עפר קליין מהראל פיננסים || בנק ישראל נלחם בחוזקו של השקל – אך זה לא יהיה פשוט

בארץ:

בנק ישראל נלחם בחוזקו של השקל – להערכתנו זה לא הולך להיות קל

לנוכח התחזקות השקל בשבועות האחרונים, אפילו מעבר להיחלשות הדולר בעולם שהאיצה לאחר תוצאות הבחירות לסנאט והצפי להדפסת עוד טריליוני דולרים בארה"ב. בנק ישראל פרסם הודעה לפיה ירכוש מט"ח בסכום של 30 מיליארד דולר במהלך השנה (לעומת 21 מיליארד ב-2020). זה הסכום השנתי הגדול ביותר מאז שהבנק החל בתוכנית הרכישות ב-2008.

הסכום הינו מספיק גדול כדי לקזז את כל העודף הצפוי השנה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. אבל הוא לא מכסה זרמים גדולים נוספים בהם ההשקעה הישירה בארץ (FDI), תנועות ההון הקצרות שנובעות משוק ההון והנפקות חברות ישראליות בחו"ל.

לכן, להערכתנו פעולה זו תאט משמעותית את הייסוף של השקל, אך לא תשנה את המגמה שנובעת מזרמים אלו לצד היחלשות הדולר בעולם שנובעת מההרחבות וההדפסות האינסופיות בארה"ב. בנוסף, בתגובה הפוכה, סכום זה יביא את סך יתרות המט"ח של בנק ישראל מעל ל-50 אחוזים מהתוצר השנה ויהווה 'כרית ביטחון' משמעותית למשברים בעתיד (תמיד יהיו) שיוכלו למנוע פיחות חד ועקבי בשקל.

להערכתנו, בנק ישראל יוכל למנוע את המשך ייסוף השקל במהלך 2021 מול סל המטבעות. אך במיקוד מול הדולר הדבר תלוי בהתפתחויות של הדולר מול מטבעות אחרים בעולם: בהרחבות בארה"ב (הרי בנק ישראל לא ירכוש את כל ההרחבה שביידן מתכוון לעשות), במהלך השווקים ובהתפתחות הקורונה בעולם.

להתערבות בנק ישראל יש גם השפעה חיובית על הציפיות לאינפלציה (שעלו באופן משמעותי בתקופה האחרונה) המושפעות משערי החליפין.

מדד המחירים לצרכן- השכירות יורדת, אך מחירי הדירות ומחירי התשומות עולים

מדד המחירים האחרון ל-2020 ירד ב-0.1 אחוז נמוך מהערכותינו (שיישאר ללא שינוי) בעיקר בשל ירידה גדולה מהצפי במחירי הירקות‑פירות (מינוס 2.2%). האינפלציה בסוף 2020 הסתכמה במינוס 0.7 אחוז כאשר הירידה במחירי האנרגיה הייתה הגורם העיקרי לירידה באינפלציה (0.5 נקודות אחוז), ולראשונה מאז 2006 גם לסעיף הדיור (ברובו שכר דירה) הייתה השפעה שלילית (קטנה) על האינפלציה הכללית.

על פי האומדנים הראשוניים שלנו מדד ינואר (כמעט תמיד שלילי) צפוי לרדת ב-0.4 אחוז. כאשר ירידה עונתית במחירי ההלבשה, הדיור והחשמל תקוזז חלקית עם העלייה במחיר הדלק. מדד פברואר כרגע נע בין אפס לפלוס 0.1 אחוז, תלוי האם העלייה החזויה במחיר הדלק (בעקבות העלייה בנפט והפיחות בדולר) תישאר עד לסוף החודש. חשוב לציין שיש עדיין אי-וודאות לגבי אומדן חלק מהסעיפים ע"י הלמ"ס בעקבות הסגר (במיוחד סעיף החינוך). בעקבות הפיחות בשקל בימים האחרונים התחזית שלנו ל-12 החודשים הבאים עולה ל- 0.7 אחוז.

אמנם מחירי השכירות יורדים, אך מחירי הדירות בבעלות (שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן) עלו בקצב מהיר של 1.0 אחוז (בין אמצע אוקטובר לאמצע נובמבר) ונתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה. כך שב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 3.2 אחוזים במחירי הדירות. כפי שציינו כבר בסקירות קודמות, מגמה זו צפויה להימשך לאור השיבושים בהיצע מצד אחד, ופעולות הממשלה ומגוון פעולות בנק ישראל שתורמות לעידוד הביקושים מהצד השני.

במקביל, עלויות בניית דירה עלו בדצמבר יותר מהערכתנו, כאשר מדד תשומות הבנייה עלה ב-0.4 אחוז, בשל עלייה במחירי חומרי הגלם המיובאים (בעיקר ברזל). כך העלייה החדה במחירי הסחורות שהחלה בקיץ שעבר מתחילה לבוא לידי ביטוי במחירי התשומות. לכן אנו מאמינים שהדבר יוביל לעלייה מהירה בתשומות הבנייה (ללא שכר) בחודשיים הבאים.

בארה"ב

הצעה ראשונה ולא אחרונה

אחד הדברים שממשיכים לדחוף את שוק ההון בשבוע האחרון הוא הצגת תוכנית הסיוע החדשה של הנשיא ביידן עוד לפני טקס ההשבעה - עם תג מחיר עצום של 1.9 טריליון דולר. כ-1 טריליון מכך מיועד לתשלומים ישירים לכל אזרח בסכום של כ-1400 דולר, לצד הגדלת תשלומי האבטלה השבועיים ב-400 דולרים עד לספטמבר!! כמעט פי שלוש יותר מהתוכנית שעברה רק לפני 4 שבועות (600$ לנפש ותשלומי אבטלה מוגדלים עד לאמצע מרץ). ניתן לראות פירוט של הסעיפים העיקריים בגוף הסקירה.

תוכנית זו לא תימנע את ההתכווצות בתוצר ברבעון הנוכחי (ואולי גם ברבעון הבא) לנוכח התפשטות התחלואה והצפי להחמרת ההגבלות תחת הנשיא ביידן. אך הסיוע הנדיב יביא להערכתנו להתאוששות חזקה מאוד במחצית השנייה של השנה, במיוחד של הצריכה הפרטית לנוכח העלייה החדה בשיעורי ההכנסה הפנויה לאור הסיוע הישיר.

חשוב לציין שזו הצעה בלבד הכוללת נספחים נוספים כגון: העלאת שכר המינימום הפדרלי השעתי ל-15 דולרים, שינוי בנקודות זיכוי מס להורים וסיוע ישיר למדינות. כדי להעביר בחקיקה את התוכנית במלואה יש צורך תמיכה של לפחות 60 חברי סנאט, יותר ממה שיש לדמוקרטים.

להערכתנו, הסיכויים שהנשיא יוכל לגייס מספר מינימלי של תומכים רפובליקאים נראה כרגע סביר (לצד שינויים בתוכנית), לאור המשך הנתונים הכלכליים המאכזבים בעקבות הזינוק בתחלואה. יחד עם זאת, אם המשא ומתן ייכשל הדמוקרטיים יוכלו להתאים את החקיקה שתכלול רק סעיפי הוצאות וסגנית הנשיא תוכל להשתמש בזכות שובר השוויון. יכולת חקיקה זו ארוכה יותר ומוגבלת רק לפעם בשנה לכן הדמוקרטים ינסו למצות עד תום את ההידברות עם הרפובליקאים לפני כן.