האם סין היא לא יותר מכלכלת יפן של שנות ה80?

מבין הכלכלות הגדולות בעולם, סין, לצד ברזיל, הציגה את התאוששות המהירה ביותר מן המשבר של 2008. נתונים אלו, בין היתר, הם תודות לתמריצים הממשלתיים ועידוד האשראי. לקראת הרבעון האחרון של שנת 2009, צמיחתה נאמדת בכ 10%. מאידך, לא כולם שותפים לשמחה. לדעת הספקנים- יסודות צמיחה אלה הן יותר מרעועים. דעה זו, בטרם שנת 2008, נחשבה כדעת מיעוט מובהקת וניתן היה למצוא אותה רק בשולי הסצנה הכלכלית. היום כבר ניתן לקרוא על כך בעיתונים מכובדים, דוגמת האקונומיסט הבריטי. כלכלת סין, על בסיס מתנגדיה להשקעה הבולטים, נראית כיום, דומה מאי פעם לכלכלת יפן של סוף שנת 1980. רגע לפני שבועת ההשקעות של האחרונה התפוצצה ודחפה אותה אל שני עשורים של צמיחה כלכלית איטית ומנומנמת. החשש הכללי אף גובר כשנדמה שלנוכח מצב הכלכלה השברירי בעולם, הוא אינו יכול לשאת עכשיו שבירה של אחד מיסודותיו.        

על פניו, הדמיון בין כלכלת סין לכלכלת יפן טרם התפוצצות הבועה מחריד. אחוז חסכון גבוה לצד מטבע הנשאר זול בצורה מלאכותית, הובילו לבניית כלכלת הייצוא, אחת מן הגדולות בהיסטוריה ולצבירת יתרות מט"ח אדירות. ההון שנשפך אל תוך השוק בסין, כך נטען, יגרום, בדומה ליפן, לצמיחה של השקעות סרק בהווה ובעתיד. כשהון המשקיעים לא מנפיק את התשואה המצופה, הוא נוטה להעלם במהירות וכך מותיר הוא את המדינה עגונה.     

מי זוכר את קפיצות הצפרדע?
 
בדיוק כפי שזינוק כלכלת יפן (שקצב צמיחת כלכלתה תואר כקפיצת צפרדע) בסוף שנות 80, איים לסיים את ההגמוניה האמריקאית, סין בביצועיה הכלכלים המרשימים מאז סיום המשבר (?) הובילה רבים להכריז כי היא תהפוך מספר אחד מוקדם מהצפוי. לעומת זאת, לאחרונה התפתחה המולה של ממש, מלווה בדוחות דובי המזהירים כי כלכלת סין יכול לקרוס בקרוב.
ג 'יימס ג'נוס, בעל קרן גידור (ואחד האנליסטים הראשונים לזהות כי רווחי אנרון הם בדיה טהורה), טוען כי סין היא "דובאי 1,000 פעמים ויותר". קרן גידור אחרת, פיבוט קפיטל, אשר היתה מבין הראשונות לסקר בצורה נרחבת את הבועה הנוצרת בסין, טוענת כי הסיכוי של נחיתה קשה,עקב משבר בנקאות, עם שפל בהוצאות ההון, הולך וגדל.

למרות הביקורות והמילים הקשות, בדיקה מדוקדקת של מרכיבי הכלכלה של סין ובעטיים היא מבוקרת כך, תביא למסקנות פחות נחרצות. גאות במחירי הנכסים, השקעה עודפת או בועת הלוואות של הבנקאות המקומית, אינם חמורים כפי שנוטים לתאר אותם. במאמר זה נתייחס לשוק ההון, בהמשך נתייחס לשאר המרכיבים.

חידת שוק ההון, לא ממש חידה

מחירי המניות בסין, עוד רחוקים משנות הזוהר של בורסת טוקיו בסוף שנות ה80.  ב89 ממוצע מכפילי הרווח של שוק ההון ביפן עמד על 70; הממוצע בשנחאי ניצב היום על 28 כשהממוצע שלו הוא 32. אמנם, המניות זינקו ב80% בשנה שעברה, אך חלקם של המדדים בשווקים מתעוררים זינקו באחוזים גבוהים יותר. הודו, ברזיל ורוסיה עלו בממוצע של 120%, במונחים דולריים, כאשר האשמה היחידה שאפשר להטיח בסין היא שלמעשה היא הובילה את המגמה. בשלושת החודשים שקדמו לנובמבר, רווחי התעשייה צמחו ב 70% לעומת שנה קודם לכן.

שני סינים עם בניין גדול

הנדל"ן בסין פורח, אולי אף מהר מדי. בשנת 2009, מחירי הדירות החדשות בשנחאי ובייג'ינג עלו ב50-60%. כמה מן הפרויקטים הזוהרים נוטים להזכיר פרויקטים של נדל"ן שבמקורם נועדו למפרץ הפרסי. עם זאת ממוצע מחירי הביתה ארצית עדיין לא יכול להיקרא בועה. ממוצע מחירי הדירות ב70 הערים הגדולות בסין צמח ב8% עד לדצמבר. הקצב המהיר ביותר ב18 החודשים האחרונים, בעקבות נפילת מחירי הנכסים בשנת 2008.

הנתון המצוטט ביותר, בנוגע לבועת ההשקעות הסינית ,נוגע ליחס בין מחירי הבתים הממוצע על הכנסות משק הבית הממוצע. כיום בסין הוא עומד על כמעט 10. בכלכלות בהם רמת החיים תואמת יותר את ההון, היחס עומד על 4-5. כלכלן UBS  טאו צ'ין, טוען שהסתמכות על מדדים כאלה מטעה. קניית הבתים בסין אינה מגיעה מן משק הבית הממוצע אלא מן החתך העשיר יותר של האוכלוסייה האורבאנית. בחישוב מחודש של היחס בין מחירי הבתים לממוצע האוכלוסייה העשירה מביא ליחס דומה לארצות המערב. מצד שני זה מסיר את הלוט מעל תקוות השווא על היווצרות מעמד ביניים איתן בפדרציה הסינית. ביפן יחס מחיר הנדל"ן להכנסה הגיעו לכדי 18 בשנת 1990, מאלצים כמה קונים לחתום על משכנתאות ל100 שנה.
   

יתרה מכך, רכישת הבתים בסין נעשית תחת סביבה ידידותית יותר בה חובות אזרחי סין אינם קרובים לאלו ביפן, לפני 20 שנה. רבע מן הסינים קונים את ביתם במזומן. המשכנתא הממוצעת מכסה רק כמחצית מן ערך הנכס. רוכשי בתים לשם מגורים מחויבים לבצע הפקדה מינימאלית של 20%, הרוכשים לשם השקעה של 40%. החוב הפיננסי הנובע מן רכישת הבתים עומד על כ35% מן ההכנסה הפנויה, לעומת 130% של יפן בשנת 1990.   

גם אם אין בסין עדיין בועת דיור, העובדה כי מחירי הנדל"ן בבייג 'ינג ושנחאי הם מעבר להישג ידם של רוב האנשים הפשוטים- מהווה בעיה חברתית חמורה. הממשלה לא עמדה בהבטחתה לבנות יותר דיור זול והיא טוענת על דאגה לנוכח המחירים העולים בהתמדה. בניסיון לרסן את הספקולנטים, נוצר מס על מכירות הבתים שנמכרו בתוך חמש שנים, ולדעתה יש להפוך את הכללים לנוקשים יותר על משכנתאות עבור נכסים להשקעה, שמקורם  בהון זר. הממשלה יודעת שאסור לה להגזים, כפי שקרה בשנת 2007, היא חייבת לשמר את זרימת ההון. היא זקוקה למגזר רכוש תוסס- כדי לתמוך בשיקום הכלכלי. אבל אם לא תהדק את מדיניותה בקרוב, בועה כבר לא תיהפך למילה גסה.

כיצד מגיב שוק ההון בישראל לצמיחה הנאה בסין?

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.