יאיר אבידן צילום רמי זרנגר
עידו גבע
25/08/2020
על רקע משבר הקורונה ובהמשך לסדרת הדיונים שמוביל היו"ר, ח"כ יעקב מרגי, התכנסה הבוקר ועדת הכלכלה לדיון בהשלכות משבר הקורונה על פעילות המערכת הבנקאית. היו"ר מרגי פתח את הישיבה ואמר כי עלו טענות על הקשחת מדיניות הבנקים במתן אשראי, והוסיף כי אם הממשלה רוצה שהבנקים יהיו נדיבים היא צריכה לתת להם את הביטחון לעשות זאת.
כמו כן, לבקשת חברי הכנסת מנסור עבאס ויבגני סובה עסקה הוועדה גם בנושא האשראי והמשכנתאות. ח"כ עבאס אמר כי גם לפני הקורונה סבלו ביישובים הערבים מכישלון בתפקוד המערכת הבנקאית, והדבר משליך על המצב החברתי. לדבריו, חלק מהפתרונות במגזר הוא פנייה לשוק האפור והשחור, דבר שמגביר את האלימות, וקרא לפתור את משבר האשראי בחברה הערבית. ח"כ סובה זוגות צעירים רבים לקחו משכנתאות גדולות, בין היתר במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, וכעת כשחלקם איבדו את עבודתם הם נקלעו לסיטואציה לא פשוטה.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, סקר בהופעה ראשונה בכנסת את הנעשה במערכת הבנקאית. בהתייחס לאשראי הבנקאי אמר כי "לא רק שהבנקים לא לחצו על הברקס, אלא שהם לחצו על הגז וגם שמרו על יציבות המערכת". הוא הוסיף כי ערב הכניסה למשבר שופר ניהול הסיכונים והמערכת הבנקאית הישראלית איתנה וערוכה. היו"ר מרגי שאל אם לא נראה יותר תספורות נוסח אליעזר פישמן ונוחי דנקנר, ואבידן השיב כי החשיפה לקבוצות לווים היא הרבה יותר נמוכה, וכי הסיכוי שתספורות כאלה תקרנה הוא נמוך לאין שיעור מקודם והכשל הכי גדול שיכול להיות הוא לא לתת אשראי ואסור להיות שם.
עוד התייחס אבידן לסיוע של הבנקים בפעילות הקרנות בערבות מדינה, ואמר כי נכון ל-16 באוגוסט הניצול בקרן לעסקים קטנים ובינוניים עומד על 97% - 17.5 מיליארד שקל מתוך 18 מיליארד, כאשר כ-58% מהבקשות אושרו. בקרן לעסקים קטנים ובינוניים בסיכון מוגבר עומד הניצול על 16% - 600 מיליון שקל מתוך 4 מיליארד שקל. עוד ציין אבידן כי מחיר האשראי שמר על סביבה דומה, ואמר כי בתקופת המשבר ניתן אשראי חדש של כ-20 מיליארד שקל, בעוד שבשנה רגילה ניתן אשראי חדש של כ-40 מיליארד שקל. עוד ציין אבידן כי משקי הבית צמצמו את דרישת האשראי ב-9% וכי משקל המשכנתאות שנדחו מסך המשכנתאות ירד מ-24.7% במאי ל-11.5% כיום. לדבריו, מדובר באינדיקציה חיובית המעידה על כך שאנשים חוזרים לשלם את המשכנתא.
ח"כ עידן רול ביקש להתייחס לניצול של קרן לעסקים בסיכון, ואמר כי מסעדנים רבים מדווחים על קשיים לממש את ההלוואות. לדבריו, לעסקים בסיכון אין זמן וחייבים לסייע להם בהקדם. ח"כ אימאן חטיב יאסין אמרה כי הנפגעים העיקריים הם נשים ובני 50 ומעלה, שההתמודדות שלהם עם הבנקים קשה. ח"כ אנטאנס שחאדה אמר כי יש פערים במספר הסניפים לנפש ביישובים הערבים לעומת הישובים היהודים, ופערים גם במתן אשראי.
ח"כ אסנת הילה מארק ביקשה התייחסות לצמצום מסגרות האשראי של הבנקים הגדולים, ואמרה כי לא ברור כיצד בשעה שהממשלה מנסה להניע את המשק הבנקים נדרשים לצמצם 50% ממסגרות האשראי. מנגד, ח"כ מיקי לוי אמר, כי הוא "נחרד מזה ששר האוצר מתכוון לדחות את רפורמת שטרום בחצי שנה. אנחנו נותנים במו ידינו לבנקים להמשיך ולחלוב את הפרה הזו. יש חוק נקבעה הלכה מה אתם מתקפלים ממה אתה שר האוצר מפחד. תוציאו את רפורמת שטרום לדרך".
עו"ד דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות בבנקים, אמר כי אינו מייצג אף גורם הקשור לדיון, והוסיף כי "חשוב לא ליפול במלכודת. מדובר בפתיחת שוק מסגרות האשראי לתחרות, לא קיצוץ ולא בטיח. מדובר על מונופול בנקאי ששולט בשוק עשרות שנים ואחראי לכשל בשוק האשראי במשקי הבית, בעסקים קטנים, בחברה הערבית. כל הדברים האלה הם תוצאה של אי תחרות של דואופול ששולט בשוק. השאלה היא אם יפתחו מסגרות האשראי לתחרות, או שיישארו בידי דואופול הבנקים הגדולים. רואים שעם ישראל שקול ומי שהכנסתו מצטמצמת לא מגדיל אשראי. פוחדים שלא יהיה מי שימלא את הוואקום הזה, אבל יש עוד בנקים גדולים ורציניים".
היו"ר מרגי התייחס לכך ואמר כי מדובר בנושא שדורש דיון נפרד ומעמיק, תוך בחינה האם הבנקים האחרים וחברות האשראי יוכלו להעמיד מסגרות אשראי מורחבות למי שהבנקים הגדולים יצמצמו את מסגרת האשראי שלו. הוא הוסיף כי צמצום המסגרות עדיין לא נדחה וכי הוועדה תקבל אך ורק את ההחלטה שתהייה טובה לציבור.
מנכ"ל פורום ארלוזורב, רן מלמד, קרא להקפיא ריביות במשכנתאות ובהלוואות, אחרת אנשים ישלמו הרבה יותר על דחיית ההחזרים. הוא הוסיף כי באשר לרפורמת שטרום, לא ראה שום מסמך שמראה שחברות האשראי החדשות הורידו ריביות ללקוחות. לעומת זאת, מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, בירכה על עמדת היו"ר מרגי ואמרה כי ההצעה לדחות את יישום הרפורמה היא "היתלות בקורונה לדחיית תחרות ללא נתונים וללא שום תמיכה בטענות". כאמור, היו"ר מרגי הודיע כי הוועדה תקיים דיון המשך באשר לסוגיית צמצום האשראי
