אורי קרן, מור גמל צילום פאנדר
מערכת פאנדר
08/02/2021
אורי קרן הגיע ללימודי כלכלה וניהול אחרי שנה בלימודי מדעי המחשב, אליהם הגיע רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום. במהלך התואר התחבר לעולם ההשקעות. בשנה האחרונה של התואר, רגע לפני ועדת בכר, הגיע לראיון עבודה בבית השקעות קטן ולא מוכר בשם ילין לפידות, שם נשאר כ־15 שנים, התקדם בתפקידים שונים עד שהגיע לתפקיד מנהל השקעות ראשי ומנכ”ל משותף בחברת הקרנות.
לפני כמעט שנתיים בפברואר 2019, החליט שצריך שינוי, אווירה חדשה, ועבר לנהל את חברת הגמל של מור. לדבריו, את מור הכיר מעולם הקרנות בתור מתחרה חזק מאוד, ועם DNA שמדגיש ניהול השקעות, אנליזה, ניהול סיכונים וכיו”ב. בפברואר 19’ הצטרף כמנהל השקעות ראשי ושותף בחברת הגמל. החברה מנהלת כיום סדר גודל של 10 מיליארד שקל, צמיחה ראויה בשוק שלא ראה שחקן חדש מזה שנים רבות.
אורי יליד 77’, גר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה, וכשהוא לא בשוק ההון הוא בעיקר רץ, אחרי שהצליח לרדת מתחת ל־3 שעות בריצת מרתון. הוא בכלל מגדיר את עצמו כרץ מרתון, שעכשיו אחרי שנתיים במור, השלים את שני הקילומטרים הראשונים, יש עוד דרך משמעותית.
איך מגיעים מניהול השקעות בקרנות נאמנות לעולם הגמל?
“רציתי שינוי, ומן הסתם החשוד המיידי עבורי היה להקים קרן גידור. בעולם הגמל יש אתגר משמעותי שהתחברתי אליו, מעבר לניהול ההשקעות, האפשרות להיחשף גם להשקעות לא סחירות, להשקעה בחברות פרטיות, ויש גם הרבה מקום לחשיבה מחוץ לקופסא ולהגיע למקומות מעניינים בהשקעות. בנוסף, ידעתי שמחלקת המחקר במור היא חזקה, ויהיה לי עם מי לעבוד.”
בכל זאת יש הבדל עצום בין עולם הקרנות לעולם הגמל
“אין ספק שזה שונה לגמרי. בעולם קרנות הנאמנות, התרגלתי שנפילות בשווקים מביאות איתן באופן מידי פדיונות כבדים. ברירת המחדל היא לרוץ לחפש מה למכור כדי להגדיל נזילות. בעולם החיסכון ארוך טווח, כסף ימשיך להיכנס, ואני כמנהל השקעות צריך לנצל את זה כדי לאתר הזדמנויות ליצירת ערך. מן הסתם ביצענו את ההתאמות הדרושות, אם היו דברים שהיה ראוי למכור, מכרנו, בלי קשר, אבל אין ספק שזה אופן חשיבה שונה לגמרי.”
מה מבחינת ניהול השקעות שונה?
“מור תמיד מנסים לשים דגש על בחירה נכונה של ההשקעות באמצעות מחקר מעמיק, ניהול נכון של השקעות. אם אתה מאמין בחברה, בשוק שלה, או בהנהלה ובדירקטוריון, אז אפשר לבוא ולהציע לחברה את העיסקה הנכונה. זה אומר שגם אם מניה של חברה ירדה במידה מסוימת, אפשר לבחון מה עומד מאחורי זה, והאם עדין נכון להשקיע בה בדרך שתמקסם ערך למשקיעים.
הגמל גם מאפשר לעשות דברים בעולם הלא סחיר. למשל, אם עולם הטכנולוגיה הסחיר נסחר כיום בשווי מעט גבוה, אפשר להסיט כסף לעולם הפרטי, שנמצא מעט מאחור בתמחור. לחפש חברות בוגרות בתחום, בתמחור זול יותר. זה מאפשר מרווח בטחון בהשקעה, כך שאם השוק ישנה כיוון, אז נכנסת בזול יותר, ואם השוק ימשיך להיות חזק, החברה תונפק ותעשה הצפת ערך מאוד משמעותית. היריעה הרחבה של השקעות מעניינת ומאפשרת ליצור ערך מוסף כמנהל השקעות.”
היום אתה גם שותף וגם מנהל השקעות ראשי, אתה חושב שזה משפיע על אופן ניהול ההשקעות?
“מנהל השקעות צריך להסתכל לטווח ארוך, לפעמים מבנה תמריצים מסוים, יכול ליצור חשיבה לטווח קצר יותר. ככל שמנהל השקעות יכול להסתכל לטווח ארוך יותר, העמיתים ייהנו לאורך הדרך, כי ניהול ההשקעות יסתכל פחות על הטווח הקצר. בתי השקעות המובילים הם אלה שבהם המנכ”ל הוא גם מנהל ההשקעות הראשי, זה די מוכיח את התזה הזו.”
התשואות שלכם מאוד יפות, גם בשנה שעברה, וגם השנה, בגמל ובהשתלמות, עד לאחרונה יש שטוענים שאתם מקום ראשון “אבל” כי היקף הנכסים יחסית נמוך, ביחס למתחרים, באיזה נקודה הרגשת שאתה לא קטן, ואתה מנהל את הקרנות כגוף גדול.
“תמיד יהיה מי שישים כוכבית ליד המתחרה החדש. זה לא מפתיע. השוק הזה עבר מגמת קונסולידציה מאוד משמעותית, לא הגיע לתחום הגמל שחקן חדש הרבה מאוד שנים. אני מניח ששחקן חדש מערער את השוק, ועל אחת כמה וכמה אם שחקן כזה יצליח לגייס סכומים משמעותיים, זה אולי עשוי לעודד שחקנים נוספים להיכנס לתחום, על כל המגבלות והקושי הרגולטורי שבו. זה יוצר אתגר
לא פשוט אצל השחקנים הקיימים, והגיוני שמבחינתם הם יחפשו לשים כוכבית ליד השם שלנו.”
בכל זאת, יש יתרון לגודל, או במקרה שלכם, יתרון לקוטן
“נתחיל מזה שאנחנו מנהלים היקף לא מבוטל של כסף. בכמה מסלולים עברנו את 2 מיליארד השקלים וסיימנו את השנה עם היקף נכסים של 10 מיליארד שקלים. צורת הניהול שלנו מותאמת להיקף הון מנוהל גדל. כלומר זה לא משנה אם אני מנהל 10 מיליארד או 30 מיליארד, התיק בנוי בצורה זהה וגדל עם ההיקף המנוהל. הדגש שלנו הוא על כך שהמודל מותאם לגידול בהיקף הנכסים. ככה בנינו אותו.
עוד דבר, צריך לזכור שבמקום העבודה הקודם שלי ניהלתי 30 מיליארד שקלים. חלק מהקרנות היו הקרנות הכי גדולות בתחומם, ויצרו תוצאות טובות במונחי שארפ לאורך שנים. אז אני לא חושב ש’שכחתי’ איך מנהלים השקעות. בנוסף, מור הוא בית השקעות ותיק ומוערך שיודע לנהל כסף בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים עם השקעה מאסיבית במחקר”.
יש עוד טענה שאומרת שקראתם נכון את השוק, נערכתם למשבר, אבל בחודשים האחרונים אתם מתכנסים לתשואות של כלל השוק
“ביולי־אוגוסט היינו בפוזיציה דפנסיבית, ונכון שבדיעבד יכולנו להיות בפוזיציה מנייתית גדולה יותר. אבל בשנתיים שאנחנו בשוק, אנחנו מובילים בתשואות בפער ניכר. ברור שאי אפשר תמיד להיות מקום ראשון. כל משקיע צריך לעשות לעצמו את החשבון שלו, ולהחליט אם הוא משקיע אצלנו או לא. מי שהשקיע עם מור לאורך השנה האחרונה הצליח לייצר תשואה עודפת למרות החודשיים האלה”.
מה עם טענה שאתם עובדים בסיכון גבוה, ורק הפעם זה השתלם?
“אי אפשר להגיד את זה. כמעט בכל חודשי הירידות היינו בצמרת. אנחנו מקפידים מאוד על ניהול סיכונים נכון. המטרה שלי היא להמשיך להוביל. אני לא יכול להבטיח את זה, אני לא אוביל כל חודש, יהיו רבעונים חלשים, ואפילו חצי שנה או שנה פחות טובים. זה לגיטימי. אנחנו לא מתיימרים להוביל כל הזמן. אנחנו נעשה את מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב שזה להשקיע במחקר ולנהל השקעות.
אנחנו היום לא גדולים מדי, ולא קטנים מדי. זה אומר שאנחנו יכולים להשתתף בהשקעות שלא היו פתוחות בעבר, אנחנו פעילים בערוצים מגוונים, בחברות טכנולוגיה, במגוון השקעות נדל”ן, עם יזמי הייטק מובילים. יש לנו deal flow לא מבוטל.”
מה ממוצע הגיוסים החודשי?
“אנחנו גדלים בקצב סביר של בין 700 מיליון למיליארד שקלים לחודש. אנחנו מנהלים את ההיקף הזה, ובונים מנועי צמיחה בראיה של צורך לבנות חברה שמסוגלת לנהל השקעות בסביבה צומחת, לנהל היקף הון משתנה וגדל.”
יש עכשיו טרנד מאוד גדול של סוכנים שממליצים ללקוחות שלהם לקנות את ה־S&P500, לאפיק הפנסיוני, לאפיק הגמל, או ההשתלמות, אתה חושב שזו ראייה נכונה?
“קודם כל צריך לבחון באופן ספציפי כל לקוח בהתאם לצרכיו וליכולותיו. אבל כמו שאף אחד מאיתנו לא משקיע את כל ההון שלו באפיק אחד, ב־S&P500 או בכלל רק במניות, יש ערך לפיזור ולניהול סיכונים.
ה־S&P500 היתה השקעה מעולה בשנים האחרונות, זה נבע מכך שמשקל הטכנולוגיה שבו עלה, הוא היום מאוד מוטה טכנולוגיה, זה לא אומר שהוא ימשיך להיות טוב גם בעתיד. אם היית עושה את זה בשנות האלפיים על הנאסד”ק, היית סובל מאוד, ורואה חזרה לקרן רק בשנים האחרונות.
מי שרוצה ללכת על בסיס התזה של מה שהיה הוא שיהיה, לא צריך ללכת ל־S&P500, אלא רק לנאסד”ק, או אפילו רק לטסלה, שוב, אם אנחנו מניחים שמה שהיה הוא שיהיה.
צריך תיק מאוזן, מבחינת סוגי הנכסים, אי אפשר להדחיק את העובדה הזו. צריך לזכור שמכפיל הרווח של ה־S&P500 גבוה, השוק לא זול, אולי לא בועה, אבל לא זול. צריך מניות, אבל לא רק מניות, לא רק בארה”ב, צריך לפזר, גם מקומי, גם אגרות חוב, גם פיזור גיאוגרפי. לא צריך ללכת ולרדוף אחרי טרנדים.”
איך אתה רואה את העבודה עם סוכנים?
“ההיכרות שלי עם סוכנים היא חדשה יחסית, אבל אני נהנה מהעבודה איתם. זה ערוץ מקצועי, שמבין את המוצרים, מבין ניהול סיכונים, בעל ראייה ארוכת טווח מול הלקוחות, וראינו את האחריות שלהם בשנה החולפת. הם לא רודפים אחרי טרנדים. צריך לזכור שלרוב האזרחים אין את היכולת והידע להבין את המוצרים השונים. יש לסוכנים ערך ייעוצי, ויש לזה מן הסתם עלות. אנחנו דוגלים בהצעה זהה ללקוח ללא תלות בערוץ ההפצה שדרכו הלקוח הגיע.
הערך הכי גדול של הסוכן לא מגיע כל חודש, אלא באירועי קיצון כמו שהרגשנו השנה, עם תחושה שהשמים נופלים, ועם כותרות בעיתונים, שמכניסים אותך לחרדות. הסוכן שאומר לך לא להקטין סיכון, לא לשנות תיק, או לחלופין לא להגדיל סיכון. כאן מתגלה הכח הגדול של הסוכנים. הם ערוץ ההפצה שבהחלט יכול למנוע טעויות מלקוחות הקצה.”
מה הכיוונים שאתם הולכים אליהם בהשקעות
“התחלנו את 2020 עם 60% חו”ל 40% ישראל, בחשיפה המנייתית. לתוך השנה העלינו את החשיפה לחו”ל בצורה דרמטית. מתוך כוונה, ובעיקר לאור הניהול הכושל של המדיניות הכלכלית הישראלית. הגענו במהלך 2020 ל־80% חו”ל, ו־20% ישראל, ברכיב המנייתי. עיקר ההשקעה בחו”ל היא בארה”ב. היום הקטנו את היחס לבערך 70-30, לאור העובדה שישראל כנראה תהיה המדינה הראשונה שתצא מהמשבר הזה בהיבט של החיסונים. התמהיל כל הזמן משתנה. אבל זה אף פעם לא יהיה טריטוריה ספציפית, ובטח לא מדד אחד ספציפי.”
מה לגבי העתיד, בריבית כל כך נמוכה, כל כך הרבה זמן, אתה צופה שהיקף ההשקעה במניות במסלולים הכלליים תגדל?
“כמנהל השקעות אנחנו נמצאים בתקופה הכי מאתגרת שראיתי מאודי. מנטלית בשיא משבר יש קושי נוסף, אבל התשואות הגלומות בשוק ה־fixed income, לא משנה אם זה קונצרני סטנדרטי, high yield, ממשלתי וכיו”ב, נמוכות מאוד. מצד שני, השוק לא זול, אז יש כאן אתגר גדול בין הרצון לייצר תשואה ללקוח, לבין הרצון להימנע מטעויות באפיק המנייתי.
בנוסף, תמחור המניות היום, הוא מה שנקרא, price to perfection – אם יש דבר אחד קטן שלא מסתדר, סעיף אחד בדוח שלא מסתדר, שינוי בהעדפות של משקיעים, כל דבר קטן, מענישים חזק את המניות, וזה יוצר אתגר לא פשוט למנהל השקעות.
ככל שנמשיך לראות שהכלכלה הגלובלית יוצאת מהמשבר, החשיפה המנייתית תעלה. לא יודע אם נגיע ל־50%.
המקום הנוסף שאליו אפשר וצריך להגדיל חשיפה הוא השקעות אלטרנטיביות, אפיקי מימון פרטיים, קרנות חוב ונדל”ן, השקעות בחברות פרטיות. זה מנוע משמעותי לתשואות עודפות ללקוחות.”
עד כמה לדעתך זה יכול לתפוס מרכיב מתוך התיק?
“היום הממוצע בשוק הוא בערך 25%. לא כל דבר מניב תשואה משמעותית, וצריך להסתכל על כל אפיק בפני עצמו, ועל כל השקעה בפני עצמה. אצלנו זה עדין יותר נמוך, כי אנחנו בבנייה, צריך להגדיל את זה בצורה מבוקרת, מחיר הטעות כאן הוא גבוה כי זה יכול ללוות אותך לפרק זמן ממושך.”
איך אתם בוחנים השקעות אלטרנטיביות?
“אנחנו החלטנו להתבסס על יכולות בבית. החלטנו על כמה כיווני השקעה, ופיתחנו בהם יכולות גם לקבל deal flow, וגם לנתח את ההשקעות עצמן.
גייסנו שני אנליסטים לתחום הטכנולוגיה. יש לנו שיתופי פעולה עם קרנות מהמובילות בארץ, ואפילו מהמובילות בעולם, דרך זה עשינו כמה עסקאות מעניינות.”
הצטרפתם למכרז של רשות התחרות
“המדרגה השלישית, היא דרך המכרז של רשות החדשנות לרשת בטחון להשקעה בחברות טכנולוגיה, והצטרפו אלינו שבעה מבכירי ההייטק הישראלי, שברקורד שלהם יש אקזיטים יפים מאוד במגוון תחומים.
דרך הקשרים שלהם, הם מביאים רעיונות השקעה, שהם מקטלגים כמעניינים. כל עיסקה צריכה לעבור החלטה פה אחד שלהם, מספיק שאחד נגד, אז אין עיסקה. זה עובר ועדת השקעות שלנו, ואם אנחנו מחליטים להיכנס, אז ההשקעה מתבצעת כשאנחנו מביאים בערך 85% מההשקעה, והם מביאים 15% מההשקעה. זה אומר שהם לא רק יועצים, אלא גם משקיעים מכספם. זה הגדיל לנו את היכולות באופן משמעותי. זה מייצר לנו יכולת משמעותית בעולם הטכנולוגיה, אני מניח שנראה את התוצאות של זה כבר בעתיד הקרוב.”
אתם שוקלים לייצר קרן טכנולוגית לחלוטין?
“זה לא על הפרק היום, ההשקעות האלה נטמעות באופן רוחבי בכל המסלולים.”
מה עם נדל”ן?
“אנחנו מפתחים יכולות בנדל”ן, גם בבית, ושוב דרך שיתופי פעולה. יש לנו שיתוף פעולה עם קנדה ישראל, ואנחנו במשא ומתן עם האחים חג’ג’. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב מחוץ לקופסא, ולהגדיל את היכולות שלנו במגוון תחומים.”
מה דעתך על מה שקורה עכשיו על עסקת מיזוג שמתרקמת בין שתי בתי השקעות גדולים?
“מבלי להיכנס לעיסקה ספציפית, ולבית השקעות כזה או אחר, אני אגיד באופן כללי ששוק החסכון ארך טווח בישראל סבל מהיעלמות של שחקנים, ומריכוזיות מסוימת. כל שחקן שנבלע פוגע בתחרותיות של השוק. זה שוק שצריך שיהיה בו מגוון של מנהלים שונים, ומגוון של דעות.
בנוסף, שוק ההון הישראלי, והבורסה בישראל בפרט יסבלו מהקונסולידציה שמתרחשת בשוק ההון. הבורסה סבלה מירידה במחזורים, בין היתר בשל היעדר ריבוי דעות. אם עוד שני בתי השקעות גדולים יתמזגו, זה יהיה הפוך מהכיוון שאליו מכוונים, שזה להחיות את שוק ההון הישראלי. זה חשוב לכולם.”
מה הכיוונים להשקעה בעידן פוסט קורונה – ארה”ב, סין, אירופה, שווקים מתעוררים?
“אנחנו בערך 70־30 חו”ל מול ישראל. חו”ל זה בעיקר ארה”ב, גם אירופה, בעיקר גרמניה, וגם חשיפה לסין, שהתמודדו יפה עם המשבר.
מבחינת סקטורים, בחו”ל אנחנו משקיעים בעיקר במדדים הרחבים, בעיקר בחוזים עתידיים שעלויות העיסקה בהן נמוכות, ואין מיסוי על הדיבידנד. היכולת שלנו כמנהלי השקעות להביא ערך מוסף זה בעיקר בארץ, ההיכרות שלנו עם החברות, המנהלים, המתחרים, היא מאוד קרובה, ומאפשרת לזקק תהליך קבלת החלטות טוב.”
מה הכיוון של סקטורים ספציפיים בתוך ארה”ב?
“אנחנו אוהבים את תחום האנרגיה הירוקה. לא נמצאים בכלל באנרגיה מזהמת, לא בארץ, ולא בעולם. זה סקטור עם וקטור מאוד שלילי, וגם אם יש הזדמנות ערך, זה יכול מהר מאוד להתברר כמלכודת ערך.”
איך מתמודדים עם ההתחזקות של השקל?
“באופן יחסי לשוק אנחנו עם חשיפה נמוכה למט”ח, ולדולר בפרט, בעיקר בזכות העבודה עם חוזים עתידיים, שמקטינה את החשיפה הדולרית.
באופן כללי, אני אגיד שככל שהמגמה בדולר נמשכת, זה מהווה איום על ישראל. אני לא מדבר רק על יצואנים תעשיינים שהרווחיות שלהם נשחקת, אלא גם חברות הייטק יכולות להיפגע מזה. עלות של מהנדס בארץ, מול מהנדס במקום אחר, יקרה מאוד באופן יחסי. כשחברות מסתכלות על מרכזי פיתוח, הן מוכנות לשלם, אבל מתישהו זה יפסיק להשתלם. האיום של חוזקת השקל הוא איום משמעותי על הכלכלה הישראלית, במיוחד לקטר ההייטק. הדולר אולי לא פוגע לי בפורטפוליו ההשקעות, אבל כמנהל השקעות זה משהו שצריך להביא אותו בחשבון.”
בארץ, אתם stock picking בלבד?
“לגמרי. לא מעניין אותי מה יש במדד. אנרגיה ישראלית, היא חלק לא קטן מתא-125, אנחנו לא מחזיקים בזה בכלל.”
אמרת מה לא מעניין, אז מה כן, מלונות למשל? נדל”ן מניב?
“אנחנו מן הסתם מסתכלים על הכל. לא בכל דבר אנחנו בוחרים להשקיע.
אם נתייחס ספציפית למלונות, אז להערכתנו, הסיטואציה שבה ישראל בדרך החוצה מהמשבר, מביאה הסתכלות מעניינת על כל מיני סקטורים, מלונות בתוכם. ההערכה היא שאחרי יציאה מהסגר, מלונות ייהנו מפריחה חזקה מאוד. בדיוק כמו שהיום תן לי הופעה של כל זמר שלא יהיה, לא משנה מי ולא משנה מה הוא שר, אני רץ, זה מה שיהיה עם המלונות.
נדל”ן מניב יותר מאתגר. אני מעריך שעדיין הוא יגיע למקום טוב מהמקום שבו הוא נמצא היום, אבל ייקח זמן לתחום הזה להתאושש. היתה בנייה ספקולטיבית, יש בארץ בניינים שהיום עומדים בלי דרישה. יש מגדלים של קבוצות רכישה, שמחפשים שוכרים. ייקח זמן למלאי הקיים להיספג.
עם שוק המגורים אין ממש בעיה, התחלות הבניה נפגעו קשה, ויש עדין חוסר בבנייה למגורים.
לגבי מרכזי מסחריים, החיצוניים צפויים להתאושש ראשונים, כי גם אחרי היציאה מהמשבר, לא בטוח שכולנו נרגיש בטוחים בטווח המיידי לשוב לקניונים. בקניונים זו גם שאלה של מיקומים. בנוסף, ה־
E-Commerce התחזק מאוד במשבר הזה, וזה משנה הרגלי צריכה. אם ההורים שלנו גילו את הקניה באינטרנט, זה לא ייעלם. זה ישפיע על המרכזים המסחריים.”
כמי שעבד הרבה מאוד שנים בתעשיית הקרנות, שם בודקים אותך כל יום, עברת לתעשייה שבודקים פעם בחודש. בקרנות יש את היועצים, בגמל ובהשתלמות יש את הסוכנים. איפה אתה מרגיש יותר נוח?
“כשעברתי לגמל חשבתי שאני יכול לנטרל את הרעשים של המדידה היומיומית. מסתבר שבסוף הכל אותו דבר. גם כאן אתה נמדד. בגמל, אתה נמדד ברמה החודשית, והחשיבה צריכה להיות ארוכת טווח. גם בקרנות נאמנות וגם בגמל ערוצי ההפצה מסתגלים לראייה ארוכת טווח.”
בגמל רואים הרבה פחות את התזזיתיות של המשקיעים, אם בקרנות נאמנות אפשר בקלות לצאת מהשקעה, בגמל זה קורה הרבה פחות
“יכולות טכנולוגיות משפרות ומיטיבות מצד אחד, אבל הטכנולוגיה גם עושה נזק בכך שהיא מאפשרת לך כמשקיע קצה לפעול ללא מתווכים. אם בעבר היית פועל באמצעות היועץ, או הסוכן, זה ייצר פילטר לפעולות שלך כמשקיע. היום כשאפשר בתיק האישי לקבל החלטות לבד, זה בכלל לא קשור לערוצי ההפצה כי הלקוח יכול לקבל החלטות מהבטן. זה דורש חינוך כלכלי לציבור הרחב, כי בסופו של יום זה שוחק את החסכון של המשקיעים. העובדה שבגמל מדובר בתהליכים ארוכים יותר, שמחייבים עבודה מול המתווכים, זה מכניס רציונאליזציה לתהליך קבלת ההחלטות של המשקיעים.”
מה עם צמצום הפרסום של התשואות, במקום חודשי לשנתי?
“לדעתי זה לא נכון. העולם מתקדם בכיוון של הגברת שקיפות, הגדלת הנגישות של האפיקים, לא נכון לחשוב שאם נצמצם את פרסום התשואות, זה ישפיע לטובה. זה לא נכון. אולי נגזים ולא נאפשר ללקוח לדעת בכלל מה הקופה שלו עשתה? אולי לא נאפשר ללקוח למשוך את הכסף? זה כיוון חשיבה לא נכון.”
מה עם העבודה מול רשות שוק ההון
“הגישה ברשות שוק ההון במהלך המשבר היתה שונה לגמרי ממשברים קודמים. לדעתי זה מגיע מלמעלה. לאורך הדרך, מה שרשות שוק ההון עשתה, היתה פניה אל המנהלים, כדי להרגיש את הדופק, לדעת איך מתמודדים עם האירוע הזה, האם יש מקומות שאפשר לעזור. הם סייעו, כולל בממשק מול בנק ישראל. הרגשנו שרשות שוק ההון, במקום להיות גורם לחץ, תפקדו כרגולטור שנותן לך גב ורוצה בהצלחתך למען הלקוחות כמובן.” 1355011.jpg
