מיכאל לוי
09/09/2020
הרכב ועדת האכיפה המנהלית, אישר ביום ראשון (6 בספטמבר 2020) הסדר אכיפה מנהלי בעניינו של רו"ח אבנר שירה, באשר לשתי הפרות של הכללת פרטים מטעים ברשלנות בדוח סקירה, שצורף לדוחות הכספיים לרבעון השני ולרבעון השלישי לשנת 2017, אודות משיכות כספים שביצע בעל השליטה מהחברה הציבורית. בתקופה הרלוונטית, לגביה מיוחסות ההפרות, רו"ח שירה היה שותף הביקורת מטעם משרד ברייטמן אלמגור זוהר ושות', והיה אמון על ביקורת בחברת אדרי-אל ישראל נכסים בע"מ. רו"ח שירה הודה במסגרת ההסדר בכל עובדות הרקע הרלוונטיות, אולם לא הודה כי אופן סקירת דוחות החברה על ידו היה רשלני והביאו להכללת הפרטים המטעים בדוח הסקירה. רו"ח שירה הסכים במסגרת ההסדר ליטול על עצמו עיצום כספי בסך 70,000 ₪ ועיצום כספי על תנאי באותו סכום.
הסדר האכיפה המנהלי מביא לידי ביטוי את המדיניות שמעודדת הרשות לכריתת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים, במטרה לייצר הליך אכיפה אפקטיבי והרתעה בשוק ההון.
ההסדר אושר על ידי הרכב ועדת האכיפה המנהלית בראשות השופט בדימוס מר זאב המר, וחברי ההרכב עו"ד שלי אודווין אהרוני ועו"ד טל אבן זהב. עו"ד טל אמיר ממחלקת האכיפה המנהלית ייצגה את רשות ניירות ערך במשא ומתן לכריתת ההסדר. הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות. כנגד החברה, בעל השליטה ונושאי משרה בה בתקופה הרלוונטית ממשיך להתנהל הליך אכיפה מנהלי.
תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר
חברת אדרי-אל הינה חברת ציבורית הפועלת בישראל בתחום הנדל"ן המניב המסחרי, הכולל ייזום, פיתוח, הקמה, השכרה, ניהול והחזקה של נכסי נדל"ן להשקעה וכן, שירותי ניהול ותחזוקה לשוכרים בחלק מנכסי החברה.
במסגרת תפקידו, רו"ח אבנר שירה היה אחראי על תיק הביקורת של חברת אדרי-אל וצירף דוח סקירה של רואה החשבון לדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני ולרבעון השלישי לשנת 2017.
ברקע ההסדר עומדות משיכות כספים שביצע בעל השליטה בחברת אדרי-אל, שמכהן גם כמנכ"ל החברה החל מהרבעון השני לשנת 2017 ועד לרבעון הראשון לשנת 2018. בין החברה ובין בעל השליטה, באמצעות חברותיו הפרטיות, היה הסכם ניהול במסגרתו נקבע התגמול על שירותי הניהול שנתן לחברה. בהסכם הניהול נקבעו מועדי התשלום של דמי הניהול. על פי תנאי ההסכם, על החברה לשלם לבעל השליטה דמי ניהול כל רבעון, בתחילת הרבעון. הסכם הניהול לא מתייחס לאפשרות לתשלום מקדמות על חשבון דמי הניהול. בתקופה הרלוונטית, בוצעו משיכות כספים מהחברה לחשבונות החברות הפרטיות של בעל השליטה לצורך החזר חובות ולפעילותן השוטפת, לפני מועד הזכאות לדמי ניהול על פי ההסכם. משיכות הכספים בוצעו ללא אישור מוסדות החברה כנדרש בעסקה של בעל שליטה עם החברה. הכספים הועברו על ידי חמותו של בעל השליטה ששימשה כמנהלת כספים בפועל החברה, אף ללא הגדרת תפקיד רשמי, באישורו וחתימתו של בעל השליטה.
בעל השליטה ביצע משיכות ברבעונים השני והשלישי לשנת 2017 בהם שימש רו"ח שירה כרואה חשבון מבקר בחברה, וכן משיכות נוספות ברבעון הרביעי לשנת 2017 וברבעון הראשון לשנת 2018, אך אלו נכללו בדוחות כספיים לאחר שהמשיב סיים תפקידו בחברה. סך המשיכות הגיע לכדי כ- 2 מיליון ש"ח. בינואר 2018 החזיר בעל שליטה חלק ניכר מהכספים שנמשכו ובסוף מרץ 2018 החזיר את יתרת החוב והזרים סכום נוסף לחברה הציבורית.
בדוחות הכספיים שהגישה החברה לא צוין כי בוצעו משיכות על ידי בעל השליטה, ללא אישורים כנדרש. הסכומים שנמשכו צוינו ביתרת חייבים אך לא צוין כי חלק מן החייבים הינו למעשה בעל השליטה בחברה. על אף ליקויי הדיווח הכספי, דוח סקירת רואה החשבון ברבעונים אלו נותר ללא הערות וצוין בו כי הסקירה נערכה בהתאם לתקן הסקירה הרלוונטי ולתקני החשבונאות הבינ"ל והוראות הגילוי לפי חוק ניירות ערך. לדעת הרשות, רואה החשבון התרשל בכך שהוא וצוותו לא בצעו סקירה נאותה. על המשיב היה לדעת כי מורשי החתימה בחברה היו כולם בני משפחת בעל השליטה. על המשיב היה לתשאל גם את אנשי קבוצת בעל השליטה במסגרת הסקירה על עסקאות עם צדדים קשורים. כן, לא בדקו באופן נאות עסקאות עם צדדים קשורים. על המשיב היה לאתר את קיומה של יתרת חוב לבעל השליטה, את הליקויים בגילוי בדוחות ולהתייחס אליהם בדוח הסקירה.
החלטת ועדת האכיפה המנהלית
הרכב ועדת האכיפה המנהלית אישר את ההסדר וקבע כי לאחר עיון בהסדר ובבקשה אין ספק כי לרשות היה יסוד סביר להניח כי המשיב התרשל. הרכב הוועדה ציין כי רו"ח המבקר החדש שהחליף את המשיב גילה ,את משיכותיו האמורות של בעל השליטה ואת היותו ביתרת חובה כלפי החברה, בסמוך לאחר שהחל בעבודתו בפועל, עובדה המחזקת את היסוד הסביר להתרשלותו של המשיב. עוד נקבע כי אמצעי האכיפה הקבועים בהסדר עולים בקנה אחד עם השיקולים המנחים בחוק להתקשרות בהסדר אכיפה, ומתיישבים עם מדיניות האכיפה של הרשות.
לעניין חומרת המעשים והנסיבות, הדגיש הרכב הוועדה את היותן של ההפרות בלב ליבו של עיקרון הגילוי הנאות בדיני ניירות ערך, וחזר על חשיבות תפקידו של רואה החשבון המבקר בחברה ציבורית. הרכב הוועדה סבר כי ההסדר מאוזן ומביא בחשבון באופן ראוי אל מול השיקולים לחומרא את השיקולים המקלים בנסיבות המקרה, ביניהן העובדה כי המשיב פרש לגמלאות ואינו עוסק עוד בראיית חשבון, העובדה שהמשיב נהג ברשלנות בלבד ללא מודעות למשיכות הכספים, העובדה שמדובר בהקדמת דמי ניהול שברובם בעל השליטה היה זכאי להם, בסכומים לא גבוהים בתקופה הרלוונטית ושהוחזרו מאוחר יותר, כן זקף לזכות המשיב את נכונותו לסיים ההליך בהסדר וליטול על עצמו אמצעי אכיפה.
הסדר האכיפה המנהלי מביא לידי ביטוי את המדיניות שמעודדת הרשות לכריתת הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים, במטרה לייצר הליך אכיפה אפקטיבי והרתעה בשוק ההון.
ההסדר אושר על ידי הרכב ועדת האכיפה המנהלית בראשות השופט בדימוס מר זאב המר, וחברי ההרכב עו"ד שלי אודווין אהרוני ועו"ד טל אבן זהב. עו"ד טל אמיר ממחלקת האכיפה המנהלית ייצגה את רשות ניירות ערך במשא ומתן לכריתת ההסדר. הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות. כנגד החברה, בעל השליטה ונושאי משרה בה בתקופה הרלוונטית ממשיך להתנהל הליך אכיפה מנהלי.
תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר
חברת אדרי-אל הינה חברת ציבורית הפועלת בישראל בתחום הנדל"ן המניב המסחרי, הכולל ייזום, פיתוח, הקמה, השכרה, ניהול והחזקה של נכסי נדל"ן להשקעה וכן, שירותי ניהול ותחזוקה לשוכרים בחלק מנכסי החברה.
במסגרת תפקידו, רו"ח אבנר שירה היה אחראי על תיק הביקורת של חברת אדרי-אל וצירף דוח סקירה של רואה החשבון לדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני ולרבעון השלישי לשנת 2017.
ברקע ההסדר עומדות משיכות כספים שביצע בעל השליטה בחברת אדרי-אל, שמכהן גם כמנכ"ל החברה החל מהרבעון השני לשנת 2017 ועד לרבעון הראשון לשנת 2018. בין החברה ובין בעל השליטה, באמצעות חברותיו הפרטיות, היה הסכם ניהול במסגרתו נקבע התגמול על שירותי הניהול שנתן לחברה. בהסכם הניהול נקבעו מועדי התשלום של דמי הניהול. על פי תנאי ההסכם, על החברה לשלם לבעל השליטה דמי ניהול כל רבעון, בתחילת הרבעון. הסכם הניהול לא מתייחס לאפשרות לתשלום מקדמות על חשבון דמי הניהול. בתקופה הרלוונטית, בוצעו משיכות כספים מהחברה לחשבונות החברות הפרטיות של בעל השליטה לצורך החזר חובות ולפעילותן השוטפת, לפני מועד הזכאות לדמי ניהול על פי ההסכם. משיכות הכספים בוצעו ללא אישור מוסדות החברה כנדרש בעסקה של בעל שליטה עם החברה. הכספים הועברו על ידי חמותו של בעל השליטה ששימשה כמנהלת כספים בפועל החברה, אף ללא הגדרת תפקיד רשמי, באישורו וחתימתו של בעל השליטה.
בעל השליטה ביצע משיכות ברבעונים השני והשלישי לשנת 2017 בהם שימש רו"ח שירה כרואה חשבון מבקר בחברה, וכן משיכות נוספות ברבעון הרביעי לשנת 2017 וברבעון הראשון לשנת 2018, אך אלו נכללו בדוחות כספיים לאחר שהמשיב סיים תפקידו בחברה. סך המשיכות הגיע לכדי כ- 2 מיליון ש"ח. בינואר 2018 החזיר בעל שליטה חלק ניכר מהכספים שנמשכו ובסוף מרץ 2018 החזיר את יתרת החוב והזרים סכום נוסף לחברה הציבורית.
בדוחות הכספיים שהגישה החברה לא צוין כי בוצעו משיכות על ידי בעל השליטה, ללא אישורים כנדרש. הסכומים שנמשכו צוינו ביתרת חייבים אך לא צוין כי חלק מן החייבים הינו למעשה בעל השליטה בחברה. על אף ליקויי הדיווח הכספי, דוח סקירת רואה החשבון ברבעונים אלו נותר ללא הערות וצוין בו כי הסקירה נערכה בהתאם לתקן הסקירה הרלוונטי ולתקני החשבונאות הבינ"ל והוראות הגילוי לפי חוק ניירות ערך. לדעת הרשות, רואה החשבון התרשל בכך שהוא וצוותו לא בצעו סקירה נאותה. על המשיב היה לדעת כי מורשי החתימה בחברה היו כולם בני משפחת בעל השליטה. על המשיב היה לתשאל גם את אנשי קבוצת בעל השליטה במסגרת הסקירה על עסקאות עם צדדים קשורים. כן, לא בדקו באופן נאות עסקאות עם צדדים קשורים. על המשיב היה לאתר את קיומה של יתרת חוב לבעל השליטה, את הליקויים בגילוי בדוחות ולהתייחס אליהם בדוח הסקירה.
החלטת ועדת האכיפה המנהלית
הרכב ועדת האכיפה המנהלית אישר את ההסדר וקבע כי לאחר עיון בהסדר ובבקשה אין ספק כי לרשות היה יסוד סביר להניח כי המשיב התרשל. הרכב הוועדה ציין כי רו"ח המבקר החדש שהחליף את המשיב גילה ,את משיכותיו האמורות של בעל השליטה ואת היותו ביתרת חובה כלפי החברה, בסמוך לאחר שהחל בעבודתו בפועל, עובדה המחזקת את היסוד הסביר להתרשלותו של המשיב. עוד נקבע כי אמצעי האכיפה הקבועים בהסדר עולים בקנה אחד עם השיקולים המנחים בחוק להתקשרות בהסדר אכיפה, ומתיישבים עם מדיניות האכיפה של הרשות.
לעניין חומרת המעשים והנסיבות, הדגיש הרכב הוועדה את היותן של ההפרות בלב ליבו של עיקרון הגילוי הנאות בדיני ניירות ערך, וחזר על חשיבות תפקידו של רואה החשבון המבקר בחברה ציבורית. הרכב הוועדה סבר כי ההסדר מאוזן ומביא בחשבון באופן ראוי אל מול השיקולים לחומרא את השיקולים המקלים בנסיבות המקרה, ביניהן העובדה כי המשיב פרש לגמלאות ואינו עוסק עוד בראיית חשבון, העובדה שהמשיב נהג ברשלנות בלבד ללא מודעות למשיכות הכספים, העובדה שמדובר בהקדמת דמי ניהול שברובם בעל השליטה היה זכאי להם, בסכומים לא גבוהים בתקופה הרלוונטית ושהוחזרו מאוחר יותר, כן זקף לזכות המשיב את נכונותו לסיים ההליך בהסדר וליטול על עצמו אמצעי אכיפה.
.jpg "נמרוד מגידוב, מנכל חברת השילוח והבלדרות הישראלית redbox parcel, צילום: יח״צ")
