תוצאות באינטרנט
עדכון 24.9.2020 שעה 11:00
ההודעה הרשמית המשותפת - של משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות:
הממשלה קיימה דיון לבחינת הצעדים הנדרשים לנוכח הזינוק החד בנתוני התחלואה ותחזיות המומחים והחליטה על סגר כללי החל מיום ו׳ 25.9.2020 בשעה 14:00 למשך שבועיים עם אופציה להארכה.
התקנות המלאות עם רשימת מקומות העבודה החיוניים שיאושרו לפעול במגבלות הסגר יפורסמו לאחר אישור בממשלה בהמשך היום.
להלן התקנות הנוספות עליהן החליטה הממשלה:
- סגירת כלל מקומות העבודה, למעט מקומות עבודה חיוניים שיפעלו על פי תקנות שיאושרו
- סגירת השווקים
*חנויות לממכר מזון ופארם ונותני שירות חיוני יורשו להמשיך לפעול.
- הגבלת מרחק יציאה מהבית עד 1000 מטר, מלבד סיבות שיאושרו
- תפילות והפגנות יתאפשרו במרחב הפתוח בלבד, עד 20 אנשים וברדיוס של עד 1000 מטר ממקום המגורים. (לגבי הפגנות - ההחלטה כפופה לתיקון חקיקה בכנסת).
* בתי הכנסת יהיו סגורים בתקופת הסגר, למעט תפילות ביום הכיפורים בהתאם למתווה שאושר.
- התחבורה הציבורית תפעל במתכונת מצומצמת
- תעופה - החלטה תובא לאישור בהמשך היום
- סגירת כלל ענפי הספורט למעט משחקים בינלאומיים רשמית
עדכון 24.9.2020 שעה 5:00
הסתיימה ישיבת הממשלה שאישרה: סגר מלא החל מיום שישי לפי מתכונת החלטת השרים בישיבת קבינט הקורונה. שעת התחלת הסגר המלא ביום שישי טרם נקבעה - החינוך המיוחד ימשיך גם בסגר המלא: כולל ילדים ונוער בסיכון. שימו לב ברוב המקרים לא יהיו צהרונים והסעדה. בנושא זה יש להתעדכן מול מערכת החינוך הספציפית. החינוך המיוחד יפעל מחר כרגיל (כפי שהיה בשגרת הסגר עד כה) אם כי יתכנו שינויי שעות סיום בגלל הסגר.
עדכון 23.9.2020 שעה 21:30
הוחלט בסיומה שעד סוף סוכות יוחל סגר מלא והרמטי מיום שישי למעט ביום כיפור שבו יאפשרו מספר חריגות.
ההפגנות יוגבלו ל 20 איש במקום פתוח במרחק של עד 1 קילומטר מהבית, בהסכמת כחול לבן והליכוד.
הסגר המתגבש יהיה אף יותר חמור מהסגר הראשון שבו 30% מהמגזר העסקי היה פעיל. בסגר הנוכחי רק מפעלים חיוניים ישמרו פתוחים כאשר רשות החירום הלאומית תקבע מי הם המפעלים שיוגדרו חיוניים. להערכתנו רשימת המפעלים החיוניים לא יהיה שונה מהותית מהסגר הראשון במרץ.
בכיפור בתי הכנסת יהיו פתוחים לתפילות בקבוצות קטנות בלבד כאשר מיום שישי הם יהיו סגורים עד לכיפור ומצאת הכיפור והתפילות יבוצעו בשטח פתוח לפי המתווה בקפסולות קטנות.
ישארו פתוחים
סופרים, בתי מרקחת-פארם, מפעלים חיוניים
עדין לא ברור מה יקרה לטיסות יוצאות - ככל הנראה יסגרו
מי ימשיך לעבוד ?
מי שנכנס תחת הגדרה של ענף חיוני בתקנות, שיונפקו כנראה בשבוע הבא, יתכן ויהיה רשאי לעבוד כרגיל(החלטה סופית עדין לא נמסרה). להערכת כלכלני אתר פאנדר הסגר המלא לא יהיה שונה מהותית מהסגר הראשון (במרץ) ולכן ניתן להניח בהנחה סבירה שהרשימה הבאה של הענפים תוכל להמשיך לעבוד כרגיל וזו כוללת את:
הפיננסים, הבנקאות כולל יועצי השקעות וסוכני ביטוח (בנושא סוכני ביטוח נעדכן ביום שלישי אחרי כיפור) יוכלו להמשיך לעבוד כולל הבורסה, הגופים המוסדיים, משק החשמל, משק המים, ענף המזון והמשקאות (כל שרשרת הייצור כמו ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, מכירה קמעונאית וכו'), ענף החקלאות, תחבורה (תחבורה ציבורית מצומצמת ומוניות) טואלטיקה, ניקיון ותמרוקים, חברות התרופות, שירותי תקשורת - כמו שירותי טלפוניה, אינטרנט, דואר, טלוויזיה ועיתונים (כולל מגזין FUNDER המחולק ליועצי השקעות ממש בימים אלו).
שירותי שליחות יישארו פתוחים. נמלים וספנות, שירותי הובלה אחסנה ועמילות מכס, מפעלים ואתרים לסילוק פסולת. עבודות הבנייה והפיתוח של שכונות מגורים ותשתיות כבישים, ענפי הכרייה והחציבה החיוניים לענף הבנייה (מלט, חצץ, פלדה, בטון, ברז וכו') יישארו פתוחים גם כן. בתחום המיסוי ייצוג של נישומים מול רשות המסים יוכלו להמשיך לפעול כרגיל.
בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה את הדברים האלו:
"ידידיי השרים, אני יודע שהשעה מאוחרת, אבל ביותר ממובן אחד אנחנו נמצאים ברגע האמת. הגל השני של הקורונה מכה בכל העולם, הוא מכה גם בנו. התחלואה בישראל עולה, מספר החולים הקשים עולה, לצערי גם מספר המתים. ביומיים האחרונים אנחנו שמענו מהמומחים שאם לא ננקוט צעדים מידיים וקשים אנחנו נגיע אל פי התהום.
כדי להציל את החיים של אזרחי ישראל נדרש מאיתנו עכשיו להטיל סגר מלא למשך שבועיים - מיום שישי הקרוב ועד מוצאי שמחה תורה. אח"כ נמשיך בשבועיים נוספים של סגר, אני מקווה עם פחות הגבלות, אבל אני אומר מראש, זה תלוי בנתוני התחלואה. ככל שהמצב יאפשר אנחנו נחזור בהקדם לתכנית הרמזור ולניהול שגרת קורונה. המטרה היא להוריד את רמת התחלואה, והמטרה היא בפירוש להציל חיים רבים בישראל.
הדבר הזה גם נדרש לטובת הכלכלה. מי שחושב שאנחנו יכולים לעבוד עם מגפה מתפרצת, עם תמותה ותחלואה עולה ושהדבר הזה לא ישפיע על הכלכלה - הוא טועה, ואם אנחנו צריכים לפעול ולעשות צעדים קשים, עדיף לעשות את זה בחגים עכשיו, כשהכלכלה נמצאת בהילוך נמוך יותר.
שני הדברים החשובים ביותר, שהם מעבר להחלטות שאנחנו מקבלים, והם דורשים שיתוף פעולה מלא של כל אזרח ואזרח - שני הדברים הללו הם עטיית מסכות, ואני שמח לראות שבאולפנים עברו לעטיית מסכות, והדבר השני הוא מניעת התקהלויות.
אנחנו אבל נדרשים לקבל החלטות ומנהיגות פירושה קבלת החלטות קשות, החלטות מתבקשות, החלטות מצילות חיים. אין לנו את הפריבילגיה לדעת שהיינו יכולים למנוע תמותה נוספת ולא עשינו זאת. זאת האחריות שלנו, כנציגי ציבור אנחנו חייבים לפעול עכשיו, ואני אומר לכם לפעול יחד, למען כל אזרחי ישראל ".
לשרותכם מידע על - אגף כוח אדם לשעת חירום
אגף כוח אדם לשעת חירום אחראי על מזעור הפגיעה ברציפות התפקודית של המשק החיוני בהיבט של כוח אדם, מכוח חוק שרות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.
ברגיעה, פועלות רשויות ייעודיות (משרדי ממשלה) להגשת בקשות לאישור מפעלים חיוניים/קיומיים לוועדה מייעצת, אשר תפקידה לבחון ולהמליץ בפני המפקח הכללי על כוח אדם, על הצורך באישור מפעל כחיוני.
הגבלת פעילות במקומות עבודה ובעסקים כמענה להתמודדות עם נגיף הקורונה
ממשלת ישראל החליטה על הגבלת פעילויות שונות במשק כמענה להתמודדות עם נגיף הקורונה (כגון: הגבלות על פתיחת עסקים, הגבלת תנועה והגבלות על פעילות במקומות העבודה). ההגבלות הינן מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020. ניתן להתעדכן ברשימת ההגבלות באתר משרד הבריאות.
ישנם גופים המנפיקים על דעת עצמם נוסחים ואישורים, המעידים על היות העובדים בהם "עובדים חיוניים". בשלב זה לא נקבעה חובה או הנחייה רשמית למקומות עבודה להנפיק אישורים, ולהעבירם לעובדים המועסקים בהם, ואין צורך בהצגת אישורי מעבר מטעם המעסיק.
תשובות לשאלות נפוצות – נכון לתאריך 21.09.2020
1. איך אדע אם מקום עבודתי מוכר כמפעל למתן שירותים קיומיים או שהמפעל הוא מפעל חיוני?
על העובד לפנות למנהל המפעל או למנהל משאבי האנוש במפעל ולבקש לראות את האישור כמפעל למתן שירותים קיומיים או של מפעל חיוני.
2. כיצד ניתן לקבל אישור עובד חיוני לצורך פעילות חינוך בלתי פורמלי לילדי עובדים חיוניים בהתאם לתקנות סמכויות מיוחדות - הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך?
"עובד חיוני" הינו עובדת המועסק/ת במפעל למתן שירותים קיומיים לפי חוק שירות עבודה לשעת חירום, והוא/היא אחד/ת מאלה:
א. עובד שהוא ובן או בת זוגו עובדים חיוניים שאינם יכולים לבצע את עבודתם מביתם;
ב. עובד חיוני שהוא הורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992 ;
ג. עובד חיוני שבן זוגו נמצא בבידוד לפי צו בידוד בית או לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020;
ד. עובד חיוני אם הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד החיוני מחמת נכות או מחלה של בן הזוג ובן הזוג אינו מסוגל לטפל בילד בשל הנכות או המחלה כאמור.
"העובד החיוני" יציג בפני מפעיל המסגרת הצהרה בכתב כי הוא עובד חיוני.
3. מהם התנאים להפעלת מסגרת עבור פעילות חינוך בלתי פורמלי לילדי עובדים חיוניים בהתאם לתקנות סמכויות מיוחדות - הגבלת פעילות של מוסדות המקיימים פעילות חינוך?
החל מיום 17.9.2020, לא תהיה פעילות של מוסדות המשמשים או שנועדו לשמש מקום שהייה יומי לחינוך וטיפול בגילאי לידה עד שלוש (0-3), למעט פעילות לילדי עובדים חיוניים, ובתנאי שמספר הילדים במקום לא יעלה על 6 ילדים, ובהתאם להנחיות שייקבעו.
אם מספר הילדים בפעילות עולה על 5, תותר הפעילות בתנאי שיש במקום שני מטפלים לפחות. פעילות שמספר הילדים בה עולה על 6 תותר רק בכפוף לאישור מיוחד ממנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר קבלת אישור משרד הבריאות והיוועצות עם משרד האוצר.
למידע נוסף בנוגע להפעלת מסגרות לילדים עד גיל 3.
למענה בנוגע למסגרות חינוך לגילאי 3-12 יש לפנות למוקד קול הבריאות בטלפון 5400* או לאתר משרד הבריאות.
4. בבעלותי מפעל שיכול להמשיך בפעילותו. איך אני יכול להוציא "אישור מעבר" שיאפשר לעובדים תנועה מהבית למקום העבודה?
נכון להיום אין צורך באישורי מעבר. במידה ויהיו שינויים בעניין זה, יפורסמו הנחיות בהתאם.
5. ברצוני לקבל אישור מפעל למתן שירותים קיומיים או מפעל חיוני. מה עליי לעשות?
אישור מפעל למתן שירותים קיומיים או אישור למפעל חיוני מצריך תהליך ארוך הכולל בחינה מקצועית ועמידה ביעדי השירות לחירום של משרדי הממשלה השונים. במסגרת התהליך, משרדי הממשלה מגישים בקשה מנומקת בכתב לוועדה בינמשרדית מייעצת ובסיום התהליך המפקח הכללי על כ"א לשע"ח מחליט אם לאשר את המלצת הוועדה.
בימים אלה, אגף כ"א לשע"ח אינו עוסק באישור פרטני של מפעלים למתן שירותים קיומיים/חיוניים.
6. אני בעל עסק. איך אני יודע האם אני יכול להמשיך לפעול?
הפעילות המאושרת במשק מתעדכנת מעת לעת באמצעות התקנות שמכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020. ניתן להתעדכן בתקנות המעודכנות באתר משרד הבריאות.
לשאלות נוספות לגבי האיסורים וההגבלות החלים על פעילות העסקים, ניתן לפנות למוקד פיקוד העורף בטלפון 104 או לפורטל חירום לאומי בכתובת: https://www.oref.org.il.
יצירת קשר
לשאלות נוספות בנושאי שעת חירום (לא כולל שאלות על זכויות עובדים בשעת חירום), ניתן לפנות לטלפונים הקוויים במטה יחידת כוח אדם לשעת חירום, ובמחוזות:
טלפון | פקס | דואר אלקטרוני | |
---|---|---|---|
מטה ארצי | 074-7696188 | 074-7696343 | Mifalimh@labor.gov.il |
מרחב צפון | 04-8631091 | 04-8631009 | North-district@economy.gov.il |
מרחב מרכז | 03-7347003 | 03-6812319 | Central-district@labor.gov.il |
מרחב ירושלים | 02-6667980 | 02-6241537 | Jerusalem-district@economy.gov.il |
מרחב דרום | 08-6264781 08-6264756 |
08-6264758 | South-district@labor.gov.il |
יעדים, מטרות וחזון
בשעת חירום נושא האגף באחריות להפעלת מערך כח אדם במפעלים החיוניים, בכל הנוגע ל:
- גיוס ושחרור עובדי המפעלים החיוניים ו/או המפעלים, למתן שירותים קיומיים וכח האדם במשק, באמצעות צווים קיבוציים ו/או אישיים
- הכרזה "אד הוק" של מפעלים חיוניים חדשים
- תגבור המשק בכח אדם ייעודי במקצועות קריטיים, מתוך מאגרי כח אדם קיימים ומאגר דורשי העבודה של שירות התעסוקה
- הפעלת ועדות ענפיות/ולת"מ שרות מילואים מיוחד
מפעל חיוני
כל מפעל, או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה, ביטחון הציבור, הבטחת המשך היצוא ולהספקת ומתן שירותים חיוניים למשק, רשאי, שר העבודה, הרווחה והשירותים, למנות לו ועדה מייעצת, לעניין הכרזה על מפעלים חיוניים.
הכרזת מפעלים חיוניים:
רגיעה: רשויות ייעודיות (משרדי ממשלה) מגישות בקשות להכרזת מפעלים חיוניים/קיומיים לוועדה מייעצת, אשר מתפקידה לבחון ולהמליץ בפני המפקח הכללי על כוח אדם, על הצורך בהכרזת מפעל כחיוני.
חירום: בחירום מתנהל הליך מקוצר של הכרזת מפעלים חיוניים אד-הוק. על פי בקשת רשות ייעודית ולאחר היוועצות משרד הביטחון/המשרד להגנת העורף עם המפקח הכללי על כוח אדם, מוכרז מפעל כחיוני לתקופה מוגבלת.
מפעל למתן שירותים קיומיים
מפעל, הנותן שירותים קיומיים באחד מהתחומים הבאים: אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת, דואר או שירות, אשר לדעת השר הוא חיוני לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה. שירות אשר לדעת השר הפסקתו עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
ניתן לגייס מפעלים חיוניים מחוץ לאזור המוכרז, לצורך מתן שירותים בתוך האזור המוכרז.
דוגמה לאישור מפעל למתן שירותים קיומיים
חובת מסירת פרטים
כל בעל מפעל, מחויב למסור פרטים על מפעלו, עובדיו, תפוקתו, ציודו – במטרה לתכנן את הפעלתו בחירום.
כל אדם החייב בשירות עבודה על פי החוק, חייב למסור פרטים אישיים לפי דרישה.
שירות עבודה
עבודה במפעל חיוני, או עבודה במפעל למתן שירותים קיומיים.
חייבים בשירות עבודה:
- תושב קבוע, גבר מגיל 16 ועד 67
- אישה מגיל 16 ועד 62
- למעט- חייל, שוטר, אישה הרה, אישה עם ילדים עד גיל שנה
חייב שירות ביטחון המרותק משקית:
- חייב שירות ביטחון, שאושר לריתוק משקי על ידי צה"ל לצורך עבודה במפעל חיוני/קיומי, מבצע שרות מילואים ברגיעה באמצעות יחידת הריתוק אליה הוצב
- בשעת חרום מבצע עבודתו במסגרת המפעל החיוני
מגויס פנים/חוץ:
- מגויס פנים: עובד במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים - הנקרא לשירות עבודה באותו המפעל
- מגויס חוץ: אדם הנקרא בצו אישי לעבוד במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים - בו אינו עובד בשגרה
אימון לשירות עבודה: ניתן לקרוא בצו לאדם החייב בשירות עבודה לאימון והכשרה לתקופה של עד 3 יום בשנה ובמקצועות מסוימים עד 12 יום בשנה. דוגמה לצו קריאה לאימון לשירות עבודה.
תגמולים למגויסים:
- רגיעה: מגויס חוץ הנקרא בצו לאימון לשירות עבודה, ישולם שכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי. בנוסף, יוחזרו למגויס הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית וכלכלה
- חירום: מגויס חוץ הנקרא בצו לשירות עבודה, ישולם שכרו על ידי המפעל אליו רותק בהתאם לתפקיד אותו נדרש למלא. בין המגויס לבין המפעל יתקיימו יחסי עובד-מעביד
עונשין: החייבים בשירות עבודה, אשר אינם מקיימים את המוטל עליהם, ברגיעה ו/או בחירום, בהתאם לסעיפי החוק השונים – צפויים לעונשים הקבועים בחוק (קנס כספי / מאסר) עבירה על חוק זה הינה עבירה פלילית.
דוגמה לצו קריאה קולקטיבי לשירות עבודה
דוגמה לצו קריאה אישי לשירות עבודה
מקורות כוח אדם לתגבור בשעת חרום
- מאגרי כוח אדם
- נציבות שירות המדינה
- שירות התעסוקה
- חברות כוח אדם ולשכות עבודה פרטיות
- ועדות ענפיות (ולת"מ סקטוריאלי וולת"מ שמ"מ)
- סיוע צה"ל בחיילים/ות
ביטוח מגוייסים
- רגיעה: אדם הנקרא בצו לאימון לשירות עבודה מבוטח באמצעות המוסד לביטוח לאומי מכוח ענף נפגעי עבודה
- חירום: אדם הנקרא בצו לשירות עבודה מבוטח באמצעות המוסד לביטוח לאומי מכוח ענף נפגעי איבה וכן מכוח ענף נפגעי עבודה. זכות הנפגע, או שאיריו, להחליט מי מענפי הביטוח עדיפים בעת הגשת תביעה