משה מימון, עורך FUNDER
26/10/2020
הסקרים אמנם מנבאים נצחון לביידן, הן בהצבעה הכללית, וגם - אולי יותר חשוב - במדינות המתנדנדות. אבל היות ורבים זוכרים את הסקרים מ-2016 ואת הפער הבלתי נתפס שבין הסקרים לתוצאות שהיו אז, כולם כעת לוקחים את הסקרים בעירבון מוגבל.
גם הסוקרים עצמם, ומכוני המחקר טוענים שהם למדו את הלקח, והם משנים את התוצאות בהתאם להטיה שהתגלתה בבחירות הקודמות. נוסיף לזה עוד דבר והוא, שאם בבחירות הקודמות טראמפ היה הטוען לכתר, זה שלא ממש יודעים עליו, ונתפס כמי שמאתגר את הממסד, הרי שהפעם זה לא המצב. טראמפ הוא הנשיא הנבחר, ובחירות, תמיד יהיו מעין הצבעת אמון (או אי אמון במדיניות הנשיא), במיוחד כשמדובר בנשיא שמתמודד על כהונה שנייה.
זאת ועוד, רמת אי הוודאות כל כך גבוהה ביחס לסקרים, שהדיון נחלק בין מי שאומר שהסקרים בכלל לטובתו של טראמפ, ושהפער של ביידן גבוה הרבה יותר, שכן, כפי שאמרנו, הסוקרים למדו את הלקוח, ומבצעים תקנון של תוצאות הסקרים, ומכניסים פנימה את אפקט הפער בין מה שאנשים אומרים למה שיצביעו בפועל.
בצד השני, יש שאומרים שקמפיין ה-PC ששם אנשים שמצביעים בעת הזו למפלגה הרפובליקנית, במקום מאוד לא נוח מבחינה חברתי, הכניס המון רפובליקנים לארון, ולכן, אם הם כבר עונים לסוקרים, הם פשוט משקרים, כי זו האפשרות הנוחה עבורם. אגב, טענה זו, לדעת מי שטוען אותה, רלבנטית מאוד גם בכל הקשור למדגמי הקלפיות (ה-Exit Polls).
בכל מקרה, אין ספק שאנחנו צופים במותחן מרתק במיוחד, ושעשוי להשפיע מאוד על העתיד של ישראל, באופן ישיר, וגם באופן עקיף, כנגזרת מתהליכים גלובליים שיקרו בתקופת נשיא כזה או אחר.
את התשובה מן הסתם, לא נדע לפני יום רביעי.
כעת לתחזיות
מה אומר ה-S&P
ביצועי שוק המניות ב-3 החודשים שלפני הבחירות, משמשים כמנבא לא רע (ואפילו טוב) למי שיזכה בבחירות בנובמבר.
מה אנחנו רואים בטבלה? אם השוק חיובי ב-3 החודשים שלפני הבחירות, זה מצביע על זה שהנשיא המכהן ייבחר. אם השוק שלילי, זה אומר שהנשיא/המפלגה המכהנת תפסיד. אפשר לראות שמתוך 23 מערכות בחירות, 20 מערכות הנתון הזה היה חיובי.
אז אמנם עדין יש כמה ימים עד לבחירות עצמם. בעצם כדי להיות מדויקים, יש עוד 7 ימי מסחר, שבהם הכל יכול לקרות, בטח בעידן הקורונה. אבל מבחינת היכן נמצא השוק עד כה, ניתן לראות שבין ה-3/8 עד היום, השוק חיובי עם עליה של 5.37%. האם זה יספיק לימי המסחר הקרובים? לא בטוח, אבל מעניין יהיה לעקוב אחרי זה.
מה אומר הדולר?
עוד נתון שחזה לא רע את תוצאות הבחירות, הוא שער הדולר. ההנחה היא שהדולר נחשב לחוף מבטחים, ולנכס גידור, לאור ריצה לנכסים בטוחים. תמיד בתקופות של תנודתיות, רואים את שער הדולר מתחזק. לאור זאת נדבק ה-Dollar Index ב-3 החודשים שלפני הבחירות. אם הדולר נחלש, זה אומר שהמפלגה המכהנת, תקבל עדיפות בבחירות, וזה תומך בהישארות טראמפ בנשיאות. מתוך 8 בדיקות בעבר, המדד טעה רק פעם אחת.
כאמור נותרו לנו עוד כמה ימי מסחר, ונתון מדד הדולר כפי שניתן לראות, לא ממש מובהק, כך שיום לכאן או יום לכאן, עשוי להשפיע. בינתיים, הדולר נחלש ב-3 חודשים הקודמים ב-0.53%-, לא משהו מובהק, אבל שווה לעקוב אחר מדד הדולר בימים הקרובים.
הקונגרס והנשיא
אחרי שבחנו מה השווקים אומרים, השאלה שנשאלת היא מה עדיף?
לפי הגרף המצורף, אפשר לראות איך התנהג מדד ה-S&P500 בתקופות נשיאות שונות. אפשר לראות מהגרף, שמתאר את התשואה השנתית הממוצעת במדד מ-1950, שלנשיא דמוקרטי יש עדיפות מובהקת בכל התרחישים. כאשר התרחיש המשמעותי ביותר הוא נשיא דמוקרטי, ובתי נבחרים רפובליקנים (לא קרה הרבה). האבחנה השנייה היא שבכל מקרה, כאשר בתי הנבחרים מפוצלים, לא ממש משנה מי הנשיא, השווקים דווקא מציגים ביצועים עדיפים. אולי ריסון הכח הביצועי של הנשיא, על ידי קונגרס מפוצל, הוא לא דבר כל כך רע בהסתמך על ביצועי העבר בשווקים. אולי השווקים, בדיעבד, מעדיפים שהפוליטיקאים יתערבו, ויעשו מה שפחות. או כמו שרייגן אמר בעבר, המילים המפחידות ביותר כל יזם הם: "שלום, אני מהממשלה, ואני כאן כדי לעזור". אז אם לבחון לפי ביצועי השווקים, הם בהחלט מאמינים לאמירה הזו, ומציגים ביצועים עודפים כשהכח הנשיאותי חלש יותר.
גם הסוקרים עצמם, ומכוני המחקר טוענים שהם למדו את הלקח, והם משנים את התוצאות בהתאם להטיה שהתגלתה בבחירות הקודמות. נוסיף לזה עוד דבר והוא, שאם בבחירות הקודמות טראמפ היה הטוען לכתר, זה שלא ממש יודעים עליו, ונתפס כמי שמאתגר את הממסד, הרי שהפעם זה לא המצב. טראמפ הוא הנשיא הנבחר, ובחירות, תמיד יהיו מעין הצבעת אמון (או אי אמון במדיניות הנשיא), במיוחד כשמדובר בנשיא שמתמודד על כהונה שנייה.
זאת ועוד, רמת אי הוודאות כל כך גבוהה ביחס לסקרים, שהדיון נחלק בין מי שאומר שהסקרים בכלל לטובתו של טראמפ, ושהפער של ביידן גבוה הרבה יותר, שכן, כפי שאמרנו, הסוקרים למדו את הלקוח, ומבצעים תקנון של תוצאות הסקרים, ומכניסים פנימה את אפקט הפער בין מה שאנשים אומרים למה שיצביעו בפועל.
בצד השני, יש שאומרים שקמפיין ה-PC ששם אנשים שמצביעים בעת הזו למפלגה הרפובליקנית, במקום מאוד לא נוח מבחינה חברתי, הכניס המון רפובליקנים לארון, ולכן, אם הם כבר עונים לסוקרים, הם פשוט משקרים, כי זו האפשרות הנוחה עבורם. אגב, טענה זו, לדעת מי שטוען אותה, רלבנטית מאוד גם בכל הקשור למדגמי הקלפיות (ה-Exit Polls).
בכל מקרה, אין ספק שאנחנו צופים במותחן מרתק במיוחד, ושעשוי להשפיע מאוד על העתיד של ישראל, באופן ישיר, וגם באופן עקיף, כנגזרת מתהליכים גלובליים שיקרו בתקופת נשיא כזה או אחר.
את התשובה מן הסתם, לא נדע לפני יום רביעי.
כעת לתחזיות
מה אומר ה-S&P
ביצועי שוק המניות ב-3 החודשים שלפני הבחירות, משמשים כמנבא לא רע (ואפילו טוב) למי שיזכה בבחירות בנובמבר.
מה אנחנו רואים בטבלה? אם השוק חיובי ב-3 החודשים שלפני הבחירות, זה מצביע על זה שהנשיא המכהן ייבחר. אם השוק שלילי, זה אומר שהנשיא/המפלגה המכהנת תפסיד. אפשר לראות שמתוך 23 מערכות בחירות, 20 מערכות הנתון הזה היה חיובי.
אז אמנם עדין יש כמה ימים עד לבחירות עצמם. בעצם כדי להיות מדויקים, יש עוד 7 ימי מסחר, שבהם הכל יכול לקרות, בטח בעידן הקורונה. אבל מבחינת היכן נמצא השוק עד כה, ניתן לראות שבין ה-3/8 עד היום, השוק חיובי עם עליה של 5.37%. האם זה יספיק לימי המסחר הקרובים? לא בטוח, אבל מעניין יהיה לעקוב אחרי זה.
מה אומר הדולר?
עוד נתון שחזה לא רע את תוצאות הבחירות, הוא שער הדולר. ההנחה היא שהדולר נחשב לחוף מבטחים, ולנכס גידור, לאור ריצה לנכסים בטוחים. תמיד בתקופות של תנודתיות, רואים את שער הדולר מתחזק. לאור זאת נדבק ה-Dollar Index ב-3 החודשים שלפני הבחירות. אם הדולר נחלש, זה אומר שהמפלגה המכהנת, תקבל עדיפות בבחירות, וזה תומך בהישארות טראמפ בנשיאות. מתוך 8 בדיקות בעבר, המדד טעה רק פעם אחת.
כאמור נותרו לנו עוד כמה ימי מסחר, ונתון מדד הדולר כפי שניתן לראות, לא ממש מובהק, כך שיום לכאן או יום לכאן, עשוי להשפיע. בינתיים, הדולר נחלש ב-3 חודשים הקודמים ב-0.53%-, לא משהו מובהק, אבל שווה לעקוב אחר מדד הדולר בימים הקרובים.
הקונגרס והנשיא
אחרי שבחנו מה השווקים אומרים, השאלה שנשאלת היא מה עדיף?
לפי הגרף המצורף, אפשר לראות איך התנהג מדד ה-S&P500 בתקופות נשיאות שונות. אפשר לראות מהגרף, שמתאר את התשואה השנתית הממוצעת במדד מ-1950, שלנשיא דמוקרטי יש עדיפות מובהקת בכל התרחישים. כאשר התרחיש המשמעותי ביותר הוא נשיא דמוקרטי, ובתי נבחרים רפובליקנים (לא קרה הרבה). האבחנה השנייה היא שבכל מקרה, כאשר בתי הנבחרים מפוצלים, לא ממש משנה מי הנשיא, השווקים דווקא מציגים ביצועים עדיפים. אולי ריסון הכח הביצועי של הנשיא, על ידי קונגרס מפוצל, הוא לא דבר כל כך רע בהסתמך על ביצועי העבר בשווקים. אולי השווקים, בדיעבד, מעדיפים שהפוליטיקאים יתערבו, ויעשו מה שפחות. או כמו שרייגן אמר בעבר, המילים המפחידות ביותר כל יזם הם: "שלום, אני מהממשלה, ואני כאן כדי לעזור". אז אם לבחון לפי ביצועי השווקים, הם בהחלט מאמינים לאמירה הזו, ומציגים ביצועים עודפים כשהכח הנשיאותי חלש יותר.
