אריאל ברזילאי
אריאל ברזילאי
11/12/2020
אינדיקציות בהקשר השלכות משבר "קורונה" על התא המשפחתי בהקשר פגיעה בזוגיות נראות לכל בר-בי-רב מכל כיוון אפשרי, ולכן יובאו כאן עקרונות החוק הנקרא ״חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו״ אשר נכנס לתוקף בשנת 2015 - חקיקה פורצת דרך שהסדירה את נושא "פירוק" הנכסים הפנסיוניים של בני הזוג - שכזכור, היקפם במסגרת הרכוש המשותף, יכול להיות במקום הראשון או השני בהקשר שווי הנכסים הפיננסיים.
בחודש פברואר 2015 נכנס לתוקף "החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014" ( להלן: "החוק" ), כאשר מטרת חוק זה היתה לחולל שינוי בהסדרת והבטחת זכויותיהם של בני זוג פרודים ו/או גרושים, בקצבאות הפנסיה והפיצויים של בני זוגם, מהם נפרדו ואשר עימם חלקו תקופת חיים משותפת.
ע"פ החוק, חיסכון למטרת קצבה ( ביטוח מנהלים / קרנות פנסיה ) צריכות לפעול באופן כזה שחלקו של בן הזוג לשעבר של העמית יובטח באופן שחלקו הנקוב בפסק דין (כפי שיפורט מטה ) יופקד בחשבון נפרד מחשבונו של העמית ויצא מידיו ומשליטתו של האחרון.
יודגש, כי חוק זה חל על חסכון קצבתי בלבד, וכן, על הזכות הצבורה לכספי פיצויים ו/או לדמי מחלה; הבראה; מענקים ושאר זכויות סוציאליות המגיעות לעובד מהמעביד, אך אינו חל, במתכונתו הנוכחית, על כספים שנצברו בקרנות השתלמות ובקופות גמל שאינן למטרת קצבה - ובהקשר זה יש לקבוע מהו שיעור חלקו היחסי של בן הזוג לשעבר והאחרון זכאי להטיל עיקול על חלקו זה אצל הגוף המשלם (ורצוי שיעשה כך) ולהיפרע את חלקו ישירות מהגוף המשלם במועד הפרעון של הקרן הספציפית.
על-מנת להגיע למצב הרצוי כאמור, יש לפעול כדלקמן בהתאם ל 2 הסעיפים הבאים גם יחד:
1. בקופת הגמל לקצבה יבוצע חישוב מתאים שייקח בחשבון וישקלל את תקופת צבירת הפנסיה ואת תקופת החיים המשותפים של בני הזוג; וכפועל יוצא מחישוב זה, מתקבל אחוז או חלק מסוים קבוע, המהווה את חלקו של בן הזוג לשעבר בזכויות הפנסיה של בן הזוג העמית.
לדוגמה: לאיש קיימת קופת גמל לקצבה, אותה החל לצבור עוד מלפני הנישואין, נניח - 10 שנים קודם לתקופת החיים המשותפת - ממועד הנישואין ועד למועד הפרידה - היא בת 30 שנה; לפיכך , תקופת הצבירה בקרן ( עד למועד הפרידה ) - 30 שנים, מתוכה, כאמור תקופת חיים משותפת בת 40 שנים.
השיעור המשותף עומד על שיעור של 30/40 = 75% - לאישה מגיע, אפוא, 37.5% = (75/2) מהסכום שנצבר לזכות הבעל בחסכון הפנסיוני שלו, עד למועד הפרידה; ובהתקיים התנאים שיפורטו להלן, תפריש קרן הפנסיה של הבעל חלק זה דלעיל, לחשבון נפרד, לזכות האישה ( יהיה זה חשבון שלא ניתן עוד להפריש אליו תשלומים / פרמיות נוספות ). קופה זו תעמוד לזכותה של האישה והיא תפרע לידיה רק לכשיגיע מועד הפרישה של הבעל לשעבר.
2. הכרחי לדאוג לפסק דין, מבית הדין הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר בו ינקבו ויצוינו במפורש, הפרטים הבאים הרשומים מטה:
• שם הערכאה שנתנה את פס"ד; שמות הצדדים ומספרי הזהות שלהם.
• מועד הפירוד שנקבע בין בני הזוג לשעבר.
• משך תקופת חייהם המשותפים של בני הזוג לשעבר.
• אחוז החלק מתוך צבירת כספי הפנסיה והפיצויים, אשר יועבר לבן הזוג לשעבר.
3.על בן הזוג לשעבר, דהיינו בן הזוג הזכאי לחלוקה ע"פ החוק, להגיש את פסק הדין המתאים כאמור לגוף הפנסיוני משלם בהקדם ולמלא טפסי בקשות הרישום המתאימות ( ראה סעיף 3 לחוק ).
4.משהוגשה בקשה לרישום פסק הדין, על הגוף הפנסיוני המשלם לרשום מיד הערת אזהרה זמנית על כספי הפנסיה. זאת בתנאי שפסק הדין עומד בקריטריונים המפורטים לעיל.
בנוסף יצוין, כי היה ופס"ד איננו עומד בקריטריונים הנ"ל, יודיע הגוף הפנסיוני המשלם לצדדים כדי שיפעלו לתיקונו בהתאם.
היה ופס"ד אכן עומד בקריטריונים, יודיע על כך הגוף הפנסיוני המשלם, לשני הצדדים תוך 14 יום, ואם לא תתקבל התנגדות תוך 45 ימים - תהפוך הערת האזהרה לקבועה וחלקו של בן הזוג הזכאי יועבר לקופה נפרדת על שמו.
יודגש בנוסף, כי חלקו של בן הזוג הזכאי לא יכול לעלות על 50% מצֶבֶר הזכויות הקיים לעמית, במועד הפרידה, וזאת כדי למנוע מצב שבו בן הזוג החוסך/העמית יוותר ללא די זכויות פנסיה למחייתו, לאחר צאתו לגמלאות.
כמו כן, שיעור חלקו של בן הזוג הזכאי חייב להיות קבוע ואחיד, הן לגבי מרכיב הפיצויים והן לגבי מרכיב התגמולים.
יובהר בנוסף, כי בני זוג יכולים אומנם להסכים על חלוקת החיסכון הפנסיוני שלא בהתאם לחוק. אך במקרה כזה החלוקה לא תתבצע באמצעות הגוף המשלם, עפ"י חוק זה ( סעיף 29(ב) לחוק ).
ברור מנוסח החוק כי כל עוד לא הופרש חלקו של בן הזוג הזכאי, בקופה נפרדת על שמו, בן הזוג החוסך יהיה מנוע מלבצע פעולות בחשבונו ( משיכה, פדיון, ניודי קופות, נטילת הלוואה וכיו"ב ).
אוסיף , כי הוראות חוק זה ובכלל תשלום קצבת שארים לבת הזוג לשעבר, עשויות לחול גם על הסכמי גירושין ופס"ד שכבר אושרו וניתנו קודם לתחולת החוק , זאת בהתקיים שני תנאים בסיסיים: ( מצויינים בסעיף 30 לחוק האמור )
(1) בן הזוג החוסך לא נפטר לפני יום תחולת החוק ברשומות .( 6.02.2015 )
(2) ביהמ"ש או ביה"ד שנתן את פס"ד, קבע ביום התחילה או לאחריו, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות (10 שנים לפחות ).
לסיכום , מומלץ בהקשר זה שבני זוג הנמצאים בתהליך גירושין חו"ח יגיעו, יחד או בנפרד, לקבלת ייעוץ מקצועי משולב בנושא ע"י יועץ פנסיוני ו/או עורך דין למיצוי זכויות לפי חוק , ולאחר מכן, על בני הזוג לדאוג לרישומו של פס"ד המתוקן על פי חוק זה, אצל היצרן הפנסיוני – כי אחרי הכל, מדובר בעתיד הפנסיוני שלכם ושל היקרים לכם, גם אם אינכם עוד יחד , קיימות השלכות ארוכות טווח לפרידה זאת גם בהקשרים פנסיוניים עתידיים.
הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
בחודש פברואר 2015 נכנס לתוקף "החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014" ( להלן: "החוק" ), כאשר מטרת חוק זה היתה לחולל שינוי בהסדרת והבטחת זכויותיהם של בני זוג פרודים ו/או גרושים, בקצבאות הפנסיה והפיצויים של בני זוגם, מהם נפרדו ואשר עימם חלקו תקופת חיים משותפת.
ע"פ החוק, חיסכון למטרת קצבה ( ביטוח מנהלים / קרנות פנסיה ) צריכות לפעול באופן כזה שחלקו של בן הזוג לשעבר של העמית יובטח באופן שחלקו הנקוב בפסק דין (כפי שיפורט מטה ) יופקד בחשבון נפרד מחשבונו של העמית ויצא מידיו ומשליטתו של האחרון.
יודגש, כי חוק זה חל על חסכון קצבתי בלבד, וכן, על הזכות הצבורה לכספי פיצויים ו/או לדמי מחלה; הבראה; מענקים ושאר זכויות סוציאליות המגיעות לעובד מהמעביד, אך אינו חל, במתכונתו הנוכחית, על כספים שנצברו בקרנות השתלמות ובקופות גמל שאינן למטרת קצבה - ובהקשר זה יש לקבוע מהו שיעור חלקו היחסי של בן הזוג לשעבר והאחרון זכאי להטיל עיקול על חלקו זה אצל הגוף המשלם (ורצוי שיעשה כך) ולהיפרע את חלקו ישירות מהגוף המשלם במועד הפרעון של הקרן הספציפית.
על-מנת להגיע למצב הרצוי כאמור, יש לפעול כדלקמן בהתאם ל 2 הסעיפים הבאים גם יחד:
1. בקופת הגמל לקצבה יבוצע חישוב מתאים שייקח בחשבון וישקלל את תקופת צבירת הפנסיה ואת תקופת החיים המשותפים של בני הזוג; וכפועל יוצא מחישוב זה, מתקבל אחוז או חלק מסוים קבוע, המהווה את חלקו של בן הזוג לשעבר בזכויות הפנסיה של בן הזוג העמית.
לדוגמה: לאיש קיימת קופת גמל לקצבה, אותה החל לצבור עוד מלפני הנישואין, נניח - 10 שנים קודם לתקופת החיים המשותפת - ממועד הנישואין ועד למועד הפרידה - היא בת 30 שנה; לפיכך , תקופת הצבירה בקרן ( עד למועד הפרידה ) - 30 שנים, מתוכה, כאמור תקופת חיים משותפת בת 40 שנים.
השיעור המשותף עומד על שיעור של 30/40 = 75% - לאישה מגיע, אפוא, 37.5% = (75/2) מהסכום שנצבר לזכות הבעל בחסכון הפנסיוני שלו, עד למועד הפרידה; ובהתקיים התנאים שיפורטו להלן, תפריש קרן הפנסיה של הבעל חלק זה דלעיל, לחשבון נפרד, לזכות האישה ( יהיה זה חשבון שלא ניתן עוד להפריש אליו תשלומים / פרמיות נוספות ). קופה זו תעמוד לזכותה של האישה והיא תפרע לידיה רק לכשיגיע מועד הפרישה של הבעל לשעבר.
2. הכרחי לדאוג לפסק דין, מבית הדין הרבני או ביהמ"ש לענייני משפחה, אשר בו ינקבו ויצוינו במפורש, הפרטים הבאים הרשומים מטה:
• שם הערכאה שנתנה את פס"ד; שמות הצדדים ומספרי הזהות שלהם.
• מועד הפירוד שנקבע בין בני הזוג לשעבר.
• משך תקופת חייהם המשותפים של בני הזוג לשעבר.
• אחוז החלק מתוך צבירת כספי הפנסיה והפיצויים, אשר יועבר לבן הזוג לשעבר.
3.על בן הזוג לשעבר, דהיינו בן הזוג הזכאי לחלוקה ע"פ החוק, להגיש את פסק הדין המתאים כאמור לגוף הפנסיוני משלם בהקדם ולמלא טפסי בקשות הרישום המתאימות ( ראה סעיף 3 לחוק ).
4.משהוגשה בקשה לרישום פסק הדין, על הגוף הפנסיוני המשלם לרשום מיד הערת אזהרה זמנית על כספי הפנסיה. זאת בתנאי שפסק הדין עומד בקריטריונים המפורטים לעיל.
בנוסף יצוין, כי היה ופס"ד איננו עומד בקריטריונים הנ"ל, יודיע הגוף הפנסיוני המשלם לצדדים כדי שיפעלו לתיקונו בהתאם.
היה ופס"ד אכן עומד בקריטריונים, יודיע על כך הגוף הפנסיוני המשלם, לשני הצדדים תוך 14 יום, ואם לא תתקבל התנגדות תוך 45 ימים - תהפוך הערת האזהרה לקבועה וחלקו של בן הזוג הזכאי יועבר לקופה נפרדת על שמו.
יודגש בנוסף, כי חלקו של בן הזוג הזכאי לא יכול לעלות על 50% מצֶבֶר הזכויות הקיים לעמית, במועד הפרידה, וזאת כדי למנוע מצב שבו בן הזוג החוסך/העמית יוותר ללא די זכויות פנסיה למחייתו, לאחר צאתו לגמלאות.
כמו כן, שיעור חלקו של בן הזוג הזכאי חייב להיות קבוע ואחיד, הן לגבי מרכיב הפיצויים והן לגבי מרכיב התגמולים.
יובהר בנוסף, כי בני זוג יכולים אומנם להסכים על חלוקת החיסכון הפנסיוני שלא בהתאם לחוק. אך במקרה כזה החלוקה לא תתבצע באמצעות הגוף המשלם, עפ"י חוק זה ( סעיף 29(ב) לחוק ).
ברור מנוסח החוק כי כל עוד לא הופרש חלקו של בן הזוג הזכאי, בקופה נפרדת על שמו, בן הזוג החוסך יהיה מנוע מלבצע פעולות בחשבונו ( משיכה, פדיון, ניודי קופות, נטילת הלוואה וכיו"ב ).
אוסיף , כי הוראות חוק זה ובכלל תשלום קצבת שארים לבת הזוג לשעבר, עשויות לחול גם על הסכמי גירושין ופס"ד שכבר אושרו וניתנו קודם לתחולת החוק , זאת בהתקיים שני תנאים בסיסיים: ( מצויינים בסעיף 30 לחוק האמור )
(1) בן הזוג החוסך לא נפטר לפני יום תחולת החוק ברשומות .( 6.02.2015 )
(2) ביהמ"ש או ביה"ד שנתן את פס"ד, קבע ביום התחילה או לאחריו, כי משך התקופה המשותפת הוא 120 חודשים לפחות (10 שנים לפחות ).
לסיכום , מומלץ בהקשר זה שבני זוג הנמצאים בתהליך גירושין חו"ח יגיעו, יחד או בנפרד, לקבלת ייעוץ מקצועי משולב בנושא ע"י יועץ פנסיוני ו/או עורך דין למיצוי זכויות לפי חוק , ולאחר מכן, על בני הזוג לדאוג לרישומו של פס"ד המתוקן על פי חוק זה, אצל היצרן הפנסיוני – כי אחרי הכל, מדובר בעתיד הפנסיוני שלכם ושל היקרים לכם, גם אם אינכם עוד יחד , קיימות השלכות ארוכות טווח לפרידה זאת גם בהקשרים פנסיוניים עתידיים.
הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.
