הקורונה וענף הביטוח סיכום שנה
קרן מרדכי
29/12/2020
הקורונה הביאה בחודש מרץ השנה לקריסת הבורסות בעולם ובישראל, והפסדי החברות הגדולות בתיק הנוסטרו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-3.5 מיליארד שקל בסוף מרץ 2020. ההפסדים מנעו מהחברות לגבות דמי ניהול משתנים בסך מאות מיליוני שקלים, מה שהוסיף לגרעון הגדול. בעקבות ההתאוששות הדרמטית של שוק ההון, נמחקו ההפסדים והחברות עברו בחלקן לרווח כבר ברבעון השני (למעט כלל) ולרווחים ברבעון השלישי שמהווה תמונת ראי לרבעון הראשון.
את הרבעון השלישי כבר סיימו חמש חברות הביטוח הגדולות – מגדל, כלל, הראל, מנורה והפניקס עם רווח מצרפי של 1.3 מיליארד שקל, וזאת למרות משבר הקורונה. הפסדי הרבעון הראשון שהסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, נמחקו, ואת תשעת החודשים הראשונים של 2020 הן סיימו עם רווח של קרוב ל־1.1 מיליארד שקל.
רגולציה
פעילות רשות שוק ההון שבראשות ד"ר משה ברקת, הייתה מורגשת היטב בשנה החולפת הן בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה והן בנושא אסדרת השוק גם מול חברות הביטוח וגם מול הסוכנים.
עם התפרצות הקורונה, פעלה הרשות לטובת הציבור כשהנחתה את חברות הביטוח ללכת לקראתו מעבר למה שנדרש בימים רגילים, אם בהקפאה והשבתת פוליסות, בהקלה על תהליכי תביעה, בהארכת תקופות הביטוח למי שפוטר או הוצא לחל"ת, בהארכת תנאי דמי הניהול הזולים לשנה שלמה גם כאשר אין הפקדות, בפטורים ממס על משיכות לצורך מחיה, בהנגשת אשראי ופריסת אשראי, עידוד השקעות בתשתיות בישראל לעומת חו"ל, בהנחיה שתאפשר לחברות לבצע השבתה לטובת המבוטחים בביטוח רכב, ואחר כך גם בביטוח דירה וביטוח בתי עסק ועוד.
שיפור התחרות בשוק הביטוח:
א. עידוד החדשנות והטכנולוגיות בענף.
ב. הכנסת מתחרים חדשים בתחום ההפצה בדמות חברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט.
ג. בקרה והתחדשות בתחום הסייבר.
ממשל תאגידי - בשנה החולפת עסקה הרשות בהיבטי ממשל תאגידי תקין בחברות ביטוח, בדגש על מגדל ובעלי השליטה בה שלמה אליהו, וכלל עסקי ביטוח, שהיא מבטח ללא שולט. בשתי החברות עשה הממונה סדר, כשהחברות נענו לבסוף לדרישותיו לתקן ליקויים. השיא היה בהיענות אליהו, לאחר ניסיונות מאבק הממונה, לוותר על כל תפקידיו במגדל ביטוח. לגבי כלל -הוקמה ועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט.
שוק ההפצה/סוכני ביטוח
שני מהלכים דרמטיים ביצע הממונה בשנה החולפת בשוק ההפצה:
1. איפשר את כניסתן של חברות כרטיסי האשראי לתחום התיווך בביטוח, מה שהביא את לשכת סוכני הביטוח לכדי מאבק משפטי בהחלטת הממונה.
2. קידום מודל הסוכן האובייקטיבי (שמשיק להכנסת חברות כרטיסי האשראי לשוק) שיבטיח לטענת ברקת, ייעוץ אובייקטיבי ללקוחות ולא ייעוץ מוטה יצרנים. בשלב ראשון, לטענת הממונה, סוכנים רבים עובדים עם חברת ביטוח אחת, מקסימום שתיים, ולכן לא יכולים להציע את המוצר המיטבי ללקוח שלהם. הממונה יחייב סוכן ביטוח לגלות ללקוחותיו בכל שיחת מכירה עם אלו חברות הוא עובד, גם אם הוא עובד עם אחת בלבד, דבר שהממונה מבקש למנוע.
מהלך דרמטי נוסף שמתוכנן ברשות אך טרם בוצע - רישיון ייחודי לסוכנים בתחום הבריאות, שבו יידרש ידע מקצועי ייחודי ופעילות על פי מודל הסוכן האובייקטיבי. המודל הזה יביא לרווחה גם אצל הסוכנים וגם אצל הציבור ואנו מעריכים שהציבור יצביע ברגליים.
רפורמות רגולטוריות
השנה החלה הרשות לקדם את רפורמת "פנסיה 2025", שבמהותה הפיכתה למוצר שתתופעל דיגיטלית לכל אורך השרשרת שלו ותגביר התחרות בו.
עוד רפורמה מתוכננת להתפרסם בימים הקרובים כנראה והיא הרפורמה בתחום ביטוחי הבריאות, שבמהותה, פוליסה אחידה לקטסטרופות ומעליה יהיו הרחבות שונות, כולל כיסויים וכתבי שירות שהוסרו.
ענפי הביטוח שהכי הושפעו מהקורונה – נסיעות וביטוח רכב
ביטוח הנסיעות היה הראשון שהקורונה השפיע עליו דרמטית – כשבהתחלה לא איפשרו החברות לרכוש ביטוחים למזרח הרחוק ולא איפשרו לרכוש סעיף ביטול נסיעה; לאחר סגירת שדה התעופה, הופסק השיווק של ביטוח נסיעות לחלוטין. כשהחלו טיסות יצאו החברות עם פוליסות "רמזור" שתומחרו לפי צבע המדינה – אדום, לא מכרו בכלל ביטוח, ירוק היה יותר קל לרכוש. לא ניתן היה לרכוש פוליסת ביטוח נסיעות ישראלית לארה"ב. בכל מקרה, עוד לא היה בפוליסות אלו כיסוי לקורונה.
באוגוסט חזרו החברות המבטחות לשווק פוליסות נסיעות לחו"ל עם כיסוי לקורונה, יקרות יחסית, עם החרגות גילאי 60 ומעלה. בהתערבות הממונה, הפוליסות התעדכנו ל-70 ומעלה, כשבין 60 ל-70 נדרש חיתום פרטני.
בתחילת דצמבר, עם הגעת החיסונים לישראל, נפתחה גם ארה"ב לטובת המעוניינים לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל כולל כיסוי קורונה. אלא שאז בא הסגר השלישי, והשיווק של ביטוחי נסיעות לחו"ל הופסק שוב.
ביטוח רכב – בשל העובדה שמאות אלפים עבדו מהבית או היו בחל"ת, איסור הנסיעות בסגרים, ירד מאוד השימוש ברכב הפרטי. לאחר שהממונה משה ברקת, דרש מחברות הביטוח לדווח לו על השפעת הירידה בשימוש בכלי הרכב על תעריפי הביטוח, יצאו החברות אחת אחרי השנייה במבצעי "תעריף לפי היקף נסועה", מה שבפועל הוזיל באופן ניכר את מחירי ביטוחי הרכב בשנה האחרונה; זאת בנוסף לאפשרות להשבתת הפוליסה וקבלת החזר כספי או חידוש מצד חברת הביטוח ללא גביית פרמיה.
את הרבעון השלישי כבר סיימו חמש חברות הביטוח הגדולות – מגדל, כלל, הראל, מנורה והפניקס עם רווח מצרפי של 1.3 מיליארד שקל, וזאת למרות משבר הקורונה. הפסדי הרבעון הראשון שהסתכמו בכ-2.5 מיליארד שקל, נמחקו, ואת תשעת החודשים הראשונים של 2020 הן סיימו עם רווח של קרוב ל־1.1 מיליארד שקל.
רגולציה
פעילות רשות שוק ההון שבראשות ד"ר משה ברקת, הייתה מורגשת היטב בשנה החולפת הן בנושא ההתמודדות עם משבר הקורונה והן בנושא אסדרת השוק גם מול חברות הביטוח וגם מול הסוכנים.
עם התפרצות הקורונה, פעלה הרשות לטובת הציבור כשהנחתה את חברות הביטוח ללכת לקראתו מעבר למה שנדרש בימים רגילים, אם בהקפאה והשבתת פוליסות, בהקלה על תהליכי תביעה, בהארכת תקופות הביטוח למי שפוטר או הוצא לחל"ת, בהארכת תנאי דמי הניהול הזולים לשנה שלמה גם כאשר אין הפקדות, בפטורים ממס על משיכות לצורך מחיה, בהנגשת אשראי ופריסת אשראי, עידוד השקעות בתשתיות בישראל לעומת חו"ל, בהנחיה שתאפשר לחברות לבצע השבתה לטובת המבוטחים בביטוח רכב, ואחר כך גם בביטוח דירה וביטוח בתי עסק ועוד.
שיפור התחרות בשוק הביטוח:
א. עידוד החדשנות והטכנולוגיות בענף.
ב. הכנסת מתחרים חדשים בתחום ההפצה בדמות חברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט.
ג. בקרה והתחדשות בתחום הסייבר.
ממשל תאגידי - בשנה החולפת עסקה הרשות בהיבטי ממשל תאגידי תקין בחברות ביטוח, בדגש על מגדל ובעלי השליטה בה שלמה אליהו, וכלל עסקי ביטוח, שהיא מבטח ללא שולט. בשתי החברות עשה הממונה סדר, כשהחברות נענו לבסוף לדרישותיו לתקן ליקויים. השיא היה בהיענות אליהו, לאחר ניסיונות מאבק הממונה, לוותר על כל תפקידיו במגדל ביטוח. לגבי כלל -הוקמה ועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט.
שוק ההפצה/סוכני ביטוח
שני מהלכים דרמטיים ביצע הממונה בשנה החולפת בשוק ההפצה:
1. איפשר את כניסתן של חברות כרטיסי האשראי לתחום התיווך בביטוח, מה שהביא את לשכת סוכני הביטוח לכדי מאבק משפטי בהחלטת הממונה.
2. קידום מודל הסוכן האובייקטיבי (שמשיק להכנסת חברות כרטיסי האשראי לשוק) שיבטיח לטענת ברקת, ייעוץ אובייקטיבי ללקוחות ולא ייעוץ מוטה יצרנים. בשלב ראשון, לטענת הממונה, סוכנים רבים עובדים עם חברת ביטוח אחת, מקסימום שתיים, ולכן לא יכולים להציע את המוצר המיטבי ללקוח שלהם. הממונה יחייב סוכן ביטוח לגלות ללקוחותיו בכל שיחת מכירה עם אלו חברות הוא עובד, גם אם הוא עובד עם אחת בלבד, דבר שהממונה מבקש למנוע.
מהלך דרמטי נוסף שמתוכנן ברשות אך טרם בוצע - רישיון ייחודי לסוכנים בתחום הבריאות, שבו יידרש ידע מקצועי ייחודי ופעילות על פי מודל הסוכן האובייקטיבי. המודל הזה יביא לרווחה גם אצל הסוכנים וגם אצל הציבור ואנו מעריכים שהציבור יצביע ברגליים.
רפורמות רגולטוריות
השנה החלה הרשות לקדם את רפורמת "פנסיה 2025", שבמהותה הפיכתה למוצר שתתופעל דיגיטלית לכל אורך השרשרת שלו ותגביר התחרות בו.
עוד רפורמה מתוכננת להתפרסם בימים הקרובים כנראה והיא הרפורמה בתחום ביטוחי הבריאות, שבמהותה, פוליסה אחידה לקטסטרופות ומעליה יהיו הרחבות שונות, כולל כיסויים וכתבי שירות שהוסרו.
ענפי הביטוח שהכי הושפעו מהקורונה – נסיעות וביטוח רכב
ביטוח הנסיעות היה הראשון שהקורונה השפיע עליו דרמטית – כשבהתחלה לא איפשרו החברות לרכוש ביטוחים למזרח הרחוק ולא איפשרו לרכוש סעיף ביטול נסיעה; לאחר סגירת שדה התעופה, הופסק השיווק של ביטוח נסיעות לחלוטין. כשהחלו טיסות יצאו החברות עם פוליסות "רמזור" שתומחרו לפי צבע המדינה – אדום, לא מכרו בכלל ביטוח, ירוק היה יותר קל לרכוש. לא ניתן היה לרכוש פוליסת ביטוח נסיעות ישראלית לארה"ב. בכל מקרה, עוד לא היה בפוליסות אלו כיסוי לקורונה.
באוגוסט חזרו החברות המבטחות לשווק פוליסות נסיעות לחו"ל עם כיסוי לקורונה, יקרות יחסית, עם החרגות גילאי 60 ומעלה. בהתערבות הממונה, הפוליסות התעדכנו ל-70 ומעלה, כשבין 60 ל-70 נדרש חיתום פרטני.
בתחילת דצמבר, עם הגעת החיסונים לישראל, נפתחה גם ארה"ב לטובת המעוניינים לרכוש ביטוח נסיעות לחו"ל כולל כיסוי קורונה. אלא שאז בא הסגר השלישי, והשיווק של ביטוחי נסיעות לחו"ל הופסק שוב.
ביטוח רכב – בשל העובדה שמאות אלפים עבדו מהבית או היו בחל"ת, איסור הנסיעות בסגרים, ירד מאוד השימוש ברכב הפרטי. לאחר שהממונה משה ברקת, דרש מחברות הביטוח לדווח לו על השפעת הירידה בשימוש בכלי הרכב על תעריפי הביטוח, יצאו החברות אחת אחרי השנייה במבצעי "תעריף לפי היקף נסועה", מה שבפועל הוזיל באופן ניכר את מחירי ביטוחי הרכב בשנה האחרונה; זאת בנוסף לאפשרות להשבתת הפוליסה וקבלת החזר כספי או חידוש מצד חברת הביטוח ללא גביית פרמיה.
