מיכאל לוי
19/01/2021
עיקרים
• תחזית האגף לשנת 2021 כוללת שני תרחישים, בהתאם להתפתחויות הבריאותיות. בתרחיש המרכזי יצמח המשק בשיעור של 4.6% בשנה זו. בתרחיש עם הסתברות נמוכה יותר של החמרה בריאותית הצמיחה תסתכם ב-1.9%.
• זאת לאחר שמשבר הקורונה הכה בשנה החולפת בכלכלה העולמית במהירות ובעוצמה חסרות תקדים, אולם נתוני פתיחה מקרו כלכליים חיוביים והסיוע הפיסקלי והמוניטרי, לצד המבנה הענפי של המשק הישראלי, הביאו לפגיעה מוגבלת בתוצר המקומי בהשוואה למדינות אחרות. לפי תחזית האגף, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020, זאת לעומת תחזית ארגון ה- OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5%- במדינות ה-OECD.
• את הפגיעה המצומצמת בכלכלה הישראלית בשנת 2020 בהשוואה עולמית ניתן לתלות בין היתר בפגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי. מגזר הטכנולוגיה בפרט חווה שגשוג למרות המשבר, שבא לידי ביטוי בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההי-טק ובהשקעות הזרות בתחום.
• מנגד, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה לצד התכווצות הצריכה הפרטית, שנפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD.
• את המשבר הכלכלי שהתפתח בעקבות המגפה והתגובה שננקטה אפשר לאפיין באמצעות שלושה סוגי זעזועים: זעזוע היצע, זעזוע ביקוש ושינויים מבניים. זעזוע היצע משקף בעיקר את ההשלכות של המגבלות הבריאותיות וצפוי לחלוף ככול שהמגבלות יוסרו.
לסקירה המלאה
• תחזית האגף לשנת 2021 כוללת שני תרחישים, בהתאם להתפתחויות הבריאותיות. בתרחיש המרכזי יצמח המשק בשיעור של 4.6% בשנה זו. בתרחיש עם הסתברות נמוכה יותר של החמרה בריאותית הצמיחה תסתכם ב-1.9%.
• זאת לאחר שמשבר הקורונה הכה בשנה החולפת בכלכלה העולמית במהירות ובעוצמה חסרות תקדים, אולם נתוני פתיחה מקרו כלכליים חיוביים והסיוע הפיסקלי והמוניטרי, לצד המבנה הענפי של המשק הישראלי, הביאו לפגיעה מוגבלת בתוצר המקומי בהשוואה למדינות אחרות. לפי תחזית האגף, כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3% בשנת 2020, זאת לעומת תחזית ארגון ה- OECD להתכווצות של 4.15% ביחס לכלכלת ישראל, וממוצע של 5.5%- במדינות ה-OECD.
• את הפגיעה המצומצמת בכלכלה הישראלית בשנת 2020 בהשוואה עולמית ניתן לתלות בין היתר בפגיעה קלה בלבד ביצוא, שמהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי. מגזר הטכנולוגיה בפרט חווה שגשוג למרות המשבר, שבא לידי ביטוי בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההי-טק ובהשקעות הזרות בתחום.
• מנגד, השפעותיו השליליות של המשבר הורגשו ביתר שאת בשוק העבודה לצד התכווצות הצריכה הפרטית, שנפגעו יותר ממקביליהם במדינות ה-OECD.
• את המשבר הכלכלי שהתפתח בעקבות המגפה והתגובה שננקטה אפשר לאפיין באמצעות שלושה סוגי זעזועים: זעזוע היצע, זעזוע ביקוש ושינויים מבניים. זעזוע היצע משקף בעיקר את ההשלכות של המגבלות הבריאותיות וצפוי לחלוף ככול שהמגבלות יוסרו.
לסקירה המלאה
