בהמתנה לאינפלציה ב 2021, שנת 2020 מסתיימת בדיפלציה

תחזית האינפלציה ל– 12 החודשים עומדת על 0.7%, שיעור שהוא עדיין נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה, וזאת על רקע המשך ההגבלות על הפעילות בכלכלית במחצית השנה הראשונה. אנו מעריכים כי.......

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

כלכלני בנק הפועלים
17/01/2021

מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2020 ירד בשיעור של 0.1%- ובכל 2020 ירד ב 0.7%-


מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר 2020 ירד בשיעור של 0.1% לרמה של 100.1 נקודות. ב-2020 ירד המדד בשיעור של 0.7%. המדד ללא אנרגיה ירד בשיעור של 0.2% בשנה האחרונה.
סעיף הדיור הושפע בשנה החולפת מהסגרים והוא רשם ירידה בשיעור של 0.2%. הפעם האחרונה בה נרשמה ירידה שנתית בסעיף הדיור הייתה בשנת 2006. הסעיף היחיד שהתייקר בשנה החולפת היה ירקות ופירות.
מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, עלו בסקר האחרון בשיעור של 1.0% (נתונים ארעיים). בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו בשיעור של 3.2%.

תחזית מדד המחירים לצרכן

הסגרים משפיעים על האינפלציה בטווח הקצר, ובחודש דצמבר זה בא לידי ביטוי בסעיף הדיור. עוד בראשית המשבר הערכנו שסעיף זה יושפע מההגבלות על הפעילות יותר מהסעיפים האחרים. בהנחה שנראה את המשק יוצא מההגבלות במחצית השנייה של השנה, יתכן שנראה גם את מחירי השכירות שבים לעלות, בין השאר על רקע המשך עלייה במחירי הדירות. שוק הדיור גם ממחיש טוב את התופעה של אינפלציה במחירי הנכסים, שלא באה לידי ביטוי במדדי המחירים לצרכן - מחירי הדירות עלו ב– 3.2%, ומדד הדיור ירד ב– 0.2%. גורם נוסף שישפיע על האינפלציה בשנה הקרובה הוא שער-החליפין. השינוי במדיניות בנק ישראל, לפיו ירכוש 30 מיליארד דולר השנה, מביא אותנו להניח שבחודשים הקרובים נראה היחלשות מסוימת בשער השקל.
תחזית האינפלציה ל– 12 החודשים עומדת על 0.7%, שיעור שהוא עדיין נמוך מהגבול התחתון של יעד האינפלציה, וזאת על רקע המשך ההגבלות על הפעילות בכלכלית במחצית השנה הראשונה. אנו מעריכים כי קיים סיכוי לעלייה משמעותית בסביבת האינפלציה במחצית השנייה של 2021.

השפעה על המדיניות המוניטרית

בנק ישראל הודיע בשבוע שעבר על תכנית רכישה של 30 מיליארד דולר בשנת 2021, זאת לאור הייסוף החד בשבועות האחרונים. בשנת 2020 בנק ישראל רכש כ- 21 מיליארד דולר, ללא התחייבות מראש. לאור ההתחייבות של בנק ישראל לרכוש סכום כה גבוה אנו מעריכים כי השקל עשוי להיחלש בשבועות הקרובים. כעיקרון יש לבנק ישראל פתח יציאה מההתחייבות וזאת במצב בו "רכישות המט"ח מביאות לפיחות בסדר גודל שאינו עקבי עם השגת יעדי הבנק בתחום יציבות המחירים והיציבות הפיננסית." בכדי שנראה איום על יעד האינפלציה נדרש כאן פיחות חד מאוד (יותר מעשרה אחוזים), כך שפתח היציאה הזה הוא צר. "עקביות עם יציבות פיננסית" זו כבר הגדרה שנתונה לפרשנות, ויתכן שאם הציפיות לאינפלציה יעלו לדוגמה מעל 2%, זה יתפרש כסיבה לצמצום הרכישות. אבל סביר להניח שבנק ישראל "ישתדל" מאוד להשלים את רכישות המט"ח, כדי שהאמירות העתידיות שלו יזכו לאותה רמה של אמינות.
שילוב של רכישות מט“ח ואג“ח ממשלתיות מגדיל את מאזן הבנק המרכזי בקצב מהיר מאוד, כלומר זו מדיניות מאוד מרחיבה גם ביחס לבנקים המרכזיים הגדולים בעולם.