מאי גולן קרדיט דוברות הכנסת דני שם טוב
מיכאל לוי
04/11/2020
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לבחינת השלכות ההגירה הבלתי חוקית על כלכלת ישראל, בראשה עומדת ח"כ מאי גולן, קיימה היום את ישיבתה הראשונה, שעסקה בהשלכות הכלכליות של ההגירה הבלתי חוקית על השלטון המקומי. ח"כ גולן פתחה את הדיון ואמרה כי עד היום העיסוק בנושא היה אמוציונלי, ובכוונתה לבחון את המשמעויות הכלכליות של ההגירה הבלתי חוקית.
ח"כ עוזי דיין הציג גרף באמצעותו הסביר כיצד ההגירה הבלתי חוקית מחמירה את מצבם של השכבות הנמוכות, ומרעה את הכלכלה והחברה. ח"כ עידן רול אמר כי צריך מדיניות הגירה ברורה, ולא להשלים עם מצב שיש ענפים כמו מלונאות, חקלאות ומסעדנות המתקשים לגייס עובדים.
ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, אמר כי העיר משקיעה המון בחינוך ילדי העובדים הזרים, והדבר בה על חשבון דברים אחרים. הוא הוסיף כי המהגרים הבלתי חוקיים "כובשים" שכונות ופוגעים במרקם העסקי כלכלי באותו מקום, ומביאים לסגירת עסקים. לדבריו, עסקים של מהגרים בלתי חוקיים נפתחים ללא רישוי ומביאים לפגיעה כפולה.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מאיר אזנקוט, הציג מחקר על ההשפעות הכלכליות, ואמר כי יש כ-324 אלף עובדים זרים בישראל ו-37% מהם אינם חוקיים. העובדים הזרים מהווים 6-8 אחוז מכלל העובדים במשק ושכרם הוא 5,458 שקלים. ב-2016 נאמדה עלות הטיפול בהם לתקציב המדינה בכחצי מיליארד שקל. עוד הוא ציין כי העובדים הזרים מוציאים כסף מישראל, מורידים השקעה וצריכה במדינה ופוגעים באפשרויות ההעסקה של השכבות החלשות. ח"כ גולן אמרה בתגובה כי המשמעות היא עלות של מיליארדים במהלך השנים.
בדיון הציגה פלורה קוך דוידוביץ, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים גם על מספר הלידות. לדבריה, משרד הבריאות מעריך כי מספר הלידות של מי שאין להן תעודת זהות ישראלית הוא כ-2,000, אך אי אפשר להסיק מי מהן מהגרת. הביטוח הלאומי מדווח על כ-1,500 מענקי לידה למי שאין להן תעודת זהות. ח"כ גולן אמרה כי אלה נתונים חלקיים שלא משקפים את המציאות בשטח וקראה למוסדות השונים לשפר את טיוב הנתונים.
ח"כ אריאל קלנר אמר כי הפן הכלכלי הוא נושא שלא עסקו בו וחשוב לשקף את המציאות הזו לציבור. לדבריו, "קל מאוד לשים את החמלה במרכז, אבל יש לזה עלויות שבאות על חשבון הציבור הישראלי שלמענו הקמנו מדינה". ח"כ גולן הוסיפה: "התקשורת מנסה להסתיר את הנתונים האלה".
נציגת המשטרה, קרן אור חזן, אמרה כי רוב העבירות של מסתננים מתייחסות לעבירות נגד הגוף ועבירות סדר ציבורי. במחוזות העיקריים שסובלים מכך, במחוז המרכז, הדרום ותל אביב, בין 50-70 אחוז מהעבירות הן עבירות סדר ציבורי, ופחות עבירות כלכליות. לדבריה, "בין השנים 2017-2020 מדובר בתל אביב ב-3540 תיקים שנפתחו, עוד כ-1,000 ו-750 במרכז. יש שינוי לטובה לעומת 2017 ויש ירידה של 20-30 אחוז".
ח"כ גולן סיכמה את הדיון ואמרה כי בכוונתה להמשיך לטפל בנושא הכלכלי שמשפיע על החברה הישראלית, במיוחד בתקופת הקורונה. היא ציינה כי בדיונים הבאים תבחן את ההשפעה על מחירי הדיור, תעסוק בבחינת מתווה שיתמרץ העסקת עובדים ישראלים ותפעל להוסיף את לוד לרשימת הערים המקבלות סיוע על רקע פגיעה כלכלית מהתופעה.
ח"כ עוזי דיין הציג גרף באמצעותו הסביר כיצד ההגירה הבלתי חוקית מחמירה את מצבם של השכבות הנמוכות, ומרעה את הכלכלה והחברה. ח"כ עידן רול אמר כי צריך מדיניות הגירה ברורה, ולא להשלים עם מצב שיש ענפים כמו מלונאות, חקלאות ומסעדנות המתקשים לגייס עובדים.
ראש עיריית פתח תקווה, רמי גרינברג, אמר כי העיר משקיעה המון בחינוך ילדי העובדים הזרים, והדבר בה על חשבון דברים אחרים. הוא הוסיף כי המהגרים הבלתי חוקיים "כובשים" שכונות ופוגעים במרקם העסקי כלכלי באותו מקום, ומביאים לסגירת עסקים. לדבריו, עסקים של מהגרים בלתי חוקיים נפתחים ללא רישוי ומביאים לפגיעה כפולה.
נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, מאיר אזנקוט, הציג מחקר על ההשפעות הכלכליות, ואמר כי יש כ-324 אלף עובדים זרים בישראל ו-37% מהם אינם חוקיים. העובדים הזרים מהווים 6-8 אחוז מכלל העובדים במשק ושכרם הוא 5,458 שקלים. ב-2016 נאמדה עלות הטיפול בהם לתקציב המדינה בכחצי מיליארד שקל. עוד הוא ציין כי העובדים הזרים מוציאים כסף מישראל, מורידים השקעה וצריכה במדינה ופוגעים באפשרויות ההעסקה של השכבות החלשות. ח"כ גולן אמרה בתגובה כי המשמעות היא עלות של מיליארדים במהלך השנים.
בדיון הציגה פלורה קוך דוידוביץ, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, נתונים גם על מספר הלידות. לדבריה, משרד הבריאות מעריך כי מספר הלידות של מי שאין להן תעודת זהות ישראלית הוא כ-2,000, אך אי אפשר להסיק מי מהן מהגרת. הביטוח הלאומי מדווח על כ-1,500 מענקי לידה למי שאין להן תעודת זהות. ח"כ גולן אמרה כי אלה נתונים חלקיים שלא משקפים את המציאות בשטח וקראה למוסדות השונים לשפר את טיוב הנתונים.
ח"כ אריאל קלנר אמר כי הפן הכלכלי הוא נושא שלא עסקו בו וחשוב לשקף את המציאות הזו לציבור. לדבריו, "קל מאוד לשים את החמלה במרכז, אבל יש לזה עלויות שבאות על חשבון הציבור הישראלי שלמענו הקמנו מדינה". ח"כ גולן הוסיפה: "התקשורת מנסה להסתיר את הנתונים האלה".
נציגת המשטרה, קרן אור חזן, אמרה כי רוב העבירות של מסתננים מתייחסות לעבירות נגד הגוף ועבירות סדר ציבורי. במחוזות העיקריים שסובלים מכך, במחוז המרכז, הדרום ותל אביב, בין 50-70 אחוז מהעבירות הן עבירות סדר ציבורי, ופחות עבירות כלכליות. לדבריה, "בין השנים 2017-2020 מדובר בתל אביב ב-3540 תיקים שנפתחו, עוד כ-1,000 ו-750 במרכז. יש שינוי לטובה לעומת 2017 ויש ירידה של 20-30 אחוז".
ח"כ גולן סיכמה את הדיון ואמרה כי בכוונתה להמשיך לטפל בנושא הכלכלי שמשפיע על החברה הישראלית, במיוחד בתקופת הקורונה. היא ציינה כי בדיונים הבאים תבחן את ההשפעה על מחירי הדיור, תעסוק בבחינת מתווה שיתמרץ העסקת עובדים ישראלים ותפעל להוסיף את לוד לרשימת הערים המקבלות סיוע על רקע פגיעה כלכלית מהתופעה.
