דר גיל בפמן ויניב בר
21/09/2020
השבוע במאקרו
כפי שציינו בסקירות קודמות, שיעור האבטלה בהגדרתו הסטנדרטית אינו משקף במלואו את היקף אי התעסוקה בזמן משבר הקורונה, זאת מסיבות טכניות של הגדרות ואי-הכללות. לאור זאת, הניתוח בפסקה זו מסתמך על הלוחות המפורטים של הלמ"ס, אשר מביאים בחשבון את כלל העובדים שתעסוקתם נפגעה עקב המשבר, בעיקר: מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם עקב משבר הקורונה (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת) ועובדים שפוטרו בחודשים מרץ-אוגוסט ואינם משתתפים בכוח העבודה בעת הנוכחית. בנוסף, נציין כי בשל השיבוש בסדרות הנתונים כתוצאה ממשבר הקורונה, הניתוח שיוצג בפסקה זו מסתמך על נתונים שאינם מנוכים מהשפעות של עונתיות.
כפי שניתן לראות בתרשים, שיעור האבטלה "הרחב" ירד מעט בחודש אוגוסט לרמה של 11.2%, שהם כ-468 אלף עובדים, לעומת 11.9% בחודש יולי. מדובר אמנם בשיעור אבטלה נמוך משמעותית בהשוואה לחודשים מרץ-מאי, שהיה גבוה מ-20%, אולם עדיין גבוה במידה רבה משיעור האבטלה לפני פרוץ משבר הקורונה (3.2% בפברואר, שהם כ-150 אלף בלתי מועסקים).
במקביל, נציין כי שיעור האבטלה "הרגיל" מצוי במגמת עלייה מתונה מחודש מרץ, ומשקף עלייה במספר הבלתי-מועסקים (על-פי הגדרת הלמ"ס), עם החזרה של המשק לפעילות. התפתחות זו, הובילה לצמצום הפער בין שיעור האבטלה "הרגיל" לבין שיעור האבטלה "הרחב", אולם הפערים צפויים להיסגר רק לאחר החזרה של המשק לפעילות מלאה, וסיום תשלום דמי האבטלה לעובדים שנמצאים בחל"ת.
לסיכום, החל מחודש יוני, עם הפתיחה מחדש של המשק לפעילות נרחבת יחסית, חלה ירידת מדרגה בשיעור האבטלה "הרחב", שנע מאז בטווח שבין 11.2%-11.9%. זאת, על אף ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ברחבי המדינה מתחילת יולי, שכן לא חלה החמרה משמעותית בהגבלות על הפעילות עד סוף חודש אוגוסט.
אולם, החלטת הממשלה על כניסת המשק לסגר בחגי תשרי (לכל הפחות) צפויה להוביל לעלייה בהיקף אי-התעסוקה בחודשים ספטמבר-אוקטובר, אשר צפויה להשתקף בעליית שיעור האבטלה "הרחב". במבט קדימה, להערכתנו, שיעור האבטלה "הרגיל" בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) יעמוד בשנים 2020-2021 על כ-7% (בממוצע שנתי), וייתכן שאף יותר מכך, במידה שהמגבלות על הפעילות יימשכו ברוב שנת 2021.
ירידה בהתחלות הבנייה ברביע השני של השנה ברקע משבר הקורונה
נתוני הלמ"ס מלמדים כי היקף התחלות הבנייה ירד בחדות ברביע השני של 2020, כשעמד על כ-9.45 אלף דירות (נתונים מקוריים) – הנתון הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2012. נתון זה, משקף ירידה של כ-29% בהשוואה לרביע הקודם וירידה של כ-27% לעומת הרביע השני של 2019. לאור זאת, היקף התחלות הבנייה המצטבר בארבעת הרביעים האחרונים ירד לרמה של כ-50 אלף דירות. מדובר ברמה נמוכה ביחס לנתון ברביע הקודם (כ-53 אלף דירות), אולם נותר סביב רמת הבנייה המינימלית הנדרשת לצרכי המשק, על-פי אומדננו.
התחלות הבנייה הושפעו לרעה ממשבר הקורונה, זאת לאור שיבושים בפעילות הבנייה והתכנון וכן על רקע ירידה במוטיבציה לפתוח במיזמים חדשים. התפתחות זו, באה לידי ביטוי, בין היתר, בהתארכות משך הבנייה הממוצע לדירה ל-30.6 חודשים במחצית הראשונה של 2020 לעומת 29.5 חודשים בשנת 2019. מגמות אלה, עשויות להימשך גם בחודשים הקרובים.
במבט קדימה, הירידה הניכרת שנרשמה בהיקף שיווקי הקרקעות למגורים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החל משנת 2019, אשר העמיקה במחצית הראשונה של 2020, צפויה לתמוך בהיקף התחלות בנייה נמוך גם בתקופה שלאחר מכן. העובדה שהממשלה פועלת ללא תקציב מאושר לשנת 2020 וכי התקציב לשנת 2021 טרם הגיע לכדי תהליך אישור, לצד חוסר הבהירות סביב עתיד התכניות הממשלתיות בתחום הדיור, מהווים גורמים אשר מכבידים על פעילות הבנייה למגורים.
היקף גמר הבנייה ברביע השני של 2020 עמד על כ-12.3 אלף דירות, נתון המשקף עלייה של כ-3% לעומת הרביע הקודם ועלייה של כ-11% לעומת הרביע המקביל ב-2019. אולם, בחינה של היקף גמר הבנייה המצטבר בשנה האחרונה (שהסתיימה ברביע השני של 2020) מלמדת כי היקף גמר הבנייה מתחילת 2020 היה נמוך מ-50 אלף דירות, והינו הנמוך ביותר מאז סוף 2017. זאת, בין היתר, על רקע התארכות משך הבנייה וייתכן שגם הקפאה של פרויקטים.
במבט קדימה, בטווח הקצר הקצב השנתי של גמר הבנייה עשוי לעלות מעט מעבר ל-50 אלף, שכן התחלות הבנייה (בפיגור של שנתיים) היו ברמה זו (ראה/י תרשים). בתקופה שלאחר מכן, צפויה ירידה משמעותית יחסית בגמר הבנייה, לאור הרמה הנמוכה של ההתחלות בעת הנוכחית ובמבט קדימה.
לסיכום, אנו מעריכים כי בטווח הקצר צפויים מדדי הפעילות בשוק הדיור להתמתן, אך בטווח הבינוני צפוי המחסור בדירות חדשות להתעצם, עם התאוששות הביקוש וירידה בהתחלות הבנייה. מתחילת משבר הקורונה נרשמו ירידות חדות בהיקף העסקאות בשוק הדיור, הן במכירות של דירות חדשות והן במכירות של דירות יד שנייה. על רקע זה, מחירי הדירות ממשיכים אמנם לעלות, אך בקצב מעט מתון יותר בהשוואה לזה שלפני המשבר. חולשת הביקוש צפויה להימשך כל עוד משבר הקורונה נמשך, בדגש על השפעתו השלילית על שוק העבודה ועל הכנסות משקי הבית. לפיכך, קצב העלייה של מחירי הדיור עשוי להמשיך להתמתן גם בחודשים הקרובים.
בטווח הבינוני צפויים לחצי עודף הביקוש להתחדש, על רקע הצפי ליציאה של המשק מהמשבר בהמשך, כתלות בחיסון/תרופה לנגיף. במקביל, צרכי הדיור של המשק ממשיכים לגדול באופן מתמיד יחד עם הגידול הדמוגרפי. מנגד, כאמור, קצב הבנייה צפוי להישאר מתון יחסית ונמוך מצרכי המשק. מגמות אלה, תומכות בעלייה, ייתכן שאף משמעותית, במחירי הדיור בעתיד.
עלייה בעודף בחשבון השוטף ברביע השני של 2020, עקב גידול בעודף בחשבון השירותים וירידת הגירעון בחשבון הסחורות
הרביע השני של 2020 הסתכם בעודף של כ-4.4 מיליארד דולר (נתונים מקוריים) בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בהמשך לעודף של 3.5 מיליארד דולר ברביע הראשון, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו בימים האחרונים. במונחים של אחוזי תוצר, מגמת העלייה בעודף בחשבון השוטף נמשכה גם ברביע השני של השנה, כשהעודף עלה אל מעל 4% תוצר.
כפי שניתן לראות בתרשים, העלייה בעודף בחשבון השוטף ברביע השני של השנה, חלה על רקע ירידה בגירעון בחשבון הסחורות לצד גידול בעודף בחשבון השירותים. זאת, כתוצאה מירידה חדה יותר ביבוא הסחורות מאשר ביצוא; אשר באה במקביל להמשך צמיחה ביצוא השירותים, בהובלת יצוא שירותי היי-טק.
בהקשר זה, נציין כי נתוני סחר החוץ שפורסמו בימים האחרונים מצביעים על צמיחה מחודשת ביבוא בחודשים יולי-אוגוסט (בממוצע) לעומת הממוצע ברביע השני של השנה, ובמקביל על העמקת הירידה ביצוא הסחורות. דהיינו, במידה שהמגמות שתוארו יישארו כך גם לאחר פרסום נתוני חודש ספטמבר, נראה כי הגירעון המסחרי צפוי לגדול ברביע השלישי של השנה, ובכך לתמוך בקיזוז מסוים של העודף בחשבון השוטף.
לסיכום, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ממשיך לגדול, התפתחות אשר מהווה גורם בסיסי שתומך בעוצמתו של השקל, זאת יחד עם מגמה של תנועות הון נכנסות למשק (פיננסיות וריאליות-ישירות). במבט קדימה, בתרחיש מרכזי, העודף בחשבון השוטף צפוי לעמוד על כ-5% תוצר בשנים 2020-2021 לעומת רמה של 3.6% תוצר ב-2019. בתרחיש של הימשכות ההגבלות על הפעילות הכלכלית במשך 2021, העודף צפוי להיות נמוך יותר.
כפי שציינו בסקירות קודמות, שיעור האבטלה בהגדרתו הסטנדרטית אינו משקף במלואו את היקף אי התעסוקה בזמן משבר הקורונה, זאת מסיבות טכניות של הגדרות ואי-הכללות. לאור זאת, הניתוח בפסקה זו מסתמך על הלוחות המפורטים של הלמ"ס, אשר מביאים בחשבון את כלל העובדים שתעסוקתם נפגעה עקב המשבר, בעיקר: מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם עקב משבר הקורונה (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת) ועובדים שפוטרו בחודשים מרץ-אוגוסט ואינם משתתפים בכוח העבודה בעת הנוכחית. בנוסף, נציין כי בשל השיבוש בסדרות הנתונים כתוצאה ממשבר הקורונה, הניתוח שיוצג בפסקה זו מסתמך על נתונים שאינם מנוכים מהשפעות של עונתיות.
כפי שניתן לראות בתרשים, שיעור האבטלה "הרחב" ירד מעט בחודש אוגוסט לרמה של 11.2%, שהם כ-468 אלף עובדים, לעומת 11.9% בחודש יולי. מדובר אמנם בשיעור אבטלה נמוך משמעותית בהשוואה לחודשים מרץ-מאי, שהיה גבוה מ-20%, אולם עדיין גבוה במידה רבה משיעור האבטלה לפני פרוץ משבר הקורונה (3.2% בפברואר, שהם כ-150 אלף בלתי מועסקים).
במקביל, נציין כי שיעור האבטלה "הרגיל" מצוי במגמת עלייה מתונה מחודש מרץ, ומשקף עלייה במספר הבלתי-מועסקים (על-פי הגדרת הלמ"ס), עם החזרה של המשק לפעילות. התפתחות זו, הובילה לצמצום הפער בין שיעור האבטלה "הרגיל" לבין שיעור האבטלה "הרחב", אולם הפערים צפויים להיסגר רק לאחר החזרה של המשק לפעילות מלאה, וסיום תשלום דמי האבטלה לעובדים שנמצאים בחל"ת.
לסיכום, החל מחודש יוני, עם הפתיחה מחדש של המשק לפעילות נרחבת יחסית, חלה ירידת מדרגה בשיעור האבטלה "הרחב", שנע מאז בטווח שבין 11.2%-11.9%. זאת, על אף ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה ברחבי המדינה מתחילת יולי, שכן לא חלה החמרה משמעותית בהגבלות על הפעילות עד סוף חודש אוגוסט.
אולם, החלטת הממשלה על כניסת המשק לסגר בחגי תשרי (לכל הפחות) צפויה להוביל לעלייה בהיקף אי-התעסוקה בחודשים ספטמבר-אוקטובר, אשר צפויה להשתקף בעליית שיעור האבטלה "הרחב". במבט קדימה, להערכתנו, שיעור האבטלה "הרגיל" בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) יעמוד בשנים 2020-2021 על כ-7% (בממוצע שנתי), וייתכן שאף יותר מכך, במידה שהמגבלות על הפעילות יימשכו ברוב שנת 2021.
ירידה בהתחלות הבנייה ברביע השני של השנה ברקע משבר הקורונה
נתוני הלמ"ס מלמדים כי היקף התחלות הבנייה ירד בחדות ברביע השני של 2020, כשעמד על כ-9.45 אלף דירות (נתונים מקוריים) – הנתון הנמוך ביותר מאז הרביע השלישי של 2012. נתון זה, משקף ירידה של כ-29% בהשוואה לרביע הקודם וירידה של כ-27% לעומת הרביע השני של 2019. לאור זאת, היקף התחלות הבנייה המצטבר בארבעת הרביעים האחרונים ירד לרמה של כ-50 אלף דירות. מדובר ברמה נמוכה ביחס לנתון ברביע הקודם (כ-53 אלף דירות), אולם נותר סביב רמת הבנייה המינימלית הנדרשת לצרכי המשק, על-פי אומדננו.
התחלות הבנייה הושפעו לרעה ממשבר הקורונה, זאת לאור שיבושים בפעילות הבנייה והתכנון וכן על רקע ירידה במוטיבציה לפתוח במיזמים חדשים. התפתחות זו, באה לידי ביטוי, בין היתר, בהתארכות משך הבנייה הממוצע לדירה ל-30.6 חודשים במחצית הראשונה של 2020 לעומת 29.5 חודשים בשנת 2019. מגמות אלה, עשויות להימשך גם בחודשים הקרובים.
במבט קדימה, הירידה הניכרת שנרשמה בהיקף שיווקי הקרקעות למגורים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) החל משנת 2019, אשר העמיקה במחצית הראשונה של 2020, צפויה לתמוך בהיקף התחלות בנייה נמוך גם בתקופה שלאחר מכן. העובדה שהממשלה פועלת ללא תקציב מאושר לשנת 2020 וכי התקציב לשנת 2021 טרם הגיע לכדי תהליך אישור, לצד חוסר הבהירות סביב עתיד התכניות הממשלתיות בתחום הדיור, מהווים גורמים אשר מכבידים על פעילות הבנייה למגורים.
היקף גמר הבנייה ברביע השני של 2020 עמד על כ-12.3 אלף דירות, נתון המשקף עלייה של כ-3% לעומת הרביע הקודם ועלייה של כ-11% לעומת הרביע המקביל ב-2019. אולם, בחינה של היקף גמר הבנייה המצטבר בשנה האחרונה (שהסתיימה ברביע השני של 2020) מלמדת כי היקף גמר הבנייה מתחילת 2020 היה נמוך מ-50 אלף דירות, והינו הנמוך ביותר מאז סוף 2017. זאת, בין היתר, על רקע התארכות משך הבנייה וייתכן שגם הקפאה של פרויקטים.
במבט קדימה, בטווח הקצר הקצב השנתי של גמר הבנייה עשוי לעלות מעט מעבר ל-50 אלף, שכן התחלות הבנייה (בפיגור של שנתיים) היו ברמה זו (ראה/י תרשים). בתקופה שלאחר מכן, צפויה ירידה משמעותית יחסית בגמר הבנייה, לאור הרמה הנמוכה של ההתחלות בעת הנוכחית ובמבט קדימה.
לסיכום, אנו מעריכים כי בטווח הקצר צפויים מדדי הפעילות בשוק הדיור להתמתן, אך בטווח הבינוני צפוי המחסור בדירות חדשות להתעצם, עם התאוששות הביקוש וירידה בהתחלות הבנייה. מתחילת משבר הקורונה נרשמו ירידות חדות בהיקף העסקאות בשוק הדיור, הן במכירות של דירות חדשות והן במכירות של דירות יד שנייה. על רקע זה, מחירי הדירות ממשיכים אמנם לעלות, אך בקצב מעט מתון יותר בהשוואה לזה שלפני המשבר. חולשת הביקוש צפויה להימשך כל עוד משבר הקורונה נמשך, בדגש על השפעתו השלילית על שוק העבודה ועל הכנסות משקי הבית. לפיכך, קצב העלייה של מחירי הדיור עשוי להמשיך להתמתן גם בחודשים הקרובים.
בטווח הבינוני צפויים לחצי עודף הביקוש להתחדש, על רקע הצפי ליציאה של המשק מהמשבר בהמשך, כתלות בחיסון/תרופה לנגיף. במקביל, צרכי הדיור של המשק ממשיכים לגדול באופן מתמיד יחד עם הגידול הדמוגרפי. מנגד, כאמור, קצב הבנייה צפוי להישאר מתון יחסית ונמוך מצרכי המשק. מגמות אלה, תומכות בעלייה, ייתכן שאף משמעותית, במחירי הדיור בעתיד.
עלייה בעודף בחשבון השוטף ברביע השני של 2020, עקב גידול בעודף בחשבון השירותים וירידת הגירעון בחשבון הסחורות
הרביע השני של 2020 הסתכם בעודף של כ-4.4 מיליארד דולר (נתונים מקוריים) בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, בהמשך לעודף של 3.5 מיליארד דולר ברביע הראשון, כך עולה מנתוני הלמ"ס שפורסמו בימים האחרונים. במונחים של אחוזי תוצר, מגמת העלייה בעודף בחשבון השוטף נמשכה גם ברביע השני של השנה, כשהעודף עלה אל מעל 4% תוצר.
כפי שניתן לראות בתרשים, העלייה בעודף בחשבון השוטף ברביע השני של השנה, חלה על רקע ירידה בגירעון בחשבון הסחורות לצד גידול בעודף בחשבון השירותים. זאת, כתוצאה מירידה חדה יותר ביבוא הסחורות מאשר ביצוא; אשר באה במקביל להמשך צמיחה ביצוא השירותים, בהובלת יצוא שירותי היי-טק.
בהקשר זה, נציין כי נתוני סחר החוץ שפורסמו בימים האחרונים מצביעים על צמיחה מחודשת ביבוא בחודשים יולי-אוגוסט (בממוצע) לעומת הממוצע ברביע השני של השנה, ובמקביל על העמקת הירידה ביצוא הסחורות. דהיינו, במידה שהמגמות שתוארו יישארו כך גם לאחר פרסום נתוני חודש ספטמבר, נראה כי הגירעון המסחרי צפוי לגדול ברביע השלישי של השנה, ובכך לתמוך בקיזוז מסוים של העודף בחשבון השוטף.
לסיכום, העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ממשיך לגדול, התפתחות אשר מהווה גורם בסיסי שתומך בעוצמתו של השקל, זאת יחד עם מגמה של תנועות הון נכנסות למשק (פיננסיות וריאליות-ישירות). במבט קדימה, בתרחיש מרכזי, העודף בחשבון השוטף צפוי לעמוד על כ-5% תוצר בשנים 2020-2021 לעומת רמה של 3.6% תוצר ב-2019. בתרחיש של הימשכות ההגבלות על הפעילות הכלכלית במשך 2021, העודף צפוי להיות נמוך יותר.
