה.
במחצית הראשונה של 2020, בהשוואה לרביע האחרון של 2019, התוצר של ישראל ירד ב-11.5% וזה דומה לירידת התוצר של גרמניה בשיעור של 11.9% וארה"ב בשיעור של 10.6%. ירידת התוצר בספרד בשיעור של 22.7% ובאנגליה, בשיעור של 22.1%, הייתה כפולה מזו של ישראל.
הלמ"ס מדגישה שהנתונים הינם בעלי מהימנות מוגבלת משום שלא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה לעבר. נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. מסיבה זו, צפויים תיקונים בנתונים בהמשך.
בעת הנוכחית ישנה חשיבות רבה יותר לתוצר העסקי מאשר לתוצר הכולל. התוצר העסקי ירד ברביע השני של שנת 2020 ב-33.4% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 7.8% בחישוב שנתי ברביע הראשון של שנת 2020. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר העסקי ב-11.9% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
עיקר התרומה לירידת התוצר הגיעה מן הצריכה הפרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה וירדה ב-43.4% ברביע השני של שנת 2020 בחישוב שנתי (13.3% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 24.0% בחשוב שנתי (6.6% בחישוב רבעוני) ברביע הראשון, כך שבמחצית הראשונה של שנת 2020 כבר ירדה הצריכה הפרטית ב 22.4% בחישוב שנתי (11.9% בחישוב מחציתי) לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית משקפת בראש ובראשונה פגיעה חריפה בהוצאה לצריכת השירותים השונים שירדה ב-79.5% בחישוב שנתי לנפש (32.7% בחישוב רבעוני), כאשר השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי והבריאות. גם ברכיבי הצריכה האחרים נרשמה ירידה. רק בהוצאה לרכישת ציוד למשק בית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים נרשמה עלייה ברביע השני.
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברביע הראשון של 2020 ב-31.6% בחישוב שנתי (9.1% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 19.3% ברביע הקודם. במחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב- 16.0% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
על אף שיצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברביע השני של 2020 ב-28.1% בחישוב שנתי (7.9% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 12.0% בחישוב שנתי ברביע הקודם, הרי שיצוא השירותים האחרים (יצוא שירותי הי-טק, כמו יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') עלה ב-5.5% בחישוב שנתי. מאחר וירידת היבוא הייתה חריפה מירידת היצוא, תחום סחר החוץ נטו (יצוא פחות יבוא) עדיין תרם תרומה חיובית לצמיחה.
תוצר המשק הישראלי – רביע שני 2020 – אומדן ראשון
התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, ירד ברביע השני של שנת 2020 ב-28.7% (8.1% בחישוב רבעוני), זאת בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי (1.7% בחישוב רבעוני) ברביע הראשון של שנת 2020. במונחי רמת התוצר, ההתכווצות במשק מחזירה את רמת התוצר במונחים ראליים מנוכי עונתיות לרמה הדומה לזו של הרביע הרביעי בשנת 2016.
במחצית הראשונה של השנה, שהושפעה חלקית ממשבר הקורונה, ירד התוצר המקומי הגולמי ב- 10.1% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של 2019. הירידה במחצית הראשונה של השנה דומה לזו שנרשמה במדינות מפותחות אחרות ואיננה חריגה בעוצמתה.
במחצית הראשונה של 2020, בהשוואה לרביע האחרון של 2019, התוצר של ישראל ירד ב-11.5% וזה דומה לירידת התוצר של גרמניה בשיעור של 11.9% וארה"ב בשיעור של 10.6%. ירידת התוצר בספרד בשיעור של 22.7% ובאנגליה, בשיעור של 22.1%, הייתה כפולה מזו של ישראל.
הלמ"ס מדגישה שהנתונים הינם בעלי מהימנות מוגבלת משום שלא ברור אם ההשפעה העונתית בשנת 2020 מתנהגת בצורה דומה לעבר. נכון לעכשיו, אין מספיק נתונים שמתייחסים לתקופת המשבר המאפשרים לחשב השפעות עונתיות נכונות יותר. מסיבה זו, צפויים תיקונים בנתונים בהמשך.
בעת הנוכחית ישנה חשיבות רבה יותר לתוצר העסקי מאשר לתוצר הכולל. התוצר העסקי ירד ברביע השני של שנת 2020 ב-33.4% בחישוב שנתי (9.7% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 7.8% בחישוב שנתי ברביע הראשון של שנת 2020. במחצית הראשונה של השנה ירד התוצר העסקי ב-11.9% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
עיקר התרומה לירידת התוצר הגיעה מן הצריכה הפרטית שנפגעה בצורה משמעותית ביותר ממשבר הקורונה וירדה ב-43.4% ברביע השני של שנת 2020 בחישוב שנתי (13.3% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 24.0% בחשוב שנתי (6.6% בחישוב רבעוני) ברביע הראשון, כך שבמחצית הראשונה של שנת 2020 כבר ירדה הצריכה הפרטית ב 22.4% בחישוב שנתי (11.9% בחישוב מחציתי) לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
הירידה בהוצאה לצריכה הפרטית משקפת בראש ובראשונה פגיעה חריפה בהוצאה לצריכת השירותים השונים שירדה ב-79.5% בחישוב שנתי לנפש (32.7% בחישוב רבעוני), כאשר השפעות משמעותיות במיוחד היו הירידות בשירותי ההובלה (הן בארץ והן בטיסות לחו"ל), בשירותי האירוח ובשירותי התרבות והפנאי והבריאות. גם ברכיבי הצריכה האחרים נרשמה ירידה. רק בהוצאה לרכישת ציוד למשק בית כגון: מקררים, מכונות כביסה ומזגנים נרשמה עלייה ברביע השני.
ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברביע הראשון של 2020 ב-31.6% בחישוב שנתי (9.1% בחישוב רבעוני), בהמשך לירידה של 19.3% ברביע הקודם. במחצית הראשונה של שנת 2020 ירדה ההשקעה בנכסים קבועים ב- 16.0% בחישוב שנתי לעומת המחצית השנייה של שנת 2019.
על אף שיצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברביע השני של 2020 ב-28.1% בחישוב שנתי (7.9% בחישוב רבעוני), לאחר עלייה של 12.0% בחישוב שנתי ברביע הקודם, הרי שיצוא השירותים האחרים (יצוא שירותי הי-טק, כמו יצוא שירותי תוכנה, תחבורה ותקשורת וכד') עלה ב-5.5% בחישוב שנתי. מאחר וירידת היבוא הייתה חריפה מירידת היצוא, תחום סחר החוץ נטו (יצוא פחות יבוא) עדיין תרם תרומה חיובית לצמיחה.
