כתבתי כאן לא פעם שמחירי המניות בשוק האמריקאי יקרים כעת בעיני. יקרים מאוד. חלק לא קטן מהן מצוי במחירים המגלמים בועה. אף על פי כן, ייתכן שפה ושם קיימות עדיין הזדמנויות השקעה לטווח הארוך. היום אכתוב על אחת מהן.
מגזר מניות האנרגיה הוא אחד הגדולים בשוק המניות העולמי בכלל והשוק האמריקאי בפרט. הוא כולל בתוכו סוגי פעילויות רבים. הסוג הגדול והעיקרי שבהן הן מניות חברות האנרגיה המסורתית. כן כן, אותן חברות שעוסקות בהפקת מקורות אנרגיה ממקורות מסורתיים – בעיקר דלק פחמני וגז טבעי. מלבד הפקה החברות הללו עוסקות בזיקוק נפט והפצתו לצרכנים באמצעות הפעלת אלפי תחנות דלק, הכוללות בתוכן גם חנויות נוחות.
כן, מדובר במקורות אנרגיה שבחלקם מזהמים. הם גם אינם מתחדשים. הרגולציה העולמית שמנסה לצמצם את פליטת גזי החממה פועלת נגד החברות הללו. היא מנסה לצמצמם את השימוש במקורות אנרגיה פחמנית, קונסת חברות מזהמות, ומעודדת צרכנים דרך סובסידיות וחוקים להימנע ממכוניות הפועלות על דלק ובנזין.
במילים אחרות – אלו חברות שהעולם מסתכל עליהן כרגע בעין עקומה. העתיד שלהן נראה די אפרורי.
חלק מהסיבות הללו (ועוד כמה אחרות) גרמו למחירי הנפט ליפול בחדות בשנים האחרונות. אם לפני 10 שנים נסחר הנפט במחיר של כ-80 דולר לחבית, כיום עומד מחיר החבית על כ-53 דולר – ירידה של כ-35%.
ב-10 השנים האחרונות המניות של חברות האנרגיה היו השקעה די גרועה. אם נסתכל למשל על קרן הסל XLE המרכזת חברות אנרגיה מסורתית נראה שמחירה ירד ב-10 השנים האחרונות בכ-24%. זה לא המקום הראשון שבו הייתם רוצים להשכיב בו את כספכם לישון לתקופה ארוכה.
כך זה נראה ממבט ראשון. אבל אם מאמצים גישה קצת יותר פרקטית ומסתכלים קדימה, ייתכן שהמניות הללו עשויות להניב רווחים בעתיד הנראה לעין.
ביניים: הנפט יהיה איתנו עוד שנים
ראשית, נסתכל על מחיר הנפט. את העשור האחרון של הנפט אפשר לחלק לשניים. במחצית הראשונה (2011-2015) נסחר הנפט במחיר ממוצע של כ-90 דולר לחבית. אלו היו שנים טובות עם רווחים גבוהים לחברות האנרגיה.
במחצית השניה של העשור מחיר הנפט ירד מדרגה ונסחר במחיר ממוצע של כ-60 דולר לחבית. ואכן, גם הרווחים של חברות האנרגיה ירדו מדרגה.
בשנה האחרונה מחיר הנפט צלל לרמות שפל חדשות. למשך כמה חודשים הוא נסחר במחירים של 10-30 דולר לחבית. הסיבה לכך ידועה: מגפת הקורונה עצרה את כלכלת העולם, מכוניות הפסיקו לנסוע ומטוסים נותרו על הקרקע. אבל במחצית השניה של 2020 הנפט התאושש וטיפס בהדרגה עד מעל ל-50 דולר לחבית.
ההשפעה על חברות הנפט היתה כמובן דרמטית. חלק מהן עברו לדווח על הפסדים. וכמובן, גם המניות של החברות נפלו בשיעורים של 20%-40%. באחרונה, עם עליית מחיר הנפט, התןצאות שלהן התאוששו מעט. עם זאת, המניות עדיין רחוקות מהמחיר בו שהו לפני שנה.
את מחיר הנפט קשה כמובן לחזות. אבל יש לפחות כמה סיבות לחשוב שהוא יחזור לשהות לפחות לרמה ממוצעת של 60 דולר לחבית.
ראשית, נפט הוא עדיין מקור האנרגיה הזמין והזול ביותר להנעת כלי תחבורה. תחום המכוניות החשמליות אמנם מתפתח מהר אבל מדובר עדיין בפחות מ-1% מהמכוניות שנמכרות כיום בעולם. והתמונה הזו לא תשתנה מהותית ב-5 השנים הקרובות. בנוסף, קשה מאוד לחשוב על מטוס סילון או ספינת מטען משתמשות במקור אנרגיה שאינו דלק פחמני.
שנית, הצלילה של מחיר הנפט בשנה האחרונה גרמה לעצירת השקעות מצד חברות אנרגיה רבות. חלקן עצרו פיתוח של שדות נפט, וייקח זמן עד שהן יחדשו את הפרויקטים הללו. חלק מהחברות שהפיקו נפט מפצלים והתבססו על חוב גבוה הגיעו בשנה האחרונה לסוף דרכן. סיבות אלו גורמות להיצע הנפט להידלדל, אולי אף במידה משמעותית. כאשר מגפת הקורונה תסתיים והביקוש לנפט יתחדש, ההיצע יהיה קטן יותר. זה דבר שעשוי לגרום לעלייה במחיר.
בואו נניח לרגע שהנפט יתייצב בשנים הקרובות סביב ממוצע של 60 דולר לחבית. איך זה ישפיע על חברות האנרגיה?
כדי לבדוק זאת לקחתי כמה חברות גדולות ובדקתי מה היה ממוצע הרווחים שלהן בשנים 2017 עד 2019 – תקופה שבה מחיר הנפט נע סביב 60 דולר לחבית. בדיקה כזו מראה שחברת אקסון מוביל למשל הרוויחה בתקופה הזו 18.3 מיליארד דולר בממוצע לשנה. רווח כזה – שנראה די מייצג - אומר שהחברה נסחרת כעת במכפיל רווח 11 בהתאם לרווח המייצג שלה.
חברת טוטאל האירופית הרוויחה בתקופה הזו כ-10.4 מיליארד דולר בממוצע לשנה, ולכן גם היא נסחרת כעת במכפיל רווח 11. לפי אותו חישוב, קונוקו האמריקאית נסחרת כעת במכפיל 14, BP הבריטית במכפיל 14, ושברון האמריקאית במכפיל 19. חברת הזיקוק האמריקאית הגדולה, ואלרו, נסחרת במכפיל רווח נוח למדי, 8 בלבד.
נראה שזו רמת מכפילים שאיננה גבוהה כלל. והיא מתבססת על מחיר נפט שקרוב לגבול תחתון שלו ב-15 השנים האחרונות. זהו מקדם ביטחון לא רע כאשר מסתכלים על השקעה לכמה שנים קדימה.
מקדם ביטחון נוסף נמצא בתשואות הדיווידנד הגבוהות שבהן נסחרות כיום החברות הללו. החברות הגדולות מחלקות כיום דיווידנדים שמשקפים תשואת דיווידנד שנתית שבין 4% ל-7%. חלק מהן אף צפויות להגדיל את הדיווידנד בשנה הקרובה. זו עדות לביטחון שהן חשות באשר לעתידן העסקי, לפחות בשנה-שנתיים הקרובות.
אלו תשואות שגבוהות כמובן במידה משמעותית מהתשואות שבהן נסחרות אג"ח ל-10 שנים של ממשלות המערב. משקיעים שזקוקים לתשואה שוטפת מההשקעה שלהם – פנסיונרים למשל – עשויים למצוא במניות כאלו עניין רב.
נכון, תחום האנרגיה המזהמת נמצא כעת תחת מתקפה. השקעה בחברות הללו כרוכה בסיכון. כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן במקומו של דונלד טראמפ, צפויה לתת דחיפה מחודשת לתחום האנרגיה הנקיה על חשבון האנרגיה המסורתית. גם שוק ההון שהרים חלק ממניות חברות האנרגיה המתחדשת לגבהים, מסמן את הכיוון העתידי.
אבל שוק ההון מקדים פעמים רבות את המאוחר. לאנרגיה ממקורות פחמניים אין עדיין תחליף מספק. כאשר מסתכלים 10 שנים קדימה ומחפשים מניות שהמחיר שלהן סביר, ואולי אף משאיר מקום לרווחי הון עתידיים, מניותיהן של חברות האנרגיה המסורתית יכולות להיות מקום טוב להתחיל בו.
ביצועי חברות האנרגיה הגדולות
חברה | סימול | שוי שוק (B$) | מכפיל רווח לפי התחזית ל- 2021 | תשואת דיווידנד | המניה בשנה האחרונה |
אקסון מוביל | XOM | 200 | 24 | 7.30% | 27% - |
שברון | CVX | 175 | 25 | 5.60% | 18% - |
קונוקו | COP | 58 | 33 | 4.00% | 30% - |
טוטאל | TOT | 115 | 14 | 7.10% | 15% - |
BP | BP | 80 | 14 | 5.50% | 38% - |
ואלרו | VLO | 24 | 112 | 6.70% | 31% - |
חברה | רווח ממוצע 3 שנים (2017-2019) B$ | מכפיל רווח לפי הרווח הממוצע 2017-2019 |
אקסון מוביל | 18.3 | 11 |
שברון | 9 | 19 |
קונוקו | 4.2 | 14 |
טוטאל | 10.4 | 11 |
בריטיש פטרוליום | 5.6 | 14 |
ואלרו | 3.2 | 7.5 |
הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. כיום הוא בשלבי סיום של כתיבת ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.