דר גיל בפמן בנק לאומי
דר גיל בפמן יניב בר וגילי בן אברהם
19/11/2020
השבוע במאקרו
ברביע השלישי של 2020 התוצר של ישראל צמח בקצב מהיר במיוחד של 37.9% (במונחים שנתיים); תחזית לאומי לצמיחת התוצר ב-2020 עודכנה כלפי מעלה למינוס 3.4%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את האומדן הראשון לחשבונות הלאומיים ברביע השלישי של 2020, אשר מצביע על עלייה חדה בתוצר המקומי הגולמי של ישראל בשיעור של 37.9% (שיעור שינוי רבעוני במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות), שהיה גבוה מההערכות המוקדמות, זאת לאחר שבשני הרביעים שקדמו לו נרשמו ירידות בשיעור שנתי של 29.8% ו-7%, בהתאמה.
לאור זאת, רמת התוצר הנוכחית של ישראל נמוכה בכ-2.6% בלבד בהשוואה לרמת התוצר ברביע הרביעי של 2019 (לפני פרוץ משבר הקורונה). כפי שניתן לראות בתרשים 1 מדובר בשיעור נמוך ביחס למרבית המדינות המפותחות. כלומר, הפגיעה המצטברת של משבר הקורונה בכלכלת ישראל בשלושת הרביעים הראשונים של 2020, הייתה מתונה ביחס למדינות אחרות, שבחלקן תקופת ההשבתה המלאה של הפעילות הכלכלית הייתה ארוכה יותר (צרפת, ספרד ועוד).
הגידול החד בצמיחה ברביע השלישי של השנה הוא תוצאה של מספר גורמים, ובהם:
1. אפקט קצה – נקודת ההשוואה הינה חלשה במיוחד, שכן הרביע השני של השנה היווה את נקודת השיא של משבר הקורונה ושפל ברמת הפעילות. במהלכו נערך חלקו השני של הסגר הראשון, וכן תקופה ממושכת של הגבלות על הפעילות. נתוני הניידות שמפרסם בנק ישראל, מלמדים כי רמת הניידות ברביע השני של השנה הייתה נמוכה יותר בהשוואה לרביע השלישי;
2. העלייה במידת הפתיחות של המשק (להוציא השבועיים האחרונים של הרבעון השלישי בהם החל הסגר השני) הובילה לשיפור מהיר בנתוני הפדיון והתעסוקה (שיעור האבטלה ה"רחב" עמד בממוצע על כ-12.5% לעומת כ-23.5% ברביע השני), זאת במקביל להמשך התמיכה הממשלתית במובטלים ובעובדים שהוצאו לחל"ת. כמו כן, מדובר בחודשי הקיץ המתאפיינים ביציאה לחופשות, אולם עקב השמים הסגורים מרבית הציבור נשאר בארץ, והוציא את כספו בכלכלה המקומית חלף חופשות בחו"ל, מה שכפי הנראה תרם לצמיחה מעבר להשפעתם של חודשי הקיץ בדרך כלל. כיוון שהמסחר נפתח גם כן, הגישה של הציבור לצריכה הייתה נוחה יותר, ותרמה לגידול בצריכה הפרטית;
3. גידול מפתיע ביצוא הסחורות. הגידול שנרשם ביצוא היהלומים וביצוא התעשייתי הינו מפתיע בעוצמתו, שכן נתוני סחר החוץ החודשיים (שאמנם הם במונחים דולריים שוטפים ולא שקלים ריאליים כמו בחשבונאות הלאומית) לא לימדו כלל על עלייה בסדר גודל הזה. במקביל לעוצמת היצוא, נרשמה התכווצת ביבוא, תוך כדי תרומה נוספת לעליית התוצר המקומי.
באשר לרכיבי הצמיחה הנוספים, עלייה חדה נרשמה גם בצריכה הפרטית, אשר הייתה רוחבית בכל רכיבי הצריכה. למרות זאת ,הצריכה הפרטית נותרה נמוכה בכ-12% בהשוואה לרמתה ברביע הרביעי של 2019. הרכיבים שבולטים לשלילה הם:
צריכה שוטפת של שירותים (שירותי חינוך, בריאות, תיווך, מסעדות ועוד), רכיב אשר הושפע לשלילה במידה רבה ביותר מכללי הריחוק החברתי וההגבלות על הפעילות; וצריכה של ישראליים בחו"ל, שנמחקה כמעט לחלוטין, עקב השמים הסגורים.
הידיעות המעודדות לגבי ההתקדמות לקראת חיסון בר שיווק (פייזר ומודרנה) אכן משפרות את הסיכוי להתאוששות ברכיבי פעילות אלה בהמשך. אולם, עדיין ישנם אתגרים מעשיים רבים בנושא שינוע החיסון, שכנוע הציבור הרחב בנושא בטיחות ויעילות החיסון, מידת הצורך לחזור ולהתחסן מעת לעת, הפצתו ברמה כלל עולמית ועוד.
לאור האמור, תחזית לאומי עודכנה כלפי מעלה לאחר פרסום נתוני הצמיחה לרביע השלישי. הערכתנו העדכנית היא להתכווצות של 3.4% בתוצר ב-2020 (לעומת מינוס 5.5% לפני העדכון). זאת, כיוון שאנו מעריכים כי הרביע הרביעי של השנה יסתכם בירידה, לאור הסגר שהיה בתחילת הרביע ותהליך היציאה האיטי ממנו. כלומר, צפוי שרמת הפעילות ברוב הרביע הרביעי תהיה נמוכה בהשוואה לרביע השלישי (אך בעוצמה מתונה בהשוואה לירידה ברביע השני), ומכאן שצפויה ירידה בפעילות.
באשר ל-2021, אנו צופים צמיחה של 5%-6%, בתרחיש שמניח השתלטות על המגיפה במהלך השנה הבאה.
קצב האינפלציה ירד בחודש אוקטובר; האינפלציה צפויה להישאר שלילית בחודשים הקרובים
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בחודש אוקטובר, והיה מעט נמוך מתחזית הקונצנזוס (0.4%). נציין שירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הדיור ואחזקת הדירה; מנגד, נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיפי ירקות ופירות, מזון והלבשה והנעלה.
סעיף הלבשה והנעלה אמנם עלה בדומה לחודשי אוקטובר בשנים קודמות, בהם נמדדים לראשונה פריטי החורף, אם כי, בעוצמה נמוכה משמעותית. יודגש, כי לכל אורך חודש אוקטובר חנויות ההלבשה היו סגורות ולכן המכירה של פריטים אלו בוצעה אך ורק באמצעות אתרים מקוונים. על כן, נראה כי ההסבר לעלייה המתונה יחסית בסעיף זה טמון במכירה של פריטי החורף במחירי מבצע באמצעות אתרי חברות האופנה, שכן ככל שהזמן חולף והקולקציה אינה נמכרת היא מאבדת מערכה במהירות.
סעיף הדיור ירד בשיעור של 0.1%, כתוצאה מירידה בשיעור זהה בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים). קצב העלייה השנתי של האחרון עלה מעט מ-1.6% ל-1.7%. להערכתנו, קצב עליית מחירי השכירות עשוי להתמתן בחודשים הקרובים, על רקע ההשפעה הממתנת של הסגר השני והימשכות ההגבלות על הפעילות הכלכלית, התפתחות שצפויה להכביד על הביקוש לשכירות, ומגולמת במדד המחירים לצרכן בפיגור מסוים.
לסיכום, בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2020 לעומת אוקטובר 2019) ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.8%, והמדד ללא דיור ירד ב-1.3%. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור ירידת המדד בשנת 2020 צפוי להסתכם במינוס 0.9% עד מינוס 0.5%. ב-12 החודשים הקרובים אנו מעריכים כי שיעור עליית המדד צפוי להיות בין 0.4%-0.8%.
הערכתנו לאינפלציה שנה קדימה, מבוססת על מספר גורמים, ובהם: יציאה של מדדים נמוכים במיוחד מחלון החישוב של האינפלציה (אפריל-מאי 2020, שהושפעו מהירידה החדה במחירי הנפט עם פרוץ משבר הקורונה) ישפיעו באופן טכני על עליית האינפלציה; עליית מחירי הסחורות בעולם – מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות כבר מצויים כיום ברמה הגבוהה מזו שנרשמה לפני משבר הקורונה – שצפויה לתרום לעליית המדד בפיגור מסוים;
תחזית ליציבות/ייסוף קל בשע"ח לאחר מגמה ממושכת של התחזקות השקל; וצפי להאצה בפעילות הכלכלית במשק במהלך 2021, שיתכן ותבוא בתחומי פעילות מסוימים לידי ביטוי בעליית ביקוש מבלי שתהיה להיצע היכולת להיענות לכך באופן מלא. יש לציין שעקב חוסר הודאות הרב המלווה את הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית, גם לגבי מידת הפתיחות של המשק והן לגבי אופן מדידת המחירים, תחזית זו חשופה לשינויים תכופים מבדרך כלל.
ברביע השלישי של 2020 התוצר של ישראל צמח בקצב מהיר במיוחד של 37.9% (במונחים שנתיים); תחזית לאומי לצמיחת התוצר ב-2020 עודכנה כלפי מעלה למינוס 3.4%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את האומדן הראשון לחשבונות הלאומיים ברביע השלישי של 2020, אשר מצביע על עלייה חדה בתוצר המקומי הגולמי של ישראל בשיעור של 37.9% (שיעור שינוי רבעוני במונחים שנתיים, נתונים מנוכי עונתיות), שהיה גבוה מההערכות המוקדמות, זאת לאחר שבשני הרביעים שקדמו לו נרשמו ירידות בשיעור שנתי של 29.8% ו-7%, בהתאמה.
לאור זאת, רמת התוצר הנוכחית של ישראל נמוכה בכ-2.6% בלבד בהשוואה לרמת התוצר ברביע הרביעי של 2019 (לפני פרוץ משבר הקורונה). כפי שניתן לראות בתרשים 1 מדובר בשיעור נמוך ביחס למרבית המדינות המפותחות. כלומר, הפגיעה המצטברת של משבר הקורונה בכלכלת ישראל בשלושת הרביעים הראשונים של 2020, הייתה מתונה ביחס למדינות אחרות, שבחלקן תקופת ההשבתה המלאה של הפעילות הכלכלית הייתה ארוכה יותר (צרפת, ספרד ועוד).
הגידול החד בצמיחה ברביע השלישי של השנה הוא תוצאה של מספר גורמים, ובהם:
1. אפקט קצה – נקודת ההשוואה הינה חלשה במיוחד, שכן הרביע השני של השנה היווה את נקודת השיא של משבר הקורונה ושפל ברמת הפעילות. במהלכו נערך חלקו השני של הסגר הראשון, וכן תקופה ממושכת של הגבלות על הפעילות. נתוני הניידות שמפרסם בנק ישראל, מלמדים כי רמת הניידות ברביע השני של השנה הייתה נמוכה יותר בהשוואה לרביע השלישי;
2. העלייה במידת הפתיחות של המשק (להוציא השבועיים האחרונים של הרבעון השלישי בהם החל הסגר השני) הובילה לשיפור מהיר בנתוני הפדיון והתעסוקה (שיעור האבטלה ה"רחב" עמד בממוצע על כ-12.5% לעומת כ-23.5% ברביע השני), זאת במקביל להמשך התמיכה הממשלתית במובטלים ובעובדים שהוצאו לחל"ת. כמו כן, מדובר בחודשי הקיץ המתאפיינים ביציאה לחופשות, אולם עקב השמים הסגורים מרבית הציבור נשאר בארץ, והוציא את כספו בכלכלה המקומית חלף חופשות בחו"ל, מה שכפי הנראה תרם לצמיחה מעבר להשפעתם של חודשי הקיץ בדרך כלל. כיוון שהמסחר נפתח גם כן, הגישה של הציבור לצריכה הייתה נוחה יותר, ותרמה לגידול בצריכה הפרטית;
3. גידול מפתיע ביצוא הסחורות. הגידול שנרשם ביצוא היהלומים וביצוא התעשייתי הינו מפתיע בעוצמתו, שכן נתוני סחר החוץ החודשיים (שאמנם הם במונחים דולריים שוטפים ולא שקלים ריאליים כמו בחשבונאות הלאומית) לא לימדו כלל על עלייה בסדר גודל הזה. במקביל לעוצמת היצוא, נרשמה התכווצת ביבוא, תוך כדי תרומה נוספת לעליית התוצר המקומי.
באשר לרכיבי הצמיחה הנוספים, עלייה חדה נרשמה גם בצריכה הפרטית, אשר הייתה רוחבית בכל רכיבי הצריכה. למרות זאת ,הצריכה הפרטית נותרה נמוכה בכ-12% בהשוואה לרמתה ברביע הרביעי של 2019. הרכיבים שבולטים לשלילה הם:
צריכה שוטפת של שירותים (שירותי חינוך, בריאות, תיווך, מסעדות ועוד), רכיב אשר הושפע לשלילה במידה רבה ביותר מכללי הריחוק החברתי וההגבלות על הפעילות; וצריכה של ישראליים בחו"ל, שנמחקה כמעט לחלוטין, עקב השמים הסגורים.
הידיעות המעודדות לגבי ההתקדמות לקראת חיסון בר שיווק (פייזר ומודרנה) אכן משפרות את הסיכוי להתאוששות ברכיבי פעילות אלה בהמשך. אולם, עדיין ישנם אתגרים מעשיים רבים בנושא שינוע החיסון, שכנוע הציבור הרחב בנושא בטיחות ויעילות החיסון, מידת הצורך לחזור ולהתחסן מעת לעת, הפצתו ברמה כלל עולמית ועוד.
לאור האמור, תחזית לאומי עודכנה כלפי מעלה לאחר פרסום נתוני הצמיחה לרביע השלישי. הערכתנו העדכנית היא להתכווצות של 3.4% בתוצר ב-2020 (לעומת מינוס 5.5% לפני העדכון). זאת, כיוון שאנו מעריכים כי הרביע הרביעי של השנה יסתכם בירידה, לאור הסגר שהיה בתחילת הרביע ותהליך היציאה האיטי ממנו. כלומר, צפוי שרמת הפעילות ברוב הרביע הרביעי תהיה נמוכה בהשוואה לרביע השלישי (אך בעוצמה מתונה בהשוואה לירידה ברביע השני), ומכאן שצפויה ירידה בפעילות.
באשר ל-2021, אנו צופים צמיחה של 5%-6%, בתרחיש שמניח השתלטות על המגיפה במהלך השנה הבאה.
קצב האינפלציה ירד בחודש אוקטובר; האינפלציה צפויה להישאר שלילית בחודשים הקרובים
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בחודש אוקטובר, והיה מעט נמוך מתחזית הקונצנזוס (0.4%). נציין שירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הדיור ואחזקת הדירה; מנגד, נרשמו עליות מחירים בולטות בסעיפי ירקות ופירות, מזון והלבשה והנעלה.
סעיף הלבשה והנעלה אמנם עלה בדומה לחודשי אוקטובר בשנים קודמות, בהם נמדדים לראשונה פריטי החורף, אם כי, בעוצמה נמוכה משמעותית. יודגש, כי לכל אורך חודש אוקטובר חנויות ההלבשה היו סגורות ולכן המכירה של פריטים אלו בוצעה אך ורק באמצעות אתרים מקוונים. על כן, נראה כי ההסבר לעלייה המתונה יחסית בסעיף זה טמון במכירה של פריטי החורף במחירי מבצע באמצעות אתרי חברות האופנה, שכן ככל שהזמן חולף והקולקציה אינה נמכרת היא מאבדת מערכה במהירות.
סעיף הדיור ירד בשיעור של 0.1%, כתוצאה מירידה בשיעור זהה בתת-הסעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים). קצב העלייה השנתי של האחרון עלה מעט מ-1.6% ל-1.7%. להערכתנו, קצב עליית מחירי השכירות עשוי להתמתן בחודשים הקרובים, על רקע ההשפעה הממתנת של הסגר השני והימשכות ההגבלות על הפעילות הכלכלית, התפתחות שצפויה להכביד על הביקוש לשכירות, ומגולמת במדד המחירים לצרכן בפיגור מסוים.
לסיכום, בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2020 לעומת אוקטובר 2019) ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.8%, והמדד ללא דיור ירד ב-1.3%. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור ירידת המדד בשנת 2020 צפוי להסתכם במינוס 0.9% עד מינוס 0.5%. ב-12 החודשים הקרובים אנו מעריכים כי שיעור עליית המדד צפוי להיות בין 0.4%-0.8%.
הערכתנו לאינפלציה שנה קדימה, מבוססת על מספר גורמים, ובהם: יציאה של מדדים נמוכים במיוחד מחלון החישוב של האינפלציה (אפריל-מאי 2020, שהושפעו מהירידה החדה במחירי הנפט עם פרוץ משבר הקורונה) ישפיעו באופן טכני על עליית האינפלציה; עליית מחירי הסחורות בעולם – מחירי הסחורות החקלאיות והמתכות כבר מצויים כיום ברמה הגבוהה מזו שנרשמה לפני משבר הקורונה – שצפויה לתרום לעליית המדד בפיגור מסוים;
תחזית ליציבות/ייסוף קל בשע"ח לאחר מגמה ממושכת של התחזקות השקל; וצפי להאצה בפעילות הכלכלית במשק במהלך 2021, שיתכן ותבוא בתחומי פעילות מסוימים לידי ביטוי בעליית ביקוש מבלי שתהיה להיצע היכולת להיענות לכך באופן מלא. יש לציין שעקב חוסר הודאות הרב המלווה את הפעילות הכלכלית בעת הנוכחית, גם לגבי מידת הפתיחות של המשק והן לגבי אופן מדידת המחירים, תחזית זו חשופה לשינויים תכופים מבדרך כלל.
