עומר רגב
03/01/2021
כחלק מן ההתאמות הנדרשות בעקבות הברקזיט החליטה יו"ר הרשות להרחיב את תנאי ההיתר הכללי לפי סעיף 49א, כך שיתאפשר גם לגופים המפוקחים בבריטניה (UK), לספק שירותי מסחר עפ"י התנאים הקבועים בהיתר הכללי. זאת בדומה לגופים המפוקחים בארה"ב, באיחוד האירופי ובשוויץ.
דברי הסבר
במסגרת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63),התשע"ז-2017 בנושא שינוי מבנה הבורסה, נקבע איסור לפתוח ולנהל בורסה בישראל (בלשון החוק "מערכת למסחר בניירות ערך")אלא רק על ידי חברה שקיבלה רישיון בורסה.
כמו-כן הוסף לחוק ניירות ערך, התשכ"ח -1968( להלן: "החוק") סעיף 49א הקובע איסור נוסף של הצעה של שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה בעלת רישיון בישראל, כדלקמן:
(א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה בסעיף 35ל, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
סעיף זה, המנוסח באופן רחב, אוסר על הצעה של שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת שאינה פועלת על פי רישיון בורסה, וחל לפיכך על הצעת שירותי מסחר בניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל כדוגמת שירותי ברוקראז' לצורך רכישת ניירות ערך בבורסה בחו"ל. הסעיף אינו קובע משטר של פיקוח על גופים המבקשים לעסוק בפעילות האמורה אלא משטר של היתרים. הוא אינו יכול להחליף הסדרה מקיפה המתוכננת בתחום הברוקר-דילר, שנועדה להכניס גופים העוסקים בפעילות ברוקראז' למשטר פיקוח.
יחד עם זאת, האירועים האחרונים בהם קרסו חברות ברוקראז' בלתי מפוקחות תוך גרימת נזקים לציבור המשקיעים ממחישים לדעת רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") את הצורך בקביעת מדיניות היתרים מבוקרת כפי שמוצעת להלן, במטרה לצמצם סיכונים אלה ואחרים לציבור המשקיעים עד תחילתה של הסדרת ברוקר-דילר. בהיעדר פיקוח, תנאי ההיתר הכללי שיפורטו להלן מבקשים לקבוע דרישות סף מגורמים המבקשים לעסוק בפעילות האמורה, במטרה להגן על ציבור המשקיעים בישראל.
תנאי ההיתר מתייחסים בנפרד לבורסות ולגורמים אחרים שיבקשו לעסוק בפעילות האמורה. בכל הנוגע לפעילות שיווק של בורסה זרה בעצמה, האיסור הקבוע בסעיף 49(א) חל בנוסף על האיסור הקבוע בסעיף 45(א) לחוק לנהל מערכת מסחר לניירות ערך בישראל ללא רישיון. סגל הרשות הבהיר בעבר כי ככלל פניה של מערכת למסחר בניירות ערך או מי מטעמה למשקיעים ישראליים עשויה ליצור זיקה של המערכת לישראל באופן שיחייב רישוי כבורסה בישראל.
בשנים האחרונות ניתנו תשובות לפניות מקדמיות שעסקו במקרים בהם מערכות כאלה יכולות לפנות למשקיעים בישראל מבלי שידרשו לרישיון לפי סעיף 45(א) לחוק. נוסח ההיתר המוצע ביחס לבורסות משקף את אותם תנאים שנקבעו בפניות המקדמיות שניתנו בהקשר לסעיף 45(א). לגבי גורמים אחרים שאינם בורסות או מי מטעמן, המבקשים לעסוק בפעילות האמורה, ההיתר מתייחס הן לגורמים המבקשים לפנות רק למשקיעים כשירים והן לגורמים המבקשים לפנות לציבור הרחב.
בנוגע לגורמים המבקשים לפנות לציבור הרחב, להבדיל מפניה למשקיעים כשירים, מתבסס ההיתר הכללי על הנחה בדבר מהימנותם ומיומנותם של הגופים הנזכרים בהיתר, הנלמדת ממעמדם כתאגידים בנקאיים, כחברי בורסה שאינם בנקים, או כגופים הנתונים לפיקוח ייעודי ומתאים בארה"ב, באיחוד האירופי, בממלכה המאוחדת (Kingdom United )או בשוויץ. לגורמים שאינם בורסות או מי מטעמן המבקשים לפנות למשקיעים כשירים בלבד, ניתן היתר כללי לפעול ללא צורך בפניה לרשות. כל גורם אחר, המבקש לקבל היתר מכוח ההיתר הכללי יידרש לפנות לרשות ולהצהיר על התקיימות התנאים הרלבנטיים עבורו המנויים בתנאי ההיתר הכללי להלן.
ככלל, בדיקת הרשות בהקשר זה תתמצה בבדיקת עמידתו של אותו גורם בתנאי ההיתר הכללי יצוין כי ההיתר הכללי אינו שולל ממי שאינו עומד בתנאיו לפנות בבקשה מנומקת להעניק לו היתר ספציפי ושונה התואם לנסיבותיו, ובקשה כאמור תישקל לגופו של עניין. כך גם, גופים אשר נתונים לפיקוח ייעודי בתחומי שיפוט זרים נוספים שלא נכללו בתנאים הכלליים של ההיתר יוכלו לפנות לרשות בבקשה מנומקת המתייחסת לנאותות הפיקוח החל עליהם, וחובותיהם כלפי לקוחותיהם גם כאשר אלו מצויים בישראל.
על מנת לשקף לציבור המשקיעים את זהות הגורמים שהינם בעלי היתר מכוח סעיף 49א לחוק, תוצג רשימת הגורמים האמורים באתר הרשות. הרשימה לא תכלול גורמים שאינם בורסות או מי מטעמן הפועלים בהתאם לחלופה המפורטת בסעיף 2 ,חלופה א' להיתר (פניה למשקיעים כשירים בלבד).
בד בבד, כל גורם, המציין בפני אדם כי קיבל את היתר הרשות לפי סעיף 49א לחוק, יידרש לציין לצד עובדה זו את משמעות ההיתר, בנוסח המופיע להלן בתנאי ההיתר הכללי. יובהר, כי דרישת ההיתר אינה מחליפה דרישות על פי הוראות דין אחרות אלא באה בנוסף אליהן. לדוגמא, היא אינה מחליפה את הצורך ברישיון יועץ השקעות כאשר נעשית פעילות של ייעוץ השקעות, או את הצורך בהיתר לפרסום תשקיף כאשר נעשית פעילות של הצעת ניירות ערך לציבור.
על בקשה לקבלת היתר להיות מוגשת לרשות תוך 4 חודשים מיום פרסום נוסח ההיתר, כאשר האיסור לפעול ללא היתר יכנס לתוקף 6 חודשים לאחר פרסומו. במידה והגורם הפונה לא קיבל מענה לבקשתו בתום אותם 6 חודשים, הוא יוכל להמשיך לפעול עד קבלת החלטה בבקשה. גוף אשר לא הגיש בקשה לקבלת היתר בחלוף 4 חודשים מיום פרסומו, לא יוכל להמשיך ולפעול ללא היתר, ומכתב הרשות מיום 2017.11.8 בו נכתב כי סגל הרשות ימנע מנקיטת אמצעי אכיפה בקשר ליישומו של סעיף
49א(א) לחוק ניירות ערך, לא יחול לגביו.
יובהר, כי בהתאם לסמכותו על פי סעיף 49א לחוק עשוי יו"ר הרשות לשנות את תנאי ההיתר מעת לעת.
לחוזר בנוסח המלא ולתנאי ההיתר במלואם
דברי הסבר
במסגרת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63),התשע"ז-2017 בנושא שינוי מבנה הבורסה, נקבע איסור לפתוח ולנהל בורסה בישראל (בלשון החוק "מערכת למסחר בניירות ערך")אלא רק על ידי חברה שקיבלה רישיון בורסה.
כמו-כן הוסף לחוק ניירות ערך, התשכ"ח -1968( להלן: "החוק") סעיף 49א הקובע איסור נוסף של הצעה של שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה בעלת רישיון בישראל, כדלקמן:
(א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה בסעיף 35ל, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
סעיף זה, המנוסח באופן רחב, אוסר על הצעה של שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת שאינה פועלת על פי רישיון בורסה, וחל לפיכך על הצעת שירותי מסחר בניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל כדוגמת שירותי ברוקראז' לצורך רכישת ניירות ערך בבורסה בחו"ל. הסעיף אינו קובע משטר של פיקוח על גופים המבקשים לעסוק בפעילות האמורה אלא משטר של היתרים. הוא אינו יכול להחליף הסדרה מקיפה המתוכננת בתחום הברוקר-דילר, שנועדה להכניס גופים העוסקים בפעילות ברוקראז' למשטר פיקוח.
יחד עם זאת, האירועים האחרונים בהם קרסו חברות ברוקראז' בלתי מפוקחות תוך גרימת נזקים לציבור המשקיעים ממחישים לדעת רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") את הצורך בקביעת מדיניות היתרים מבוקרת כפי שמוצעת להלן, במטרה לצמצם סיכונים אלה ואחרים לציבור המשקיעים עד תחילתה של הסדרת ברוקר-דילר. בהיעדר פיקוח, תנאי ההיתר הכללי שיפורטו להלן מבקשים לקבוע דרישות סף מגורמים המבקשים לעסוק בפעילות האמורה, במטרה להגן על ציבור המשקיעים בישראל.
תנאי ההיתר מתייחסים בנפרד לבורסות ולגורמים אחרים שיבקשו לעסוק בפעילות האמורה. בכל הנוגע לפעילות שיווק של בורסה זרה בעצמה, האיסור הקבוע בסעיף 49(א) חל בנוסף על האיסור הקבוע בסעיף 45(א) לחוק לנהל מערכת מסחר לניירות ערך בישראל ללא רישיון. סגל הרשות הבהיר בעבר כי ככלל פניה של מערכת למסחר בניירות ערך או מי מטעמה למשקיעים ישראליים עשויה ליצור זיקה של המערכת לישראל באופן שיחייב רישוי כבורסה בישראל.
בשנים האחרונות ניתנו תשובות לפניות מקדמיות שעסקו במקרים בהם מערכות כאלה יכולות לפנות למשקיעים בישראל מבלי שידרשו לרישיון לפי סעיף 45(א) לחוק. נוסח ההיתר המוצע ביחס לבורסות משקף את אותם תנאים שנקבעו בפניות המקדמיות שניתנו בהקשר לסעיף 45(א). לגבי גורמים אחרים שאינם בורסות או מי מטעמן, המבקשים לעסוק בפעילות האמורה, ההיתר מתייחס הן לגורמים המבקשים לפנות רק למשקיעים כשירים והן לגורמים המבקשים לפנות לציבור הרחב.
בנוגע לגורמים המבקשים לפנות לציבור הרחב, להבדיל מפניה למשקיעים כשירים, מתבסס ההיתר הכללי על הנחה בדבר מהימנותם ומיומנותם של הגופים הנזכרים בהיתר, הנלמדת ממעמדם כתאגידים בנקאיים, כחברי בורסה שאינם בנקים, או כגופים הנתונים לפיקוח ייעודי ומתאים בארה"ב, באיחוד האירופי, בממלכה המאוחדת (Kingdom United )או בשוויץ. לגורמים שאינם בורסות או מי מטעמן המבקשים לפנות למשקיעים כשירים בלבד, ניתן היתר כללי לפעול ללא צורך בפניה לרשות. כל גורם אחר, המבקש לקבל היתר מכוח ההיתר הכללי יידרש לפנות לרשות ולהצהיר על התקיימות התנאים הרלבנטיים עבורו המנויים בתנאי ההיתר הכללי להלן.
ככלל, בדיקת הרשות בהקשר זה תתמצה בבדיקת עמידתו של אותו גורם בתנאי ההיתר הכללי יצוין כי ההיתר הכללי אינו שולל ממי שאינו עומד בתנאיו לפנות בבקשה מנומקת להעניק לו היתר ספציפי ושונה התואם לנסיבותיו, ובקשה כאמור תישקל לגופו של עניין. כך גם, גופים אשר נתונים לפיקוח ייעודי בתחומי שיפוט זרים נוספים שלא נכללו בתנאים הכלליים של ההיתר יוכלו לפנות לרשות בבקשה מנומקת המתייחסת לנאותות הפיקוח החל עליהם, וחובותיהם כלפי לקוחותיהם גם כאשר אלו מצויים בישראל.
על מנת לשקף לציבור המשקיעים את זהות הגורמים שהינם בעלי היתר מכוח סעיף 49א לחוק, תוצג רשימת הגורמים האמורים באתר הרשות. הרשימה לא תכלול גורמים שאינם בורסות או מי מטעמן הפועלים בהתאם לחלופה המפורטת בסעיף 2 ,חלופה א' להיתר (פניה למשקיעים כשירים בלבד).
בד בבד, כל גורם, המציין בפני אדם כי קיבל את היתר הרשות לפי סעיף 49א לחוק, יידרש לציין לצד עובדה זו את משמעות ההיתר, בנוסח המופיע להלן בתנאי ההיתר הכללי. יובהר, כי דרישת ההיתר אינה מחליפה דרישות על פי הוראות דין אחרות אלא באה בנוסף אליהן. לדוגמא, היא אינה מחליפה את הצורך ברישיון יועץ השקעות כאשר נעשית פעילות של ייעוץ השקעות, או את הצורך בהיתר לפרסום תשקיף כאשר נעשית פעילות של הצעת ניירות ערך לציבור.
על בקשה לקבלת היתר להיות מוגשת לרשות תוך 4 חודשים מיום פרסום נוסח ההיתר, כאשר האיסור לפעול ללא היתר יכנס לתוקף 6 חודשים לאחר פרסומו. במידה והגורם הפונה לא קיבל מענה לבקשתו בתום אותם 6 חודשים, הוא יוכל להמשיך לפעול עד קבלת החלטה בבקשה. גוף אשר לא הגיש בקשה לקבלת היתר בחלוף 4 חודשים מיום פרסומו, לא יוכל להמשיך ולפעול ללא היתר, ומכתב הרשות מיום 2017.11.8 בו נכתב כי סגל הרשות ימנע מנקיטת אמצעי אכיפה בקשר ליישומו של סעיף
49א(א) לחוק ניירות ערך, לא יחול לגביו.
יובהר, כי בהתאם לסמכותו על פי סעיף 49א לחוק עשוי יו"ר הרשות לשנות את תנאי ההיתר מעת לעת.
לחוזר בנוסח המלא ולתנאי ההיתר במלואם
