קרן מרדכי
14/02/2021
בתחילת השבוע אישר ביה"מ המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, את בקשת לשכת סוכני הביטוח להחיל גם על מקרה ישראכרט, את החלטת ביה"מ שהתקבלה לגבי חברת MAX. מדובר בהחלטה המחייבת את הממונה על שוק ההון ד"ר שלמה ברקת, בהיוועצות הממונה עם הרשות להגנת הפרטיות בישראל.
נודע כי לשכת סוכני הביטוח הגיעה להסכמה עם רשות שוק ההון ועם חברת ישראכרט, לפיה יוחל פסק דין בנושא רישוי הסוכנות ביחס לסוגיית הגנת הפרטיות שניתן בעניין חברת מקס, גם על חברת האשראי ישראכרט. בהחלטת ביה"מ בנושא מקס נדחו את כל טענותיה של הלשכה למעט נושא ההיוועצות ברשות להגנת הפרטיות. בעקבות ההסכמה בין הצדדים, פנתה הלשכה בשבוע שעבר לבית המשפט, בבקשה להחיל הוראות הגנת הפרטיות גם בבחינת הרישוי של חברת ישראכרט, וביה"מ קיבל הבקשה.
בעתירה הראשונה של הלשכה נגד הממונה על החלטתו להעניק רישיון סוכן/תאגיד לחברת מקס, מחודש יולי 2020, טענה הלשכה כי "מקס תוכל לעשות שימוש בנתונים האישיים של לקוחותיה מה שיפגע בפרטיות המבוטחים, זאת כאשר הרשות לא התייעצה בעניין זה לפני קבלת החלטתה עם הרגולטור בנושא זה – הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים".
קביעת מדיניות כוללת ואף ביקורת שיפוטית
שופט ביה"מ אלכסנדר רון, קבע לאחר עתירה זו, כי "כל הקשור במאגרי מידע והמדיניות הראויה לשימוש במידע זה הינו, בראש ובראשונה בסמכות רשם מאגרי המידע והרשות להגנת הפרטיות. בהינתן שכך, פשיטא ופשיטא שנכון היה שישאל המשיב (רשות שוק ההון) לחוות דעת במישור זה, בפרט, בשים לב לכך שעל הפרק שאלה שעתידה לשוב ולעלות כל אימת שיבקשו חברות כרטיסי האשראי להיכנס לענפים נוספים, ואשר מחייבת קביעת מדיניות כוללת, ואולי אף ביקורת שיפוטית".
בהודעה של ישראכרט לבורסה, מדווחת החברה כי "ביום 8 בפברואר 2021 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הנותנת תוקף של פסק דין להודעה מטעם העותרת, שהוגשה בהסכמת שאר הצדדים לעתירה, לפיה יידחו כל טענות העותרת בעתירה, למעט לעניין היוועצות הממונה עם הרשות להגנת הפרטיות בעניינה של הסוכנות, בהיבט של הגנה על הפרטיות.
העותרת, מחד גיסא, והסוכנות והחברה, מאידך גיסא, שומרות על זכותן להעלות כל טענה, ככל שתהיה למי מהן, כנגד החלטת הממונה בעניינה של הסוכנות בתום הליך ההיוועצות, וזאת בכל הנוגע להליך ההיוועצות האמור ותוצאותיו בלבד (החברה והסוכנות לא תוכלנה לטעון לעניין עצם קיום ההיוועצות)".
טענות הלשכה שנדחו (בהסכמה כאמור): פגיעה אנושה בתחרות בשוק התיווך למוצרי ביטוח ולפגיעה בסוכני הביטוח העצמאיים והמאוגדים בשל היתרון האדיר והחד צדדי של מקס במידע אישי על פני יתר סוכני הביטוח; פגיעה ברמת השירות למבוטחים. מתן שירות על ידי סוכן ביטוח דורש מיומנות וניסיון, קל וחומר על רקע הפסיקה אשר הטילה חובות שונות על סוכן הביטוח כלפי המבוטח. קיים חשש כבד כי מקס לא תוכל להעניק למבוטחים שירות בדומה ליתר סוכני ביטוח הפועלים בשוק.
נודע כי לשכת סוכני הביטוח הגיעה להסכמה עם רשות שוק ההון ועם חברת ישראכרט, לפיה יוחל פסק דין בנושא רישוי הסוכנות ביחס לסוגיית הגנת הפרטיות שניתן בעניין חברת מקס, גם על חברת האשראי ישראכרט. בהחלטת ביה"מ בנושא מקס נדחו את כל טענותיה של הלשכה למעט נושא ההיוועצות ברשות להגנת הפרטיות. בעקבות ההסכמה בין הצדדים, פנתה הלשכה בשבוע שעבר לבית המשפט, בבקשה להחיל הוראות הגנת הפרטיות גם בבחינת הרישוי של חברת ישראכרט, וביה"מ קיבל הבקשה.
בעתירה הראשונה של הלשכה נגד הממונה על החלטתו להעניק רישיון סוכן/תאגיד לחברת מקס, מחודש יולי 2020, טענה הלשכה כי "מקס תוכל לעשות שימוש בנתונים האישיים של לקוחותיה מה שיפגע בפרטיות המבוטחים, זאת כאשר הרשות לא התייעצה בעניין זה לפני קבלת החלטתה עם הרגולטור בנושא זה – הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים".
קביעת מדיניות כוללת ואף ביקורת שיפוטית
שופט ביה"מ אלכסנדר רון, קבע לאחר עתירה זו, כי "כל הקשור במאגרי מידע והמדיניות הראויה לשימוש במידע זה הינו, בראש ובראשונה בסמכות רשם מאגרי המידע והרשות להגנת הפרטיות. בהינתן שכך, פשיטא ופשיטא שנכון היה שישאל המשיב (רשות שוק ההון) לחוות דעת במישור זה, בפרט, בשים לב לכך שעל הפרק שאלה שעתידה לשוב ולעלות כל אימת שיבקשו חברות כרטיסי האשראי להיכנס לענפים נוספים, ואשר מחייבת קביעת מדיניות כוללת, ואולי אף ביקורת שיפוטית".
בהודעה של ישראכרט לבורסה, מדווחת החברה כי "ביום 8 בפברואר 2021 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הנותנת תוקף של פסק דין להודעה מטעם העותרת, שהוגשה בהסכמת שאר הצדדים לעתירה, לפיה יידחו כל טענות העותרת בעתירה, למעט לעניין היוועצות הממונה עם הרשות להגנת הפרטיות בעניינה של הסוכנות, בהיבט של הגנה על הפרטיות.
העותרת, מחד גיסא, והסוכנות והחברה, מאידך גיסא, שומרות על זכותן להעלות כל טענה, ככל שתהיה למי מהן, כנגד החלטת הממונה בעניינה של הסוכנות בתום הליך ההיוועצות, וזאת בכל הנוגע להליך ההיוועצות האמור ותוצאותיו בלבד (החברה והסוכנות לא תוכלנה לטעון לעניין עצם קיום ההיוועצות)".
טענות הלשכה שנדחו (בהסכמה כאמור): פגיעה אנושה בתחרות בשוק התיווך למוצרי ביטוח ולפגיעה בסוכני הביטוח העצמאיים והמאוגדים בשל היתרון האדיר והחד צדדי של מקס במידע אישי על פני יתר סוכני הביטוח; פגיעה ברמת השירות למבוטחים. מתן שירות על ידי סוכן ביטוח דורש מיומנות וניסיון, קל וחומר על רקע הפסיקה אשר הטילה חובות שונות על סוכן הביטוח כלפי המבוטח. קיים חשש כבד כי מקס לא תוכל להעניק למבוטחים שירות בדומה ליתר סוכני ביטוח הפועלים בשוק.
