אמיר ירון נגיד בנק ישראל
אדם כהן
25/10/2020
אתמול והיום התקיימו בבנק ישראל דיוני הוועדה המוניטרית לצורך קבלת החלטת המדיניות. מאז החלטת הריבית הקודמת שלנו, בסוף אוגוסט, חלה החמרה משמעותית במצב הבריאותי; בעוד שבחודשי הקיץ ראינו התאוששות בפעילות והמשק חזר לתפקד, גם אם תחת "שגרת קורונה", הרי שהעלייה בתחלואה והסגר השני הביאו שוב לתפנית לרעה בפעילות הכלכלית, בדומה למה שתואר בתרחיש הפסימי בתחזית שפרסמה חטיבת המחקר בסוף אוגוסט.
בדיונים הוצגו לוועדה המוניטרית ניתוחים שונים על ההשפעה בפועל וההשפעה הצפויה של הסגר ותהליך היציאה ממנו על הפעילות הכלכלית והאינפלציה, כמו גם על המערכת הפיננסית ובפרט על שוק האשראי. בתום הדיונים, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי, ולהעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית באמצעות הרחבה של תכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב-35 מיליארד ₪.
בנוסף, החליטה הוועדה על נדבך נוסף של התכנית למתן אשראי לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, במסגרתו בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על פריים +1.3%. אתאר כעת את תמונת המצב שעלתה בדיונים ואת ההחלטות שקיבלנו.
במהלך חודשי הקיץ נמשכה ההתאוששות בפעילות הכלכלית שהחלה בסוף אפריל. האינדיקטורים השונים שעומדים לרשותנו מראים שלפני הסגר חל שיפור בציפיות של העסקים לגבי הפעילות, וירד שיעור העסקים שהעריכו שיש סיכון גבוה שהם לא יצליחו לשרוד את המשבר. הפגיעה בפדיון הצטמצמה, בדגש על עסקים גדולים. גם הרכישות בכרטיסי האשראי, נתוני צריכת החשמל והמדד המשולב למצב המשק, סקר החברות של בנק ישראל וסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס תמכו בהערכה שהמשק מתאושש, וההערכה שלנו לגבי היקף אי הפעילות במשק הצטמצמה לכדי 5-7%.
השיפור בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, ושיעור האבטלה הרחב התייצב בסביבת 11-12%; זהו שיעור נמוך יחסית לזה ששרר בשיא המשבר, אולם הוא רחוק מלשקף מצב של משק בריא. היצוא הציג תמונה מעורבת - יצוא השירותים, למעט כמובן התיירות, אמנם שמר על עוצמה, אך נתוני יצוא הסחורות נותרו חלשים יחסית.
הנתונים הטובים של הקיץ צפויים לבוא לידי ביטוי בצמיחה גבוהה ברבעון השלישי, שתשקף התאוששות לעומת הצניחה בתוצר ברבעון השני. אולם, ההרעה החדה במצב התחלואה בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, והחלטת הממשלה על הטלת סגר נוסף הביאו, כצפוי, להרעה משמעותית בפעילות הכלכלית.
נכון לעכשיו מסתמן שההרעה הייתה פחות חמורה מזו שחווינו במרץ-אפריל, אך האינדיקטורים המהירים שפיתחנו עם פרוץ המשבר, כגון הרכישות בכרטיסי האשראי, נתוני הניידות וצריכת החשמל, מצביעים על ירידה חדה בפעילות הכלכלית עם הכניסה לסגר. סגירת העסקים באה לידי ביטוי מיידי בשוק העבודה – הלמ"ס מדווחת ששיעור האבטלה הרחב זינק במחצית השניה של ספטמבר לכ-19%, כך ששלוש מאות אלפי ישראלים חזרו אל מעגל החל"ת או האבטלה, וזאת בנוסף לעצמאים רבים שהכנסתם נפגעה. בשלב זה, קשה לדעת מה יהיה קצב ההתאוששות של שוק העבודה ביציאה מהסגר.
אופיו של המשבר מביא לכך שההשפעות שלו לא אחידות, והפגיעה מתרכזת בענפים שמושפעים באופן ישיר מהמגבלות על הפעילות ומדרישות הריחוק החברתי - ענפי האירועים, המסעדות, תרבות הפנאי, התיירות וכדומה. הסיכון עבור ענפים אלה ועבור משקי בית שפרנסתם תלויה בהם גדול במיוחד, ופערי הסיכון בין המגזרים השונים עלולים לגדול ככל שהמשבר יתמשך. מאפיין זה של המשבר מדגיש את תפקידה החשוב של המדיניות הפיסקלית.
הפגיעה בשוק העבודה היא משמעותית, וחשוב לנקוט בצעדי מדיניות שיאפשרו חזרה של כמה שיותר עובדים למעגל העבודה, כולל יישום של תכניות להכשרה מקצועית. כפי שאמרתי לא פעם בעבר, משבר הקורונה תפס את המשק הישראלי במצב טוב, ובפרט - עמדו לזכותנו יחס חוב תוצר נמוך ואמינות פיסקלית שהושגה לאורך שנים. אלו איפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית בסדרי גודל חסרי תקדים במסגרת מתן המענה הכלכלי והבריאותי למשבר.
אבל השלכות המשבר כבר הביאו לעליה חדה בגירעון שעוד צפוי לגדול, ואיתו גם יחס החוב לתוצר. לכן, הממשלה חייבת לנהל את סדרי העדיפויות ולהניע צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה ושיפור הפריון לטווח הבינוני והארוך, ובמקביל לתכנן את אופן החזרה של המשק לתוואי של מדיניות פיסקלית ברת קיימא בשנים שלאחר המשבר. לאור זאת, אני שב ומדגיש את ההכרח בהצגת תכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2021 שאותו צריך להציג ולאשר בכנסת בהקדם האפשרי.
על פי התחזית המקרו כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק תמשיך להיות משמעותית. חטיבת המחקר ממשיכה להציג שני תרחישים לתחזית – בתרחיש האופטימי שבו תישמר השליטה על התחלואה מניחים שהיציאה מהסגר תהיה מהירה יחסית, ושבהמשך השנה התחלואה תתייצב ברמה מספיק נמוכה שתאפשר פעילות סבירה של הענפים שאינם מתאפיינים בהתקהלות. בתרחיש זה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 5% ב-2020, וההתאוששות, שתחל כבר בסוף 2020, תביא לצמיחה של 6.5% ב-2021.
על אף ההתאוששות, רמת הפעילות בסוף 2021 תהיה נמוכה ב-5% ביחס למגמה שטרם המשבר, ושיעור האבטלה הרחב ירד בהדרגה ל-7.8% בסוף 2021. האינפלציה תעלה במתינות אך תיוותר מתחת ליעד. בתרחיש פסימי יותר, שבו מניחים שצפויים עוד מספר גלי תחלואה שיביאו לצמצום של הפעילות הכלכלית, צפויה צמיחה שלילית של 6.5% ב-2020, וההתאוששות מאוחרת שתביא לצמיחה של 1% בלבד ב-2021, ולשיעור אבטלה רחב של 13.9% בסוף 2021.
בתרחיש כזה, גם האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר.. חטיבת המחקר מעריכה שריבית בנק ישראל תעמוד ברמה של 0%-0.1%. עם זאת, ככל שתחול החמרה ובפרט אם יתממש התרחיש החמור יותר, בנק ישראל יוכל להפעיל מגוון כלים, כולל אפשרות להפחתה נוספת בריבית, בהתאם להתפתחויות. אני שב ומדגיש שמה שחשוב בתחזית הוא לאו דווקא המספרים המדוייקים, אלא סדרי הגודל שצריכים לשמש את כולנו לתכנון המדיניות, המוניטרית כמו גם הפיסקלית.
הכלכלה העולמית גם היא הציגה שיפור במהלך הרבעון השלישי לאור הירידה בהיקפי התחלואה והקלת מדיניות הסגרים, אם כי תוך שונות גדולה בין המשקים; בארה"ב השיפור היה חזק מזה שנרשם באירופה וביפן, וכלכלת סין בולטת לטובה לאור הצלחתה בהתמודדות עם המשבר הבריאותי. השיפור בפעילות הביא גם לעידכון כלפי מעלה בתחזית של קרן המטבע, שצופה כעת התכווצות של 4.4% בכלכלה העולמית בשנת 2020.
עם זאת, במשקים רבים החזרה של הפעילות הכלכלית באה במחיר של עלייה בתחלואה, והביאה לכך שהממשלות מנהיגות מחדש מגבלות על התקהלויות אשר צפויות להוביל לבלימת ההתאוששות הכלכלית. נכון לעכשיו, היקפי התמותה ומספר החולים הקשים נמוכים מאלו שהיו בגל הראשון, כך שהממשלות צפויות לאפשר פעילות כלכלית מוגבלת תחת שגרת הקורונה, שתתמוך בהמשך השיפור במגזר התעשיה ובסחר העולמי. מנגד, אי הוודאות הפוליטית בעולם חוזרת לקדמת הבמה ומעיבה על פוטנציאל ההתאוששות, לאור הקשיים בתהליך הברקזיט, והסלמה אפשרית במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.
הבנקים המרכזיים ממשיכים לנקוט במדיניות מאוד מרחיבה, ומאותתים על נכונותם לנקוט בצעדים נוספים. ה-Fed הודיע על שינוי באסטרטגיה המוניטארית שלו, שמשמעותה בשנים הקרובות היא שהוא יקיים מדיניות מרחיבה למשך זמן יותר ממושך. ה-ECB צפוי להגדיל את תכנית רכישות הנכסים שלו, והבנק אוף אינגלנד מרמז על אפשרות להעמקת ההרחבה המוניטרית. בנקים מרכזיים מדגישים את הירידה באינפלציה כגורם מרכזי למדיניות המרחיבה, מעבר לצורך לתמוך בתנאים הפיננסיים ובפעילות הכלכלית.
השווקים הפיננסים בישראל ממשיכים לתפקד בצורה תקינה, והסגר השני לא הביא לתנודתיות עזה בשווקים כפי שחווינו בסגר הראשון. תשואות האג"ח הממשלתיות נותרו ככלל מאוד נמוכות, בין היתר על רקע פעילות בנק ישראל בשוק, אך התשואה הריאלית גבוהה בהשוואה בינלאומית לאור סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל. מרווחי האג"ח הקונצרני נותרו יציבים ובחלקם אף חלה ירידה קלה. שוק האשראי, מרכיב קריטי ביכולת של עסקים ומשקי בית לצלוח את המשבר בפגיעה מינימלית, ממלא את תפקידו בצורה תקינה: לאחר שירד בתחילת המשבר, האשראי לעסקים קטנים גדל במתינות, בתמיכת קרנות האשראי בערבות מדינה של משרד האוצר והתכנית של בנק ישראל למתן אשראי מוזל לבנקים כנגד מתן אשראי לעסקים קטנים;
האשראי הצרכני מתייצב ברמה נמוכה מזו שהייתה בפרוץ המשבר, וסביר להניח שהדבר נגרם מירידה בביקוש; האשראי המסחרי זינק בפרוץ המשבר כאשר פירמות רבות הזדרזו לנצל מסגרות אשראי זמינות, ובהמשך חלקן כנראה פרעו את האשראי לאחר שהרגיעה חזרה לשווקים. עם זאת, הביקוש הנמוך לאשראי מסחרי עשוי לשקף גם חוסר ודאות של הפירמות לגבי תוואי ההתאוששות הכלכלית וכתוצאה מכך לגבי הכדאיות שבביצוע השקעות.
האשראי לדיור ממשיך לגדול. המתווה לדחיית הלוואות, שחודש לאחרונה וכולל גם את חברות כרטיסי האשראי, מספק בפועל אשראי נוסף למשקי הבית והעסקים שזקוקים לכך. בכל המגזרים הריבית הממוצעת נותרה יציבה או שאף ירדה, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל ולמרות הגידול בסיכון.
סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאוד נמוכה. הרמה הנמוכה של הביקושים במשק, האינפלציה הנמוכה בעולם, וההתפתחויות בשער החליפין, כולם מצביעים על כך שהאינפלציה צפויה להיוותר נמוכה למשך זמן. בציפיות לאינפלציה לטווח של שנה חלה ירידה נוספת בעקבות ההחלטה על הסגר וירידה במחירי הנפט בעולם.
בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להיוותר שלילית, ולאחר מכן להתחיל לעלות במתינות; על פי הציפיות משוק ההון, חזרת האינפלציה ליעד תארך למעלה משנתיים, ולמרות שהציפיות לטווחים הארוכים ירדו מעט, הן עדיין מעוגנות בתוך תחום היעד. ניתוח שנערך בחטיבת המחקר מראה שגם אם מדידת האינפלציה הייתה לוקחת בחשבון את השינויים שחלו בסל הצריכה של משקי הבית בעקבות המשבר, תמונת האינפלציה לא הייתה משתנה באופן משמעותי.
בנק ישראל מפעיל מאז פרוץ המשבר צעדי מדיניות חסרי תקדים, שתומכים בתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים ומקלים על צרכי האשראי במשק. הריבית הנמוכה, כמו גם ההשפעה של רכישות האג"ח הממשלתיות, האג"ח הקונצרניות, והתכנית למתן אשראי מוזל לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים, מתפרשת על מגוון נוטלי האשראי במשק ומאפשרת זרימת אשראי זול ללקוחות בעלי יכולת החזר. במקביל, קרנות האשראי בערבות מדינה, שהורחבו לאחרונה, מטפלות גם בעסקים קטנים שנמצאים בסיכון גבוה.
בחודשיים האחרונים נסחר השקל במגמה מעורבת: הוא נחלש בספטמבר, אך באוקטובר התחדש הייסוף. ככלל, שער החליפין האפקטיבי נע בטווח צר יחסית מאז חודש מאי, על אף תנודתיות בשערים הצולבים. בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח כל עוד הוועדה סבורה ששער החליפין סוטה מהחלון העקבי עם יציבות מחירים ופעילות כלכלית נאותה.
בתום הדיונים, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה – 0.1%, ולהרחיב את תכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב-35 מיליארד ₪. לתכנית זו יש חלק חשוב בייצוב השווקים הפיננסיים מאז פרוץ המשבר, והיא תומכת בתנאי אשראי נוחים לכל הלווים במשק.
לאור הימשכות המשבר הבריאותי בארץ ובעולם וההשלכות הנמשכות שלו על המצב הכלכלי, הוועדה המוניטרית סברה שנכון יהיה להרחיב את היקף התכנית, על מנת לוודא שצרכי האשראי של המשק ממשיכים לקבל מענה בסביבת ריבית נוחה לאורך כל העקום, ושהמדיניות המוניטרית מספקת את התמיכה הנדרשת לפעילות הריאלית ולאינפלציה בעת הזו. כמו כן, היות ופגיעת המשבר היא קשה במיוחד בקרב עסקים קטנים רבים, הוועדה ראתה צורך מיוחד להבטיח את תנאי האשראי הנוחים לעסקים אלו.
לכן, החליטה הוועדה על נדבך נוסף של התכנית למתן אשראי לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים. במסגרת זו, בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על פריים +1.3%.
כלכלת ישראל מצויה במציאות מורכבת. על כל מקבלי ההחלטות להפגין יצירתיות ונחישות כדי לגבש וליישם מדיניות שתפחית במידת האפשר את הנזקים של המשבר, ותעמיד את המשק בנקודה הטובה ביותר לצמיחה איתנה וברת קיימה ביציאה מהמשבר. בנק ישראל ימשיך לפעול בכל תחומי האחריות שלו כדי להבטיח את הפעולה התקינה של המערכת הפיננסית ולתמוך בהתאוששות כלכלית.
בדיונים הוצגו לוועדה המוניטרית ניתוחים שונים על ההשפעה בפועל וההשפעה הצפויה של הסגר ותהליך היציאה ממנו על הפעילות הכלכלית והאינפלציה, כמו גם על המערכת הפיננסית ובפרט על שוק האשראי. בתום הדיונים, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ללא שינוי, ולהעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית באמצעות הרחבה של תכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב-35 מיליארד ₪.
בנוסף, החליטה הוועדה על נדבך נוסף של התכנית למתן אשראי לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים וזעירים, במסגרתו בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על פריים +1.3%. אתאר כעת את תמונת המצב שעלתה בדיונים ואת ההחלטות שקיבלנו.
במהלך חודשי הקיץ נמשכה ההתאוששות בפעילות הכלכלית שהחלה בסוף אפריל. האינדיקטורים השונים שעומדים לרשותנו מראים שלפני הסגר חל שיפור בציפיות של העסקים לגבי הפעילות, וירד שיעור העסקים שהעריכו שיש סיכון גבוה שהם לא יצליחו לשרוד את המשבר. הפגיעה בפדיון הצטמצמה, בדגש על עסקים גדולים. גם הרכישות בכרטיסי האשראי, נתוני צריכת החשמל והמדד המשולב למצב המשק, סקר החברות של בנק ישראל וסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס תמכו בהערכה שהמשק מתאושש, וההערכה שלנו לגבי היקף אי הפעילות במשק הצטמצמה לכדי 5-7%.
השיפור בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, ושיעור האבטלה הרחב התייצב בסביבת 11-12%; זהו שיעור נמוך יחסית לזה ששרר בשיא המשבר, אולם הוא רחוק מלשקף מצב של משק בריא. היצוא הציג תמונה מעורבת - יצוא השירותים, למעט כמובן התיירות, אמנם שמר על עוצמה, אך נתוני יצוא הסחורות נותרו חלשים יחסית.
הנתונים הטובים של הקיץ צפויים לבוא לידי ביטוי בצמיחה גבוהה ברבעון השלישי, שתשקף התאוששות לעומת הצניחה בתוצר ברבעון השני. אולם, ההרעה החדה במצב התחלואה בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, והחלטת הממשלה על הטלת סגר נוסף הביאו, כצפוי, להרעה משמעותית בפעילות הכלכלית.
נכון לעכשיו מסתמן שההרעה הייתה פחות חמורה מזו שחווינו במרץ-אפריל, אך האינדיקטורים המהירים שפיתחנו עם פרוץ המשבר, כגון הרכישות בכרטיסי האשראי, נתוני הניידות וצריכת החשמל, מצביעים על ירידה חדה בפעילות הכלכלית עם הכניסה לסגר. סגירת העסקים באה לידי ביטוי מיידי בשוק העבודה – הלמ"ס מדווחת ששיעור האבטלה הרחב זינק במחצית השניה של ספטמבר לכ-19%, כך ששלוש מאות אלפי ישראלים חזרו אל מעגל החל"ת או האבטלה, וזאת בנוסף לעצמאים רבים שהכנסתם נפגעה. בשלב זה, קשה לדעת מה יהיה קצב ההתאוששות של שוק העבודה ביציאה מהסגר.
אופיו של המשבר מביא לכך שההשפעות שלו לא אחידות, והפגיעה מתרכזת בענפים שמושפעים באופן ישיר מהמגבלות על הפעילות ומדרישות הריחוק החברתי - ענפי האירועים, המסעדות, תרבות הפנאי, התיירות וכדומה. הסיכון עבור ענפים אלה ועבור משקי בית שפרנסתם תלויה בהם גדול במיוחד, ופערי הסיכון בין המגזרים השונים עלולים לגדול ככל שהמשבר יתמשך. מאפיין זה של המשבר מדגיש את תפקידה החשוב של המדיניות הפיסקלית.
הפגיעה בשוק העבודה היא משמעותית, וחשוב לנקוט בצעדי מדיניות שיאפשרו חזרה של כמה שיותר עובדים למעגל העבודה, כולל יישום של תכניות להכשרה מקצועית. כפי שאמרתי לא פעם בעבר, משבר הקורונה תפס את המשק הישראלי במצב טוב, ובפרט - עמדו לזכותנו יחס חוב תוצר נמוך ואמינות פיסקלית שהושגה לאורך שנים. אלו איפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית בסדרי גודל חסרי תקדים במסגרת מתן המענה הכלכלי והבריאותי למשבר.
אבל השלכות המשבר כבר הביאו לעליה חדה בגירעון שעוד צפוי לגדול, ואיתו גם יחס החוב לתוצר. לכן, הממשלה חייבת לנהל את סדרי העדיפויות ולהניע צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה ושיפור הפריון לטווח הבינוני והארוך, ובמקביל לתכנן את אופן החזרה של המשק לתוואי של מדיניות פיסקלית ברת קיימא בשנים שלאחר המשבר. לאור זאת, אני שב ומדגיש את ההכרח בהצגת תכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2021 שאותו צריך להציג ולאשר בכנסת בהקדם האפשרי.
על פי התחזית המקרו כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק תמשיך להיות משמעותית. חטיבת המחקר ממשיכה להציג שני תרחישים לתחזית – בתרחיש האופטימי שבו תישמר השליטה על התחלואה מניחים שהיציאה מהסגר תהיה מהירה יחסית, ושבהמשך השנה התחלואה תתייצב ברמה מספיק נמוכה שתאפשר פעילות סבירה של הענפים שאינם מתאפיינים בהתקהלות. בתרחיש זה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 5% ב-2020, וההתאוששות, שתחל כבר בסוף 2020, תביא לצמיחה של 6.5% ב-2021.
על אף ההתאוששות, רמת הפעילות בסוף 2021 תהיה נמוכה ב-5% ביחס למגמה שטרם המשבר, ושיעור האבטלה הרחב ירד בהדרגה ל-7.8% בסוף 2021. האינפלציה תעלה במתינות אך תיוותר מתחת ליעד. בתרחיש פסימי יותר, שבו מניחים שצפויים עוד מספר גלי תחלואה שיביאו לצמצום של הפעילות הכלכלית, צפויה צמיחה שלילית של 6.5% ב-2020, וההתאוששות מאוחרת שתביא לצמיחה של 1% בלבד ב-2021, ולשיעור אבטלה רחב של 13.9% בסוף 2021.
בתרחיש כזה, גם האינפלציה צפויה להיות נמוכה יותר.. חטיבת המחקר מעריכה שריבית בנק ישראל תעמוד ברמה של 0%-0.1%. עם זאת, ככל שתחול החמרה ובפרט אם יתממש התרחיש החמור יותר, בנק ישראל יוכל להפעיל מגוון כלים, כולל אפשרות להפחתה נוספת בריבית, בהתאם להתפתחויות. אני שב ומדגיש שמה שחשוב בתחזית הוא לאו דווקא המספרים המדוייקים, אלא סדרי הגודל שצריכים לשמש את כולנו לתכנון המדיניות, המוניטרית כמו גם הפיסקלית.
הכלכלה העולמית גם היא הציגה שיפור במהלך הרבעון השלישי לאור הירידה בהיקפי התחלואה והקלת מדיניות הסגרים, אם כי תוך שונות גדולה בין המשקים; בארה"ב השיפור היה חזק מזה שנרשם באירופה וביפן, וכלכלת סין בולטת לטובה לאור הצלחתה בהתמודדות עם המשבר הבריאותי. השיפור בפעילות הביא גם לעידכון כלפי מעלה בתחזית של קרן המטבע, שצופה כעת התכווצות של 4.4% בכלכלה העולמית בשנת 2020.
עם זאת, במשקים רבים החזרה של הפעילות הכלכלית באה במחיר של עלייה בתחלואה, והביאה לכך שהממשלות מנהיגות מחדש מגבלות על התקהלויות אשר צפויות להוביל לבלימת ההתאוששות הכלכלית. נכון לעכשיו, היקפי התמותה ומספר החולים הקשים נמוכים מאלו שהיו בגל הראשון, כך שהממשלות צפויות לאפשר פעילות כלכלית מוגבלת תחת שגרת הקורונה, שתתמוך בהמשך השיפור במגזר התעשיה ובסחר העולמי. מנגד, אי הוודאות הפוליטית בעולם חוזרת לקדמת הבמה ומעיבה על פוטנציאל ההתאוששות, לאור הקשיים בתהליך הברקזיט, והסלמה אפשרית במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.
הבנקים המרכזיים ממשיכים לנקוט במדיניות מאוד מרחיבה, ומאותתים על נכונותם לנקוט בצעדים נוספים. ה-Fed הודיע על שינוי באסטרטגיה המוניטארית שלו, שמשמעותה בשנים הקרובות היא שהוא יקיים מדיניות מרחיבה למשך זמן יותר ממושך. ה-ECB צפוי להגדיל את תכנית רכישות הנכסים שלו, והבנק אוף אינגלנד מרמז על אפשרות להעמקת ההרחבה המוניטרית. בנקים מרכזיים מדגישים את הירידה באינפלציה כגורם מרכזי למדיניות המרחיבה, מעבר לצורך לתמוך בתנאים הפיננסיים ובפעילות הכלכלית.
השווקים הפיננסים בישראל ממשיכים לתפקד בצורה תקינה, והסגר השני לא הביא לתנודתיות עזה בשווקים כפי שחווינו בסגר הראשון. תשואות האג"ח הממשלתיות נותרו ככלל מאוד נמוכות, בין היתר על רקע פעילות בנק ישראל בשוק, אך התשואה הריאלית גבוהה בהשוואה בינלאומית לאור סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל. מרווחי האג"ח הקונצרני נותרו יציבים ובחלקם אף חלה ירידה קלה. שוק האשראי, מרכיב קריטי ביכולת של עסקים ומשקי בית לצלוח את המשבר בפגיעה מינימלית, ממלא את תפקידו בצורה תקינה: לאחר שירד בתחילת המשבר, האשראי לעסקים קטנים גדל במתינות, בתמיכת קרנות האשראי בערבות מדינה של משרד האוצר והתכנית של בנק ישראל למתן אשראי מוזל לבנקים כנגד מתן אשראי לעסקים קטנים;
האשראי הצרכני מתייצב ברמה נמוכה מזו שהייתה בפרוץ המשבר, וסביר להניח שהדבר נגרם מירידה בביקוש; האשראי המסחרי זינק בפרוץ המשבר כאשר פירמות רבות הזדרזו לנצל מסגרות אשראי זמינות, ובהמשך חלקן כנראה פרעו את האשראי לאחר שהרגיעה חזרה לשווקים. עם זאת, הביקוש הנמוך לאשראי מסחרי עשוי לשקף גם חוסר ודאות של הפירמות לגבי תוואי ההתאוששות הכלכלית וכתוצאה מכך לגבי הכדאיות שבביצוע השקעות.
האשראי לדיור ממשיך לגדול. המתווה לדחיית הלוואות, שחודש לאחרונה וכולל גם את חברות כרטיסי האשראי, מספק בפועל אשראי נוסף למשקי הבית והעסקים שזקוקים לכך. בכל המגזרים הריבית הממוצעת נותרה יציבה או שאף ירדה, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל ולמרות הגידול בסיכון.
סביבת האינפלציה ממשיכה להיות מאוד נמוכה. הרמה הנמוכה של הביקושים במשק, האינפלציה הנמוכה בעולם, וההתפתחויות בשער החליפין, כולם מצביעים על כך שהאינפלציה צפויה להיוותר נמוכה למשך זמן. בציפיות לאינפלציה לטווח של שנה חלה ירידה נוספת בעקבות ההחלטה על הסגר וירידה במחירי הנפט בעולם.
בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להיוותר שלילית, ולאחר מכן להתחיל לעלות במתינות; על פי הציפיות משוק ההון, חזרת האינפלציה ליעד תארך למעלה משנתיים, ולמרות שהציפיות לטווחים הארוכים ירדו מעט, הן עדיין מעוגנות בתוך תחום היעד. ניתוח שנערך בחטיבת המחקר מראה שגם אם מדידת האינפלציה הייתה לוקחת בחשבון את השינויים שחלו בסל הצריכה של משקי הבית בעקבות המשבר, תמונת האינפלציה לא הייתה משתנה באופן משמעותי.
בנק ישראל מפעיל מאז פרוץ המשבר צעדי מדיניות חסרי תקדים, שתומכים בתפקוד התקין של השווקים הפיננסיים ומקלים על צרכי האשראי במשק. הריבית הנמוכה, כמו גם ההשפעה של רכישות האג"ח הממשלתיות, האג"ח הקונצרניות, והתכנית למתן אשראי מוזל לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים, מתפרשת על מגוון נוטלי האשראי במשק ומאפשרת זרימת אשראי זול ללקוחות בעלי יכולת החזר. במקביל, קרנות האשראי בערבות מדינה, שהורחבו לאחרונה, מטפלות גם בעסקים קטנים שנמצאים בסיכון גבוה.
בחודשיים האחרונים נסחר השקל במגמה מעורבת: הוא נחלש בספטמבר, אך באוקטובר התחדש הייסוף. ככלל, שער החליפין האפקטיבי נע בטווח צר יחסית מאז חודש מאי, על אף תנודתיות בשערים הצולבים. בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח כל עוד הוועדה סבורה ששער החליפין סוטה מהחלון העקבי עם יציבות מחירים ופעילות כלכלית נאותה.
בתום הדיונים, החליטה הוועדה להותיר את הריבית ברמתה הנמוכה – 0.1%, ולהרחיב את תכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב-35 מיליארד ₪. לתכנית זו יש חלק חשוב בייצוב השווקים הפיננסיים מאז פרוץ המשבר, והיא תומכת בתנאי אשראי נוחים לכל הלווים במשק.
לאור הימשכות המשבר הבריאותי בארץ ובעולם וההשלכות הנמשכות שלו על המצב הכלכלי, הוועדה המוניטרית סברה שנכון יהיה להרחיב את היקף התכנית, על מנת לוודא שצרכי האשראי של המשק ממשיכים לקבל מענה בסביבת ריבית נוחה לאורך כל העקום, ושהמדיניות המוניטרית מספקת את התמיכה הנדרשת לפעילות הריאלית ולאינפלציה בעת הזו. כמו כן, היות ופגיעת המשבר היא קשה במיוחד בקרב עסקים קטנים רבים, הוועדה ראתה צורך מיוחד להבטיח את תנאי האשראי הנוחים לעסקים אלו.
לכן, החליטה הוועדה על נדבך נוסף של התכנית למתן אשראי לבנקים כנגד הלוואות לעסקים קטנים. במסגרת זו, בנק ישראל יספק למערכת הבנקאית הלוואות בריבית קבועה של מינוס 0.1%, כנגד הלוואות שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים וזעירים בריבית שלא תעלה על פריים +1.3%.
כלכלת ישראל מצויה במציאות מורכבת. על כל מקבלי ההחלטות להפגין יצירתיות ונחישות כדי לגבש וליישם מדיניות שתפחית במידת האפשר את הנזקים של המשבר, ותעמיד את המשק בנקודה הטובה ביותר לצמיחה איתנה וברת קיימה ביציאה מהמשבר. בנק ישראל ימשיך לפעול בכל תחומי האחריות שלו כדי להבטיח את הפעולה התקינה של המערכת הפיננסית ולתמוך בהתאוששות כלכלית.
