במסגרת החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח, נצברות הפקדות העמיתים במשך עשרות שנים, עד להגעתם לגיל קצבה. לאורך תקופת החיסכון דמי הניהול נגבים מתוך היתרה הצבורה ומתוך התשלומים המועברים לקרן בשל כל עמית בשיעור שאינו עולה על התקרה הקבועה בתקנות.
לעומת זאת, דמי הניהול עבור מקבלי הקצבה, נגבים מתוך כלל הנכסים העומדים כנגד התחייבויות הקרן לכלל מקבלי הקצבה, וזאת בהתאם לגובה תקרת דמי הניהול הקבועה בתקנות. לגובה דמי הניהול בתקופת קבלת הקצבה קיימת השפעה על גובה קצבתו של הפנסיונר, וככל שדמי הניהול נמוכים יותר, כך תהיה קצבתו גבוהה יותר.
בעקבות רפורמות רגולטוריות שנעשו בשוק החיסכון הפנסיוני בשנים האחרונות שהביאו להגברת התחרות בשוק, אנו עדים לירידה משמעותית בשיעור דמי הניהול הממוצעים המשולמים בפועל על ידי העמיתים במהלך תקופת החיסכון, כך שבפועל מרבית העמיתים אינם משלמים את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בתקנות.
עם זאת, שינוי זה אינו בא לידי ביטוי באופן משמעותי גם בדמי הניהול המשולמים על ידי מקבלי קצבאות, שרובם עדיין משלמים את דמי הניהול המקסימליים, וזאת בין השאר בשל העדר אפשרות, נכון להיום, לניוד פנסיונרים בין הגופים המוסדיים החל מרגע קבלת הקצבה
לטיוטא המלאה:
https://bit.ly/3n3BJbB
למכתב הנלווה ולחוזרים נוספים