בידוד - ימי מחלה | מי משלם על ימי בידוד ? העובד או המעסיק ?

עו"ד רועי כהן נשיא להב: "עד כה קרוב למיליון איש שהו בבידוד באמתלה של ימי מחלה והמעסיקים הם אלה שנשאו בעלות התשלום המוערכת בכ 3 מיליארד שח. המעסיקים בכלל והעסקים הקטנים והבינוניים בפרט, גם כך מתמודדים עם נטל כלכלי כבד מנשוא בימי הקורונה, בקושי מצליחים לשלם שכר כדי לא להוציא לחל"ת ורבים נסגרים חדשות לבקרים. על  הממשלה לגלות אחריות ולפעול מיידית לקידום הסדר ו/או תיקון בחוק הביטוח הלאומי, כך שיקבע תשלום על ידי המדינה לימי בידוד, לכל הפחות כהוראת שעה."

לפי נתונים שמפרסם להב, על-ידי ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של להב, נכון לבוקר ה-21 לספטמבר, בישראל נמצאים בבידוד ביתי כ-141,976 אנשים. מאז פברואר, דווחו כ-882,075 מקרי בידוד כאלו. 
לפי הנחיות משרד הבריאות, לבידוד ביתי מחויב מי שעומד בקריטריונים הבאים:

1. אדם שבא ב"מגע הדוק"  עם חולה קורונה מאומת.
תרחיש זה מחייב בארבע עשר יום בידוד מהמועד שבו היה המפגש האחרון עם החולה לפי התרחישים הבאים:
• "מגע הדוק" עם חולה מאומת ללא תסמינים. תרחיש זה מחייב בידוד במידה והמגע היה בשבעת הימים שקדמו ליום שבו התבצעה הבדיקה החיובית.
• "מגע הדוק" עם חולה תסמיני שלא ידוע מתי החלו התסמינים. תרחיש זה מחייב בידוד במידה והמגע היה בעשרת הימים לפני שבוצעה הבדיקה.
• "מגע הדוק" עם חולה תסמיני שידוע מתי החלו התסמינים. תרחיש זה מחייב בידוד במידה והמגע היה בארבעת הימים לפני שבוצעה הבדיקה.

2. חזרה מחו"ל.
מי ששב ממדינה אדומה או ששהו במדינות אדומות בארבע עשר יום לפני חזרתם מחויבים בבידוד של ארבע עשר יום מזמן השהות במדינה. 

3. בידוד שב"כ.
מי שקיבל מסרון ממשרד הבריאות בנוגע לכניסה לבידוד מחויב להיכנס לבידוד גם אם לא היו במגע הדוק עם חולה.

4. לפני בדיקה.
אנשים שקיבלו הפניה לבדיקת קורונה צריכים לשהות בבידוד מרגע קבלת ההפניה ועד שהם מקבלים את תוצאות הבדיקה.

לפי עיבוד נתוני משרד הבריאות, בחודש אוגוסט בלבד שהו בבידוד בכל יום נתון לפחות 45 אלף ישראלים. בממוצע בחודש אוגוסט שהו בבידוד מעל 65.2 אלף ישראלים בכל יום ומספר המבודדים בספטמבר צפוי להכפיל את נתוני אוגוסט. עד כה, זמן השהות בבידוד נעשה על חשבון ימי המחלה של העובד, למרות שהם אינם חולים. עם זאת, מדובר בפתרון זמני מכיוון שעובד זכאי ליום וחצי מחלה על כל חודש במשרה מלאה אצל מעסיק מסוים. כלומר, עובד שהשלים שנה אחת אצל מעביד יהיה זכאי ל18 יום מחלה. כאמור, משרד הבריאות מחייב בבידוד של ארבע עשר יום לפי התרחישים לעיל וגם אם זמן הבידוד קצר יותר, סביר להניח שבפחות מתקופה של שני בידודים כבר יאזלו ימי המחלה של העובד. 

לפי המוסד לביטוח לאומי העובד אינו זכאי לתשלום ביום הראשון למחלה, בשני ובשלישי יהיה זכאי למחצית הסכום ויקבל תשלום מלא רק החל מהיום הרביעי. את המשכורת בגין מחלתו יקבל העובד מהמעסיק. עובדים עצמאיים עם זאת, אינם מועסקים ולכן לא מקבלים פיצוי על ימים בו הם שוהים בבידוד. אמנם אלו זכאים למענק פיצוי על ירידה בהיקף העסקים, אך מענק זה מוגבל לכ-70% אחוז מהפגיעה במחזור ועד 15,000 ₪ בחודשיים ועלול לא לכסות את כלל הנזק שנגרם מהבידוד. בחישוב מספר מקרי הבידוד מתחילת המגיפה בישראל ובהנחה שזמן הבידוד הממוצע לעובד הינו שבעה עד עשרה ימים, עלות דמי המחלה המוערכת למעסיקים  הינה בין 1.83 ל-2.9 מיליארד שקל.
 
בעקבות קביעת בג"ץ מיום ה-27/07/2020 החל מחודש אוקטובר לא יוכל עוד משרד הבריאות להוציא תעודת מחלה לעובדים השוהים בבידוד. אם לא תמציא המדינה פתרון, יוותרו העובדים ללא מענה כלכלי לימי הבידוד ואלו שיאלצו להיעדר מעבודתם עקב מחלה יספגו את אובדן ההכנסה בעצמם. הסגר בו נמצאת ישראל צפוי כמובן להוריד את מספר העובדים בבידוד. אך בהינתן והחורף צפוי להגדיל מחדש את מספר המבודדים בשילוב עם מחלות רגילות כמו שפעת, ישנה דחיפות גדולה בהסדרת הפסיקה. 

המלצות להב
• יש לתקן את חוק ביטוח לאומי לפי הוראת שעה בכדי שיכלול תשלום לעובדים שנשלחו לבידוד.
• במידה ותיקון כזה יעשה, יש לקחת בחשבון גם את העובדים העצמאיים שאינם מועסקים ולכן לא מקבלים שכר על זמנם בבידוד. 
• יש לשקול קיצור של ימי הבידוד המחויבים עקב מגע אפשרי עם חולה מאומת ל12 יום. קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל587   מיליון ₪.