דר גיל בפמן בנק לאומי
דר גיל בפמן, דודי רזניק
26/10/2020
ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק כותבים בסקירתם השבועית כי "ניכרת עלייה במידת הפסימיות של משקי הבית בחודש ספטמבר עקב הסגר של חגי תשרי, אשר צפויה להימשך גם באוקטובר", השניים מוסיפים כי "ההרעה באמון הצרכנים בספטמבר משקפת, בין היתר, ירידה בכוונות לביצוע רכישות גדולות מצד משקי הבית. רכיב זה במדד צפוי להמשיך לרדת גם באוקטובר, תוך הרעה בהערכת משקי הבית את מצבם הכלכלי, התפתחות אשר משפיעה לשלילה על הנכונות של משקי הבית לצרוך.
"אכן, מבחינה של ההוצאה בכרטיסי אשראי, על-פי נתוני בנק ישראל, עולה כי במהלך תקופת הסגר היקף הרכישות (ביחס לתחילת ינואר 2020) ירד בחדות, וכעת הוא נמוך בכ-20% מהרמה בה היה ערב משבר הקורונה. ירידה זו, הייתה רוחבית בכל ענפי הפעילות, ובלטה במיוחד בתחומים: תיירות, מסעדות ופנאי וחשמל, ביגוד וריהוט. במקביל לכניסתן לתוקף של הקלות השלב הראשון של היציאה מהסגר, נרשמה עלייה מסוימת ברכישות (זאת על אף שההגבלות הנוגעות לפעילות המסחר נותרו הדוקות), בדגש על תחומי החינוך, דלק ותחבורה ומוצרי חשמל. מגמה זו, צפויה להימשך עם התקדמות תהליך היציאה מהסגר."
בפמן ורזניק מתייחסים לעליית שיעור האבטלה; "שיעור האבטלה ה"רחב" עלה בחודש ספטמבר לרמה של 14.2%, שהם כ-590 אלף עובדים, לעומת 11.3% באוגוסט. זאת, על רקע הסגר הכללי שהוטל בזמן חגי תשרי, אשר החל ב-18 בספטמבר.
שיעור האבטלה הנוכחי הינו הגבוה ביותר מאז חודש מאי, במהלכו החל המשק לחזור לפעילות לאחר הסגר הכללי הראשון שהסתיים במהלך המחצית השנייה של אפריל." עוד הם מציינים כי "הכניסה של המשק לסגר כללי בן חודש ימים בזמן חגי תשרי הובילה לעלייה בהיקף אי-התעסוקה, שצפויה להתבטא גם בנתוני חודש אוקטובר. מהלך זה, מדגיש את הצורך בבחינה של שיעור האבטלה ה"רחב" בעת הנוכחית ולא שיעור האבטלה ה"רגיל", שיחזור להיות רלוונטי, כפי הנראה, רק לאחר החזרה של המשק לפעילות מלאה וסיום תשלום דמי האבטלה לעובדים שנמצאים בחל"ת.
זאת כיוון ששיעור האבטלה ה"רגיל" לא נותן ביטוי מלא להיקף אי-התעסוקה בזמן משבר הקורונה, מסיבות טכניות של הגדרות ואי-הכללות. מעבר להיקף הבלתי-מועסקים, שיעור האבטלה ה"רחב" כולל גם את המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם עקב משבר הקורונה (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת) ואת העובדים שפוטרו בחודשים מרץ-ספטמבר ואינם משתתפים בכוח העבודה בעת הנוכחית.
"אנו מעריכים כי שיעור האבטלה ה"רחב" בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) יעמוד על יותר מ-15% בסיכום השנה (בממוצע שנתי), ויישאר ברמה דו-ספרתית גם במהלך 2021. התפתחות זו, צפויה להמשיך להכביד על הביקושים המקומיים לצריכה מצד משקי הבית ולחייב את הממשלה לגבש מדיניות צופה פני עתיד, שמטרתה שימור יסודות הפעילות הכלכלית ויצירת התשתית להתאוששות כלכלית מהירה, בעתיד, לאחר השתלטות ממושכת על נושא התחלואה."
בגזרת המקרו העולמית בפמן ורזניק מתייחסים לדירוג האשראי של בריטניה; "דירוג האשראי של בריטניה הופחת על ידי מודי'ס ל-Aa3 יציב מ-Aa2 שלילי. ההחלטה משקפת ציפיות מהותיות לצמיחה חלשה וירידת תוצר כתוצאה ממגפת הקורונה. בריטניה נפגעה כלכלית במידה רבה יחסית משום המשקל הגדול יחסית של צריכה של שירותים במשק, תחום שנפגע במיוחד לנוכח המגבלות הרשמיות וחשש הציבור. ההחלטה התייחסה גם למצב הפוליטי, ובפרט ל"החלשה במוסדות ובממשל בבריטניה", כלומר מצב שבו הממשלה מתקשה לגבש ולנהל מדיניות כלכלית אפקטיבית במגוון הנושאי העומדים על הפרק בעת הנוכחית ובמבט קדימה – ברקזיט וההתמודדות עם משבר הקורונה.
"לא מן הנמנע שצעד זה יפתח את הדרך להחלטות דומות מצד חברות דירוג נוספות ויתכן שיהיו צעדים נוספים מעבר לצעד שננקט עתה. בצד הכלכלי מדובר בתוצאה של העלייה הניכרת בגירעונות התקציביים בשנה זו (כ-14% תוצר) ובשנה הבאה (כ-7% תוצר) והעלייה הניכרת הצפויה ביחס החוב/תוצר (מכ-85% תוצר ב-2019 לכ-110-120% תוצר בשנים הקרובות). התפתחות כלכלית כזו, בשילוב עם ממשלה שאיננה מצליחה לגבש מדיניות ברורה, ולטווח הארוך, כולל בנושא ברקזיט עלול להיות שילוב גורמים שיביא להרעה נוספת בדירוג של בריטניה."
באשר לארה"ב מציינים בפמן ורזניק כי "הבחירות בארה"ב הולכות וקרבות. הסקרים האחרונים ממשיכים להצביע על ניצחון של מועמד הדמוקרטים ג'ו ביידן כאשר הפער מול הנשיא המכהן טראמפ די יציב. ייתכן ועליית התשואות בשבוע האחרון מקורה בהערכת השווקים כי אכן מועמד הדמוקרטים ג'ו ביידן בדרך לבית הלבן ואתו חבילת הרחבה תקציבית לשנים הבאות." בגוף העבודה ניתן לקרוא בהרחבה על הצפי להשפעה על הכלכלה ועל השוק במידה וביידן ינצח בבחירות.
"אכן, מבחינה של ההוצאה בכרטיסי אשראי, על-פי נתוני בנק ישראל, עולה כי במהלך תקופת הסגר היקף הרכישות (ביחס לתחילת ינואר 2020) ירד בחדות, וכעת הוא נמוך בכ-20% מהרמה בה היה ערב משבר הקורונה. ירידה זו, הייתה רוחבית בכל ענפי הפעילות, ובלטה במיוחד בתחומים: תיירות, מסעדות ופנאי וחשמל, ביגוד וריהוט. במקביל לכניסתן לתוקף של הקלות השלב הראשון של היציאה מהסגר, נרשמה עלייה מסוימת ברכישות (זאת על אף שההגבלות הנוגעות לפעילות המסחר נותרו הדוקות), בדגש על תחומי החינוך, דלק ותחבורה ומוצרי חשמל. מגמה זו, צפויה להימשך עם התקדמות תהליך היציאה מהסגר."
בפמן ורזניק מתייחסים לעליית שיעור האבטלה; "שיעור האבטלה ה"רחב" עלה בחודש ספטמבר לרמה של 14.2%, שהם כ-590 אלף עובדים, לעומת 11.3% באוגוסט. זאת, על רקע הסגר הכללי שהוטל בזמן חגי תשרי, אשר החל ב-18 בספטמבר.
שיעור האבטלה הנוכחי הינו הגבוה ביותר מאז חודש מאי, במהלכו החל המשק לחזור לפעילות לאחר הסגר הכללי הראשון שהסתיים במהלך המחצית השנייה של אפריל." עוד הם מציינים כי "הכניסה של המשק לסגר כללי בן חודש ימים בזמן חגי תשרי הובילה לעלייה בהיקף אי-התעסוקה, שצפויה להתבטא גם בנתוני חודש אוקטובר. מהלך זה, מדגיש את הצורך בבחינה של שיעור האבטלה ה"רחב" בעת הנוכחית ולא שיעור האבטלה ה"רגיל", שיחזור להיות רלוונטי, כפי הנראה, רק לאחר החזרה של המשק לפעילות מלאה וסיום תשלום דמי האבטלה לעובדים שנמצאים בחל"ת.
זאת כיוון ששיעור האבטלה ה"רגיל" לא נותן ביטוי מלא להיקף אי-התעסוקה בזמן משבר הקורונה, מסיבות טכניות של הגדרות ואי-הכללות. מעבר להיקף הבלתי-מועסקים, שיעור האבטלה ה"רחב" כולל גם את המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם עקב משבר הקורונה (בעיקר עובדים שהוצאו לחל"ת) ואת העובדים שפוטרו בחודשים מרץ-ספטמבר ואינם משתתפים בכוח העבודה בעת הנוכחית.
"אנו מעריכים כי שיעור האבטלה ה"רחב" בכלל המשק (גילאי 15 ומעלה) יעמוד על יותר מ-15% בסיכום השנה (בממוצע שנתי), ויישאר ברמה דו-ספרתית גם במהלך 2021. התפתחות זו, צפויה להמשיך להכביד על הביקושים המקומיים לצריכה מצד משקי הבית ולחייב את הממשלה לגבש מדיניות צופה פני עתיד, שמטרתה שימור יסודות הפעילות הכלכלית ויצירת התשתית להתאוששות כלכלית מהירה, בעתיד, לאחר השתלטות ממושכת על נושא התחלואה."
בגזרת המקרו העולמית בפמן ורזניק מתייחסים לדירוג האשראי של בריטניה; "דירוג האשראי של בריטניה הופחת על ידי מודי'ס ל-Aa3 יציב מ-Aa2 שלילי. ההחלטה משקפת ציפיות מהותיות לצמיחה חלשה וירידת תוצר כתוצאה ממגפת הקורונה. בריטניה נפגעה כלכלית במידה רבה יחסית משום המשקל הגדול יחסית של צריכה של שירותים במשק, תחום שנפגע במיוחד לנוכח המגבלות הרשמיות וחשש הציבור. ההחלטה התייחסה גם למצב הפוליטי, ובפרט ל"החלשה במוסדות ובממשל בבריטניה", כלומר מצב שבו הממשלה מתקשה לגבש ולנהל מדיניות כלכלית אפקטיבית במגוון הנושאי העומדים על הפרק בעת הנוכחית ובמבט קדימה – ברקזיט וההתמודדות עם משבר הקורונה.
"לא מן הנמנע שצעד זה יפתח את הדרך להחלטות דומות מצד חברות דירוג נוספות ויתכן שיהיו צעדים נוספים מעבר לצעד שננקט עתה. בצד הכלכלי מדובר בתוצאה של העלייה הניכרת בגירעונות התקציביים בשנה זו (כ-14% תוצר) ובשנה הבאה (כ-7% תוצר) והעלייה הניכרת הצפויה ביחס החוב/תוצר (מכ-85% תוצר ב-2019 לכ-110-120% תוצר בשנים הקרובות). התפתחות כלכלית כזו, בשילוב עם ממשלה שאיננה מצליחה לגבש מדיניות ברורה, ולטווח הארוך, כולל בנושא ברקזיט עלול להיות שילוב גורמים שיביא להרעה נוספת בדירוג של בריטניה."
באשר לארה"ב מציינים בפמן ורזניק כי "הבחירות בארה"ב הולכות וקרבות. הסקרים האחרונים ממשיכים להצביע על ניצחון של מועמד הדמוקרטים ג'ו ביידן כאשר הפער מול הנשיא המכהן טראמפ די יציב. ייתכן ועליית התשואות בשבוע האחרון מקורה בהערכת השווקים כי אכן מועמד הדמוקרטים ג'ו ביידן בדרך לבית הלבן ואתו חבילת הרחבה תקציבית לשנים הבאות." בגוף העבודה ניתן לקרוא בהרחבה על הצפי להשפעה על הכלכלה ועל השוק במידה וביידן ינצח בבחירות.
