עידו אסיאג
15/12/2020
לפי בנק ישראל, מתחילת משבר הקורונה, בחודשים פברואר ועד סוף אוקטובר השנה, עלה שווי תיק ני"ע בישראל של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב בהיקף קטן של כ-0.4 מיליארדי דולרים והגיע לרמה של כ-49.8 מיליארדים: עלייה ניכרת בשווי תיק האג"ח והמק"מ קוזזה בירידה חדה בשווי תיק המניות.
שווי תיק המניות של תושבי חוץ בבורסה בת"א ירד מאז תחילת משבר הקורונה בקרוב ל-8 מיליארדי דולרים (28 מיליארדי ₪) בעיקר בשל ירידת מחירי המניות בבורסה בת"א.
למרות המשבר ואי הוודאות בשווקים תושבי חוץ לא מימשו מניות ישראליות בבורסה בת"א בהיקף משמעותי - מימושים באחזקות הפיננסיות של כ-0.9 מיליארד דולר (3.07 מיליארדי ₪) בחודשים פברואר ועד אוקטובר. עם זאת חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של המניות בבורסה בת"א ירד כ-0.9 נקודות אחוז בתקופה זו ועמד על 16.6% בסוף אוקטובר.
לשם השוואה במשבר 2008 תושבי חוץ מימשו בבורסה בת"א מניות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר (11.05 מיליארד ₪) בין יולי לדצמבר 2008.
מנגד, שווי יתרת תיק האג"ח והמק"מ בישראל של תושבי חוץ עלה בהיקפים ניכרים בחודשים פברואר עד אוקטובר, עליה של כ-8.1 מיליארדי דולרים עד ליתרה של כ-20.1 מיליארדי דולרים - הרמה הגבוהה ביותר זה עשר שנים. ברקע התפתחויות אלו נציין את תכניות הרכישה של אג"ח ממשלתיות, הצטרפותה של ישראל למדד ה- FTSE WGBI (מדד האג"ח הממשלתי העולמי של פוטסי) וההתרחבות בפער הריביות שקל/דולר בעסקאות הלוואה דולרית בתחילת המשבר.
תיק המניות
במהלך התקופה הנסקרת שווי השוק של סך המניות הנסחרות בבורסה בת"א ירד בכ- 17% והגיע לרמה של כ- 610 מיליארדי ₪. מדדי המניות העיקריים מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו 21.3% ו- 16% בהתאמה, מתחילת פברואר עד סוף אוקטובר.
שווי תיק המניות בישראל של תושבי חוץ ירד מתחילת פברואר בכ- 7.8 מיליארדי דולרים ועמד על 29.2 מיליארדים בסוף אוקטובר (ירידה של כ- 20% משווי התיק). הירידה בשווי התיק נבעה ברובה מירידה חדה במחירי המניות הבורסה בת"א. יתרת ההשקעות של משקיעים בעלי עניין (מעל 10% בחברה) נותרה יציבה יחסית.
למרות המשבר ואי הוודאות בשווקים תושבי חוץ ממשו נטו היקף קטן יחסית של כ-750 מיליוני דולרים. עיקר המימושים בוצעו על ידי משקיעים פיננסיים בסך 440 מיליוני דולרים במרץ ו- 450 מיליוני דולרים בחודשים ספטמבר ואוקטובר.
עם זאת, חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של המניות בבורסה בת"א ירד בכ-0.9 נקודות אחוז בתקופה זו והגיע בסוף חודש אוקטובר ל- 16.6%. חלקם של המשקיעים הפיננסיים הזרים מסך שווי השוק בבורסה בת"א הוא כ- 10.4% וחלקם של בעלי העניין הזרים הוא כ- 6.2%.
תיק האג"ח והמק"מ
שווי תיק האג"ח והמק"מ בישראל של תושבי חוץ עלה בכ-8.1 מיליארדי דולרים מתחילת פברואר השנה והגיע לרמה של כ-20.1 מיליארדים, מזה 13.8 מיליארדים מוחזקים באג"ח ממשלתי ו-6.3 מיליארדים במק"מ - היתרה הגבוהה ביותר שנרשמה בעשר השנים האחרונות.
העלייה בשווי תיק האג"ח והמק"מ בישראל נבעה ברובה מהשקעות נטו בהיקפים גבוהים – ובפרט השקעה של כ- 5.3 מיליארדים באגרות חוב ממשלתיות ו- 2.7 מיליארדי דולרים במק"מ במהלך החודשים פברואר עד אוקטובר. חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של האג"ח הממשלתי הסחיר בבורסה בת"א הגיע בסוף חודש אוקטובר ל- 7.8%, עליה של 2.4 נק' אחוז לעומת סוף ינואר השנה.
חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של המק"מ בבורסה בת"א הגיע ל- 24.2%, עליה של 14 נק' אחוז לעומת סוף ינואר השנה.
ברקע התפתחויות אלו נציין את תכניות הרכישה של אג"ח ממשלתיות בהיקף כולל של כ-85 מיליארד ₪, מתוכם נרכשו עד כה כ-37 מיליארד ₪, הצטרפותה של ישראל למדד ה- FTSE WGBI (מדד האג"ח הממשלתי העולמי של פוטסי) בחודש אפריל השנה, וההתרחבות בפער הריביות דולר שקל בעסקאות הלוואה דולרית בתחילת המשבר.
הפעילות של תושבי חוץ בתיק האג"ח בישראל לא הייתה אחידה על פני התקופה:
- עם פרוץ המשבר, בחודשים פברואר-מרץ, תושבי חוץ מימשו אגרות חוב הממשלתיות בהיקף של כ-0.4 מיליארדי דולרים נטו ומחודש אפריל ועד חודש אוקטובר תושבי חוץ השקיעו נטו כ- 5.7 מיליארדי דולרים בעיקר באגרות חוב לא צמודות.
- במק"מ נרשמו השקעות משמעותיות בהיקף של כ- 4.6 מיליארדי דולרים נטו בחודשים מרץ, מאי ויולי, ומימושים בחודשים אפריל, יוני ואוגוסט בהיקף של כ- 2.5 מיליארדי דולרים.
ביתר החודשים הפעילות הייתה זניחה.
במהלך התקופה תושבי חוץ הגדילו בעיקר את אחזקותיהם באג"ח ממשלתיות לטווח קצר (0-5 שנים) המהוות כ- 62% מסך יתרת תיק האג"ח הממשלתי לסוף אוקטובר.
אג"ח ממשלתי שקלי ממשיך להיות הרכיב העיקרי בתיק האג"ח הממשלתי של תושבי חוץ ועומד בסוף אוקטובר על כ-97% מסך התיק.
לסיכום, למרות משבר הקורונה גדלה השקעה נטו של תושבי חוץ בבורסה בת"א בכ- 7.4 מיליארד נטו, בעיקר באג"ח ממשלתיות ומק"מ. ירידות חדות במחירי המניות ומימושים במניות בבורסה בת"א גרעו משווי תיק ני"ע כ- 7.7 מיליארד $ כך ששווי תיק ני"ע בישראל של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב עלה סה"כ בתקופה זו בכ-0.4 מיליארדי דולרים בלבד והגיע לרמה של כ-49.8 מיליארדים
שווי תיק המניות של תושבי חוץ בבורסה בת"א ירד מאז תחילת משבר הקורונה בקרוב ל-8 מיליארדי דולרים (28 מיליארדי ₪) בעיקר בשל ירידת מחירי המניות בבורסה בת"א.
למרות המשבר ואי הוודאות בשווקים תושבי חוץ לא מימשו מניות ישראליות בבורסה בת"א בהיקף משמעותי - מימושים באחזקות הפיננסיות של כ-0.9 מיליארד דולר (3.07 מיליארדי ₪) בחודשים פברואר ועד אוקטובר. עם זאת חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של המניות בבורסה בת"א ירד כ-0.9 נקודות אחוז בתקופה זו ועמד על 16.6% בסוף אוקטובר.
לשם השוואה במשבר 2008 תושבי חוץ מימשו בבורסה בת"א מניות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר (11.05 מיליארד ₪) בין יולי לדצמבר 2008.
מנגד, שווי יתרת תיק האג"ח והמק"מ בישראל של תושבי חוץ עלה בהיקפים ניכרים בחודשים פברואר עד אוקטובר, עליה של כ-8.1 מיליארדי דולרים עד ליתרה של כ-20.1 מיליארדי דולרים - הרמה הגבוהה ביותר זה עשר שנים. ברקע התפתחויות אלו נציין את תכניות הרכישה של אג"ח ממשלתיות, הצטרפותה של ישראל למדד ה- FTSE WGBI (מדד האג"ח הממשלתי העולמי של פוטסי) וההתרחבות בפער הריביות שקל/דולר בעסקאות הלוואה דולרית בתחילת המשבר.
תיק המניות
במהלך התקופה הנסקרת שווי השוק של סך המניות הנסחרות בבורסה בת"א ירד בכ- 17% והגיע לרמה של כ- 610 מיליארדי ₪. מדדי המניות העיקריים מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 ירדו 21.3% ו- 16% בהתאמה, מתחילת פברואר עד סוף אוקטובר.
שווי תיק המניות בישראל של תושבי חוץ ירד מתחילת פברואר בכ- 7.8 מיליארדי דולרים ועמד על 29.2 מיליארדים בסוף אוקטובר (ירידה של כ- 20% משווי התיק). הירידה בשווי התיק נבעה ברובה מירידה חדה במחירי המניות הבורסה בת"א. יתרת ההשקעות של משקיעים בעלי עניין (מעל 10% בחברה) נותרה יציבה יחסית.
למרות המשבר ואי הוודאות בשווקים תושבי חוץ ממשו נטו היקף קטן יחסית של כ-750 מיליוני דולרים. עיקר המימושים בוצעו על ידי משקיעים פיננסיים בסך 440 מיליוני דולרים במרץ ו- 450 מיליוני דולרים בחודשים ספטמבר ואוקטובר.
עם זאת, חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של המניות בבורסה בת"א ירד בכ-0.9 נקודות אחוז בתקופה זו והגיע בסוף חודש אוקטובר ל- 16.6%. חלקם של המשקיעים הפיננסיים הזרים מסך שווי השוק בבורסה בת"א הוא כ- 10.4% וחלקם של בעלי העניין הזרים הוא כ- 6.2%.
תיק האג"ח והמק"מ
שווי תיק האג"ח והמק"מ בישראל של תושבי חוץ עלה בכ-8.1 מיליארדי דולרים מתחילת פברואר השנה והגיע לרמה של כ-20.1 מיליארדים, מזה 13.8 מיליארדים מוחזקים באג"ח ממשלתי ו-6.3 מיליארדים במק"מ - היתרה הגבוהה ביותר שנרשמה בעשר השנים האחרונות.
העלייה בשווי תיק האג"ח והמק"מ בישראל נבעה ברובה מהשקעות נטו בהיקפים גבוהים – ובפרט השקעה של כ- 5.3 מיליארדים באגרות חוב ממשלתיות ו- 2.7 מיליארדי דולרים במק"מ במהלך החודשים פברואר עד אוקטובר. חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של האג"ח הממשלתי הסחיר בבורסה בת"א הגיע בסוף חודש אוקטובר ל- 7.8%, עליה של 2.4 נק' אחוז לעומת סוף ינואר השנה.
חלקם של תושבי חוץ מסך שווי השוק של המק"מ בבורסה בת"א הגיע ל- 24.2%, עליה של 14 נק' אחוז לעומת סוף ינואר השנה.
ברקע התפתחויות אלו נציין את תכניות הרכישה של אג"ח ממשלתיות בהיקף כולל של כ-85 מיליארד ₪, מתוכם נרכשו עד כה כ-37 מיליארד ₪, הצטרפותה של ישראל למדד ה- FTSE WGBI (מדד האג"ח הממשלתי העולמי של פוטסי) בחודש אפריל השנה, וההתרחבות בפער הריביות דולר שקל בעסקאות הלוואה דולרית בתחילת המשבר.
הפעילות של תושבי חוץ בתיק האג"ח בישראל לא הייתה אחידה על פני התקופה:
- עם פרוץ המשבר, בחודשים פברואר-מרץ, תושבי חוץ מימשו אגרות חוב הממשלתיות בהיקף של כ-0.4 מיליארדי דולרים נטו ומחודש אפריל ועד חודש אוקטובר תושבי חוץ השקיעו נטו כ- 5.7 מיליארדי דולרים בעיקר באגרות חוב לא צמודות.
- במק"מ נרשמו השקעות משמעותיות בהיקף של כ- 4.6 מיליארדי דולרים נטו בחודשים מרץ, מאי ויולי, ומימושים בחודשים אפריל, יוני ואוגוסט בהיקף של כ- 2.5 מיליארדי דולרים.
ביתר החודשים הפעילות הייתה זניחה.
במהלך התקופה תושבי חוץ הגדילו בעיקר את אחזקותיהם באג"ח ממשלתיות לטווח קצר (0-5 שנים) המהוות כ- 62% מסך יתרת תיק האג"ח הממשלתי לסוף אוקטובר.
אג"ח ממשלתי שקלי ממשיך להיות הרכיב העיקרי בתיק האג"ח הממשלתי של תושבי חוץ ועומד בסוף אוקטובר על כ-97% מסך התיק.
לסיכום, למרות משבר הקורונה גדלה השקעה נטו של תושבי חוץ בבורסה בת"א בכ- 7.4 מיליארד נטו, בעיקר באג"ח ממשלתיות ומק"מ. ירידות חדות במחירי המניות ומימושים במניות בבורסה בת"א גרעו משווי תיק ני"ע כ- 7.7 מיליארד $ כך ששווי תיק ני"ע בישראל של תושבי חוץ בבורסה בתל אביב עלה סה"כ בתקופה זו בכ-0.4 מיליארדי דולרים בלבד והגיע לרמה של כ-49.8 מיליארדים
