דר גיל בפמן
08/11/2020
אכן נראה כי ביידן זכה בנשיאות וצבר די אלקטורים, כך שגם אם יחולו שינויים מסוימים בעקבות ספירות חוזרות וערעורים, לא יהיה סביר שהתוצאות יבוטלו. בבחירות לסנאט התמונה עדיין לא הושלמה ולא תהיה תמונה מלאה עד לראשית 2021. בסנאט, נראה שלדמוקרטים יהיה רוב דחוק מאוד, זאת בעקבות צפי לשוויון בין מספר החברים הרפובליקנים והדמוקרטיים ושימוש בקול של סגנית הנשיא כקול נוסף. זהו רוב דחוק ולא אפקטיבי ומשאיר אותם הרבה פחות מהרוב הנדרש של 60 מושבים, לשם העברה "חלקה" של חקיקה והימנעות מפילבסטרים מתישים. יתר על כן, הנשיא ביידן יהיה חייב להתחשב בעמדות של כל הקשת הרחבה של הסנאטורים הדמוקרטיים, שרחוקים מלקיים "הצבעה סיעתית".
בסופו של דבר, צפויה חבילה תקציבית, לא בגודל המקורי שהדמוקרטים רצו, אך בהיקף של 1.0-1.5 טריליון דולר ותהיה לכך תרומה חיובית לתוצר ב-2021. מעבר לכך, עם התאוששות התוצר ברביע השלישי, ושיעור האבטלה שירד מתחת לאחרונה אל מתחת ל -7%, ייתכן שלא ברור שהכלכלה זקוקה לחבילת הרחבה בהיקף של 2 טריליון דולר ויותר שהדמוקרטים רצו להעביר לפני הבחירות. מצב זה עוד עשוי להשתנות בחודשים הקרובים אם הזינוק האחרון בתחלואה יביא לצעדי סגר נרחבים בארה"ב.
חבילת הרחבה תקציבית
בכל מקרה, לא נראה שחבילת ההרחבה התקציבית תעבור לפני כניסתו של מר ביידן לתפקיד ב-20 לינואר, וזאת גם משום שהנשיא טראמפ יכול להטיל וטו כל עוד הוא בבית הלבן ולכן נראה שההרחבה התקציבית תצטרך לחכות עד לפברואר בשנה הבאה.
הנשיא טראמפ מפעיל מהלכי משפטים ואחרים סביב טענותיו לגבי הונאת בחירות וייתכן שהתנהלותו עד ל-20 לינואר תתאפיין במהלכים חריפים שונים. זה יכול לכלול גל של חנינות פליליות שנויות במחלוקת ושטף של צווים נשיאותיים דרמטיים שנועדו לחזק את הבסיס שלו, כשהוא כבר מסתכל קדימה למועמדות הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2024. השקט היחסי ברחובות, למרות בחירות כה טעונות, תרם לכך שהתנודתיות בשווקים הפיננסיים נותרה נמוכה, אך קבוצת טראמפ עוד יכולה לשלוף "שפנים מהכובע" בחודשיים הבאים ולעורר את התנודתיות, שכבר פחתה, בשווקים.
לא בטוח עד כמה התוכניות יצאו לפועל
מכיוון שהרפובליקנים עדיין ישלטו במידה רבה בסנאט, ולדמוקרטיים לא יהיה "רוב מוחץ", מרבית התוכניות של ביידן, שפורסמו לפני הבחירות, לא יתרוממו. לא יהיו בקרוב העלאות של מס חברות או מס על בעלי הכנסות גבוהות יותר, גם לא מהלך ענק של השקעות תשתית ירוקה בסגנון New Deal, שכר המינימום הפדרלי כמעט ולא ישתנה ולא תהיה רפורמה משמעותית בתחום הבריאות.
אבל ביידן עדיין יכול להמשיך ולהכביד את הרגולציה על מגזרי הפיננסים והאנרגיה, זאת בעיקר על ידי הענקה מחודשת, ושחזור, של סמכויות ניכרות לרשויות הפיקוח על אותם ענפים. ביידן יכול גם להפעיל את התובע הכללי בכדי לפתוח בתביעות של הפרות הגבלים עסקיים כנגד חברות טכנולוגיה גדולות מבלי להזדקק לאישור הקונגרס.
צפוי שמדיניות החוץ של ביידן תהיה יותר נוחה כלפי בעלי בריתה המסורתיים של ארה"ב ופחות נוחה כלפי שליטים רודניים עמם הממשל היוצא "הסתדר". לא מן הנמנע ששרת החוץ המיועדת תהיה סוזן רייס, שכיהנה כשגרירה באו"ם ויועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה, וראוי לזכור שביידן כמעט בחר בה להיות בתפקיד סגנית הנשיא. יש לזכור שכאשר הייתה שגרירת ארה"ב באו"ם, רייס תמכה מאוד בישראל ועזרה בקביעת סנקציות בינלאומיות קשות יותר על איראן.
ביידן ישיב את ארה"ב להסכם הגרעין האיראני של שנת 2015, אך רק אם איראן תוכיח שעמדה בתנאי ההסכם המקורי, מה שלא קרה עד כה ונראה שביידן יאמץ קו נוקשה כלפי איראן. סביר שביידן יבקש להטיל סנקציות על רוסיה ועל טורקיה ותחול התרחקות מחודשת ביחסים עם צפון קוריאה. להבדיל מממשל טראמפ, צפוי שביידן יחזק וישקם את הקשר עם האיחוד האירופי, וברית כזו תוכל לשמש במאבק כנגד ההשפעה העולמית ההולכת וגוברת של סין. במסגרת זו, ביידן איננו צפוי להטיל מכסים על יבוא כלי רכב מהאיחוד האירופי ואף ינסה להרגיע את סכסוכי הסחר הקיימים במספר תחומים. היוצא מן הכלל עשוי להיות עתיד היחסים עם בריטניה, משום שביידן אינו תומך בברקסיט, זאת להבדיל מטראמפ.
אחד מתחומי אי הוודאות הגדולים בנושא קשרי סחר חוץ נוגע גם לאופן שבו ביידן יתנהל עם שיעורי המכס שטראמפ הטיל על סין. ביידן מתח ביקורת חריפה על עסקת הסחר שלב א של טראמפ עם סין וטען כי המכסים הטילו עלויות גדולות ומיותרות על הצרכנים אמריקאים, זאת בתמורה לוויתורים מועטים בלבד מסין.
ביידן צפוי להתמקד בדרישות ארה"ב מסין לביצוע של שינויים מבניים בסין לגבי נושא של "העברה כפויה של טכנולוגיה", תחרות הוגנת וגישה חופשית של ארה"ב לשוק הסיני. זה צפוי להוביל למשא ומתן מחודש, אולי בהשתתפות של בעלות ברית של ארה"ב, במטרה ללחץ על סין לבצע שינויים מבניים. לנוכח הגישה הסינית, המתמקדת בטיפוח חדשנות מקומית עצמאית ואסרטיביות בינלאומית, צפוי שגם תחת ממשל ביידן, יחסי ארה"ב וסין יישארו מתוחים.
בסופו של דבר, צפויה חבילה תקציבית, לא בגודל המקורי שהדמוקרטים רצו, אך בהיקף של 1.0-1.5 טריליון דולר ותהיה לכך תרומה חיובית לתוצר ב-2021. מעבר לכך, עם התאוששות התוצר ברביע השלישי, ושיעור האבטלה שירד מתחת לאחרונה אל מתחת ל -7%, ייתכן שלא ברור שהכלכלה זקוקה לחבילת הרחבה בהיקף של 2 טריליון דולר ויותר שהדמוקרטים רצו להעביר לפני הבחירות. מצב זה עוד עשוי להשתנות בחודשים הקרובים אם הזינוק האחרון בתחלואה יביא לצעדי סגר נרחבים בארה"ב.
חבילת הרחבה תקציבית
בכל מקרה, לא נראה שחבילת ההרחבה התקציבית תעבור לפני כניסתו של מר ביידן לתפקיד ב-20 לינואר, וזאת גם משום שהנשיא טראמפ יכול להטיל וטו כל עוד הוא בבית הלבן ולכן נראה שההרחבה התקציבית תצטרך לחכות עד לפברואר בשנה הבאה.
הנשיא טראמפ מפעיל מהלכי משפטים ואחרים סביב טענותיו לגבי הונאת בחירות וייתכן שהתנהלותו עד ל-20 לינואר תתאפיין במהלכים חריפים שונים. זה יכול לכלול גל של חנינות פליליות שנויות במחלוקת ושטף של צווים נשיאותיים דרמטיים שנועדו לחזק את הבסיס שלו, כשהוא כבר מסתכל קדימה למועמדות הרפובליקנית לנשיאות בשנת 2024. השקט היחסי ברחובות, למרות בחירות כה טעונות, תרם לכך שהתנודתיות בשווקים הפיננסיים נותרה נמוכה, אך קבוצת טראמפ עוד יכולה לשלוף "שפנים מהכובע" בחודשיים הבאים ולעורר את התנודתיות, שכבר פחתה, בשווקים.
לא בטוח עד כמה התוכניות יצאו לפועל
מכיוון שהרפובליקנים עדיין ישלטו במידה רבה בסנאט, ולדמוקרטיים לא יהיה "רוב מוחץ", מרבית התוכניות של ביידן, שפורסמו לפני הבחירות, לא יתרוממו. לא יהיו בקרוב העלאות של מס חברות או מס על בעלי הכנסות גבוהות יותר, גם לא מהלך ענק של השקעות תשתית ירוקה בסגנון New Deal, שכר המינימום הפדרלי כמעט ולא ישתנה ולא תהיה רפורמה משמעותית בתחום הבריאות.
אבל ביידן עדיין יכול להמשיך ולהכביד את הרגולציה על מגזרי הפיננסים והאנרגיה, זאת בעיקר על ידי הענקה מחודשת, ושחזור, של סמכויות ניכרות לרשויות הפיקוח על אותם ענפים. ביידן יכול גם להפעיל את התובע הכללי בכדי לפתוח בתביעות של הפרות הגבלים עסקיים כנגד חברות טכנולוגיה גדולות מבלי להזדקק לאישור הקונגרס.
צפוי שמדיניות החוץ של ביידן תהיה יותר נוחה כלפי בעלי בריתה המסורתיים של ארה"ב ופחות נוחה כלפי שליטים רודניים עמם הממשל היוצא "הסתדר". לא מן הנמנע ששרת החוץ המיועדת תהיה סוזן רייס, שכיהנה כשגרירה באו"ם ויועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה, וראוי לזכור שביידן כמעט בחר בה להיות בתפקיד סגנית הנשיא. יש לזכור שכאשר הייתה שגרירת ארה"ב באו"ם, רייס תמכה מאוד בישראל ועזרה בקביעת סנקציות בינלאומיות קשות יותר על איראן.
ביידן ישיב את ארה"ב להסכם הגרעין האיראני של שנת 2015, אך רק אם איראן תוכיח שעמדה בתנאי ההסכם המקורי, מה שלא קרה עד כה ונראה שביידן יאמץ קו נוקשה כלפי איראן. סביר שביידן יבקש להטיל סנקציות על רוסיה ועל טורקיה ותחול התרחקות מחודשת ביחסים עם צפון קוריאה. להבדיל מממשל טראמפ, צפוי שביידן יחזק וישקם את הקשר עם האיחוד האירופי, וברית כזו תוכל לשמש במאבק כנגד ההשפעה העולמית ההולכת וגוברת של סין. במסגרת זו, ביידן איננו צפוי להטיל מכסים על יבוא כלי רכב מהאיחוד האירופי ואף ינסה להרגיע את סכסוכי הסחר הקיימים במספר תחומים. היוצא מן הכלל עשוי להיות עתיד היחסים עם בריטניה, משום שביידן אינו תומך בברקסיט, זאת להבדיל מטראמפ.
אחד מתחומי אי הוודאות הגדולים בנושא קשרי סחר חוץ נוגע גם לאופן שבו ביידן יתנהל עם שיעורי המכס שטראמפ הטיל על סין. ביידן מתח ביקורת חריפה על עסקת הסחר שלב א של טראמפ עם סין וטען כי המכסים הטילו עלויות גדולות ומיותרות על הצרכנים אמריקאים, זאת בתמורה לוויתורים מועטים בלבד מסין.
ביידן צפוי להתמקד בדרישות ארה"ב מסין לביצוע של שינויים מבניים בסין לגבי נושא של "העברה כפויה של טכנולוגיה", תחרות הוגנת וגישה חופשית של ארה"ב לשוק הסיני. זה צפוי להוביל למשא ומתן מחודש, אולי בהשתתפות של בעלות ברית של ארה"ב, במטרה ללחץ על סין לבצע שינויים מבניים. לנוכח הגישה הסינית, המתמקדת בטיפוח חדשנות מקומית עצמאית ואסרטיביות בינלאומית, צפוי שגם תחת ממשל ביידן, יחסי ארה"ב וסין יישארו מתוחים.
